מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

'ויקוב' - לשון קללה או מפרש להדיא

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'ויקוב' - לשון קללה או מפרש להדיא

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 10:21 pm

כד,יא ויקב בן האשה הישראלית את-השם ויקלל.

פירש"י: ויקב - כתרגומו ופריש, שנקב שם המיוחד וגדף, והוא שם המפורש ששמע מסיני.

והנה להלן פס' טז כתיב: ונקב שם ה' מות יומת. ופירש"י: ונקב לשון קללה כמו מה אקב. וצ"ב דלכאורה הוו שני פירושים שונים, וראה באב"ע שהביא זאת כמחלוקת בין הפירושים, ואי נימא בדעת רש"י דשניהם אמת, למה שינה ופירש בכל מקום באופן אחר, ועי' סנהדרין נו,א.

אולם נראה שרש"י דקדק היטב לפרש בכל פס' לפי ענינו, דהנה בקרא דידן מפורש שנקב את השם וקלל, ואי נימא דנקב זה לשון קללה, למה שנה הכתוב דקלל, וע"כ דהאי נקיבה משמעה שפירש להדיא את השם המיוחד. ואילו בקרא להלן לא נזכר כלל שמקלל, וע"כ דהאי נקב משמעו קללה, שהרי ודאי אינו מתחייב על הזכרת השם המפורש לחוד, וראה עוד בדברי הרד"ק בספר השרשים שורש נקב.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: 'ויקוב' - לשון קללה או מפרש להדיא

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ה' מאי 05, 2011 2:15 am

יישר כוח!
נראה פשט אמיתי. חזק ואמץ!

מעט דבש
הודעות: 3057
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: 'ויקוב' - לשון קללה או מפרש להדיא

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אפריל 28, 2015 9:44 pm

נוטר הכרמים כתב:כד,יא ויקב בן האשה הישראלית את-השם ויקלל.

פירש"י: ויקב - כתרגומו ופריש, שנקב שם המיוחד וגדף, והוא שם המפורש ששמע מסיני.

והנה להלן פס' טז כתיב: ונקב שם ה' מות יומת. ופירש"י: ונקב לשון קללה כמו מה אקב. וצ"ב דלכאורה הוו שני פירושים שונים, וראה באב"ע שהביא זאת כמחלוקת בין הפירושים, ואי נימא בדעת רש"י דשניהם אמת, למה שינה ופירש בכל מקום באופן אחר, ועי' סנהדרין נו,א.

אולם נראה שרש"י דקדק היטב לפרש בכל פס' לפי ענינו, דהנה בקרא דידן מפורש שנקב את השם וקלל, ואי נימא דנקב זה לשון קללה, למה שנה הכתוב דקלל, וע"כ דהאי נקיבה משמעה שפירש להדיא את השם המיוחד. ואילו בקרא להלן לא נזכר כלל שמקלל, וע"כ דהאי נקב משמעו קללה, שהרי ודאי אינו מתחייב על הזכרת השם המפורש לחוד, וראה עוד בדברי הרד"ק בספר השרשים שורש נקב.


כתב הרא"ם (לקמן פסוק טז):

...ואף על פי שפירש (פסוק טו): "ונוקב - אינו חייב עד שיפרש את השם, ולא המקלל בכנוי" וכן פירש למעלה (פסוק יא): "ויקב - כתרגומו וּפָרֵישׁ, שנקב שם המיוחד וגדף", מכל מקום לשון קללה הוא, אלא שהיא קללה מפורשת. וכן כתב הרד"ק בשורש נקב "ונוקב שם ה', כלומר מפרשו ומקלל".


והיינו שלפי רש"י 'נוקב' כאן הוא לשון קללה מפורשת (עיין רש"י במדבר כב, יא), ובפסוק יא הזכיר רש"י את ענין הפירוש, ובפסוק טז את ענין הקללה. ויתכן לפרש זאת על פי דרך 'נוטר הכרמים', שבפסוק יא ראה רש"י לבאר את ענין ה'פירוש' שבקללה, ולא את ענין הקללה עצמה, כיון שענין הקללה מוזכר בפסוק 'ויקלל', ובפסוק טז ראה רש"י לבאר את ענין הקללה, כיון שלא מוזכר שם בפסוק [ויש לציין שבד"ר קטע זה ברש"י להלן פסוק טז ליתא כלל, וא"ש טפי].

