להמבחינים ביניהם.
שמעתי בעל קורא אחד שקרא בקמץ קטן משום שסבר[size=150] ש"ארה" הוא מן "אֹר" ו"קבה" הוא מן "קֹב"[/size אך שאר הקוראים שמבחינים לא קראו כך.
מה הנכון?
כדכד כתב:להמבחינים ביניהם.
שמעתי בעל קורא אחד שקרא בקמץ קטן משום שסבר[size=150] ש"ארה" הוא מן "אֹר" ו"קבה" הוא מן "קֹב"[/size אך שאר הקוראים שמבחינים לא קראו כך.
מה הנכון?
אָֽרָה־לִּי (כב, ו. כג, ז), קָֽבָה־לִּי (כב, יא. שם, יז). יש אומרים שהאל"ף בקמץ גדול, ויש אומרים שהאל"ף בקמץ קטן [ב].
--
[ב] ראה במכלל יופי כאן, ובדברי הבחור בספר הרכבה ו' ע"א, במקור מילה זו ובשרשה, שיש כמה דעות בזה, ובזה תלוי גם סוג הקמץ (שיש מי שסובר שאם המקור הוא מחולם, הקמץ נשאר לעולם קמץ קטן אע"פ שאין אחריו שווא נח או דגש).
בן ראובן כתב:כדכד כתב:להמבחינים ביניהם.
שמעתי בעל קורא אחד שקרא בקמץ קטן משום שסבר[size=150] ש"ארה" הוא מן "אֹר" ו"קבה" הוא מן "קֹב"[/size אך שאר הקוראים שמבחינים לא קראו כך.
מה הנכון?
אם מקורו בחולם, מה טעם ישתנה לקמץ קטן בהברה מוטעמת?
ובכלל, יש עוד דוגמאות לקמץ קטן בהברה מוטעמת?
בן ראובן כתב:כדכד כתב:להמבחינים ביניהם.
שמעתי בעל קורא אחד שקרא בקמץ קטן משום שסבר[size=150] ש"ארה" הוא מן "אֹר" ו"קבה" הוא מן "קֹב"[/size אך שאר הקוראים שמבחינים לא קראו כך.
מה הנכון?
אם מקורו בחולם, מה טעם ישתנה לקמץ קטן בהברה מוטעמת?
ובכלל, יש עוד דוגמאות לקמץ קטן בהברה מוטעמת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים