פורום אוצר החכמה

איך נקראות שי"ן הזיקה / ה"א הזיקה בספרי הראשונים טרם עת העברית החדשה המודרנית?

שין הזיקה נקראת אצל הראשונים שין השימוש.
הא הזיקה (כגון במילים "האיש ההולך" במשמעות של האיש שהולך), נקראת אצלם הא הידיעה.

הפשטן כתב:שין הזיקה נקראת אצל הראשונים שין השימוש.
הא הזיקה (כגון במילים "האיש ההולך" במשמעות של האיש שהולך), נקראת אצלם הא הידיעה.

כלומר לדעת הראשונים אפשר ליידע פּוֹעָל?!

סליחות כתב:

הפשטן כתב:שין הזיקה נקראת אצל הראשונים שין השימוש.
הא הזיקה (כגון במילים "האיש ההולך" במשמעות של האיש שהולך), נקראת אצלם הא הידיעה.

כלומר לדעת הראשונים אפשר ליידע פּוֹעָל?!

יש המוני פסוקים מפורשים בתורה שמיידעים פועל, אז מה החידוש בזה?
למשל בפרשת השבוע: ושם הנהר השלישי חדקל, הוא הַהֹלֵךְ קדמת אשור. ועוד הרבה כיו"ב.

הפשטן כתב:

סליחות כתב:

הפשטן כתב:שין הזיקה נקראת אצל הראשונים שין השימוש.
הא הזיקה (כגון במילים "האיש ההולך" במשמעות של האיש שהולך), נקראת אצלם הא הידיעה.

כלומר לדעת הראשונים אפשר ליידע פּוֹעָל?!

יש המוני פסוקים מפורשים בתורה שמיידעים פועל, אז מה החידוש בזה?
למשל בפרשת השבוע: ושם הנהר השלישי חדקל, הוא הַהֹלֵךְ קדמת אשור. ועוד הרבה כיו"ב.

מה זאת אומרת ליידע פועל? בדוגמה שציינת מדובר בזיקה בלבד במקום האות שי"ן (ההולך=שהולך).

סליחות כתב:

הפשטן כתב:

סליחות כתב:

הפשטן כתב:שין הזיקה נקראת אצל הראשונים שין השימוש.
הא הזיקה (כגון במילים "האיש ההולך" במשמעות של האיש שהולך), נקראת אצלם הא הידיעה.

כלומר לדעת הראשונים אפשר ליידע פּוֹעָל?!

יש המוני פסוקים מפורשים בתורה שמיידעים פועל, אז מה החידוש בזה?
למשל בפרשת השבוע: ושם הנהר השלישי חדקל, הוא הַהֹלֵךְ קדמת אשור. ועוד הרבה כיו"ב.

מה זאת אומרת ליידע פועל? בדוגמה שציינת מדובר בזיקה בלבד במקום האות שי"ן (ההולך=שהולך).

מה שהתכוונתי להגיד הוא, שאצל המדקדקים הראשונים, האות ה' שנוספת לפני מילה, נחשבת בתור "הא הידיעה" (כלשונם) - לא רק אם היא קודמת לשם-עצם - אלא גם אם היא קודמת אל תואר וממילא גם אל פועל בהווה (משום שפועל בהווה נחשב בלשון הקודש בתור תואר כפי שמוכח מדרך הטיית הפועל בהווה שמקבילה להטיית תואר: "גדול גדולה גדולים גדולות", לעומת "הולך הולכת הולכים הולכות"). במילים אחרות, ההבחנה שנעשית ע"י מדקדקי ימינו בין ה' הידיעה לבין ה' הזיקה, לא נעשתה ע"י המדקדקים הראשונים: בכל מקרה הם קראו לה "הא הידיעה".
אגב, לפעמים המדקדקים הראשונים קראו ל-הא הידיעה "הא השימוש", אבל זה בלי קשר לשאלה האם היא נוספת לפני שם-עצם או לפני תואר או לפני פועל בהווה (למשל גם האות ה' שבמילה "האיש" יכולה הייתה להיקרא בפיהם "הא השימוש").

החכמתי, יישר כוח!
אם תמצא בהזדמנות שמות נוספים לה"א הזיקה, אשמח אם תעדכן באשכול כאן. תודה.

סליחות כתב:החכמתי, יישר כוח!
אם תמצא בהזדמנות שמות נוספים לה"א הזיקה, אשמח אם תעדכן באשכול כאן. תודה.

אם אתה מתכוון לשם נוסף, שבו השתמשו המדקדקים הראשונים - עבור ה' הזיקה - דהיינו עבור ה' שנוספת לפני פועל בהווה, ושבו הם לא השתמשו - עבור ה' שנוספת לפני שם עצם, אז אין סיכוי שתמצא אצלם שם כזה, משום שכאמור הם לא הבחינו בין ה' הידיעה לבין ה' הזיקה. לכן, מן הסתם התכוונת לבקש שם נוסף עבור מה שהם מכנים "הא הידיעה". ובכן ככל הידוע לי, הם השתמשו אך ורק בשם הנ"ל, וכן בשם "הא השימוש" (כמונח נרדף) - ותו לא.

הפשטן כתב:

סליחות כתב:החכמתי, יישר כוח!
אם תמצא בהזדמנות שמות נוספים לה"א הזיקה, אשמח אם תעדכן באשכול כאן. תודה.

אם אתה מתכוון לשם נוסף, שבו השתמשו המדקדקים הראשונים - עבור ה' הזיקה - דהיינו עבור ה' שנוספת לפני פועל בהווה, ושבו הם לא השתמשו - עבור ה' שנוספת לפני שם עצם, אז אין סיכוי שתמצא אצלם שם כזה, משום שכאמור הם לא הבחינו בין ה' הידיעה לבין ה' הזיקה. לכן, מן הסתם התכוונת לבקש שם נוסף עבור מה שהם מכנים "הא הידיעה". ובכן ככל הידוע לי, הם השתמשו אך ורק בשם הנ"ל, וכן בשם "הא השימוש" (כמונח נרדף) - ותו לא.

תודה רבה, ייש"כ!