מה ההבדל בין גינה ופרדס?

[סליחות]

במשנה סנהדרין (פ"י מ"ו):

והיתה תל עולם לא תבנה עוד לא תעשה אפילו גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים.

לכאורה נראה שזה היינו הך, אבל מסתמא יש בזה חילוק. האם יש מי שדן מה ההבדל בין גינה ופרדס?
(נ.ב. הכתוב בויקימילון על מוצאה של המילה מפרסית, ידוע, ולכאורה זה לא עונה על השאלה)

[אישצפת]

לכאורה גינה משמשת לירקות ואילו פרדס לפירות.

[סליחות]

לכאורה גינה משמשת לירקות ואילו פרדס לפירות.

ממה אכל אדם הראשון והיכן?

[סליחות]

אבו עזרא שיר השירים ד,יג:
פרדס - בלשון ישמעאל כדמות גן יש בו מין אחד.

[אישצפת]

לכאורה גינה משמשת לירקות ואילו פרדס לפירות.

ממה אכל אדם הראשון והיכן?

גן וגינה אחד הוא?

[סליחות]

לכאורה גינה משמשת לירקות ואילו פרדס לפירות.

ממה אכל אדם הראשון והיכן?

גן וגינה אחד הוא?

אבן עזרא בראשית ב, טו

בגן לשון זכר ונקבה, וכן חבורו גנים גנות.

רד"ק שם:

לעבדה ולשמרה - בכנוי הנקבה ר"ל על האדמה שהגן נטוע בה, או אמר לשון נקבה על הגן, כי יקרא גנה בה"א הנקבה כמו וכגנה זרועיה תצמיח (ישעיה ס"א). והניחהו בה שיעבוד האדמה ההיא בנכוש ובעדור בירקות ובאילנות למאכלו, ולשמרה מחיות ומעופות כפי כחו, ורז"ל פירשו זה במשל, לעבדה זה תלמוד, ולשמרה אלו מצות:

בפסיקתא זוטרתא ב,ח

ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן. הוא לשון זכר, גינה לשון נקבה,

[אישצפת]

לכאורה גינה משמשת לירקות ואילו פרדס לפירות.

ממה אכל אדם הראשון והיכן?

גן וגינה אחד הוא?

אבן עזרא בראשית ב, טו

בגן לשון זכר ונקבה, וכן חבורו גנים גנות.

רד"ק שם:

לעבדה ולשמרה - בכנוי הנקבה ר"ל על האדמה שהגן נטוע בה, או אמר לשון נקבה על הגן, כי יקרא גנה בה"א הנקבה כמו וכגנה זרועיה תצמיח (ישעיה ס"א). והניחהו בה שיעבוד האדמה ההיא בנכוש ובעדור בירקות ובאילנות למאכלו, ולשמרה מחיות ומעופות כפי כחו, ורז"ל פירשו זה במשל, לעבדה זה תלמוד, ולשמרה אלו מצות:

בפסיקתא זוטרתא ב,ח

ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן. הוא לשון זכר, גינה לשון נקבה,

הראב"ע שנה פירושו גם בקהלת (ב' פסוק ה') על הפסוק 'עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי'.
אם אינני טועה המילה גינה אינה מופיעה בצורה זו בכל התנ"ך, רק גנה ועליה ניתן לומר שהיא צורת נקבה לגן.
בשיר השירים נזכר 'אל גנת אגוז ירדתי' וגם שם נכתב חסר כי היא צורת נקבה לגן.
ומכל מקום בלשון משנה מופיע הביטוי גינה ביחס לירקות ולא לפירות (אם אינני טועה).

[אישצפת]

רש"י באסתר (א' פסוק ה') כתב: גנת- מקום זרעוני ירקות.
משמע דס"ל שאע"פ שנכתב חסר כוונתו לגינה.
ונתקשת'י לדע'ת היאך יפרנס הפסוק בשיר השירים אל גנת אגוז?.
וראיתי במדרש רבה שם

אמר רבי אלעשה: לא היה צריך קרא למימר, אלא אל גינת ירק ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק.

משמע כדברי רש"י דגנה וגינה חד הוא והוא מקום זריעת ירק.
ומכל מקום בלשון משנה אין זכור לי שגינה משמשת לפירות.

[סליחות]

רש"י באסתר (א' פסוק ה') כתב: גנת- מקום זרעוני ירקות.
משמע דס"ל שאע"פ שנכתב חסר כוונתו לגינה.
ונתקשת'י לדע'ת היאך יפרנס הפסוק בשיר השירים אל גנת אגוז?.
וראיתי במדרש רבה שם

אמר רבי אלעשה: לא היה צריך קרא למימר, אלא אל גינת ירק ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק.

משמע כדברי רש"י דגנה וגינה חד הוא והוא מקום זריעת ירק.
ומכל מקום בלשון משנה אין זכור לי שגינה משמשת לפירות.

ייש"כ על המקורות.
בכ"א, מהמדרש המובא לכאורה אין ראיה.
אם גינה היא ממילא ירק, מדוע צ"ל אל גינת ירק?
ייתכן מאוד שרש"י מפרש שבמקום ספציפי זה באסתר זו המשמעות, ולא בכ"מ.


ועי' כאן בכל המקורות שנאספו בזה (להלן העתקה חלקית בלבד):

בפסיקתא זוטרא (בראשית ב) "ויטע ד' אלוקים גן בעדן – גינה לשון נקיבה והגן הוא מקום אילנות. (וכך נראה ברמב"ן בראשית א, יא) ועל זה הדרך בשמות רבה (טו, יט) הובא משל ובלשון שם "גינה של תאנים". ברשב"ם לעיל (סא, ב סוף העמוד) כתב בוסתני, גנות. ופרדסי, כרמים. אבל ברבנו גרשום (הנדפס בצד הגליון) בוסתני, גינה של אילנות. ופרדסי, גינת ירק. עלה לנו שנחלקו הרשב"ם ורבנו גרשום בהגדרה, לדעת הרשב"ם בוסתן הוא גינה, ועצי הכרם גדלים בפרדס. מאידך ר"ג סבר, שהגדרת גינה יכול להתפרש אף על אילנות. ופרדס מתפרש על גינת ירק.