מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אמאות ואמהות

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
דרך ישרה
הודעות: 229
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

אמאות ואמהות

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' ינואר 12, 2020 1:48 pm

למה כשרוצים לומר אמא בלשון רבים אומרים אמהות ולא אמאות. הרי אילו היינו רוצים לומר 'אמה' - שפחה בל' רבים אז היינו צריכים לומר אמהות, אבל עתה שאנו מדברים על 'אמא' למה לא נאמר בלשון רבים 'אמאות'?

עקביה
הודעות: 3762
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: אמאות ואמהות

הודעהעל ידי עקביה » א' ינואר 12, 2020 1:51 pm

כנראה בגלל שבעברית לשון היחיד הוא 'אם'. אמא זו מילה ארמית.

דרך ישרה
הודעות: 229
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: אמאות ואמהות

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' ינואר 12, 2020 2:31 pm

מענין לענין. למה ביצה בל' יחיד זה נקיבה, ובלשון רבים אומרים ביצים ולא ביצות?

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אמאות ואמהות

הודעהעל ידי הפשטן » א' ינואר 12, 2020 5:22 pm

דרך ישרה כתב:מענין לענין. למה ביצה בל' יחיד זה נקיבה, ובלשון רבים אומרים ביצים ולא ביצות?


ביצים, חיטים, שעורים, תאנים, שושנים, דבורים, נמלים, מילים, שנים, נשים, ועוד המוני תיבות כיו"ב (חוץ מהעשר הנ"ל).
שולחנות, כיסאות, רחובות, קולות, קירות, ריחות, יינות, מקלות, לבבות, ועוד המוני תיבות כיו"ב (חוץ מהעשר הנ"ל).

תשכח ממה שלימדו אותך, שלזכרים מוסיפים תמיד "ים", ושלנקבות מוסיפים תמיד "ות". הכלל הזה נכון, רק לגבי תארים: גדולים/גדולות, קטנים/קטנות, אדומים/אדומות, וכיו"ב. מה שאין כן לגבי עצמים - שלגביהם אין שום כלל קבוע, ולכן הלועזים שבאים ללמוד את לשון הקודש - צריכים ללמוד בע"פ מהו לשון רבים של כל מילה מילה - אם אינה תואר (כי לתארים יש כאמור כלל פשוט אז לא צריך לשנן). לכן, אשרי מי שבא לעולם הזה - ולשון הקודש בפיו - כגירסה דינקותא, כי הוא פטור מלשנן את כל הפרטים המתישים של כל מילה ומילה [שאינה תואר].

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אמאות ואמהות

הודעהעל ידי הפשטן » א' ינואר 12, 2020 8:02 pm

עקביה כתב:אמא זו מילה ארמית.

אגב, גם המילה "אימהות" עצמה נכנסה ללשון הקודש מלשון ארמי, כדמוכח מתרגום ירושלמי "אמהתא": בראשית מט כו, במדבר כג ט, דברים לג טו.

אמנם, גם המילה "אבא" זו מילה בלשון ארמי, וככה גם מילת הרבים - "אבהתא". אבל מילת הרבים הזאת לא נכנסה ללשון הקודש, משום שכבר בתוך התורה עצמה מובאת מילת הרבים של "אב" - בלשון הקודש - "אבות". מה שאין כן, מילת הרבים של "אם" - לא מובאת במקרא, אז לא הייתה ברירה אלא לפנות ללשון ארמי.

סגי נהור
הודעות: 4476
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: אמאות ואמהות

הודעהעל ידי סגי נהור » א' ינואר 12, 2020 8:35 pm

להעיר שמצאנו גם את צורת הרבים "אמות", והזכור לי כעת הוא "שלש אמות" שבספר יצירה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2196
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אמאות ואמהות

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' ינואר 13, 2020 11:24 am

הפשטן כתב:צורת הריבוי "אמהות" נכנסה ללשון הקודש מלשון ארמי.
ברם בכינוי או בסמיכות – לעולם בצורת הריבוי המקורית 'אִמּוֹת': 'אמותינו', 'אמות-קריאה'.


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים