עזרה בניקוד

[בערקע חייט]

הוצרכתי לקטע בספר יצירה (א, ו) מנוקד, וכיוון שלא מצאתי, נקדתיו בעצמי. אינני מדקדק גדול, ובכן אם מישהו יכול לתקן אותי, אשמח מאוד. תודה מראש.

עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה צְפִיָיתָן כְּמַרְאֵה הַבָּזָק וְתַכְלִיתָן אֵין לָהֵן קֵץ וְדַבְּרוֹ בָּהֵן בְּרָצוֹא וָשׁוֹב וּלְמַאֲמָרוֹ כְּסוּפָה יִרְדוֹפוּ וְלִפְנֵי כִסְאוֹ הֵם מִשְׁתַּחֲוִים.

[לבי במערב]

להן, בהן - ה"א בסגול.

[במסתרים]

בהן - ה"א בסגול.

בתנ"ך הוא בצירי כמעט בכל מקום.

[לבי במערב]

אך בספרות חז"ל נהוג לנקד בסגול.

[בערקע חייט]

תודה. הסתפקתי גם אם הוא בְּדַבְּרוֹ, כאשר כתבתי, או בִּדְבָרוֹ.

[לבי במערב]

לכאו', מהמשך המשפט - 'ובמאמרו' - יש להוכיח דצ"ל 'וּדְבָרוֹ'. ושמא ילע"ע בזה.

[ביקורת תהיה]

הוצרכתי לקטע בספר יצירה מנוקד.

הא לך:

עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי־מָה - צְפִיָּתָן כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, וְתַכְלִיתָן אֵין לָהֶן קֵץ, וּדְבָרוֹ בָּהֶן בְּרָצוֹא וָשׁוֹב, וּלְמַאֲמָרוֹ כְּסוּפָה יִרְדֹּפוּ, וְלִפְנֵי כִסְאוֹ הֵם מִשְׁתַּחֲוִים.

[כדכד]

אך בספרות חז"ל נהוג לנקד בסגול.

מה גורם את ההבדל הזה?

[בן ראובן]

אך בספרות חז"ל נהוג לנקד בסגול.

מה גורם את ההבדל הזה?

כנראה בהשפעת הצורות המקבילות - להן, להם, בהם - שכולן בסגול.

[במסתרים]

עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי־מָה - צְפִיָּתָן כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, וְתַכְלִיתָן אֵין לָהֶן קֵץ, וּדְבָרוֹ בָּהֶן בְּרָצוֹא וָשׁוֹב, וּלְמַאֲמָרוֹ כְּסוּפָה יִרְדֹּפוּ, וְלִפְנֵי כִסְאוֹ הֵם מִשְׁתַּחֲוִים.

מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?

[ביקורת תהיה]

מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?

לאו אדעתאי.

[בן ראובן]

מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?

לאו אדעתאי.

ולענ"ד שפיר עבדת, כי "לפני כסאו" הוא סמיכות, משא"כ "ודברו בהן", וגם לא מופרך שפיסוק הטעמים יהיה "ודברו - בהן ברצוא ושוב".

[במסתרים]

מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?

לאו אדעתאי.

ולענ"ד שפיר עבדת, כי "לפני כסאו" הוא סמיכות, משא"כ "ודברו בהן", וגם לא מופרך שפיסוק הטעמים יהיה "ודברו - בהן ברצוא ושוב".

הנקודה הראשונה אין לה משמעות (מה ענין סמיכות לכאן), והשנית מופרכת ומופרכת.

אולי יואיל הרב בקורת לפרש יותר.

[ביקורת תהיה]

אפרש שיחתי:
בדרך כלל, אין נקדני זמננו נוהגים לרפות בגדכפת בראש מלה לאחר אהוי, זולת אותיות שנשתגרו בלשון העם בהגיה רפויה, ומכללן – הכף של 'כסא' לאחר 'לפני' (בעקבות 'לפני כסא כבודך').
ברם ספר יצירה – מן הדין שינקד במלוא הדקדוק, ולוּ נתתי לב, הייתי מרפה את הבית של 'בהן', כמשפט.

[לבי במערב]

אפשר דאילו הי' מוטעם - היתה תיבת 'ודברו' בזקף־גדול. ועצ"ע.

[בן ראובן]

אפשר דאילו הי' מוטעם - היתה תיבת 'ודברו' בזקף־גדול. ועצ"ע.

הוא אשר כתבתי לעיל. ויתפרש "ודברו - בהן [ירוץ] ברצוא ושוב" וכיו"ב.

[לבי במערב]

אכן, לסייעו למר באתי.

[ביקורת תהיה]

וְכָשַׁ֤ל עוֹזֵר֙ וְנָפַ֣ל עָזֻ֔ר

[אחד מעיר]

יש תוכנות ניקוד
יש סנופי
יש נקדנית
ויש דיקטא
אולי יש עוד
אני ממליץ על נקדנית
אבל חסרות שם הרבה מלים
בכל תוכנה צריך עין פקוחה אם הניקוד מתאים לתוכן מֹֹשֶׁה - מִשֶּׂה
לגבי ספר יצירה אולי יש מאגר שבו זה מנוקד (גם אז טעון בדיקה).

[נוריאל עזרא]

בהן - ה"א בסגול.

בתנ"ך הוא בצירי כמעט בכל מקום.

בחיפוש בתוכנת מחשב בכל הפעמים להן או להם בסגול חוץ מדניאל ועזרא שכתוב להן בצירי כשהטקסט שם בארמית

[אחד מעיר]

בדניאל ועזרא זה במשמע 'אלא'

[נוריאל עזרא]

בדניאל ועזרא זה במשמע 'אלא'

תודה על ההערה המחכימה.

[במסתרים]

בהן - ה"א בסגול.

בתנ"ך הוא בצירי כמעט בכל מקום.

בחיפוש בתוכנת מחשב בכל הפעמים להן או להם בסגול חוץ מדניאל ועזרא שכתוב להן בצירי כשהטקסט שם בארמית

למה העליתני, דברתי על בהן לא על להן.

[לבי במערב]

למה העליתני

ואני מה פשעתי?...

[נוריאל עזרא]

למה העליתני

ואני מה פשעתי?...

בהן - ה"א בסגול.

בתנ"ך הוא בצירי כמעט בכל מקום.

בחיפוש בתוכנת מחשב בכל הפעמים להן או להם בסגול חוץ מדניאל ועזרא שכתוב להן בצירי כשהטקסט שם בארמית

למה העליתני, דברתי על בהן לא על להן.

מחילה, בהודעה הראשונה של 'לבי במערב' נזכר גם להן וגם בהן. לא שמתי לב שכש'במסתרים' השיב השיב רק על בהן.
בכל אופן ודאי שלא באתי לקנטר ומחילה מכם על טעותי.

[לבי במערב]

אין כל פשע... הגבתי על דברי הרב 'במסתרים', שבקובלנתו ציטט אף את הודעתי, והוי כתרתי דסתרי אהדדי.