אישצפת כתב:רש"י באסתר (א' פסוק ה') כתב: גנת- מקום זרעוני ירקות.
משמע דס"ל שאע"פ שנכתב חסר כוונתו לגינה.
ונתקשת'י לדע'ת היאך יפרנס הפסוק בשיר השירים אל גנת
אגוז?.
וראיתי במדרש רבה שם
אמר רבי אלעשה: לא היה צריך קרא למימר, אלא אל גינת ירק ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק.
משמע כדברי רש"י דגנה וגינה חד הוא והוא
מקום זריעת ירק.
ומכל מקום בלשון משנה אין זכור לי שגינה משמשת לפירות.
ייש"כ על המקורות.
בכ"א, מהמדרש המובא לכאורה אין ראיה.
אם גינה היא ממילא ירק, מדוע צ"ל אל
גינת ירק?
ייתכן מאוד שרש"י מפרש שבמקום ספציפי זה באסתר זו המשמעות, ולא בכ"מ.
ועי'
כאן בכל המקורות שנאספו בזה (להלן העתקה חלקית בלבד):
בפסיקתא זוטרא (בראשית ב) "ויטע ד' אלוקים גן בעדן – גינה לשון נקיבה והגן הוא מקום אילנות. (וכך נראה ברמב"ן בראשית א, יא) ועל זה הדרך בשמות רבה (טו, יט) הובא משל ובלשון שם "גינה של תאנים". ברשב"ם לעיל (סא, ב סוף העמוד) כתב בוסתני, גנות. ופרדסי, כרמים. אבל ברבנו גרשום (הנדפס בצד הגליון) בוסתני, גינה של אילנות. ופרדסי, גינת ירק. עלה לנו שנחלקו הרשב"ם ורבנו גרשום בהגדרה, לדעת הרשב"ם בוסתן הוא גינה, ועצי הכרם גדלים בפרדס. מאידך ר"ג סבר, שהגדרת גינה יכול להתפרש אף על אילנות. ופרדס מתפרש על גינת ירק.