מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' נובמבר 19, 2019 10:55 pm

האם מצאנו בלשון מקרא, לשון חכמים או לשון הפייטנים (הקלאסיים או המאוחרים להם) 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות וכיוצ"ב?
יש מקומות שניתן כך להבין, למשל ב'אקשטה כסל' (תפילת גשם לקלירי): "פחד שעירים משתערים בהרעיפם מים".
שאלתי את אחד החכמים והוא השיב לי כן:
אינני זוכר דוגמאות מובהקות כאלה, אבל צריך לשים לב שיש חפיפה מסוימת בין השדה הסמנטי המציין פחד ויראה לבין השדה הסמנטי המציין מהירות, אולי משום שמי שפוחד ממהר לנוס על נפשו. ראה למשל: 'המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו'.
יש עוד גוונים סמנטיים לשורש פח"ד, למשל ביש' ס, ה ('ופחד ורחב לבבך') או יר' לג, ט ('ופחדו ורגזו על כל הטובה'). בהושע ג, ה אולי יש גם גוון של מהירות ('ופחדו אל ה' ואל טובו'). צריך לעיין במפרשים ובמילונים ולהעמיק בזה. אם תעלה משהו בידך אשמח אם תודיעני.
והנה עוד דוגמה מאותו שדה סמנטי, מההפטרה של השבוע שעבר: 'הנה חרדת אלינו את כל החרדה הגדולה הזאת' - נראה שאין כאן מורא אלא טרחה הנעשית מתוך זריזות.

אודה על כל עזרה בנידון.

קו ירוק
הודעות: 5801
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' נובמבר 19, 2019 11:11 pm

במקרא לא
עשה חיפוש בר אילן

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי לענין » ג' נובמבר 19, 2019 11:54 pm

צריך לזכור שחילוף ד' וז' הוא רגיל מאד.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' נובמבר 20, 2019 10:49 am

קו ירוק כתב:במקרא לא
עשה חיפוש בר אילן

אהבתי את ה'ברייטקיט' שלך - "במקרא לא"!! פלאי פלאים.
אז כנראה שיש‎ כן.
הנה מה שכתבתי לעצמי לעת עתה:
כנראה משום שהפחד מביא למהירות וזריזות, שהמפחד ממהר לנוס על נפשו (כמו תהלים מח ו: "הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ"; ישעיה כד יח: "הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד"), הועברה התוצאה (מהירות וזריזות) לגורם (פחד).
וכבר במקרא מצוי משמע זה, בהושע ג ה: "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וּפָחֲדוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ". ובפירוש אבן עזרא: "'ופחדו אל יי', שישובו במהרה בבא הקץ אל ארצם, במרוצה, פתע פתאום....". וכך בתרגום יונתן בן עוזיאל המתרגם את "ופחדו" - "יתנהון", והוא משורש 'נהי' שמשמעותו שיבה במהירות. גם 'חרד', הנרדף ל'פחד', משמש לעתים במקרא במשמע של מהירות וזריזות, כמו שמ"א כא ב: "וַיֶּחֱרַד אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָּוִד", שפירושו: מיהר לצאת לקראתו (עי' פירושי רד"ק ומצודות דוד); מל"א א מט: "וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים", היינו: מיהרו לקום; הושע יא י: "וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם", כלומר: מיהרו לבוא ממקומם (עי' פירוש מצודת ציון)

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' נובמבר 20, 2019 11:02 am

יש לציין את דברי הרמב"ם בחמץ ומצה
נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא: מתחיל על כוס שני ואומר בבהילו יצאנו ממצרים הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך לפסח ייתי ויפסח, שתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, שתא הכא עבדי לשתא דאתיא בני חורי.

כשהכוונה בתיבת 'בהילו' (נגזרת של פחד) היא ל'חיפזון' (נגזרת של זריזות) המוזכר בתורה.


וכן במלכים ב, ד
הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת


ופירש הרד"ק
חרדת אלינו - לשון תנועה והשתדלות על הדבר וכן ויחרדו זקני העיר לקראתו יחרדו כצפור ממצרים ובענין זה ת"י הא עסקת לנא ית כל עסקא הדא

וכעין זה במצודת ציון שם.
ענין תנועה חזקה ואם היא מבלי פחד

אמנם לא ממש זריזות, אבל בהחלט קשור וקרוב.

