מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אם למקרא השלם מכת"י

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוקטובר 23, 2019 2:28 pm

בשנת תשל"ב פרסם סבי זצ"ל קונטרס קטן ובו דקדוקים לקורא בתורה, במקומות שיש לדקדק בהן, ורבים נכשלים מחוסר חכמה וידיעה.
במשך השנים הוסיף סבי עוד רישומים רבים, במטרה לחזור ולהוציא את החיבור כשהוא שלם יותר אך לא השלים מגמתו.

ידידנו הרב ר' אהוד לב שליט"א זכה לשמש לפניו כבעל קורא במנין ותיקין שנים הרבה (ועד עתה על משמרתו עומד במנין הממשיך להתקיים לאיו"ש), ורבת שבעה נפשו היפה של הס"ק נחת ועונג מקריאתו הצחה והמדוקדקת. במשך השנים קיבל ממנו רבי אהוד דיוקים ודקדוקים רבים, ומהם שאינם מופיעים בחיבור, ואת הכל רשם על פנקסו.

ועתה נדבה רוחו לעסוק בקדשים ולערוך את חיבורו הכולל של הס"ק, כשהוא מצרף לו מה שקיבל ממנו על פה, עד להשלמת החיבור כולו.

בעז"ה ובל"נ נעלה כאן בכל שבוע פרי יגיעתו של הר"א שליט"א, והנה אנו פותחים בפרשת בראשית כשתקוותינו תאמצינו להשלים מגמתינו עד לעיני כל ישראל.

הערות תתקבלנה בברכה!
אם למקרא פרשת בראשית.pdf
(313.48 KiB) הורד 413 פעמים



אם יש כאן מי שיודע להפוך את הקובץ לקבצי תמונה, אשמח לעזרתו.

מיני ומינך
הודעות: 431
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 4:16 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מיני ומינך » ד' אוקטובר 23, 2019 2:54 pm

אם למקרא פרשת בראשית_עמוד_1.png
אם למקרא פרשת בראשית_עמוד_1.png (31.09 KiB) נצפה 17499 פעמים

אם למקרא פרשת בראשית_עמוד_2.png
אם למקרא פרשת בראשית_עמוד_2.png (17.22 KiB) נצפה 17499 פעמים

מרבה_שלום
הודעות: 112
הצטרף: ג' אוגוסט 30, 2016 2:46 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מרבה_שלום » ד' אוקטובר 23, 2019 3:03 pm

ייש"כ גדול.
מה משמעות ההבדלים בין 'קמץ גדול', 'קמץ קטן' ו'קמץ חטף', להיגוי בני אשכנז?

חד ברנש
הודעות: 5726
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' אוקטובר 23, 2019 3:17 pm

הערה עיצובית.
עדיף להגדיל במעט את תאי הטבלה, וגם עדיף שהקווים של הטבלה יהיו בצבע אפור (30 אחוז לכל היותר). כך הטבלה תהיה נעימה יותר לקריאה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוקטובר 23, 2019 3:56 pm

חד ברנש כתב:הערה עיצובית.
עדיף להגדיל במעט את תאי הטבלה, וגם עדיף שהקווים של הטבלה יהיו בצבע אפור (30 אחוז לכל היותר). כך הטבלה תהיה נעימה יותר לקריאה.


נכון, וגם כדאי מאוד לעשות גם שימוש אחיד בהדגשות.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוקטובר 23, 2019 8:23 pm

א. נוסח המקרא שבידינו באופן כללי הוא על פי בעלי המסורה שכתבו אלפי הערות ורשימות כדי לציין את נוסח המקרא המדוייק (ראה כאן וכאן).

ב. לגבי פרטי הנוסח, הנוסח שנפוץ בדפוסים מבוסס על מקראות גדולות ויניציא רפ"ד - רפ"ו. מגיה דפוס זה יעקב ן' חיים ערך את הערות המסורה על פי כתבי יד שהיו לפניו. בתנאים שהיו אז, למרות כל עבודתו, הנוסח מלא שיבושים רבים.

ג. בעלי המסורה הבאים אחריו (אור תורה, מנחת שי, מנחת כליל, מסורת הקריאה, ר' וולף היידנהיים, ועוד), כתבו את הערותיהם על פי הנוסח שבמקראות גדולות. הם העירו על שיבושים שתוקנו, חלק על פי כתבי יד שהיו לפניהם, וחלק על פי הערות המסורה. בבעלי המסורה האחרונים יותר, ההכרעות בין נוסחאות מתחלפות נעשו אצלם פעמים רבות על פי דפוסים שנחשבו אצלם מדוייקים יותר. כך למשל חומש העמק דבר הודפס על פי חומש מנחת כליל (ראה כאן), ובמנחת כליל הכריע על פי דפוסים שהיו נחשבים בימיו למדוייקים.

ד. כיום, מצויים בידינו כתבי יד (שלא היו לפני בעלי המסורה המאוחרים) הקרובים לתקופת בעלי המסורה הקדומים, ועל פיהם ניתן להכריע במקומות רבים, וגם לתקן שיבושים שלא תוקנו על ידי בעלי המסורה המאוחרים.

ה. עבודה יסודית בתחום זה נעשתה על ידי ר' מרדכי ברויאר, שבדק את כל נוסח התנ"ך בכתבי היד הקדומים, ובחן את כל הערות המסורה, ואחרי השוואת הערות המסורה עם כתבי היד, דירג גם את רמת דיוק כתבי היד בהשוואה להערות המסורה (ראה על כך בספרו 'כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא' - יש באוצר); הוא קבע, קביעה המוסכמת כיום במחקר, שכתר ארם צובה הוא המדוייק ביותר מבין כתבי היד, והוא היחיד שהצליח למסור נוסח התואם למסורה כמעט בכל מקום. קביעה זו תואמת עם מסורת קהלת חלב, שכתב יד זה הוא של בעל המסורה אהרן בן אשר, שעליו סמך הרמב"ם (הלכות ספר תורה ח, ד) בקביעת הפרשיות הפתוחות והסתומות, ועליו אנו סומכים גם לענין ניקוד וטעמים (עיין מנחת שי בראשית א, ג).