ובגמרא (סנהדרין נו.) "אימא פרושי שמיה הוא, דכתיב (במדבר א, יז) 'ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות', ואזהרתיה מהכא (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא! - חדא - דבעינא שם בשם, וליכא. ועוד, הויא ליה אזהרת עשה, ואזהרת עשה לא שמה אזהרה. ואיבעית אימא, אמר קרא ויקב ויקלל, למימרא דנוקב קללה הוא (ולא לשון פירוש). ודילמא עד דעבד תרוייהו? - לא סלקא דעתך, דכתיב (פסוק יד) הוצא את המקלל, ולא כתיב הוצא את הנקב והמקלל - שמע מינה חדא היא". והיינו ש'ויקב... ויקלל' אין זה שני דברים נפרדים, אלא שניהם לשון קללה.

והטעם שהוצרך הכתוב לכפול ולומר גם 'ויקוב' וגם 'ויקלל', כתב בחידושי רבנו יונה (סנהדרין נו.):

"וכי תימא למה ליה למימר הכי, לימא בהדיא 'ויקלל' ולא צריך ניקוב. לאו אורח ארעא למימר הכי כלפי שכינה בלשון קללה. הלכך אמר ניקוב, והדר אמר לשון קללה, לאורויי דבקללה איירי. ואע"ג דאמר קרא קללה גבי 'כי יקלל אלקיו' (פסוק טו), שני לן בין שֵׁם המיוחד לכנוי, דבשם המיוחד לא בעי למימר לשון קללה. ו'את השם' דקרא היינו שם המיוחד, וחמיר טפי מ'אלקיו'. ואונקלוס תרגם 'ודיפרש' (=היינו בפסוק טז, 'ונוקב שם ה' מות יומת'), ואין סוגיא זו הולכת על אותו הדרך"
.

והנה מבואר שלפי אונקלוס לשון 'נוקב' כאן אינו לשון קללה כגמרא, אלא לשון פירוש. וכן מוכח, שהרי בגמרא מבואר שיש ב'נוקב' שני ביאורים: או לשון פירוש, וכלשון הפסוק 'אשר נקבו בשמות' (במדבר א, יז), או לשון קללה, וכמו 'מה אקוב לא קבה קל' (במדבר כג, ח).

והנה אונקלוס בפסוק 'אשר נקבו בשמות' תרגם בלשון 'פירוש', ואילו בפסוק 'מה אקוב לא קבה קל' תרגם בלשון 'לְוַט', ומוכח מזה כרבינו יונה, שמכך שלא תרגם כאן בלשון 'לְוַט', אלא בלשון 'פירוש', מוכח שלא פירש כאן 'ויקוב' לשון קללה, אלא לשון פירוש.

וקשה לפי"ז, איך כתב רש"י בפסוק יא 'כתרגומו', בזמן שהוא עצמו לא פירש כן, שהרי רש"י מפרש 'נוקב' לשון קללה [מפורשת], ולא לשון פירוש בעלמא כתרגום, וכמ"ש הרא"ם.

וכתב בספר 'מעט צרי' שרש"י הוציא מן התרגום רק שיש ב'נוקב' לשון פירוש, וביאר בזה לפי דרכו ש'נוקב' היא קללה מפורשת, אבל לא שרש"י מפרש לגמרי כתרגום ש'נוקב' הוא לשון פירוש בלבד. ודוחק.

מעט דבש
הודעות: 3057
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: 'ויקוב' - לשון קללה או מפרש להדיא

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אפריל 29, 2015 11:13 pm

מעט דבש כתב:כתב בחידושי רבנו יונה (סנהדרין נו.):
"וכי תימא למה ליה למימר הכי, לימא בהדיא 'ויקלל' ולא צריך ניקוב. לאו אורח ארעא למימר הכי כלפי שכינה בלשון קללה. הלכך אמר ניקוב, והדר אמר לשון קללה, לאורויי דבקללה איירי".


לפי זה הוא מן המקראות המפרשים את עצמם
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3057
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: 'ויקוב' - לשון קללה או מפרש להדיא

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אפריל 01, 2016 3:09 am

עוד בענין זה (על תרגום רס"ג) ראה כאן.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים