האם יש שקוראים בפרשת וירא באר שָׁבָּע?

[אישצפת]

הנה צילום מספר פירושי התורה לרבי חיים פלטיאל פרשת תולדות
מתוך הקטע הראשון נראה שגם בפרשת תולדות קוראים בבי"ת רפויה, אולם מהקטע השני נראה שיש לקרא בפרשת וירא בבי"ת דגושה.

[ביקורת תהיה]

בספורנו כתב:

עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע – בְּסֶגּוֹל, מוֹרֶה עַל הַשְּׁבוּעָה וְעַל מִסְפַּר הַשִּׁבְעָה; אֲבָל בִּימֵי אַבְרָהָם הָיָה שֵׁם הָעִיר 'בְּאֵר שָׁבַע' בְּקָמַץ, עַל שֵׁם הַשְּׁבוּעָה בִּלְבַד.

מן הסתם זוהי גם כוונת רבי חיים פלטיאל, והניקוד של הבית טעון בדיקה.

[עושה חדשות]

וע"ע - viewtopic.php?f=45&t=10317&p=317381&hilit#p317381

[אישצפת]

בספורנו כתב:

עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע – בְּסֶגּוֹל, מוֹרֶה עַל הַשְּׁבוּעָה וְעַל מִסְפַּר הַשִּׁבְעָה; אֲבָל בִּימֵי אַבְרָהָם הָיָה שֵׁם הָעִיר 'בְּאֵר שָׁבַע' בְּקָמַץ, עַל שֵׁם הַשְּׁבוּעָה בִּלְבַד.

מן הסתם זוהי גם כוונת רבי חיים פלטיאל, והניקוד של האות טעון בדיקה.

כעת ראיתי בספר באר מיים חיים לרבי חיים מצ'רבוניץ תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב שחי לפני כמאתיים שנה שכתב כן מעצמו.

ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע. לכאורה יפלא זה שאמר על כן שם העיר באר שבע והלא כן שמה מימות אברהם שמפורש בכתוב (וירא כ"א, ל"א) על כן קרא שמה באר שבע וכן בפרשה זו למעלה התחיל הכתוב (פסוק כ"ג) ואמר, ויעל משם באר שבע. הרי שכן היה שמה בבוא יצחק לשם ואיך יאמר על כן שם העיר שמשמעו שעתה נעשה שם העיר באר שבע על שם הבאר שקראו אותה שבעה וביותר תמהתי שלא פירש רש"י ז"ל בזה, ולא מצאתי במהפרשים שעמדו בזה. ואכן נראה בזה שני אופנים ואפשר שניהם אמת כי הנה כבר כתבנו למעלה שם בקריאת המקום באר שבע אצל אברהם אשר עיקר כוונת אברהם אבינו בזה השם היה להיות יוודע לכל למען יעמוד ימים רבים אשר השבועה לא היתה כי אם עד ז' דורות מאברהם וזרעו ואז תופר הברית ההוא, כדי שלא יאמרו בני אבימלך אשר השבועה היתה לעולמי עד ועל כן הציג אברהם שבע כבשות בכדי לקרוא את המקום על שם השבעה להיות קיים לדורי דורות למען ידעו אשר לא היתה השבועה רק עד ז' דורות, או אחר שבעה רועים שיקים לישראל והם אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן, ודוד השביעי הוא נכנס לירושלים והסיר העורים והפסחים והם הצלמים שהיה נחקק עליהם שבועת אברהם כמאמר חז"ל (ילקוט חלק ב', כ"ח, רש"י שמואל-ב ה', ו'). ואמנם לפי זה היה צריך להיות שם העיר באר שבע בסגול תחת השין להורות על שבעה, ואמנם לפי שקריאת שמה היתה שם על שם כריתת הברית עם אבימלך, ואבימלך לא נשבע כי אם על ג' דורות כמו שכתוב (וירא כ"א, כ"ג) אם תשקור לי ולניני ולנכדי היה מוכרח להקרא שם המקום באר שבע בקמץ על שם השבועה כי לא היה אפשר להקרא על שם שבעה, עבור שבועת אבימלך שלא היה רק על ג' דורות. ועל כן אמר שם על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם כלומר לפי ששניהם נשבעו הוכרח להסב שם העיר שָבע ולא שֶבע, ואפשר סבר אברהם ששם זה נכלל בזה כיון שעל כל פנים נקראת בשם שבע. מי לא ידע שלזה גם כן נתכוון בשמה על שם שבעה והראיה שהציג שבע כבשות הצאן. ועל כן עד כריית הבאר של יצחק, בכל מקום שתמצא שמה כתוב הכל בקמץ. כי כן הוסב שמה מאברהם ואבימלך על שם השבועה, וכן כשנאמר כאן ביצחק ויעל משם באר שבע כתוב בקמץ כי כן היה שמה.
וכן הוא בדרך האמת, כי הנה ודאי מה שאמר אברהם לאבימלך כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת לא היתה כוונתו על הבאר הגשמי אשר בארץ הלזו התחתונה שיהיה טרח ויגע בכל אלה, וליתן מתנות לאבימלך שיודה לו כי הבאר מים שלו הוא והלא אברהם עשיר גדול היה בעבדים רבים והיה יכול לחפור באר אחרת ועוד למה נכתב זאת בתורתנו הקדושה ובודאי היתה הכונה על נקודת ציון וירושלים הנקרא באר כמאמר חז"ל (בראשית רבה ע', ח') בפסוק (לקמן כ"ט, ב') והנה באר בשדה. וכן נודע למקבלי האמת בכתבי האר"י ז"ל אשר ציון וירושלים הוא הנקרא באר מים חיים הוא למוצאיהם שמשם שואבים כל בחינות החכמה והיראה ורוח הקודש. ואברהם אבינו הוא חפר את הבאר הזאת בראשון וראשונה ועל ידו הכל ממשמשין ובאין לבחינות ומדריגות אבל הוא פתח זה שער השמים להתגלות מלכותו יתברך מלכות כל עולמים בארץ הלזו. ועל כן ודאי היתה כוונתו להקרא שמה דוקא שבע בסגול להורות על אמיתיות בחינת באר הלזו הנקראת בת שבע הכלולה מז' מדותיו יתברך, וחפץ שאבימלך יודה לו על זה ותהיה לעדה כי הוא חפר הבאר הזאת שלא יאחזו עוד החיצונים בבבת עינו עין המים הנקראת מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון וגו' ולא יהיה להם חלק בכל השבעה אלה עיני ה', ויהיה זאת לו ולזרעו אחריו לירושת עולם כי הוא חפר ומצא באר המים, הוא ולא אחר. ועל כן אמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ד, ה') שאמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו הוא ועלו לקראת אברהם וכמו שכתב בזוה"ק (חלק ג', ש"ב:) בזה. ולזה נתן לו ז' כבשות ואמר לו כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי את זה לעומת זה עשה אלהים וכל מה שיש בקדושה נמצא כנגדו בקליפה ועל כן נאמר ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן כי הבדיל השבע תועבות מדות הקליפיות משבעה עיני ה' מדות הקדושות. ועל כן ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשות האלה אשר הצבת לבדנה כי לא חפץ אבימלך בזה וכוונת אבימלך היה בכריתת הברית שח"ו יעשה שותפות עם הקדושה להנות זה מזה ולהתערב טוב ברע ורע בטוב. וחז"ל (סנהדרין ס"ג:) הזהירו שלא יעשה אדם שותפות עם העכו"ם כי זה עיקר ושורש כל החטאים מה שמערבין רע בטוב או להיפך. ועל כן אמר אברהם כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת כי אני מבדיל חלקכם לבד שתטלו אלה השבע תועבות, ולי לא יהיה חלק בם וכן אתם בקדושה. ועל כן לא היה נכון זאת בעיני ה' והעניש ה' את אברהם על דבר כריתת הברית והכבשות האלה כאמור למעלה, כי ישראל צריכין לירד לתוך עמקי הקליפות להוציא בולעם מפיהם ולשאוב מתוכם כל שורשי הקדושה והנשמות העשוקות בידם ממיתת מלכין קדמאין וחטא אדם הראשון ושאר נגעי בני אדם והוא כרת ברית עמם שלא ליגע בכל אשר להם, וכאשר קטרגו המלאכים על זה אמר להם הקב"ה בן יחיד נתתי לו אם יעלהו עולה מוטב ואם לאו יפה אתם אומרים, כמו שאיתא (בתנא דבי אליהו מובא בילקוט רמז צ"ה). ולכאורה מה ענין תיקון העקידה לכריתת הברית. ועם האמור יובן כי ידוע אשר כל זה שורש ענין העקידה שהעקיד הגבורות והדינים הקשים וכבש אותם תחת רשות הטוב והחסד של הקדושה ועל ידי זה נכנעו ונעקדו קליפות החיצונים תחת הקדושה והיה תיקון על הכריתת ברית שלא יגע באשר להם. והנה כאשר אמר אברהם זאת לאבימלך שרוצה להבדיל זה מזה לא מצינו שיקח אבימלך את הכבשות ויודה לו על הבאר, כי אבימלך לא חפץ בזה בכל לבו, וכוונתו היה לכרות הברית בדרך אחר לשותפות ח"ו שיקחו גם הם מהקדושה ח"ו, ונשאר הדבר מעט תלוי ועומד כי הנה מוכרח לעשות כחפץ אברהם ולא בכל לבו, ועל כן לא קרא אברהם המקום באר שֶבע בסגול להורות אשר חלק שבעה מדות הקדושה מן הקליפה מכל וכל, וקראהו באר שָבע בקמץ על שם השבועה כי גם בחינת השבועה הוא במדה הזו גם כן על שם השבעה, בכדי להיות שני הכוונות נכלל בשם הזה שָבע וְשֶבע, אבל מכל מקום עיקר קריאת השם היה שָבע כי כן קראוהו שניהם על שם השבועה. ולא נתברר עוד הודיות אבימלך על באר שֶבע, עד שבא יצחק, ואבימלך שלחו מאתו ואחר כך בא לפייסו כנאמר למעלה, ואז נאמר וילכו מאתו בשלום ופירוש שהודו לו אשר חלילה להם לנגוע בשבעה מדות הקדושות ואז תיכף ביום ההוא חפרו עבדי יצחק באר ומצאו מים ויקרא אותה יצחק שבעה על שם השבעה ממש שבעה עיני ה' שבעה מדות הקדושים הכלולים בבת שבע על כן הנה שם העיר באר שֶבע בסגול ולא שָבע בקמץ כאשר עד עתה כי שינה יצחק שמה על שם השבע ממש ועל כן אמר עד היום הזה מה שלא נאמר כן באברהם כי כן נקבע שמה מהיום והלאה לקרותה שֶבע ולהורות אשר אין השבועה כי אם על ז' דורות וז' רועים כאשר חפץ אברהם וכאשר ראוי לקרותה באמת באר שבע כי היא בת שבע ככל הנאמר. ועל כן גם אחרי אשר תופר ברית השבועה של אברהם ואבימלך ראוי לקרותה בשמה באר שבע כי זה שמה הנאה לה מה שאין כן באר שָבע שלא שייך שם זה כי אם עד אשר תכלה השבועה ולא יותר, ועל כן לא אמר שם עד היום הזה כי לא נקבע שם זה לדורות רק עד אחר השבועה מה שאין כן שם זה באר שֶבע נקבע לעולמי עד, עד היום הזה כי העלה יצחק את נרותיה שבעה עד היום. ובזה לא תקשה מה שכתוב להלן ויצא יעקב מבאר שבע וגו' וכתוב שם שָבע בקמץ ולכאורה הלא יעקב יצא ממקום שגר שם יצחק אביו ושם עירו הוא באר שֶבע כמפורש. ואכן כי עד שכלה שבועת אברהם היתה נקראת בשני השמות לפעמים בשם זה ולפעמים בשם זה כי עדיין לא כלתה השבועה ופעם קראהו על שם השבועה ופעם על שם השבעה וכאן אמר הכתוב שנקרא באר שֶבע עד היום הזה שהוא לעולם כמאמר חז"ל שכל מקום שנאמר עד היום הזה הוא לעולם כי שם זה נשאר לה לעולמים כאמור.
גועוד נראה כי אותה הבאר שכרה אברהם וקרא שמה באר שָבע כן שמה עד היום ועל כן נאמר ויעל יצחק באר שָבע ועל כן לא כתוב שם על כן קרא שם העיר באר שבע כי לא קרא שם להעיר רק קרא למקום ההוא באר שבע והוא הבאר שנשבעו עליו אברהם ואבימלך. ויצחק כרה באר אחרת והכל במקום ההוא וקרא אותה שבעה, ואמר הכתוב על כן שם העיר באר שֶבע כי שם העיר הוסב על זה הבאר שכרה יצחק ועל שם השבעה נקראת באר שֶבע בסגול. ועל כן ביעקב נאמר שיצא מבאר שָבע כי הוא היה אז במקרה במקום בארו של אברהם ומשם יצא. ואפשר קודם יציאתו לבית לבן הלך בכוון גם לבאר זקנו, לקבל משם בחינת הקדושה אשר מונח שם מימות אברהם ולשתות ממימיו הנאמנים חסדי ה' חסד לאברהם, ומשם יצא לחרן. ועוד אפשר לומר כי חז"ל אמרו שם (בראשית רבה ס"ה, ו') מלמד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם פנה זיוה פנה הודה וגו'. ולכאורה יקשה הלא יצחק אבינו נשאר שם ואיך יאמר פנה זיוה וכו' ואכן כי יצחק עיקר ישיבתו היה בבאר שֶבע ושם לא עשה יציאת יעקב רושם. כי אם בבאר שָבע שם היה ניכר יציאת יעקב כי יעקב כלול מכל האבות והיה תמיד בשני המקומות ועל כן אמר ויצא יעקב מבאר שָבע פירוש הנה יציאתו היה ניכר בבאר שָבע שפנה זיוה פנה הודה מה שאין כן בבאר שֶבע שיצחק היה נשאר שם, כדבר האמור.

[כדכד]

לגבי הניקוד של הש' - כמדומני שגם החזקוני כתב כך.
לגביהדגש בב' - לכאורה לפי הכללים המוכרים לא אמורלהיות שם דגש