מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'פרשה סדורה' היכן נהגה - אזכור בס' 'תוספות השלם'

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
הסרפד
הודעות: 785
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

'פרשה סדורה' היכן נהגה - אזכור בס' 'תוספות השלם'

הודעהעל ידי הסרפד » א' פברואר 23, 2020 7:16 pm

המונח 'פרשה סדורה', הנזכר בפוסקים (יו"ד ער"ה), מקובל[?] בימינו לפרש שהכוונה לסימון שנהג לסמן חלוקת הסדרות לפני מנהג ארץ ישראל דמסקי לדאורייתא בתלת שנין.

מדברי הפוסקים שם משמע שלא היתה צורת 'פרשה סדורה' ידועה ביניהם, זאת אומרת שלא נהגו בה.

אמנם, בשבוע שעבר ראיתי בתוספות השלם על פסוק 'אם כסף תלוה' (כרך יתרו-משפטים עמ' רצ"ה, אות ו') שהביא מכת"י: "פרשה זו פתוחה שורה אחת להרחיקה מפרשה של מעלה" וכו'.

משמע שצורת הפרשה שלפני המחבר בפסוק 'אם כסף תלוה' שונה מצורת פרשה פתוחה רגילה.

הקטע הזה מיוחס לכ"י 'א 946', שלפי הכתוב עליו באתר הספרייה הלאומית, לא נראה שמדובר בכ"י עתיק מארץ ישראל.

האם מדובר בשריד למנהג סימון 'פרשיות סדורות'? עד מתי והיכן נהגו כן?
ובמנהג המקורי, איך נהגו כשתחלת סדרא היא בפרשה סתומה או פתוחה?

מרדכי וינטרויב
הודעות: 358
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: 'פרשה סדורה' היכן נהגה - אזכור בס' 'תוספות השלם'

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » א' פברואר 23, 2020 7:43 pm

על אף שהזיהוי בין הפרשיות הסדורות לסדרים התלת-שנתיים מוזכר אצל כמה חכמים (המוקדם ביותר שמצאתי הוא ריו"ט ליפמן מילהויזן בחיבורו "תיקון ספר תורה" שנדפס בסיני ע"י לוינגר וקופפר), ברור שזיהוי זה שגוי.
הסדורות וכמוהם הפתוחות שורה הם צורות פרשיות שנהגו באירופה, במקביל לפרשיות הפתוחות והסתומות הנוהגים גם כיום (כדוגמה, הם מופיעים לרוב בתיקון ספר תורה לרבינו תם שנדפס במחזור ויטרי, נירנברג תרפ"ג). צורתה של "פתוחה שורה" (המכונה, בכמה מקורות, גם "פרשה שורה") מובן מתוך שמה - רווח של שורה. צורת הסדורה פחות ברורה ואני מצרף רשימה שפרסמתי בעבר על פרשה זו:

על פרשה סדורה כותב ר"ת עצמו בהלכות ספר תורה שלו בשם "סידור קדמוני":
סדורה, כל שכותב והולך השיטה עד חצייה או עד שלישיתה ומניחה, ומתחיל לכתוב בשיטה אחרת של מטה לה כנגד ההנחה של אותה שיטה עליונה, זו היא סדורה. זו מצאתי בסידור קדמוני.

על כך כתבתי בהערה:
הגדרה זו לפרשה סדורה הייתה מקובלת באשכנז-צרפת ובחלק מכתבי-היד האיטלקיים. מקורות אחרים מגדירים את הסדורה כפרשה עם רווח קטן (ראה תיאור גראפי בנספח ג), ראה: ר' מנחם המאירי, 'קרית ספר', ח"א, מאמר שני, חלק שני (מהדורת י' ראזענבערג ["יוצא לאור בשלימות מוגה עפ"י כתבי-יד"], ירושלים, תשע"ב, עמ' סו); י' עופר (לעיל, הערה 8), עמ' 432. צורה זו קיימת גם בחלק מכתבי-היד המקראיים מאיטליה, ראה: א' קולודני, 'התורה במצחפים ובתיקוני סופרים איטלקיים בתקופת ימי-הביניים: נוסח, פרשיות פתוחות וסתומות וצורות השירות', עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, עמ' 173–176. קולודני מציינת שפרשה סדורה לפי הגדרת המאירי אכן קיימת בכ"י איטלקיים, אבל לא נמצאו מקרים שרווחים אלו סומנו כפרשה סדורה. בכ"י פרמה 2007 ופרמה 2521 (ראה להלן, הערה 52) קיימים מופעי פרשיות רבים המוגדרים כ'סדורה' וברווח הפרשה נרשמו שלושה עיגולים הממלאים את כולה. פרשה 'סדורה' מוזכרת גם במקורות מזרחיים קדומים (או ליתר דיוק: 'סדור', כמו גם 'סתום' ו'פתוח' בלשון זכר, ראה אצל ייבין ועופר בהמשך הערה זו), אבל מההקשר ברור שהמונח בא לציין העדר פרשה. ראה על כך: I. Yeivin, 'The Division into Sections in the Book of Psalms', Textus, 7 (1969), pp. 92–94; י' עופר, 'המסורה הבבלית לתורה עקרונותיה ודרכיה', ירושלים, תשס"א, עמ' 152; הנ"ל, רשימה בבלית (לעיל, הערה 8), עמ' 403–404. על המקורות שציינו ייבין ועופר יש להוסיף את כ"י וטיקן 448, תורה ותרגום אונקלוס לסירוגין, כתיבה מזרחית, מאה יב–יג. בשמות לב, לג (דף 136א בכה"י) ביטל המסרן את רווח הפרשה באמצעות שני קווים מסולסלים ורשם בגיליון "סדור". פרשה סדורה כפי שהיא מוגדרת ע"י סידור קדמוני קיימת בקטע הגניזה פילדלפיה, האוניברסיטה, הלפר 2, שרידי שלושה דפים של חומש בראשית בכתיבה מזרחית, דף 1א. המרווח של בראשית י, טו מתאים להגדרת 'סדורה' של סידור קדמוני ועל גבי המרווח נרשם 'סדור'. זוהי העדות היחידה לעת עתה של מקור מזרחי המכיר בצורת הסדורה הצרפתית-אשכנזית.

הסרפד
הודעות: 785
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: 'פרשה סדורה' היכן נהגה - אזכור בס' 'תוספות השלם'

הודעהעל ידי הסרפד » א' פברואר 23, 2020 8:08 pm

יש"כ, ידיעות מעניינות!

הסרפד
הודעות: 785
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: 'פרשה סדורה' היכן נהגה - אזכור בס' 'תוספות השלם'

הודעהעל ידי הסרפד » א' פברואר 23, 2020 9:43 pm

ואגב ארחי מצאתי כמה חומשים נדפסים עתיקים (בGoogle Books) שבהם מופיעים כמה וכמה 'שורה שלימה פתוחה' - הכוונה לאותו דבר?


חזור אל “דקדוק ומסורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים