אם חסד-חסיד נגד-נגיד אז למה...

[תוכן]

צדק-צדיק בפתח ולא קמץ?

[במסתרים]

צדק-צדיק בפתח ולא קמץ?

ולמה חכם ולא חכים, גבור ולא גבר?
שם שם ומשקלו, גבר במסלתו ילכון.

[חגי פאהן]

אשמח לביאור "נגד-נגיד".

[בריושמא]

אין ביאור.
שני משקלים הם.
אביב, זריז, חסיד, תמים. אות ראשונה בקמץ. ברבים - אות ראשונה בשווא או בחטף פתח.
אדיר, כביר, ספיר, צדיק. אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה. ברבים - אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה.
במשקל הראשון הברה פתוחה והברה סגורה.
במשקל השני מִכְפָּל, שתי הברות סגורות.

[סגי נהור]

אין ביאור.
שני משקלים הם.
אביב, זריז, חסיד, תמים. אות ראשונה בקמץ. ברבים - אות ראשונה בשווא או בחטף פתח.
אדיר, כביר, ספיר, צדיק. אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה. ברבים - אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה.
במשקל הראשון הברה פתוחה והברה סגורה.
במשקל השני מִכְפָּל, שתי הברות סגורות.

זו גם הסיבה, לדוגמא, שהצורות הנכונות (הנשמעות הרבה לאחרונה) תַקינוּת, תַקינים עשויות לצרום את האוזן שמצפה לשמוע תְקינוּת, תְקינים עקב הבלבול בין שני המשקלים.

[תוכן]

אשמח לביאור "נגד-נגיד".

ברד"ק כתוב שהן אותה גזירה.

[חגי פאהן]

אשמח לביאור "נגד-נגיד".

ברד"ק כתוב שהן אותה גזירה.

ומה המשמעות? למי הנגיד מתנגד?

[תוכן]

אשמח לביאור "נגד-נגיד".

ברד"ק כתוב שהן אותה גזירה.

ומה המשמעות? למי הנגיד מתנגד?

הוא לא מתנגד, אבל הוא מנגד האיש הפשוט, הכוונה, מעליו.

[כדכד]

"נגד" אינו "מעל" אלא "מול".

[אחד מעיר]

המלה אסיר נמצאת בשני המשקלים אָסִיר קמץ ללא דגש
אַסִּיר פתח ודגש

[נוריאל עזרא]

אין ביאור.
שני משקלים הם.
אביב, זריז, חסיד, תמים. אות ראשונה בקמץ. ברבים - אות ראשונה בשווא או בחטף פתח.
אדיר, כביר, ספיר, צדיק. אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה. ברבים - אות ראשונה בפתח, אות שנייה דגושה.
במשקל הראשון הברה פתוחה והברה סגורה.
במשקל השני מִכְפָּל, שתי הברות סגורות.

זו גם הסיבה, לדוגמא, שהצורות הנכונות (הנשמעות הרבה לאחרונה) תַקינוּת, תַקינים עשויות לצרום את האוזן שמצפה לשמוע תְקינוּת, תְקינים עקב הבלבול בין שני המשקלים.

לפי מה שכתוב בספרי הדקדוק(וכמו שכמדומה נוהגים התימנים גם היום) ששוא נע נקרא בדרך כלל כפתח(אם לא לפני יוד שנקרא כחיריק או אות גרונית שמקבל ניקודה) אתי שפיר גם "הנשמעות הרבה לאחרונה".
וכמו שכתב באבן עזרא על תיבת ירמיה שמנוקדת בשוא במ' ואנו אומרים בחיריק והציע האבן עזרא כמו שכתבתי(יותר נכון אני הצעתי כמו שהוא כתב) שזה נשאר לנו באותה קריאה המקורית ובירמיה יש יוד אחרי השוא נע ולכן במקור צריך להיקרא כחיריק. ואותו הדבר יש להסביר על תיבת 'נייר' שבמשניות מנוקדת בשוא בנון וכולם אומרים בחיריק.