דמשק
הודעות: 1140
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי דמשק » ד' נובמבר 20, 2019 11:49 am

ועוד קרוב מאד לזה בפר' שופטים (כ, ג)
אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם.

קו ירוק
הודעות: 5801
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 20, 2019 2:25 pm

חד ברנש כתב:
קו ירוק כתב:במקרא לא
עשה חיפוש בר אילן

אהבתי את ה'ברייטקיט' שלך - "במקרא לא"!! פלאי פלאים.
אז כנראה שיש‎ כן.
הנה מה שכתבתי לעצמי לעת עתה:
כנראה משום שהפחד מביא למהירות וזריזות, שהמפחד ממהר לנוס על נפשו (כמו תהלים מח ו: "הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ"; ישעיה כד יח: "הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד"), הועברה התוצאה (מהירות וזריזות) לגורם (פחד).
וכבר במקרא מצוי משמע זה, בהושע ג ה: "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וּפָחֲדוּ אֶל יְיָ וְאֶל טוּבוֹ". ובפירוש אבן עזרא: "'ופחדו אל יי', שישובו במהרה בבא הקץ אל ארצם, במרוצה, פתע פתאום....". וכך בתרגום יונתן בן עוזיאל המתרגם את "ופחדו" - "יתנהון", והוא משורש 'נהי' שמשמעותו שיבה במהירות. גם 'חרד', הנרדף ל'פחד', משמש לעתים במקרא במשמע של מהירות וזריזות, כמו שמ"א כא ב: "וַיֶּחֱרַד אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָּוִד", שפירושו: מיהר לצאת לקראתו (עי' פירושי רד"ק ומצודות דוד); מל"א א מט: "וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים", היינו: מיהרו לקום; הושע יא י: "וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם", כלומר: מיהרו לבוא ממקומם (עי' פירוש מצודת ציון)

'ופחדו', המלבי"ם ועוד מפרשים לא מפרשים כך. אז זו שיטת האב"ע אך לא להדיא בפסוק.
נהי' זה לשון שבירה. או לשון הווה, או קול שבר
השאר לא קשור

פחז ורחדה אינם שורש פ.ח.ד.
ואם משום שזה נגזר מאותו ענין, מה חידשת, כבר ציטטת את זה בפתיחת האשכול בשם מאן דהוא.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' נובמבר 20, 2019 4:57 pm

תעשה הכל, תסובב את הכל, כדי שדבריך הראשונים "במקרא לא" יישארו על מכונם.
יהי כך.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' נובמבר 20, 2019 5:19 pm

כמו "ופחדו אל ה' ואל טובו" יש גם "אל ה' אלוהינו יפחדו" (מיכה ז), "פחדו איש אל רעהו" (ירמיה לז).

ולגוף פירושו של ראב"ע, הישנם מקורות נוספים לפיהם שיבת ישראל בתשובה בימות המשיח באחרית הימים תהיה במהירות?

קו ירוק
הודעות: 5801
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 20, 2019 6:03 pm

חד ברנש כתב:תעשה הכל, תסובב את הכל, כדי שדבריך הראשונים "במקרא לא" יישארו על מכונם.
יהי כך.

מופעה אחת לדעת אבן עזרא, לא יכולה להיחשב ככזו.
כל השאר כבר אתה ציטטת למעלה. שוב, מה חידשת?

הרב חלמישצור:
למה שני המובאות 'יפחדו', 'ופחדו איש' (ירמי' ל טז) - שהבאת - אינם לשון חרדה כפשוטה, שלא כמו 'פחדו אל ה' ואל טובו' שפי' בו אב"ע לשון מהירות (ויכול ליפול פירוש שם), אף שגם שם נופל לשון פחד.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' נובמבר 20, 2019 10:08 pm

מספיקה הופעה אחת במקרא, הנתמכת בידי פרשן פשטני כאבן עזרא. לא צריך יותר. במיוחד שכאמור פירושו נתמך בידי תרגום יונתן. ולא כדבריך ש'נהי' הוא מלשון קינה. שאלתי אחד מומחה בארמית והוא השיבני:
לגבי 'נהי' - זה שהעיר לך לא צדק. נכון שיש את ענין הקינה, אבל זה גם לשון התאספות סביב מישהו, כמו שאומרים 'כולם נהו אחריו', אני לא יודע מהיכן סימון לקח את ענין המהירות, אבל בפירוש יש ענין של התקבצות.
אני מעתיק לך לשון רד"ק בשורש נהה:
או יהיה וינהו כמו ויאספו מתרגום ונקוו אליה כל הגוים ויתינהון למפלח בה כל עממיא. ויהיה מזה הענין גם כן ולא נה בהם כענין שאמר לא מהם ולא מהמונם (יחזקאל ז, יא.), ורצונו לומר ולא מנה שבהם כלומר לא מקבוץ שבהם

ואני מוסיף על דבריו:
עיין בפירוש רש"י, שמ"א ז ב.
ראה גם פירוש ר' יוסף קרא ליחזקאל ז יא:
קרא1232.jpg
קרא1232.jpg (35.54 KiB) נצפה 3820 פעמים


וכמה פעמים בתרגום מופיע שורש 'נהי' במובן של שיבה, חזרה.
למשל:
הושע ב יז: "וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" = "ויתנהון [=וישובו] תמן למימרי כיומי קדם".
ירמיה ג יז: "וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהֹוָה לִירוּשָׁלָם" = "ויתנהון [=וישובו] למפלח בה כל עממיא לשמא דיי לירושלם"
וראה גם: ירמיה טו יט ובתרגום. ירמיה לא כא ובתרגום.
ועי' גם במאמרו של א' רופא, 'וינהו כל בית ישראל' וכו', ישראל: מחקרים בלשון וכו', ירושלים תשעא, עמ' 355 ואילך.

אכן, מכל המקורות עולה שהשורש הארמי 'נהי' הוא לשון שיבה וחזרה, ומה שכתבתי לעיל שהוא מלשון חזרה במהירות ראיתי בהערותיו של אוריאל סימון לפירוש אבן עזרא על הושע, עמ' 49, הכותב כן:
סימון12321.jpg
סימון12321.jpg (77.45 KiB) נצפה 3820 פעמים

ואיני יודע מקורו.
וכל היודע, אל נא ימנע בר!

קו ירוק
הודעות: 5801
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 20, 2019 10:29 pm

כאגב, לא עלתה על דעתי שבנידון כאן 'נהי' שם הוא לשון קינה, ומאי שייכא.
כתבתי את משמועויות נ.ה.י. שאחת מהן לשון שבר, והוא מושאל מפחד.
אבל אה"נ מזה שיונתן כותב יתנהון, והוכיח אותו מלומד שבכמה מקומות 'נהי' בארמית של 'יונתן' הוא האספות,
אז בהחלט זהו הפירוש של חז"ל (הגם שאפשר אחרת).
כששאלת מה המקור שזה במהירות? שאל"כ לא היה נופל ע"ז לשון פחד.

ומכאן כדבריך שלא רק הפייטנים השתמשו בו, אלא שגם חז"ל פירשו כך במקרא.

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' נובמבר 20, 2019 10:32 pm

לשון 'קינה' היתה פליטת קולמוס. סליחה.
עכ"פ לאיזה חז"ל אתה מתכוון? לתרגום יונתן?

קו ירוק
הודעות: 5801
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' נובמבר 20, 2019 10:34 pm

אכן. התנא יונתן בן עוזיאל

חד ברנש
הודעות: 5775
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' נובמבר 20, 2019 10:37 pm

כן. ידוע לי שהוא היה תנא. שמעתי על זה פעם. אבל לפירושו-תרגומו רגילים לציין כ"תרגום" ולא כ"חז"ל", אחרת פשוט המאזינים לא יבינו למי אתה מתכוון.

קו ירוק
הודעות: 5801
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: 'פחד' במשמע של זריזות, מהירות

הודעהעל ידי קו ירוק » א' נובמבר 24, 2019 1:03 am

הדגשתי אעפ"כ, משום שיש ונראה ש'תרגום' כמי שזה לא מספיק חז"ל..


חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 117 אורחים