פורום אוצר החכמה

נשאלתי כדלהלן, וחושבני שכאן מקומו (על-אף שיש לטעון אולי שמקומו ב"לשכת הסופרים", ואולי בשניהם..):

סליחה על הבורות בעניין. ראיתי הכותבים -- בהקשר של "עשרת הדברות", ואולי הדבר נכון לעוד מקרים/קונטקסטים -- את התיבה בל' יחיד: "דיבר", ויש הכותבים "דיבור". מהי הדרך הנכונה לכתוב? ובאם יוצא שגם כרישא מסוגנן היטב -- אז מהיכן נובע (טעם/נימוק) שיש לכתוב בצורה של "דיבר", חסר וא"ו?

ע"כ.
בתודה מראש למסייעים.

אפשר לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
שגור על לשוננו בהגדה של פסח
אנוס על פי הדיבור אולם צריך בדיקה בדפוסים ישנים וכתבי יד כיצד כתוב בהם.
לעת עתה ראיתי בסדור קטלוניא הנד"מ
אנוס על פי הדבר

ובהגדה של פסח זבח פסח מהדורת מוסד הרב קוק עמוד קסד הערה 1 כתוב שברוב הראשונים הנוסחא 'על פי הדיבר' והארחות חיים כתב שהוא על פי הפסוק הנזכר לעיל בדברי הרב ברי ושמא.

אישצפת כתב:אפשר לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
שגור על לשוננו בהגדה של פסח
אנוס על פי הדיבור אולם צריך בדיקה בדפוסים ישנים וכתבי יד כיצד כתוב בהם.
לעת עתה ראיתי בסדור קטלוניא הנד"מ
אנוס על פי הדבר

בכל הראשונים הגירסא אנוס על פי הדיבר, ומציינים לפסוק הנ"ל, עד שתמהתי מנין גירסא זו שלפנינו?

בן_אליעזר כתב:ראיתי הכותבים -- בהקשר של "עשרת הדברות", ואולי הדבר נכון לעוד מקרים/קונטקסטים -- את התיבה בל' יחיד: "דיבר", ויש הכותבים "דיבור".

אכן כמו שצידדת, זה נכון לעוד מקרים, למשל לגבי מילת "שילום", דכתיב נמי "לי נקם ושילם".

בריושמא כתב:מקרא מפורש הוא: והנביאים יהיו לרוח וְהַדִּבֵּר אין בהם. ירמיהו ה ג.
ומכאן עשרת הַדִּבְּרות.

א"כ למה בש"ס (שהוא מקור הביטוי עשרת הדברות) זה לא מופיע, אלא דיבור? "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה חזרו ישראל לאחוריהן י"ב מיל", "ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו?" וכיו"ב.

במקרא עצמו תמיד כתוב 'עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים', ואולי חז"ל הגו 'עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרוֹת', כדרכם להפוך ברבים לצורת נקבה (כמו מסעות במקום מסעים ועוד). ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר שבבבלי עכ"פ אין 'דיברות' מלא י'. באופן כללי, ברוב הפעמים שמוזכר במקרא דָּבָר הכוונה היא לדיבור, ולא ל-thing כמו שמשתמשים היום.

הפשטן כתב:

בן_אליעזר כתב:ראיתי הכותבים -- בהקשר של "עשרת הדברות", ואולי הדבר נכון לעוד מקרים/קונטקסטים -- את התיבה בל' יחיד: "דיבר", ויש הכותבים "דיבור".

אכן כמו שצידדת, זה נכון לעוד מקרים, למשל לגבי מילת "שילום", דכתיב נמי "לי נקם ושילם".

משקל קִטּוּל נדיר מאד בתנ"ך בצורת יחיד, אבל ברבים הוא מצוי: כיפורים, ליל שימורים, ביעותיך צמתותוני, לימודי הרע. יש "פרא לִמֻּד מדבר", אך שם זה לא שם פעולה אלא במשמעות 'פרא מְלֻמָּד מדבר'.

חגי פאהן כתב:א"כ למה בש"ס (שהוא מקור הביטוי עשרת הדברות) זה לא מופיע, אלא דיבור?

שאלה טובה שאלת, ואינני יודע להשיב עליה.

חגי פאהן כתב:משקל קִטּוּל נדיר מאד בתנ"ך בצורת יחיד, אבל ברבים הוא מצוי: כיפורים, ליל שימורים, ביעותיך צמתותוני, לימודי הרע.

אה"נ. ואעפ"כ, מצינו בתורה "שילם" כמשקל של שם עצם, ממש כמו "דיבר", ורק לזה התכוונתי.

חגי פאהן כתב:יש "פרא לִמֻּד מדבר", אך שם זה לא שם פעולה אלא במשמעות 'פרא מְלֻמָּד מדבר'.

פשיטא ש"שילם" אינו שם פעולה, כדמוכח מדלעיל מינה: "נקם", שאף הוא אינו שם פעולה.

ראה: יואל אליצור, משקל קִטוּל בלשון המשנה לפי כתב-יד קויפמן, בתוך: מ' בר-אשר (עורך), מחקרים בלשון ב-ג, ירושלים תשמז, עמ' 67-93.
שמעון שרביט, צמיחתם והתגבשותם של שמות הפעולה בעברית הקדומה, בתוך: מחקרים בשומרונות בעברית ובארמית מוגשים לאברהם טל, בעריכת מ' בר-אשר ומ' פלורנטין, ירושלים תשסה, עמ' 177-188.

הלשון "לפני הדיבור" הכתוב במה מקומות בש"ס, הוברר לי ע"י חיפוש באתר פרידברג של כתבי היד של הגמרא, שברוב כתבי היד כתוב "לפני הדיבר" בלא ו', האם באמת כך יותר נכון ? (והאם הניקוד של זה הוא הַדִּבֵּר ?)