חומש וושינגטון - חומש מלא מלפני 1000 שנה לצפיה

[זאב ערבות]

בעיר הבירה וושינגטון הוצג השבוע חומש הנקרא חומש וושינגטון. הנה הקישור לאתר
https://www.museumofthebible.org/collec ... pentateuch
וניתן לראות שם צילום של כל הדפים!!! הנה התיאור באנגלית
The Washington Pentateuch (WP) is one of the oldest, most-complete, Jewish Bible manuscripts in the United States. The manuscript was created around the year 1000, and it contains the entire Pentateuch—the “five books” from Genesis through Deuteronomy. At some point, the final 10 folios were lost and replaced with folios from a different manuscript written in 1141 by the scribe Joseph ben Jacob, according to his colophon on f. 245r. Though these few pages connect to medieval Egypt, the majority of the manuscript may be associated with Tiberias, based on its writing style and use of the Tiberian Masoretic system.

Iconic manuscripts like the WP are often called “Masoretic Bibles” because they contain the masorah (a vast system of annotations) and were created during or near the Masoretic era (700–1000 CE). Indeed, some scholars suggest that the WP might have a direct link to another famous Masoretic manuscript—Codex Cairo of the Prophets. Further research is needed, however, to confirm or deny this proposition.
וזה תרגום קצר :
חומש עם המסורה כת"י, מלפני כ1000 שנה! פרט לעשרה דפים אחרונים משנת 1141 לספירתם שנכתבו ע"י יוסף בן יעקב. ההשערה שנכתב ע"י חכמי טבריה לפי סגנון הכתיבה.
בשביל השאר תצטרכו לשאול מי שמבין אנגלית.

[קו ירוק]

תודה רבה
באתר בתרגום עברית מסופר על כל גלגולי כתב היד.
בשירת האזינו יש ע' שיטין. לא כהכתר (ולא כהרמב"ם).

[זאב ערבות]

תודה רבה
באתר בתרגום עברית מסופר על כל גלגולי כתב היד.
בשירת האזינו יש ע' שיטין. לא כהכתר (ולא כהרמב"ם).

חיפשתי ולא מצאתי. היכן באתר יש תרגום עברית?

[קו ירוק]

התרגום האוטומטי של גוגל.

[זאב ערבות]

התרגום האוטומטי של גוגל.

והאם אתה סומך על רבינו גוגל שמתרגם לך בנאמנות? הלא יש הרבה סיפורים על טעויות מגוחכות שהוא עושה.

[אצרן]

שירת האזינו בקודקס שבוינשגטון

שירת האזינו

EAB4AC6A-EC68-45DD-AAC4-6926181EEF99.jpeg (1.04 MiB) נצפה 5367 פעמים

[קו ירוק]

התרגום האוטומטי של גוגל.

והאם אתה סומך על רבינו גוגל שמתרגם לך בנאמנות? הלא יש הרבה סיפורים על טעויות מגוחכות שהוא עושה.

יש יותר הרבה שלא..
בכל אופן יש שם תיאור מאוד מעניין על גלגולו של הספר מעת הכתבו, דרך גוים שרכשוהו, עד שזה כיום בבעלות יהודית פרטית.
ברור שזה מצטרף לעוד כמה כתבי יד חשובים ומוקדמים, יחד עם זאת, הוא לא משנה את התמונה הכללית של המסורה.

[מרדכי וינטרויב]

תודה רבה
באתר בתרגום עברית מסופר על כל גלגולי כתב היד.
בשירת האזינו יש ע' שיטין. לא כהכתר (ולא כהרמב"ם).

זה מן הדפים המאוחרים משנת 1141

[יוצא פוניבז']

שאלת תם
האם מדובר בכת"י שלא היה ידוע עד היום?
והאם בחשיפתו יש בשורה משמעותית, ומה רמת דיוקו?

[מרדכי וינטרויב]

כתב היד היה בעבר ברשות האספן דוד סופר

[הפשטן]

וזה תרגום קצר...בשביל השאר תצטרכו לשאול...

באתר בתרגום עברית מסופר...

חיפשתי ולא מצאתי. היכן באתר יש תרגום עברית?

התרגום האוטומטי של גוגל.

האם אתה סומך על רבינו גוגל שמתרגם לך בנאמנות? הלא יש הרבה סיפורים על טעויות מגוחכות שהוא עושה.