ו. אחרי כל עבודה גדולה זו, הדפיס ר"מ ברויאר תנ"ך על פי כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים אליו. את מקורות הנוסח ציין בראש כל כרך של 'דעת מקרא' בהוצאת מכון הרב קוק.

ז. בגיליון 'תורת הקורא' (הובא מדי שבוע בד"כ באשכול זה) גם כן בדק כתבי יד קדומים, והכרעתו בנוסחאות היא בדרך כלל כברויאר.

ח. בהערות הגר"ש דבליצקי זצוק"ל לפרשת בראשית, ההערות על הנוסח מבוססות בעיקר על שני מקורות: הנוסח התימני (בחומש שלהם הנקראים תאג', וברבים 'תיגאן'), והערות המדקדקים המאוחרים. אך אין כל התייחסות לכתבי היד המדוייקים (אמנם בחמשה חומשי תורה כמעט אין חלקים ששרדו מכתר ארם צובה, אבל יש את כתבי היד הקרובים אליו, וגם עדויות על נוסח הכתר פה ושם).

==============

ט. ומן הכלל אל הפרט:
בראשית א, י - העתיק מ'חלק הדקדוק' של הרב יחיא צאלח (מהרי"ץ), שברוב התיגאן אין פסיק בין 'אלקים' ל'ארץ'. אבל בכתבי היד המדוייקים יש פסיק.

א, יא - תדשא - הועתק מחלק הדקדוק בשם הרב יחיא בשירי (מהרי"ב), ויש ט"ס בהעתקה, והנוסח בחלק הדקדוק "התי"ו בגעיא, והדלת בשוא נח (מהר"י בשירי ז"ל)".
והגעיא מופיעה גם בכתבי היד, וכן הוא במנחת שי.

א, יח - בענין חטף פתח באותיות לא גרוניות, ראה כאן.

א, כח - בכתבי היד הטפחא במילה 'חיה'.

ב, יב - ראה לעיל א, יח.

ב, כג - ראה לעיל א, יח (והמאריך - המתג, מופיע גם בכתבי היד, וכן הוא במנחת שי).

ב, כג - 'לקחה' מלעיל - המילה מוקפת. ולדעת רבני תימן המילה מלעיל, אבל לפי המנחת שי אינה מלעיל, אלא שיש העמדה באות ל'. וראה על כך כאן. והגרש"ד התייחס לנידון זה בהסכמתו ל'תיקון קוראים' הוצאת סימנים.

ג, יט - המילה 'אתה' מלרע הוא שיבוש של מק"ג ויניציא רפ"ד, וכבר תיקן זאת המנחת שי.

ג, כב - כאחד ממנו - יש כאן ציטוט מספר 'מכלול יופי'.

ד, ג - ראה 'תורת הקורא'.
ובשורה השניה, במקום 'צל"ח' צריך להיות 'צלאח', והוא המהרי"ץ ב'חלק הדקדוק'.

ד, כג - ראה תורת הקורא.

ד, כה - בכתבי היד הוא במקף ומתג (וכן הוא במנחת שי).

ה, כט - במקום 'יתאם' צ"ל 'יטעים'.

ה, כט - 'לחוד' כנראה הכונה בשו"א לחוד, בלא חטף (הרב 'יוצא פוניבז' להלן תיקן לנכון, ש'לחוד' אצל המהרי"ץ הכונה שמילה זו אין במקום נוסף בתנ"ך, וכמו 'לית' שבלשון המסורה) .

ו, ג - ראה תורת הקורא.

ו, ד - הוא ציטוט מ'חלק הדקדוק'. אמנם בכתבי היד הקדומים הוא באזלא.

'אם הבנים'
א, י - ההערה שייכת רק לאלו שאינם מבחינים בין קמ"ץ לפת"ח.

ג, (יא) [יז] - עיין אב"ע ג, כב שאנשי מזרח מבדילים וקוראים 'ממנו' שפירושו 'מאתנו' בלא דגש. אבל לא קיי"ל כן, אלא כל 'ממנו' הוא דגוש.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ג' אוקטובר 29, 2019 8:37 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' אוקטובר 23, 2019 9:38 pm

מעט דבש כתב:ה, כט - 'לחוד' כנראה הכונה בשו"א לחוד, בלא חטף.


אצל בני תימן 'לחוד' הוא תחליף ל'לית' אצלנו.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' אוקטובר 23, 2019 10:01 pm

באיזה אופן מבחינים בני אשכנז בין קמץ קטן לגדול?

איש וילנא
הודעות: 123
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי איש וילנא » ד' אוקטובר 23, 2019 11:32 pm

סגי נהור כתב:באיזה אופן מבחינים בני אשכנז בין קמץ קטן לגדול?

לעניין השווא הבא אחריו האם להניעו או להניחו.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוקטובר 23, 2019 11:58 pm

אם למקרא לגרש''ד - הקדמה.PNG
אם למקרא לגרש''ד - הקדמה.PNG (87.34 KiB) נצפה 17385 פעמים

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אוקטובר 24, 2019 12:12 am

אכן, אלו הלקויים מאוד בהבחנה בין קמץ קטן לגדול הם אלה המכונים כאן "ילידי הארץ", כלומר המדברים בהברה ספרדית אך ללא המסורת הספרדית, ולדוגמא נשי ובנות ישראל. אצלם ניתן לשמוע מילים כמו "לעבדו" או "חננו" בקמץ גדול הנשמע כפתח, עד שהאוזניים מחשבות להתפלץ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 24, 2019 10:15 pm

יש"כ לרב מעט דבש על דבריו הכללים והיסודיים, אכן דובר ע"כ שיש לעדכן את הספר לפי הכתר. במיוחד לאור זאת שדעתו של הס"ק היה שיש ללכת אחרי הניקוד שבכתר בכ"מ. יתכן שבשעת כתיבת הדברים לא היה לפניו עדיין את התנ"ך של ברויאר.

אהוד לב
הודעות: 16
הצטרף: ד' אוקטובר 23, 2019 2:29 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי אהוד לב » ו' אוקטובר 25, 2019 12:46 am

יישר כוח לאיש ספר על היוזמה והרעיון לפרסם כאן את אם למקרא השלם מכת"י של הגרש"ד זצ"ל.

כולי תקווה ותפילה שאצליח לערוך מדי שבוע את ההערות על פרשת השבוע של השבת הקרובה.
אחזור ואדגיש (כפי שנכתב בגיליון), כי ההערות בכתב יד על פרשת בראשית מצומצמות ואילו על שאר הפרשות ישנן הערות רבות יותר.

תודה למעירים על העיצוב, בעזרת השם אשתדל לאמץ את ההמלצות.

שאלתי בזמנו את הגרש"ד זצ"ל מדוע לא הביא מנוסחאות הכתר בספרו, ואכן אמר לי, כפי שכתב איש ספר, שהכתר היה פחות נפוץ כאשר כתב את חיבורו.

הגרש"ד זצ"ל גם היה מקבל את גליונות תורת הקורא בפקס מדי שבוע והיה מעניין בהם, ונהנה מהם. אך אין המטרה כאן לחזור על כל מה שנכתב בגליונות תורת הקורא.

ייש"כ למעט דבש על הערותיו המחכימות.
בעניין תיבת "ממנו", ציין מעט דבש לדברי האבן עזרא בראשית ג', כ"ב. ועיין גם בדברי האבן עזרא שמות א', ט' ד"ה ממנו, שהרחיב שם יותר.

אציין כי באמת בכל מקום שכתוב "ממנו" היה מקפיד הגרש"ד זצ"ל על הגיית הדגש החזק, אבל מכיוון שרוב הקוראים אינם מקפידים על הדגשים, דווקא במקום שתיבת "ממנו" משמעותה "מהם" היה מקפיד יותר על הדגש, כי כשהמשמעות היא "מהם" לכולי עלמא (בין לאנשי מזרח ובין לאנשי מערב) תיבת "ממנו" היא דגושה.

ומעניין לעניין באותו עניין, יש להעיר כי לפי אנשי מזרח אפשר להבין בפשטות את דרשת חז"ל בסוטה ל"ה ע"א על דברי המרגלים "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אל ממנו, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". ועיין רש"י שם, אך לשיטת אנשי מזרח הדברים פשוטים, וכ"כ בהגהות חכמת מנוח לסוטה שם וזו כנראה כוונת תוס' בריש דבריו בערכין ט"ו ואכמ"ל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 25, 2019 1:05 am

אהוד לב כתב:ומעניין לעניין באותו עניין, יש להעיר כי לפי אנשי מזרח אפשר להבין בפשטות את דרשת חז"ל בסוטה ל"ה ע"א על דברי המרגלים "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אל ממנו, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". ועיין רש"י שם, אך לשיטת אנשי מזרח הדברים פשוטים, וכ"כ בהגהות חכמת מנוח לסוטה שם וזו כנראה כוונת תוס' בריש דבריו בערכין ט"ו ואכמ"ל.

מתוך גליונות הס"ק לזוהר, 'כתר בצלאל' שפורסמו בישורון כרך מ:
כתר בצלאל.jpg
כתר בצלאל.jpg (206.36 KiB) נצפה 17255 פעמים

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » א' אוקטובר 27, 2019 6:13 pm

ימחלו לי נא הרבנים המומחים על חוסר הבנתי/ידיעתי, אך לא הבישן למד:
בענין "אררה" (ה' כ"ט) במפיק ה"א
מי שקרא בלא מפיק ה"א - שינה המשמעות ויחזור?

אהוד לב
הודעות: 16
הצטרף: ד' אוקטובר 23, 2019 2:29 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי אהוד לב » ב' אוקטובר 28, 2019 11:55 pm

אליהו בן עמרם כתב:ימחלו לי נא הרבנים המומחים על חוסר הבנתי/ידיעתי, אך לא הבישן למד:
בענין "אררה" (ה' כ"ט) במפיק ה"א
מי שקרא בלא מפיק ה"א - שינה המשמעות ויחזור?


איני יודע אם שינה משמעות, אך השמיט אות מהמילה. שכן "אררה" מסתיימת באות ה' שנשמעת, ואם קרא בלא מפיק ה' לא קרא אות מהמילה.
והגרש"ד זצ"ל בהקדמה לאם המקרא כתב בזה הלשון: "הרבה הם בעלי קריאה שלצערנו התרגלו שלא לגמור את התיבות. לדוגמה: במקום "שמן למאור" נשמעים תיבות אלו כ"שמ.. למאור", או "בין המים" כ"בי.. המים", וכיוצא בזה. כמובן שעל ידי קריאה כזו אין יוצאים אפילו בדיעבד..."

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' אוקטובר 29, 2019 12:06 am

אהוד לב כתב:
אליהו בן עמרם כתב:ימחלו לי נא הרבנים המומחים על חוסר הבנתי/ידיעתי, אך לא הבישן למד:
בענין "אררה" (ה' כ"ט) במפיק ה"א
מי שקרא בלא מפיק ה"א - שינה המשמעות ויחזור?


איני יודע אם שינה משמעות, אך השמיט אות מהמילה. שכן "אררה" מסתיימת באות ה' שנשמעת, ואם קרא בלא מפיק ה' לא קרא אות מהמילה.
והגרש"ד זצ"ל בהקדמה לאם המקרא כתב בזה הלשון: "הרבה הם בעלי קריאה שלצערנו התרגלו שלא לגמור את התיבות. לדוגמה: במקום "שמן למאור" נשמעים תיבות אלו כ"שמ.. למאור", או "בין המים" כ"בי.. המים", וכיוצא בזה. כמובן שעל ידי קריאה כזו אין יוצאים אפילו בדיעבד..."

viewtopic.php?f=26&t=44660&p=528116&hilit=%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%A2#p528116

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 29, 2019 12:26 am

אהוד לב כתב:
אליהו בן עמרם כתב:ימחלו לי נא הרבנים המומחים על חוסר הבנתי/ידיעתי, אך לא הבישן למד:
בענין "אררה" (ה' כ"ט) במפיק ה"א
מי שקרא בלא מפיק ה"א - שינה המשמעות ויחזור?


איני יודע אם שינה משמעות, אך השמיט אות מהמילה. שכן "אררה" מסתיימת באות ה' שנשמעת, ואם קרא בלא מפיק ה' לא קרא אות מהמילה.
והגרש"ד זצ"ל בהקדמה לאם המקרא כתב בזה הלשון: "הרבה הם בעלי קריאה שלצערנו התרגלו שלא לגמור את התיבות. לדוגמה: במקום "שמן למאור" נשמעים תיבות אלו כ"שמ.. למאור", או "בין המים" כ"בי.. המים", וכיוצא בזה. כמובן שעל ידי קריאה כזו אין יוצאים אפילו בדיעבד..."

יישר כח על זאת וגדול על כל זאת...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 29, 2019 1:33 am

איש_ספר כתב:
אהוד לב כתב:ומעניין לעניין באותו עניין, יש להעיר כי לפי אנשי מזרח אפשר להבין בפשטות את דרשת חז"ל בסוטה ל"ה ע"א על דברי המרגלים "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אל ממנו, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". ועיין רש"י שם, אך לשיטת אנשי מזרח הדברים פשוטים, וכ"כ בהגהות חכמת מנוח לסוטה שם וזו כנראה כוונת תוס' בריש דבריו בערכין ט"ו ואכמ"ל.

עוד מדברי הס"ק בהסכמתו לקונטרס כללי הקריאה הנכונה ממהר"ר יוסף זליכה זצ"ל
הסכמה.jpg
הסכמה.jpg (81.48 KiB) נצפה 17080 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוקטובר 29, 2019 7:39 am

הדברים מחודשים.
מה שמשמיטים הדגש החזק, אין כאן איזה 'מנהג', אלא הוא חוסר דקדוק בעלמא.
ולמה לקבוע זאת ל'מנהג', שכאן מדגישים וכאן לא.
אם כבר שמים לב לדקדק, יש להדגיש את כל הדגשים כמשפטם.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 29, 2019 10:47 am

אהוד לב כתב:
אליהו בן עמרם כתב:ימחלו לי נא הרבנים המומחים על חוסר הבנתי/ידיעתי, אך לא הבישן למד:
בענין "אררה" (ה' כ"ט) במפיק ה"א
מי שקרא בלא מפיק ה"א - שינה המשמעות ויחזור?


איני יודע אם שינה משמעות, אך השמיט אות מהמילה. שכן "אררה" מסתיימת באות ה' שנשמעת, ואם קרא בלא מפיק ה' לא קרא אות מהמילה.
והגרש"ד זצ"ל בהקדמה לאם המקרא כתב בזה הלשון: "הרבה הם בעלי קריאה שלצערנו התרגלו שלא לגמור את התיבות. לדוגמה: במקום "שמן למאור" נשמעים תיבות אלו כ"שמ.. למאור", או "בין המים" כ"בי.. המים", וכיוצא בזה. כמובן שעל ידי קריאה כזו אין יוצאים אפילו בדיעבד..."


במחשבה שניה, אולי יש להסתפק עדיין גם במענה היפה הנ"ל, הואיל ובאשכנזים איירי:
אם לא היה מפיק ה"א, הרי לפי הגיית האשכנזים אין הבדל בין הגיית ה"א בסוף "אררה" לבין המשך הקמץ של הרי"ש - א"ה. ומ"מ שפיר עבדי לפי הגייתם.
וא"כ אולי בעצם קרא כדרכו את הה"א כאילו בלא מפיק ה"א, ולא חיסר אות.

אגב, הספק שלי היה, האם כאשר קורא בלי מפיק, האם משתנה המשמעות, שלא השם "קילל" את האדמה. או להפך, בגלל טעם הטפחא במילה אררה, עדיין המשמעות נשארת שהשם קיללה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' אוקטובר 29, 2019 10:52 am

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:עוד מדברי הס"ק בהסכמתו לקונטרס כללי הקריאה הנכונה ממהר"ר יוסף זליכה זצ"ל
הסכמה.jpg

בעניותי לא זכיתי להבין דבריו. אודה למי שיבאר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת נח

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 29, 2019 2:08 pm

1.jpg
1.jpg (3 MiB) נצפה 17014 פעמים

2.jpg
2.jpg (3.6 MiB) נצפה 17014 פעמים
3.jpg
3.jpg (3.38 MiB) נצפה 17014 פעמים
4.jpg
4.jpg (3.67 MiB) נצפה 17014 פעמים
5.jpg
5.jpg (3.17 MiB) נצפה 17014 פעמים
6.jpg
6.jpg (2.85 MiB) נצפה 17014 פעמים

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת נח

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' אוקטובר 29, 2019 2:49 pm

ו, יט יהיו, שוא נח ונהגו לקרותה בנע. (וכ"ה לקמן ט, יח. ולקמן י, ח לגבי להיות). צ"ב איך קורים שוא נע באות ה'? ולקמן ט, ב כתב יהיה שוא נח ולא כתב שנהגו בנע
ח, כא כי יצר, להפריד ביניהם. היו"ד בכי לא נשמעת
י, כה יקטן קמץ גדול בי', צ"ל קטן

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת נח

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוקטובר 29, 2019 4:56 pm

במקומות הרבה כתב הגרש"ד שאמנם הוא שו"א נח, אבל 'נהגו לקרותה בנע' (ו, יג יט; ז, ד כ כג; ח, ז יג טו; ט, יח כג; י, ז ח טו; יא, יא).

והנה זה ברור שאין שייך לומר כאן 'מנהג', וכמו שכתב הגרש"ד עצמו בהסכמתו לקונטרס 'הטעמת המילים הקדושות כהלכתן וכמשפטן': "...בקרב קהילות האשכנזים שהשווא נח ונע כמו נשכח לגמרי מהם".
וא"כ לא ברור מה כוונתו בזה ש'נהגו לקרותה בנע' (וביותר תמוה במקומות שכתב כן על האות ה', והרי אין שו"א נע באות ה' לעולם, רק חטף פת"ח, וכבר העיר כן הרב יוצא פוניבז' מעלי).

ויש מקומות שאפשר לבאר על פי מה שכתב הגרש"ד בהקדמה ל'אם למקרא', שבמקומות שיש חשש להבלעת אותיות אפשר לקרוא שוא נח כנע. וגם כאן כתב כן על 'ודדן' (י, ז) "אבל ההכרח לקרות בנע כדי לא להבליע ד' אחת". אבל יש מקומות הרבה שלא ברור מה הבעיה לקרות בנח כמשפטו, ולמה טרח לציין ש'נהגו לקרותה בנע'.

אם למקרא - הקדמה - על שוא נע.PNG
אם למקרא - הקדמה - על שוא נע.PNG (120.1 KiB) נצפה 16985 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת נח

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוקטובר 29, 2019 5:46 pm

ו, ט - הגרש"ד כשיטת רבני תימן (כאן), שמתג במילה מוקפת הופך אותה למלעיל. וראה מש"כ על כך בהסכמתו לתיקון קוראים 'סימנים'.

ו, יג - המדקדקים האחרונים כתבו שבשתי אותיות דומות השו"א הראשון נע (רבי אליהו בחור ב'מסורת המסורת' מאמר ג; הגר"א ב'דקדוק ופירוש על התורה' ד"ה היתה), וזה שלא כדברי הקדמונים (ר"י בן חיוג' 'שלשה ספרי דקדוק' עמ' 130; דקדוקי הטעמים פסקה 33; רד"ק ב'מכלול' דף עא: - ראה דקדוקי שי פ"ד הערה 14).

ז, ב - ראה לעיל ו, ט.

ט, יד - בענני - על חטף פת"ח באותיות שאינן גרוניות ראה כאן.
ובקצרה: מה שכתבו הקדמונים שיש חטף פת"ח, אין כוונתם אלא שיש שו"א נע, אלא שהם קראו את השו"א הנע כחטף. ורוו"ה עצמו כתב כן בכמה מקומות (משפטי הטעמים דף נג, נז:; מאור עינים בראשית מג, כא; ויקרא ט, כב - ראה דקדוקי שי פ"ד הערה 29).

ז, ז - אין 'מיוחס לאר"צ', יש 'מיוחס לבן אשר', והוא כתר ארם צובה המיוחס לו. אבל כאן הכתר חסר (הערה זו היא גם על להלן י, י).
ואולי כוונתו לכת"י לניגרד שיש שסברו בטעות שהוא כת"י בן אשר.
"ולרוו"ה וחומשים רגילים" - לשלב עם הקודם, "וליהב"י ולרוו"ה וכו'".

ז, כב - מלעיל, חלק הדקדוק - הוא כשיטת רבני תימן, שאם יש מתג במילה מוקפת היא מלעיל, וכדלעיל ו, ט.

ז, כג - היקום - "הקו הוא לגרמיה, ואינו פסיק כי לא נמנה במערכת" - כוונת הגרש"ד, שבסוף המקראות גדולות ויניציא נדפס 'מערכת המסורה', ובין היתר יש שם רשימת הפסקים שיש בתנ"ך. והפסקים שלא נמנו שם, אינם פסקים, אלא הם טעם 'מונח לגרמיה' שבא בו פסק (אמנם יש לציין שברשימה זו של המסורה נפלו שיבושים).

ואח"כ ב'אם למקרא' בא ציטוט מ'חלק הדקדוק' - "אין פסיק בין תיבת אשר לתיבת על בכל התיגאן" - וצריך לשלב זאת עם ההערה הקודמת, שכולה מתייחסת לנוסח שעם פסיק.

ח, יג - נח - בפשטא אחת, והוא מלרע - זו שיטת המהרי"ץ, אבל בתימן עצמה הרבה נהגו שלא כדבריו (ראה כאן; וראה גם בספר 'קובץ דקדוקי תורה' עמ' קטו, ובספר 'והצדיקו את הצדיק' עמ' סב, שרוב הציבור לא קיבל דעת מהרי"ץ בזה), והאשכנזים והספרדים כלל לא נהגו כן.

אם הבנים
י, יד פלשתים [כצ"ל, חסר יו"ד].
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ג' אוקטובר 29, 2019 9:20 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוקטובר 29, 2019 6:27 pm

יוצא פוניבז' כתב:
איש_ספר כתב:עוד מדברי הס"ק בהסכמתו לקונטרס כללי הקריאה הנכונה ממהר"ר יוסף זליכה זצ"ל
הסכמה.jpg

בעניותי לא זכיתי להבין דבריו. אודה למי שיבאר.

כוונת הגרש"ד כך:
יש שני סוגי דגשים - דגש קל, ודגש חזק.
דגש קל בא רק באותיות בג"ד כפ"ת, והוא משנה את מבטא האות מרפה לדגוש (אצל האשכנזים יש הבדל רק באותיות בכפ"ת).
דגש חזק בא גם בשאר האותיות (חוץ מאותיות אהחע"ר שאינן מקבלות דגש בדרך כלל), ומבטאו בחיזוק האות, כך למשל שבת מבוטאת 'שַׁבְּבָּת' (האות ב' הראשונה בשו"א נח, ומבוטאת יחד עם האות ב' השניה, בלא הפסק).

האשכנזים כיום אינם מקפידים כלל להדגיש את הדגש החזק.

=========

המילה 'ממנו' יש לה שתי משמעויות: א) 'מֵאִתּוֹ'. ב) 'מֵאִתָּנוּ'.
וכתב האב"ע (בראשית א, כב; שמות א, ט) שלפי המסורת הבבלית ('אנשי מזרח') יש הבדל בניקוד שתי המשמעויות; המשמעות הראשונה היא בנו"ן ראשונה דגושה, ואילו המשמעות השניה היא בנו"ן רפויה.
אבל לפי המסורת הטבריינית ('אנשי מערב') אין כל הבדל בין שתי המשמעויות, ובשתיהם הנו"ן דגושה.
[הגרש"ד מייחס מחלוקת זו גם למחלוקת בין בן אשר ובן נפתלי, ואיני יודע מקורו; וגם בן אשר וגם בן נפתלי הם בעלי מסורה טבריינית].

=========

הגרש"ד כתב, שכיון שהאשכנזים ממילא אינם מקפידים להדגיש דגש חזק, נניח אותם על מנהגם במילה 'ממנו' כשהיא במשמעות 'מֵאִתָּנוּ', ולהקפיד על דגש רק במשמעות 'מֵאִתּוֹ', וכמנהג אנשי מזרח.

וכבר הערתי לעיל שהדברים מחודשים.
כי מה שהאשכנזים כיום משמיטים הדגש החזק, אין כאן איזה 'מנהג', אלא הוא חוסר דקדוק בעלמא.
ולמה לקבוע זאת ל'מנהג', שכאן מדגישים וכאן לא.
אם כבר שמים לב לדקדק, יש להדגיש את כל הדגשים כמשפטם.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' אוקטובר 29, 2019 6:38 pm

מעט דבש כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
איש_ספר כתב:עוד מדברי הס"ק בהסכמתו לקונטרס כללי הקריאה הנכונה ממהר"ר יוסף זליכה זצ"ל
הסכמה.jpg

בעניותי לא זכיתי להבין דבריו. אודה למי שיבאר.

כוונת הגרש"ד כך:

יש"כ על ההסבר המפורט. אך השאלה שלי היתה מה שנראה מדבריו שחשוב לו להבדיל בין סוגי ה"ממנו" ע"י הדגש, ולכן מי שלא נוהג להדגיש בעלמא, לפחות כאן ידגיש באחד מהם ולא בשני בכדי לתת הבדל בין השנים. השאלה היא מה הענין בהבדל הזה, ומכ"ש אחר דקי"ל להדגיש שניהם ממילא אין הדגש מבטא את ההבדל.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוקטובר 29, 2019 6:48 pm

זו היא תמיהתי דלעיל, בסגנון אחר.
ואין לנו אלא דברי רש"י (סוטה לה. ד"ה אל תקרי):
"שאין הפרש קרייה בין ממנו הנאמר על יחיד שנדברים עליו לממנו של רבים שאומרים על עצמן".

אהוד לב
הודעות: 16
הצטרף: ד' אוקטובר 23, 2019 2:29 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת נח

הודעהעל ידי אהוד לב » ד' אוקטובר 30, 2019 8:05 am

יוצא פוניבז' כתב:ו, יט יהיו, שוא נח ונהגו לקרותה בנע. (וכ"ה לקמן ט, יח. ולקמן י, ח לגבי להיות). צ"ב איך קורים שוא נע באות ה'? ולקמן ט, ב כתב יהיה שוא נח ולא כתב שנהגו בנע
ח, כא כי יצר, להפריד ביניהם. היו"ד בכי לא נשמעת
י, כה יקטן קמץ גדול בי', צ"ל קטן


בנוגע להערה על "ונהגו לקרותה בנע". בוודאי שעל פי הכללים אין שווא נע באות ה, אך פוק חזי מאי עמא דבר (דבר לשון דיבור); כל מי אומר את המילה "יהיו" או "להיות" וכדומה, מניע את הנח שתחת האות ה. בין אם הוא מבטא את האות ה עם סגול או עם חיריק, בוודאי הציבור אינו מבטא את האות ה כאילו היה בה מפיק, שזו ההגייה הנכונה כשיש באות ה שווא נח.

וגם אני בהערת שוליים ציינתי שלא הבנתי מה כוונת הגרש"ד בכותבו "ונהגו לקרותה בנע", אבל נראה לי שהוא רצה להעיר כי הציבור בטעות מניע את הנח ולכן יש להקפיד על השווא שיהיה נח ויישמע כמו מפיק ה.

בנוגע להערה על ההפרדה בין "כי" לבין "יצר", באופן כללי היה מקפיד לעשות הפסקה קלה אחרי המילה "כי" כדי שלא יתחבר למילה שאחריה וזה יישמע ככ"ף הדמיון, דהיינו שלא יישמע "כיצר" שהוא "כמו יצר". וכשקוראים מהר ומחברים זה נשמע ככף הדמיון.

יישר כוח לגבי ההערה על יקטן, זו הייתה טעות העתקה שלי, בכתב יד אכן כתוב כפי שהערתם "יקטן - קמץ קטן בי' וקמץ גדול בט' ".

בעל קורא
הודעות: 301
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת נח

הודעהעל ידי בעל קורא » ש' נובמבר 02, 2019 6:52 pm

מעט דבש כתב:ז, ז - אין 'מיוחס לאר"צ', יש 'מיוחס לבן אשר', והוא כתר ארם צובה המיוחס לו. אבל כאן הכתר חסר (הערה זו היא גם על להלן י, י).
ואולי כוונתו לכת"י לניגרד שיש שסברו בטעות שהוא כת"י בן אשר.

ח, יג - נח - בפשטא אחת, והוא מלרע - זו שיטת המהרי"ץ, אבל בתימן עצמה הרבה נהגו שלא כדבריו (ראה כאן; וראה גם בספר 'קובץ דקדוקי תורה' עמ' קטו, ובספר 'והצדיקו את הצדיק' עמ' סב, שרוב הציבור לא קיבל דעת מהרי"ץ בזה), והאשכנזים והספרדים כלל לא נהגו כן.



"מיוחס לאר"צ" - אני מבין שכיוון שהכתר חסר כאן, כוונתו שכך הוא בכתבי היד הקרובים לשיטת הכתר, ולכן כתב "מיוחס לאר"צ" דהיינו שקרובים לשיטת ספר זה, ולא משום שחשבו שהוא כת"י בן אשר.

לענין "נח" מלעיל או מלרע, ראה מה שהאריך בזה בגליון "תורת הקורא":
נח מלעיל.jpg
נח מלעיל.jpg (985.75 KiB) נצפה 16832 פעמים

בעל קורא
הודעות: 301
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי בעל קורא » ש' נובמבר 02, 2019 6:54 pm

איש_ספר כתב:במיוחד לאור זאת שדעתו של הס"ק היה שיש ללכת אחרי הניקוד שבכתר בכ"מ.


האם דעתו זו מתועדת במקום כלשהוא בספריו?

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' נובמבר 02, 2019 7:46 pm

ראה קובץ 'בית אהרן וישראל' גיליון לח, עמודים סו - סז.

בעל קורא
הודעות: 301
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי בעל קורא » ש' נובמבר 02, 2019 8:03 pm

אהוד לב כתב:בעניין תיבת "ממנו", ציין מעט דבש לדברי האבן עזרא בראשית ג', כ"ב. ועיין גם בדברי האבן עזרא שמות א', ט' ד"ה ממנו, שהרחיב שם יותר.

אציין כי באמת בכל מקום שכתוב "ממנו" היה מקפיד הגרש"ד זצ"ל על הגיית הדגש החזק, אבל מכיוון שרוב הקוראים אינם מקפידים על הדגשים, דווקא במקום שתיבת "ממנו" משמעותה "מהם" היה מקפיד יותר על הדגש, כי כשהמשמעות היא "מהם" לכולי עלמא (בין לאנשי מזרח ובין לאנשי מערב) תיבת "ממנו" היא דגושה.

ומעניין לעניין באותו עניין, יש להעיר כי לפי אנשי מזרח אפשר להבין בפשטות את דרשת חז"ל בסוטה ל"ה ע"א על דברי המרגלים "לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו, אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דיברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו, אל תקרי ממנו אל ממנו, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם". ועיין רש"י שם, אך לשיטת אנשי מזרח הדברים פשוטים, וכ"כ בהגהות חכמת מנוח לסוטה שם וזו כנראה כוונת תוס' בריש דבריו בערכין ט"ו ואכמ"ל.


וכמו שכתוב בפירוש בתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן (סימן רל"ב): וכמדומה לי שבזה תלוי מה שדרשו ב"כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" אל תקרי ממנו אלא ממנו, אע"פ שבכל הספרים הכתובים אצלנו, אין חילוק במלת ממנו, בין שנופל על רבים בין שנופל על יחיד, אע"פ שכל מקום כנוי נו"ן וי"ו, לרבים ברפה וליחיד בדגשות. אלא שאני סבור שבין מדינחאי ומערבאי היה מחלוקת בממנו, שהאחד נוהג בו כבשאר הכנויין להרפות כל שהוא בא לרבים, והאחד נוהג כמנהג מקומנו לדגש הכל. וכמדומה שכן מצאתי בספרי המסורה שיש מחלוקת בין מדינחאי למערבאי. עכ"ל.

וכן במנחת שי על הפסוק הזה כתב כן, ובסוף דבריו אף הוסיף נקודה המבארת זאת יותר (שמדינחאי הוא מנהג בבל, ולכן בתלמוד בבלי כתבו כן, משום שלמסורתם אכן היה חילוק זה בקריאה): כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ, סוטה פרק אלו נאמרין אמר ר' חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ אל תקרי ממנו אלא ממנו כביכול אפי' בעל הבית אין יכול להוציא כליו משם. ובערוך ערך בעל כי חזק הוא ממנו מנו לא נאמר אלא ממנו כביכול וכו' פירוש מנו משמע מדידן ממנו דגש משמע כלפי מעלה כביכול אלמלא שאי אפשר לומר דבר זה כלפי שכינה ע"כ. ובספר מעריך שחיבר החכם לונזאנו כתב עליו בערך בעל שאם היה גורס כן בעל הערוך בגמ' שלו נוסחא משובשת נזדמנה לו ואם הם דברי עצמו כבודו במקומו מונח כי אין הפרש בין ממנו שפירושו ממנהו כמו לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ (בראשית ב', י"ז) ובין ממנו שפירושו ממננו כמו כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ (בראשית כ"ו, ט"ז) שניהם דגושים להורות על האות החסרה. וכן כתב רש"י בסוטה ולשונו הוא זה אל תקרי ממנו לא גרסינן שאין הפרש בקריאה בין ממנו שנאמר על יחיד שמדברים עליו לממנו של רבים שאומרים על עצמם ע"כ. ואשר אני אחזה במאמר זה (אי גרסינן ליה) צ"ל אשר חכמים יגידו וא' מהם החכם בן עזרא בריש ספר ואלה שמות שיש חילוף קריאה בין אנשי מזרח לאנשי מערב במלת ממנו לאנשי מזרח כל לשון רבים נו"ן רפה וכל לשון יחיד דגש ולאנשי מערב אין חילוק כי כולם דגושים. וידוע כי אנשי מזרח הם בני בבל והכי קאמר אל תקרי ממנו לשון רבים בנו"ן רפה אלא ממנו לשון יחיד בנו"ן דגש כביכול וכו'. וכמדומה לי שזהו פירש המאמר על מכונו תל"ח. עכ"ל.

וראו מה שהביא בכף החיים סימן קמ"ב אות ט'.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת בראשית

הודעהעל ידי סעדיה » ש' נובמבר 02, 2019 10:48 pm

וע"ע בחידושי רעק"א (זכרון יעקב) בסוטה שם.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת לך לך

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' נובמבר 07, 2019 2:36 pm

אם למקרא לך לך1.png
אם למקרא לך לך1.png (105.59 KiB) נצפה 16665 פעמים


אם למקרא לך לך2.png
אם למקרא לך לך2.png (95.52 KiB) נצפה 16665 פעמים


אם למקרא לך לך3.png
אם למקרא לך לך3.png (109.67 KiB) נצפה 16665 פעמים


אם למקרא לך לך4.png
אם למקרא לך לך4.png (89.26 KiB) נצפה 16665 פעמים


אם למקרא לך לך5.png
אם למקרא לך לך5.png (90.68 KiB) נצפה 16665 פעמים


אם למקרא לך לך6.png
אם למקרא לך לך6.png (73.11 KiB) נצפה 16665 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' נובמבר 07, 2019 3:03 pm

טז, יא - וְיֹלַ֣דְתְּ
עיין מנחת שי בראשית ט, כא
נחלקו המדקדקי' בקריאת ב' שואי' בסוף תיבה, שר' יהודה המדקדק כתב שהראשון נח והשני נע כאילו יאמר וַיֵשְ תְמִן והראב"ע הקשה עליו בתחלת ספר צחות ובספר מאזנים, וכת' ששניהם נחי'. וגם רד"ק הקשה על ר' יהודה בספר מכלול (דף ס"ח ודף ק"צ), אפס קצהו תראה באיוב סי' ל"א, ועשה פשרה בין שתי הדעות באמרו כי אין לשואי' האלה דרך אחד לעולם, אלא לפעמי' שניהם נחי', ולפעמי' הראשון נח והשני נע. והר' שלמה אלמולי בחבורו הנקר' הליכות שבא, העלה שכל ב' שואי' בסוף תיבה ראוי שיהיה להם לעולם דרך אחד, וכיון שדרך הראב"ע הוא דרך סלולה ולא הוקש' כנגדו שום קושי', ראוי לבחור בו, ע"כ. וכ"כ בעל לשון למודים שלדעת קצת המדקדקי' והם כל האחרוני' שניהם נחי'. וכ"כ ר' אליא הלוי, ובעל לוית חן. ועיין עו' מ"ש בעל ערוגת הבשם בפ' חמשי.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' נובמבר 07, 2019 3:05 pm

טז, ד ותראה צ"ל ותרא

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' נובמבר 07, 2019 3:08 pm

אם הבנים יב, ח - ויקרא בשם ד'.
עיין מנחת שי שמות לד, ה
וַיִקְרָ֥א בְשֵ֖ם ה': כתב רש"י ז"ל דמתרגמינן וקרא בשמא דה', עכ"ל. כלומ' שמשה הוא הקורא בשם ה', שאילו היה השם הקורא היה מתורגם וקרא בשמא ה', וכן תרגם ויקרא בשם ה' (פ' לך לך) וצלי בשמא דה'. והנה הם מטעים בעל הטעמים, ששם טפחא במלת בְשֵם, והפרש גדול יש בין זה ובין ויקרא בשם ה' האמור באברהם, ששם הטפחא במלת וַיִקְרָא, וכאן במלת בְשֵם. ויותר נ"ל פי' ן' עזרא כמו שכתב כאן ובראש פ' וישמע יתרו, שהשם הוא הקורא, והוא שאמר בראשונה וקראתי בשם ה' לפניך. וכ"כ החכם אבודרהם בסדר תפלות של תעניות, זל"ש, וכשאומר ויקרא בשם ה' צריך להפסיק מעט בין בשם לה', כי בפסוק הוא בטרחא, ורוב ההמון טועים בזה, ע"כ. ועיין מה שאכתוב בס"ד (בירמיה כ"ג) על פסוק וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו, ומה שכתב הראב"ע בספר מאזני לשון הקודש דף ר'.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אם למקרא השלם מכת"י - פרשת לך לך

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' נובמבר 07, 2019 10:18 pm

מעט דבש כתב:יב, א: וּמִמּוֹלַדְתְּךָ – שווא נח בדלי"ת, ושווא נע בתי"ו. אך נהגו לקרוא גם הדלי"ת בנע.
טז, יא: וְיֹלַדְתְּ – שני השוואים נחים, אך נהגו להניע השווא הראשון.
כן נוהגים בני העדות ממוצא אשכנזי, בגלל שלשונם לקויה ואין בכחה לבטא דלית נחה לפני תיו נחה, ואף מתקשה לבטא דלית נחה לפני תיו שוויה.
ספק אם ניתן לכנות שגרה זו בתואר 'מנהג'.


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים