מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ליכנס/להיכנס

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
עושה חדשות
הודעות: 8878
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' דצמבר 10, 2019 8:10 pm

איך נכון לכתוב, (בכתיבה תורנית), ובמה זה תלוי?

האשה רוצה להינשא/לינשא
האיש עתיד להיבחר/ליבחר
וכיו"ב

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי דרומי » ג' דצמבר 10, 2019 11:47 pm

ראוי לכתוב להיכנס, להינשא וכיוצא בזה.

הצורה השניה אינה אלא קיצור.

סגי נהור
הודעות: 4093
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' דצמבר 11, 2019 1:13 am

ובכתיבה תורנית עדיף בהחלט בכתיב חסר: להכנס, להנשא.

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 12:25 pm

דרומי כתב:ראוי לכתוב להיכנס, להינשא וכיוצא בזה. הצורה השניה אינה אלא קיצור.
בכתיבה תורתית ראוי לדבוק בכתיב הקצר השגור אצל רבותינו זכרונם לברכה ואצל כל קדמונינו עליהם השלום.

כדכד
הודעות: 4393
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי כדכד » ד' דצמבר 11, 2019 12:48 pm

אם זה ציטוט עדיף לכתוב כמצוטט ("יותר משהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא "וכד').
אם זו מלה שאינה מופיעה במקורות כגון "להבחר" אין לנו לבדות מלבנו "ליבחר" ויש לכתוב "להבחר".
אם זו מלה שמופיעה במקורות אך הכתיבה הנוכחית אינה ציטוט - לדעתי אפשר כך או כך אך אני מסכים לרוב הכותבים שבה' נראה יותר טוב.
לא הבנתי מדוע לכתוב בי' מקצר יותר מבה'

בריושמא
הודעות: 899
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בריושמא » ד' דצמבר 11, 2019 12:58 pm

והלא תלמוד ערוך ומפורש הוא.
מסכת חולין קלז ע"ב:
כי סליק איסי בר היני אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה רחלים אמר ליה אתנייה רחלות א"ל כדכתיב (בראשית לב) רחלים מאתים אמר ליה לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן.
להכנס = לשון תורה.
ליכנס = לשון חכמים.
לא קיצור ולא עיבוד.
וכמה היטיב ר' יוחנן לקבוע ולנסח בבהירות: לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמן.
פשט ברור, צח וחד.
ותו לא מידי.

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי דרומי » ד' דצמבר 11, 2019 1:01 pm

ראה לדוגמא איך כתב הרמב"ם בהל' אישות פי"ז ה"ד.

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 1:29 pm

דרומי כתב:ראה לדוגמא איך כתב הרמב"ם בהל' אישות פי"ז ה"ד.
אחד מאלף.
בדוק במטותא, אם יש לאל ידך, בכתביו של אדמו"ר הזקן, איזהו הכתיב הרווח – 'ליזהר' או 'להזהר'?

סגי נהור
הודעות: 4093
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' דצמבר 11, 2019 1:46 pm

ביקורת תהיה כתב:
דרומי כתב:ראוי לכתוב להיכנס, להינשא וכיוצא בזה. הצורה השניה אינה אלא קיצור.
בכתיבה תורתית ראוי לדבוק בכתיב הקצר השגור אצל רבותינו זכרונם לברכה ואצל כל קדמונינו עליהם השלום.

למעשה, בימינו, כאשר רוצים לכתוב מאמר או ספר בשפה נהירה וקולחת ושירוץ הקורא בו, הלשון המקובלת (גם ה"תורנית") היא קרובה יותר ללשון מקרא (וגם ללשון הדיבור בימינו) ולכן הצורה "להכנס" עדיפה.
יוצאים מכלל זה ספרים המודפסים בכתב רש"י והכתובים בשפת ה"איברא", ובהם באמת עדיפה הצורה "ליכנס" "ליזהר".

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 6:09 pm

בריושמא כתב:ליכנס = לשון חכמים. לא קיצור ולא עיבוד.
בכגון דא, לשון חכמים נוצרה מאהבת הקיצור ('לישנא קלילא').

בריושמא
הודעות: 899
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בריושמא » ד' דצמבר 11, 2019 6:12 pm

ביקורת תהיה כתב:
בריושמא כתב:ליכנס = לשון חכמים. לא קיצור ולא עיבוד.
בכגון דא, לשון חכמים נוצרה מאהבת הקיצור ('לישנא קלילא').

מנין לך?

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 6:18 pm

השערה בעלמא.

סגי נהור
הודעות: 4093
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' דצמבר 11, 2019 6:30 pm

ביקורת תהיה כתב:
בריושמא כתב:ליכנס = לשון חכמים. לא קיצור ולא עיבוד.
בכגון דא, לשון חכמים נוצרה מאהבת הקיצור ('לישנא קלילא').

לכאורה ההסבר הנכון הוא שבלשון חכמים שם הפועל נגזר מצורת העתיד, כגון: לילך, לידע, לישב - על פי: ילך, יֵדע, יֵשב. וכך גם כאן: ליכנס כמו ייכנס. וק"ל.

בריושמא
הודעות: 899
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בריושמא » ד' דצמבר 11, 2019 6:48 pm

חכמי הדקדוק ויודעי לשון כותבים כי השינוי מלשון תורה - ללדת, לדעת, אל לשון חכמים - לילד, לידע,
נעשה כנראה בעקבות השפה הארמית.
כמו שינויים רבים נוספים.

סגי נהור
הודעות: 4093
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' דצמבר 11, 2019 7:15 pm

הן הן הדברים.

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 7:21 pm

סגי נהור כתב:לכאורה ההסבר הנכון הוא שבלשון חכמים שם הפועל נגזר מצורת העתיד, כגון: לילך, לידע, לישב - על פי: ילך, יֵדע, יֵשב. וכך גם כאן: ליכנס כמו ייכנס. וק"ל.
נפלא! ויש לצרף את 'ליטע' וחברותיה, ואת 'לוכל' וחברותיה.
ולהעיר, כי בבנין התפעל לא חל בלשון חכמים שינוי דומה.

בן ראובן
הודעות: 654
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בן ראובן » ד' דצמבר 11, 2019 7:27 pm

וגם לא בבנין הפעיל (ודוקא במקרא מצינו "למרות", "לנחותם").

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 7:52 pm

בריושמא כתב:חכמי הדקדוק ויודעי לשון כותבים כי השינוי מלשון תורה - ללדת, לדעת, אל לשון חכמים - לילד, לידע, נעשה כנראה בעקבות השפה הארמית.
הביננו נא, הכיצד 'לִמְהָךְ' 'לְמִנְדַּע' 'לְמֵיתַב' הולידו את 'לילך' 'לידע' 'לישב'? וכיצד 'לְאִזְדְּהָרָא' ו'לְאִתְבְּחָרָא' הולידו את 'ליזהר' ו'ליבחר'?

בריושמא
הודעות: 899
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בריושמא » ד' דצמבר 11, 2019 8:37 pm

גם פעלים בעתיד, כגון: אהפוך יהפוך, עוברים בלשון חכמים לצורה זו: אופך יופך.
על כן אין כאן גזירת מקור מהצורה של העתיד, אלא מעבר בלשון חכמים על פי הארמית.

אין הכרח בפועל למנדע. בארמית קיימת גם הצורה: למדע, בחיריק מתחת לאות מ"ם, וממנה גזרו את לידע.

אינני בקי בדקדוק לשון ארמית. וכל שכתבתי הוא על פי הספר הנפלא של אבא בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים.
שם נמצאות דוגמאות רבות מאוד למעבר מלשון מקרא אל לשון חכמים.
שינויי המקור מרוכזים שם בכרך השני, פרק לט.

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' דצמבר 11, 2019 9:19 pm

בריושמא כתב:גם פעלים בעתיד, כגון: אהפוך יהפוך, עוברים בלשון חכמים לצורה זו: אופך יופך.
על כן אין כאן גזירת מקור מהצורה של העתיד, אלא מעבר בלשון חכמים על פי הארמית.
נטיית הפועל 'הפך' על דרך נחי פ"א יש כאן.

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' דצמבר 13, 2019 1:03 am

מידת השפעת הארמית על ל"ח שנוייה במחלוקת גדולה ואיננה ברורה.

ש'הפך' ניטה בל"ח כפ"א כבר העיר ריב"ג בהקדמתו לספר הרקמה (אגב, הפולמוס הניכרת בדבריו קשורה לדברי הרמב"ם בפהמ"ש ריש תרומות), והשווהו עם דוגמות נוספות לחילוף ה-א (אך גם אלו ייתכן שהם בהשפעת הארמית, ראה דבריו בעמ' קד-ה (במהדורת האקדמיה) וקכב ובהע' של וילנסקי). שד"ל במכתביו ח"ז עמ' 997 כתב שהוא מן הארמית, אולם איננו מוכרע, ראה סגל (הידוע כממעט בהשפעת הארמית על ל"ח), דקדוק לשון המשנה (באנגלית) עמ' 75. התופעה קיימת כבר במגילות מדב"י (למשל, יובלים לז-כ), לצד 'הפך', ראה קוטשר, מגילת ישעיהו 251, א. ריימנד, עברית קומראנית עמ' 102 ואילך ועמ' 189. וראה מורגשטרן, ארמית בבלית עמ' 170-171.

שבמקום מקור נטוי (ל) בחסרי הפא באה - עפ"ר! (ראה למשל בהבאות שאצל סגל להלן; על סיווג מקצת מצורות אלו כא"י ראה שם, רי"נ אפשטיין, מלנה"מ עמ' 1250-1, ונ. דנציג, מבוא לה"פ עמ' 155 הע' 143 ובספרות המצויינת שם ובהוספות למהדו"ש) - בל"ח צורות העתיד ובהשפעתה כתבו: סגל בספרו הנ"ל עמ' 75-78 (ואף הקדיש חלק ממאמרו ב-JQR לזה, מצורף), פרננדז בדקדוקו ללשון המשנה (בתרגומו של אוולד עמ' 144-146), קוטשר, תולדות השפה העברית (באנגלית) עמ' 127 ע"ש, סנז-באדילוס בהיסטוריה של השפה העברית שלו (ג"כ באנגלית) עמ' 192 ועוד, ולא ייחסו לכך השפעה ארמית (אלא את היעלמות המקור הנפרד, וכן הנטוי [בכ"ם (ששכיחותן פחותות מל' בהרבה)] בל"ח, יש שייחסו להשפעה ארמית).

אולם, באשר לנושא האשכול, הבלעת ההא במקור נטוי בנפעל (בדר"כ! ראה סגל עמ' 58-59 ו-68, סנז-באדילוס עמ' 192) ובהפעיל (במידה נמוכה יותר) בל"ח, ובמגילות מדב"י גם בהתפעל (ראה קימרון, HDSS עמ' 48, וייתכן שהתקיימה גם בל"ח אלא שאינה מתועדת. ושמא קיימת בכת"י?) איננה קשורה לצורות העתיד, אלא בגלל רפיונה נתבלעה, וכמו בעתיד של הפעיל ובכ"ל ביידוע ועוד (ראה בלאו, מורפולוגיה (באנגלית) עמ' 92-95, ריימנד שם עמ' 100-107), ופשוט. התופעה קיימת גם במקרא: שמות י-ג, יג-כא, לד-כד, במדבר ה-כב, דברים א-לג, לד-יא, ש"א ב-לג, ש"ב יט-יט, ישעיה א-יב, ג-ח, כג-יא, כט-טו, לג-א, ירמיה לז-יב, לט-ז, יחזקאל כו-טו, עמוס ח-ד, תהלים כו-ז, עג-כ, עח-יז (ת' ורד"ק), משלי כד-יז, איוב לב-ל, איכה ב-יא, קהלת ה-ה, דניאל יא-לה, דבהי"ב לא-י, ועוד.
לפעמים באותו כת"י (משובח!) קיימות שתי הצורות, כמו כת"י קויפמן: נדרים ה-א, ז-ה(ו), ח-ז (יג) ב"ב, ג-ו(ח), מכות ב-ב(ג) - ליכנס, לעומת אהלות ד-א, ב, ג, ט-ט, י, יח-ז(ח) - להיכנס. (בספרא כת"י וטיקן 66 הידוע באה תמיד 'ליכנס', ובהיקרות הראשונה (ד"ה ע"א שורה 13) נוספה - ע"י הנקדן? - הא בה"ש.)
קבצים מצורפים
Mishnaic Hebrew and its Relation to BH and to Aramaic - M Segal_p39-42.pdf
(439.57 KiB) הורד 34 פעמים
M. H. Segal - Mishnaic Hebrew_p101-102_111.pdf
(259.66 KiB) הורד 35 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' דצמבר 13, 2019 3:41 am

יאיר אתמר כתב:הבלעת ההא במקור נטוי בנפעל איננה קשורה לצורות העתיד, אלא בגלל רפיונה נתבלעה, ופשוט.
מה הבטחון?

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » א' דצמבר 15, 2019 7:38 am

ביקורת תהיה כתב:
יאיר אתמר כתב:הבלעת ההא במקור נטוי בנפעל איננה קשורה לצורות העתיד, אלא בגלל רפיונה נתבלעה, ופשוט.
מה הבטחון?

1. לִכָנֵס אינו קרוב ליִכָנֵס יותר מלהִכָנֵס. (הי' איננה אלא אם קריאה, ופעמים נחסרה.)

2. הרי בנלה"י נשאר צורת המקור: ליהנות (נדרים יא-ג) ועוד.

3. התופעה נפוצה במקרא, וביותר במגילות מדב"י, כשצורות המקור הנטוי של הקל בחסרי ונחי הפא קיימות.

4. הסבר פונולוגי עשוי להסביר את העובדה ששתי הצורות (באותה מילה) נמצאות: בשני מקומות בכת"י אחד [כמו לינשא/להנשא בכת"י קויפמן באותה משנה! (יבמות ב-י), ליכנס/להיכנס שהזכרתי, ועוד רבים], ובשני כת"י באותו מקום [כמו ליגזז (חולין י-ב) בכת"י קויפמן לעומת להיגזז בכת"י פרמה, ועוד].