אבל לאחרונה הוא הולך ומשתפר.
גם כאן, מצאתי זהות כמעט מוחלטת, בין התרגום המיכני של גוגל, לבין מה שתירגמתי בכוחות עצמי, כדלהלן:

חומש וושינגטון (WP) הוא אחד מכתבי היד המקראיים הכי עתיקים והכי שלמים, בארצות הברית. כתב היד נוצר בסביבות שנת 1000, והוא מכיל את כל התורה - "חמשת החומשים" - מבראשית ועד דברים. בשלב מסויים, אבדו עשרת הגליונות האחרונים, והוחלפו בגליונות מתוך כתב יד אחר שנכתב - בשנת 1141 על ידי הסופר יוסף בן יעקב - על פי הערתו החתומה על צילום 245r. אף כי הדפים המעטים הללו קשורים למצרים של ימי הביניים, ייתכן שרוב כתב היד קשור לטבריה - בהתבסס על סגנון הכתיבה ועל השימוש במערכת המסורה הטברינית.
כתבי יד יצוגיים כמו חומש וושינגטון, נקראים לרוב "תנכים של המסורה" - מכיוון שהם מכילים את המסורה (מערכת הערות עצומה), ונוצרו במהלכה של - או בסמוך אל - תקופת המסורה (700–1000 לספירה). אמנם כמה מלומדים מציעים שיתכן כי, לחומש וושינגטון הי' קשר ישיר אל - כתב יד מפורסם אחר של המסורה - כתב יד קהיר של הנ"ך. עם זאת, מחקר נוסף - נדרש - על מנת לאשר או להכחיש הצעה זו.

[יאיר אתמר]

מה שתירגמתי בכוחות עצמי, כדלהלן:

חומש וושינגטון (WP) הוא אחד מכתבי היד המקראיים הכי עתיקים והכי שלמים, בארצות הברית. כתב היד נוצר בסביבות שנת 1000, והוא מכיל את כל התורה - "חמשת החומשים" - מבראשית ועד דברים. בשלב מסויים, אבדו עשרת הגליונות האחרונים, והוחלפו בגליונות מתוך כתב יד אחר שנכתב - בשנת 1141 על ידי הסופר יוסף בן יעקב - על פי הערתו החתומה על צילום 245r. אף כי הדפים המעטים הללו קשורים למצרים של ימי הביניים, ייתכן שרוב כתב היד קשור לטבריה - בהתבסס על סגנון הכתיבה ועל השימוש במערכת המסורה הטברינית.
כתבי יד יצוגיים כמו חומש וושינגטון, נקראים לרוב "תנכים של המסורה" - מכיוון שהם מכילים את המסורה (מערכת הערות עצומה), ונוצרו במהלכה של - או בסמוך אל - תקופת המסורה (700–1000 לספירה). אמנם כמה מלומדים מציעים שיתכן כי, לחומש וושינגטון הי' קשר ישיר אל - כתב יד מפורסם אחר של המסורה - כתב יד קהיר של הנ"ך. עם זאת, מחקר נוסף - נדרש - על מנת לאשר או להכחיש הצעה זו.

מעולה!

תיקונים קלים:

כת"י קהיר - שהוא באמת כת"י חשוב מאוד, כי הוא הקרוב ביותר לנוסח ב"נ - מכיל רק את הנביאים, לא את הכתובים (כתובים באנגלית: Hagiographia).
'הערתו החתומה' - גם בעברית קוראים לזה קולופון, 'הערה' הוא משהו אחר.
f. במקור = folio, דף מדפי כתב-היד.

[הפשטן]

כת"י קהיר - שהוא באמת כת"י חשוב מאוד, כי הוא הקרוב ביותר לנוסח ב"נ - מכיל רק את הנביאים, לא את הכתובים (כתובים באנגלית: Hagiographia).
'הערתו החתומה' - גם בעברית קוראים לזה קולופון, 'הערה' הוא משהו אחר.
f. במקור = folio, דף מדפי כתב-היד.

לגבי קולופון: לי הי' עניין שגולשי האתר יבינו את התרגום: אילו כתבתי "קולופון", אז להערכתי כמחצית מהגולשים כאן לא היו מבינים מה אני שח, אז התלבטתי מה לעשות, ולבסוף החלטתי - שבמקום "קולופון" - אכתוב "הערה חתומה" (תוך שימוש בביטוי שהוא חצי תרגום חצי הסבר).
גם לגבי "נביאים" הייתה לי התלבטות, כי המילה הזאת משתמעת לתרי אנפי: פירוש אחד שלה הוא אנשים נביאים, ופירוש שני הוא ספרי נביאים. במקור האנגלי כתוב נביאים עם אות פותחת גדולה, אז ברור שהכוונה היא לספרי נביאים, אבל בתרגום לא הי' ניתן להשתמש באות גדולה, אז כתבתי נ"ך - מתוך מחשבה שככה כולם יבינו את הכוונה, אבל בדיעבד אני חושב כי - במקום נ"ך - הי' ראוי שאכתוב בשתי מילים "[ספרי ]נביאים": זה אמנם יותר ארוך, אבל יותר מדויק.
לגבי הערתך האחרונה, דומני שעדיף לתרגם "גיליון", מילה שבה גם השתמשתי ("גליונות") בתחילת התרגום שלי - כשתרגמתי את המילה האנגלית המפורשת.