הארכה בדגש

[סליחות]

ראיתי ב'יד פשוטה' ש"נראה שבימי חז"ל ביטאו את האות דל"ת רפה כעין שמבטאים אחינו יוצאי תימן ולפיכך ניתן להאריך בדל"ת, אבל האשכנזים מבטאים אות דל"ת באופן שאי אפשר להאריך בה ולכן נהגו להאריך בתנועת הקמץ הקודמת לדל"ת".

האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?

[יאיר אתמר]

שמא יעזור

יוסי פרץ, 'קריאת שמע' בראי הלשון.pdf

(123.71 KiB) הורד 146 פעמים

ועל הגיית הד' בל"ח ראה ספרו של שרביט רפ"ג.

[מעט דבש]

ד' רפויה באחד של קריאת שמע.pdf

(1.38 MiB) הורד 171 פעמים

[לבי במערב]

הענין נדון מכבר בכמה אשכולות בבית־מדרשנו, ומהם באשכול זה, ועל־פני הנטוע לזכר הגרש"ד זללה"ה.

[יאיר אתמר]

וראה שפת אמת. ושו"ת יצחק ירנן ח"ב סי' ט, והסכמת הגר"ש דבליצקי. ורש"ס הקדמה פרטית עמ' 69, ושם עמ' תיב. ובשו"ת רב פעלים ח"ב סו"ס כה (ובבא"ח שנה א וארא אות י).
וע"ע בד"ח ברכות יג ב, ותוס' נדה לו ב.

בענין מבטא אות דל''ת רפה - ר''י לויפר.pdf

(313.47 KiB) הורד 150 פעמים

ש''י פרידמן, 'לענין הדבורה בשירו של אבן גבירול, ומנהג אחד בקריאת שמע', לשון ועברית 6 (תשנ''א), עמ' 51-50.pdf

(108.18 KiB) הורד 139 פעמים

[במסתרים]

האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?

נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?

[סליחות]

האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?

נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?

לכאורה אני מצליח.

[כדכד]

גם מצליח להשאיר את הד' נחה ולא להניע אותה בשום תנועה?

[יאיר אתמר]

http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21503

[בן ראובן]

האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?

נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?

לכאורה אני מצליח.

אולי תסביר איך?

דל"ת דגושה מבוטאת ע"י הפרדת הלשון מן השיניים. זו פעולה הנעשית מעצם הגדרתה ברגע אחד.

[תא חזי]

האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?

נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?

לכאורה אני מצליח.

אולי תסביר איך?

דל"ת דגושה מבוטאת ע"י הפרדת הלשון מן השיניים. זו פעולה הנעשית מעצם הגדרתה ברגע אחד.

לא זו בלבד, אלא כמו שכתב הרב כדכד, שההארכה בד' דגושה ממילא יוצרת תנועה כלשהיא (בד"כ או סגול (אחד-אֶאֶאֶאֶאֶ) או פתח (אחד-אַאַאַאַאַ)), והרי אין ניקוד בד' זו, וכמדומה שזהו אחד מנימוקי הגרש"ד זצ"ל.
משא"כ ד' רפויה כמנהג התימנים והבבלים, היא להיפך, הוצאת אויר דרך השינים וניתן להאריך בה ועדיין מתחילתה עד סופה תישמע אותו דבר.

(אגב להזכיר להקפיד לא להפריד בין א ל"חד", שלא ישמע "אֵי חד")