5. רד"ק יחזקאל כו-טו: בהרג - כמו 'בההרג', ובנפול ה"א הבניין הוטלה תנועתה על בי"ת השמוש. (וע"ע מכלול נד ב.)
ר' מנחם בן שמעון שם: בהרג הרג - מקור מבנין 'נפעל', ועקרו 'בההרג', על משקל "בהעצר שמים" (מ"א ח-לה); וחסרו בו הה"א הנוספת והטילו תנועתה על הבי"ת, כאשר עשו במלת "בעטף עולל ויונק" (איכה ב-יא), אשר עִקָרו 'בהעטף', וחסרו הה"א והטילו תנועתה על הבי"ת. (וע"ע ברי"ד.)
רש"י שמות יג-כא: לנחותם הדרך - נקוד פתח, שהוא כמו 'להנחותם'; "לראותכם בדרך אשר תלכו בה" (דב' א-לג) - שהוא כמו 'להראותכם'.
רש"י במדבר ה-כב: לצבות בטן - כמו 'להצבות בטן', זהו שימוש פתח שהלמ"ד נקודה בו; וכן "לַנחותם הדרך" (שמ' יג-כא) [כמו 'להנחותם']; וכן "לַראותכם בדרך אשר תלכו בה" (דב' א-לג) [כמו 'להראותכם'; וכן "לגיד ביזרעאל" (מ"ב טו-טו) - כמו 'להגיד'; וכן "לשמיד מעזניה" (יש' כג-יא) - כמו 'להשמיד']; וכן לנפיל ירך - להפיל הירך.
ראב"ע שמות יג-כא: לנחתם - נפתח הלמ"ד, להורות על הבנין 'הכבד'; והַשָלם: 'להנחותם'; וכן "ולַנפִּל ירך" (במ' ה-כב).
ראב"ע במדבר ה-כב: ולנפיל - נפתח הלמ"ד, להורות על חסרון ה"א הבנין; וכן "לשמיד" (יש' כג-יא).
ראב"ע דברים א-לג: לראותכם - נפתח הלמ"ד, ללמד על האות שהיא ה"א, ה"א הדעת הנעדר.
ראב"ע ישעיה ג-ח: למרות - פתחות הלמ"ד בעבור ה"א הבניין החסר, וכמוהו "לנחותם הדרך" (שמ' יג-כא).
ראב"ע ישעיה כט-טו: נפתח למ"ד לסתיר לחסרון ה"א הבניין, כמו "לשמיד" (יש' כג-יא).
ראב"ע עמוס ח-ד: ולשבית - להשבית, כמו "לשמיד" (יש' כג-יא); ונפתח הלמ"ד להורות על הה"א.
רד"ק ירמיה כז-כ: בגלותו - כמו 'בהגלותו'; וכשנפלה הה"א להקל, נשארה תנועתה על בי"ת השמוש. (וע"ע מכלול סה א-ב, והשווה גם שם סד א.)
רד"ק ירמיה לז-יב: לחלק משם בתוך העם - כלומר: 'להחליק', חסר ה"א הבניין, והונחה תנועתה תחת הלמ"ד; וכן "לשמיד מעוזניה" (יש' כג-יא) והדומים להם.
וראה גם רד"ק מ"ב ט-טו (כתיב לגיד וקרי להגיד): לגיד - כן כתוב , וקרי 'להגיד'. ושניהם נכונים , כי מצאנו המקור בחסרון הה"א רבים, כמו "לשמיע בקול תודה" (תה' כו-ז), שהוא כמו 'להשמיע'; "לראותכם בדרך" (דב' א-לג), כמו 'להראותכם'; והדומים להם.

ריב"ג בספר הרקמה (עמ' רעח-רעט) השווהו להא הבניין בפ"י העתידים הנבלעת:
רקמה רעח-רעט.jpg
רקמה רעח-רעט.jpg (724.71 KiB) נצפה 2782 פעמים


וכ"כ ריעב"ץ - המודע לכך שבחסרי ונחי הפא באה בל"ח צורת העתיד במקום מקור נטוי (ראה לוח ארש עמ' כב ועמ' קל-קלא, וע"ע עמ' לה הע' 99, ועמ' רו הע' 60) - לגבי ל"ח בייחוד (לוח ארש עמ' קצו):
לוח ארש עמ' קצו.jpg
לוח ארש עמ' קצו.jpg (474.7 KiB) נצפה 2782 פעמים

בריושמא
הודעות: 899
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בריושמא » א' דצמבר 15, 2019 8:01 am

אשרינו שיאיר אתמר כותב כאן דברים מאירים, מדויקים ונכוחים.
אוצר בלום / בלוס של ידע ושפע של מקורות וציטוטים עד בלי די.
תודה גדולה!

ביקורת תהיה
הודעות: 1881
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' דצמבר 15, 2019 9:37 am

יאיר אתמר כתב:2. הרי בנלה"י נשאר צורת המקור: 'ליהנות' ועוד.
'ליהנות' איננה דוגמא מוצלחת, בהיות פה"פ הא (כמו כן הדוגמאות מן המקרא בראש סעיף 5);
דוגמא יותר קולעת היא הצורה 'לימנות'.
אך דומה שבפעלים מגזרת נחי לה"י חיסור הא הבנין שכיח פחות. שוה בדיקה.

בן ראובן
הודעות: 654
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בן ראובן » א' דצמבר 15, 2019 10:56 am

ביקורת תהיה כתב:'ליהנות' איננה דוגמא מוצלחת, בהיות פה"פ הא


אכן מעניין שבכל הדוגמאות מן המקרא (לפי הרשימה שציין יאיר), מלבד אחת, השמטת הה"א בבניין נפעל היא לפני פה"פ גרונית.

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' דצמבר 16, 2019 5:36 am

הרב בריושמא - ייש"כ!

ביקורת תהיה כתב:
יאיר אתמר כתב:2. הרי בנלה"י נשאר צורת המקור: 'ליהנות' ועוד.
'ליהנות' איננה דוגמא מוצלחת, בהיות פה"פ הא (כמו כן הדוגמאות מן המקרא בראש סעיף 5);
דוגמא יותר קולעת היא הצורה 'לימנות'.
אך דומה שבפעלים מגזרת נחי לה"י חיסור הא הבנין שכיח פחות. שוה בדיקה.

1. אכן, ומ"מ - וכי בשביל שפה"פ שלה הא היא חסינה מֵהַשְפָעַת העתיד?
2. לימנות - בכת"י קויפמן להימנות, והוא חילוף ירושלמי-בבלי (סיווגים כאלו הולכים ומתערערים, כמו שציינתי, ומ"מ הכתיב שבירושלמי בוודאי קדום). יש ליגלות, ליקרות וגם ליעשות.
3. מהנפעל במשנה (קויפמן): יש סה"כ 101 מקרים של המקור הנטוי (ל) של הנפעל, בניכוי 19 המקרים של ל"י. [אם ננכה את שלושת המקרים של פ"ה = 98.] 46 מהם (או 43, בניכוי הפ"ה) חסרים ההא = כ-45% (או 43%). מ-19 המקרים שהם פעלי ל"י (14 שאינם פ"ה), 12 (8 בניכוי הפ"ה) מהם חסרים ההא = כ-63% (או 53%).

פירוט (ניתן לחפש את מקום ההופעה): להאגד (1), ליאכל (2) להיאכל (1), ליבטל (2), להיבלל (1), להיברות (1), ליגזז (4) להיגזז (3), ליגלות (1), להיגלע (2), לידוח (2), לידון (2), {מ}ל[י]הנות (4), להרג (3), מליזרע (1), לחלב (1), לחלק (1), לחרב (1), לטמא (1), ולהיוודע (1), להוולד (1), ליכנס (8) {ו}לה[י]כנס (8), להימדד (1), להימחות (1), להימכר (4), להימנות (1), להינטל (3), לינשא (1) לה[י]נשא (7), להינתן (1), ליסקל (4), לעבד (4), ל[י]עשות (6) לה[י]עשות (4), להיפסל (10), ומלפרע (1) להיפרע (3), ליקבר (1) להיקבר (1), לה[י]קצר (2), ליקרות (1), ליקרב (1), להישאל (1), להישבע (1), להישמע (2), לה[י]שרות (2), להישרף (1), להיתלש (1), להיתקן (2).

בהפעיל המצב שונה: מ-59 מקרי המקור הנטוי בל"י רק ב-4 נחסרה ההא: מללוות (שביעית י-ג), לעלות (דמאי ו-ד, כלים א-ה (פעמיים). בערלה ב-ו (פעמיים) וב"מ ו-א נוספה הא בין השיטין). השאר: להחיות[ו] (1), להודות (9), להורות (11), מלהלוות (1), להזות (5), להכות (6), להעלות (6+3), להראות (2), להרבות (3), להשוות (1), להשקות (6), להתנות (1).

בן ראובן כתב:
ביקורת תהיה כתב:'ליהנות' איננה דוגמא מוצלחת, בהיות פה"פ הא


אכן מעניין שבכל הדוגמאות מן המקרא (לפי הרשימה שציין יאיר), מלבד אחת, השמטת הה"א בבניין נפעל היא לפני פה"פ גרונית.

לא כל הגרוניות גורמות - אלא ההא בלבד (הרי בהאבקו, להחלו, ובהעלותו, ואילו בפ"ה אין מקרה במקרא שאינו נחסר). ולכן, מ-8 מקרי חסרון הא הבניין במקור הנטוי של הנפעל שבמקרא יש לנכות רק את בהרג, ו-לענות, לראות, לאור, בכשל, ובעטף בהחלט מלמדים.


מצורף מאמר בעניין (העלתה בו האפשרות שצורת המקור הנטוי בנפעל והפעיל - במקרא, במגילות מדב"י ובל"ח - הושפעה מהעתיד, ללא תימוכין):

בן ראובן
הודעות: 654
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בן ראובן » ב' דצמבר 16, 2019 6:38 am

יאיר אתמר כתב:לא כל הגרוניות גורמות - אלא ההא בלבד (הרי בהאבקו, להחלו, ובהעלותו, ואילו בפ"ה אין מקרה במקרא שאינו נחסר). ולכן, מ-8 מקרי חסרון הא הבניין במקור הנטוי של הנפעל שבמקרא יש לנכות רק את בהרג, ו-לענות, לראות, לאור, בכשל, ובעטף בהחלט מלמדים.



זו מניין? אדרבה, מכך שבשבעה מתוך שמונה מקרי חסרון פה"פ היא גרונית, חריגה סטטיסטית משמעותית מאוד, יש ללמוד שהגרוניות גורמות וגורמות.

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' דצמבר 16, 2019 7:31 am

בן ראובן כתב:
יאיר אתמר כתב:לא כל הגרוניות גורמות - אלא ההא בלבד (הרי בהאבקו, להחלו, ובהעלותו, ואילו בפ"ה אין מקרה במקרא שאינו נחסר). ולכן, מ-8 מקרי חסרון הא הבניין במקור הנטוי של הנפעל שבמקרא יש לנכות רק את בהרג, ו-לענות, לראות, לאור, בכשל, ובעטף בהחלט מלמדים.



זו מניין? אדרבה, מכך שבשבעה מתוך שמונה מקרי חסרון פה"פ היא גרונית, חריגה סטטיסטית משמעותית מאוד, יש ללמוד שהגרוניות גורמות וגורמות.

שלשה (מלבד בהרג), אא"כ נחשיב הריש לגרונית. אמנם ייתכן שיד הגרונית גם כן באמצע, מ"מ כיון ש: 1. תמיד אין ההא נחסרת לפני גרונית (כ-15 מקרים), ו-2. בארבעה מהמקרים אין פה"פ גרונית (ובהפעיל הרוב המכריע), אין זו הסיבה העיקרית (ולפחות, הבלעדית) להבלעת ההא. (ורק בפ"ה ניתן לטעון כן.)

בן ראובן
הודעות: 654
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי בן ראובן » ב' דצמבר 16, 2019 7:56 am

יאיר אתמר כתב:
בן ראובן כתב:
יאיר אתמר כתב:לא כל הגרוניות גורמות - אלא ההא בלבד (הרי בהאבקו, להחלו, ובהעלותו, ואילו בפ"ה אין מקרה במקרא שאינו נחסר). ולכן, מ-8 מקרי חסרון הא הבניין במקור הנטוי של הנפעל שבמקרא יש לנכות רק את בהרג, ו-לענות, לראות, לאור, בכשל, ובעטף בהחלט מלמדים.



זו מניין? אדרבה, מכך שבשבעה מתוך שמונה מקרי חסרון פה"פ היא גרונית, חריגה סטטיסטית משמעותית מאוד, יש ללמוד שהגרוניות גורמות וגורמות.

שלשה (מלבד בהרג), אא"כ נחשיב הריש לגרונית. אמנם ייתכן שיד הגרונית גם כן באמצע, מ"מ כיון ש: 1. תמיד אין ההא נחסרת לפני גרונית (כ-15 מקרים), ו-2. בארבעה מהמקרים אין פה"פ גרונית (ובהפעיל הרוב המכריע), אין זו הסיבה העיקרית (ולפחות, הבלעדית) להבלעת ההא. (ורק בפ"ה ניתן לטעון כן.)


אכן החשבתי כאן את הרי"ש לגרונית, כי ייתכן ש(העדר) הדגש, או ניקוד הה"א (שעובר לבכ"ל), משחק כאן תפקיד.

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ג' דצמבר 17, 2019 2:50 am

בן ראובן כתב:
יאיר אתמר כתב:
בן ראובן כתב:
יאיר אתמר כתב:לא כל הגרוניות גורמות - אלא ההא בלבד (הרי בהאבקו, להחלו, ובהעלותו, ואילו בפ"ה אין מקרה במקרא שאינו נחסר). ולכן, מ-8 מקרי חסרון הא הבניין במקור הנטוי של הנפעל שבמקרא יש לנכות רק את בהרג, ו-לענות, לראות, לאור, בכשל, ובעטף בהחלט מלמדים.



זו מניין? אדרבה, מכך שבשבעה מתוך שמונה מקרי חסרון פה"פ היא גרונית, חריגה סטטיסטית משמעותית מאוד, יש ללמוד שהגרוניות גורמות וגורמות.

שלשה (מלבד בהרג), אא"כ נחשיב הריש לגרונית. אמנם ייתכן שיד הגרונית גם כן באמצע, מ"מ כיון ש: 1. תמיד אין ההא נחסרת לפני גרונית (כ-15 מקרים), ו-2. בארבעה מהמקרים אין פה"פ גרונית (ובהפעיל הרוב המכריע), אין זו הסיבה העיקרית (ולפחות, הבלעדית) להבלעת ההא. (ורק בפ"ה ניתן לטעון כן.)


אכן החשבתי כאן את הרי"ש לגרונית, כי ייתכן ש(העדר) הדגש, או ניקוד הה"א (שעובר לבכ"ל), משחק כאן תפקיד.

הערה חשובה. ייש"כ! י"ל גם משום שהריש נהגתה כגרונית במסורת טבריה (לפחות), כידוע. אצל השומרונים (הידועים כמכפילים את הריש) בשמות י-ג לֵעָנוֹת ואילו בדברים לא-יא לְהֵרָאוֹת, וכן בשמות לד-כד לפי הרבה כת"י.
ומ"מ הראיה מהפעיל במקרא ומנפעל בעברית של מגילות מדב"י קיימת, ומה גם שבנפעל במקרא בא גם 'בכשל', המצביע על כך שדמיון הגרוניות הינו רק סיוע לגורמי ההבלעה, ואיננו הגורם העיקרי.

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' דצמבר 18, 2019 9:19 am

ילון - מבוא לניקוד המשנה עמ' 149.PNG
ילון - מבוא לניקוד המשנה עמ' 149.PNG (382.27 KiB) נצפה 2525 פעמים

יאיר אתמר
הודעות: 303
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' מאי 01, 2020 8:42 pm

ג' הנמן, תורת הצורות של לשון המשנה (ע"פ מסורת כ"י פרמה), עמ' 132-4. [ליבטל - עמ' 115.]

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 7320
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: ליכנס/להיכנס

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 03, 2020 9:27 am

דרומי כתב:ראה לדוגמא איך כתב הרמב"ם בהל' אישות פי"ז ה"ד.

ידוע שלפעמים דיוקי לשון כאלו ברמב"ם אינם אחידים בין כתבי היד לבין הדפוסים.
אך בזה בדקתי והן בדפוס ישן והן בדפוס המבוסס על כתבי היד מצאתי "להנשא". מתאים לאופיו הדקדקני של הרמב"ם.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים