גם לְאִתפַרסָמָא (שפירושו זהה לפירושו המשוער של לאתפרטמא) קשה לקבל (למרות שניתן לראות באתפר
טמא שיבוש של אתפר
סמא ונמצא שיש שתי עדיות לנוסח זה). הנוסח המסתבר הוא לאתפרנסא שתירגומו המילולי הוא לְהִסְתַפֵּק [be satisfied, לִשְׁבּוֹעַ, מקביל ל'לשבע' שבסיפיה דקרא] (וע"ע רש"י גיטין יב: סה: ב"מ מו. סט:, המילה הזאת די נפוצה בשימוש זה בארמית, ראה
כאן), וראוי לו להיות תרגום לנתינת יד.
סטר ג"כ אינו מובן, והיא נתמכת רק בעד-נוסח אחד בלבד, וייתכן שהוא שיבוש מ'סמר' המופיע ב-3 עדי-נוסח. סמד, לחם שעורים בסורית (ראה
פה), מסתבר יותר מ'סמר', ומקביל ל'לשבע לחם' שבחלק השני של הפסוק. ייתכן ש'סמר' השתבש מ'סמד', אך סמר נתמכת ברוב עדי הנוסח. סעד ג"כ יכול להתפרש כלחם, בתרגום רות ב-יד על וְטָבַ֥לְתְּ
פִּתֵּ֖ךְ בַּחֹ֑מֶץ: וּטַמִּישִׁי
סַעֲדַיִךְ בְּתַבְשִׁילָא. אבל א"צ לכך, גם הכוונה הרגילה בשורש זה משתלב יפה.
וראה בקובץ המצורף. (על מהדורת שפרבר ראה בעמ' 3 #5; התרגום הנדון נמצא בעמ' 181 ו-206.)
על מהדורת התרגום של שפרבר בכלל ראה בצרופה.