עמוד 1 מתוך 1

ביקור

פורסם: ו' ספטמבר 06, 2019 2:59 pm
על ידי עמקן
בלשון המדוברת משתמשים בתיבת ביקור במונח visit באנגלית, באזוכן או וויזעטא באידיש. דהיינו בערך להתארח אצל מישהו לזמן קצר.
וע"פ מובן הנ"ל, נאמרו פירושים מעניינים בפסוק "ולבקר בהיכלו". [מסופר שהג"ר יחזקאל סרנא פעם רצה לעצבן את הגרי"ז, וסיפר לו שהוא מגיע עכשיו מוויזעטא אצל הכותל. וכשהגרי"ז העיר על לשון כזה על הליכה לכותל הוא ענה, זה פסוק ולבקר בהיכלו.]
אבל צ"ע אם זה פירושו של ביקור בלשון הקודש. כנראה ביקור ר"ל לבדוק דבר, כמו בביקור קרבן. וזהו גם מקור בדק הבית, שהוא לבקר צורכי המקדש כדי לתקן אותם. וזהו גם הכוונה בביקור חולים, שעוקבים אחר צורכי החולה ומטפלים בו. גם מונח זה נכנס ללשון המדוברת, אולם דומני שמתשמשים בתיבת בקורת רק במונח שלילי של מציאת פגמים. לא ברור שבלה"ק זו מוגבלת לענין שלילי.
האם יש מקור למונח הנ"ל בלשון הקודש.

Re: ביקור

פורסם: ו' ספטמבר 06, 2019 3:04 pm
על ידי פלגינן
מה עם לעיין במפרשים שם, ראב"ע למשל? אך ראה רש"י מלשון בוקר.

Re: ביקור

פורסם: ו' ספטמבר 06, 2019 3:24 pm
על ידי עמקן
האב"ע פירש כמו שכתבתי. אתה צודק שרש"י פירש באופן אחר. ושני הפירושים מובאים במלבי"ם. אבל בינתיים, לא ראיתי אף אחד שמפרש את זה כמו בלשון המדוברת.

Re: ביקור

פורסם: ו' ספטמבר 06, 2019 5:11 pm
על ידי פלגינן
בוודאי שלא, המילה ביקור במקורה עניינה ביקורת, לבקר מומין, וגם ביקור חולים עניינו לבקר את צרכי החולה וכו'. רק בעברית החדשה לקחו את ה'ביקור' מהחולים ועשו ממנה לשון ביקור במובן של visit. לא תמצא וורטים על 'לבקר בהיכלו' לפני דור העברית החדשה.

Re: ביקור

פורסם: ש' ספטמבר 07, 2019 10:40 pm
על ידי ביקורת תהיה
עמקן כתב:בלשון המדוברת משתמשים בתיבת ביקור במונח visit באנגלית; האם יש מקור למונח זה בלשון הקודש.
פרק אין בין המודר:
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְבַקֵּר חוֹלֶה – נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּצַעֲרוֹ. אָמְרִי לֵהּ: אִם כֵּן, לִיעֲלוּן שִׁתִּין וְלוֹקְמוּהַּ. אָמַר לְהוּ: כְּעִשּׂוּרְיָתָא דְבֵי רַבִּי (כָּל אֶחָד מִן הַמְבַקְּרִין נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִן הַחֹלִי שֶׁנִּשְׁאַר לַחוֹלֶה אַחַר שֶׁבִּקְּרוֹ אוֹתוֹ שֶׁלְּפָנָיו – ר"ן).
ויותר מפורש ברמב"ם פרק ארבעה עשר מהלכות אבל:
ד בִּקּוּר חוֹלִים מִצְוָה עַל הַכֹּל, אֲפִלּוּ גָּדוֹל מְבַקֵּר אֶת הַקָּטָן. וּמְבַקְּרִין הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּיוֹם, וְכָל הַמּוֹסִיף מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ. וְכָל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה - כְּאִלּוּ נָטַל חֵלֶק מֵחָלְיוֹ וְהֵקֵל מֵעָלָיו, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר - כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים:
ה אֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה אֶלָּא מִיּוֹם שְׁלִישִׁי וָהָלְאָה; וְאִם קָפַץ עָלָיו הֶחֳלִי וְהִכְבִּיד, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה לֹא בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת בַּיּוֹם, וְלֹא בְּשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתְעַסְּקִין בְּצָרְכֵי הַחוֹלֶה. וְאֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִם וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן וְלֹא מְחוֹשֵׁי הָרֹאשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַבִּקּוּר קָשֶׁה לָהֶן:
ו הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל וְלֹא עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְלֹא לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב לְמַטָּה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו וּמְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיוֹצֵא:

Re: ביקור

פורסם: א' ספטמבר 08, 2019 8:25 am
על ידי גביר

Re: ביקור

פורסם: א' ספטמבר 08, 2019 10:42 pm
על ידי עמקן
גביר כתב:יעוין כאן עמ' רנ
https://books.google.co.il/books?id=ZAl ... 94&f=false

האם אפשר להביא הדף עבור החסומים.

Re: ביקור

פורסם: א' ספטמבר 08, 2019 10:48 pm
על ידי פלגינן
עמקן כתב:
גביר כתב:יעוין כאן עמ' רנ
https://books.google.co.il/books?id=ZAl ... 94&f=false

האם אפשר להביא הדף עבור החסומים.

הכוונה לירחון האוצר י"ח עמ' רנ.

Re: ביקור

פורסם: ד' נובמבר 13, 2019 6:59 pm
על ידי גביר
ברשימה הנ"ל גם על משמעות המילה 'טיול' אצל חז"ל - יעוין על זה - יעקב בוקסנבוים [מהדיר], אגרות בית קרמי, תל אביב תשמ"ג, עמ' 53 הערה 11 - 'בלשון התקופה 'טיול' הוא בילוי' ובדומה לכך גם שם בעמ' 305 הערה 31. וכיוצא בזה מצינו במסילת ישרים [שנכתב אמנם בתקופה מאוחרת יותר,לאותן אגרות אך פחות או יותר באותה לשון ] - 'הטיול והדיבור ודאי דין תורה מותר הוא, אמנם כמה ביטול תורה נשמך ממנו' [פרק יג, בביאור מידת הפרישות] ושם חלק פרק יד בחלקי מידת הפרישות 'במלבושים בטיולים ובשמועות' .