מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'סלְעי' שבשירת דוד - שוא נע או נח

חקר מסורה, ענייני דקדוק, טעמי המקרא, חיפוש מקורות, בירור ועיון בלשון הקודש והתרגומים, מפורש ושום שכל.
יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

'סלְעי' שבשירת דוד - שוא נע או נח

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ב' ספטמבר 27, 2021 8:23 pm

רשימה שכתבתי בעניין, בעקבות דיון עם חברים. נשמח לקבל הערות.
סלְעי

בס' החילופים (ליפשיץ, עמ' מה; עדת דבורים מהדו' פרץ, 35ב) נמסר הסכמה לגבי נעותה של סלעי שבתהלים יח,ג (המילה באה אחרי המילים השחיתו והתעיבו המפורסמים).

תהלים יח אמנם חסר בכתר, אבל בכתב היד היחיד מלבדו (הידוע כיום), שמשמש בו חטף-חירק, מופיע 'סלעי' שבתהלים בחטף-חירק, ונמסר בגליון ההסכמה הנ"ל. הדבר פורסם ע"י ייבין בכרך הראשון של תעודה, עמ' 183, והוא ציין כי "מציאה חשובה זו [...] מקרבת ביותר את ההשערה שגם בא' (הכתר) הייתה תיבה זו מנוקדת בחטף-חירק". (הוא חזר על אפשרות זו בספרו כתר אר"צ עמ' 21, 354 הע' 2.)

גם במאמר השוא (לוי עמ' כה; ייבין, כתר אר"צ, עמ' 324 הע' 5) נאמר כי השוא נע (מתוך ההקשר עולה שהכוונה לזה שבתהלים).

נעות השוא היא כמובן ע"פ הכלל שבדקה"ט-דותן שער יג [= הנ"ל, קונטרסי המסורה, קונטרס כג; ובקצרה במס"ג של הכתר תהלים סט,כא (ראה עליה: ייבין, כתר אר"צ, עמ' 353 והלאה; הנ"ל ונ' אלוני, מקורות חדשים לבלשנות הא"י, מחקרים בלשון ב-ג, עמ' 327 והלאה)], כמבואר במאמר השוא (שם), וכמו שציינו ייבין (כתר אר"צ עמ' 354), דותן (דקה"ט עמ' 226, קונטרסי המסורה עמ' 325) וג' כאן (The Tiberian Pronunciation Tradition, pp. 403 ff).

[השאלה אם ייתכן הטעמה משנית בהברה סגורה (ראה למשל: א' בנדויד, לשוננו כב, עמ' 117 והלאה; הרב ברויאר, לשוננו נג, עמ' 209, משאת אהרן, עמ' 282; דותן, דקדוקי הטעמים, עמ' 298; ג' כאן בספרו הנ"ל עמ' 459 והלאה), אינו רלוונטי לשאלה שלנו. (על הדגש במילה 'בתים' הרחיב ג' כאן במאמר מיוחד ב-JSS 62).]

וגם הרב ברויאר כותב במפורש שהשוא בסלעי שבתהלים הוא נע (טעמי המקרא, עמ' 228 הע' 23). [אין כוונתו בדבריו לגבי רשימה IV שבעמ' 274, 277 (ובדבריו בעמ' 278 לגבי אשרי, שמופיע בה געית-שוא) שהשוא נח למעשה, שהרי במילים: תמחץ, קרבת, אנשי, אמרות, אקרא, נדרו, תלעג, מופיע חטף בכתר (אקרא ע"פ ל' ועוד). כוונתו הברורה היא שלולא הטעם המשני, היו השואים האלו נחים, וכמבואר בדבריו בעמ' 227-228.]

ברור, אם כן, שהשוא ב'סלעי' שבתהלים יח,ג - נע הוא.

השאלה היא לגבי השוא ב'סלעי' שבש"ב כב,ב:

1. לגביו אין הכלל שבדקה"ט וקונטרסי המסורה תקף, ואין עדות שהוא נע.
2. ייתכן שניתן ללמוד מן העדר העדות, שהשוא נח.
3. מנגד, הגעיה שמופיעה שם היא פונטית כפי שכתב ייבין (כתר אר"צ עמ' 127, המסורה למקרא סע' 402), והיא מלמדת אפוא על נעותו של השוא (ייבין, המסורה למקרא סע' 421; ג' כאן בספרו הנ"ל נוקט ע"פ מאמר השוא שהוא נע).
[אך הרב ברויאר (טעמי המקרא, עמ' 192) נוקט שהגעיה אינה מלמדת על נעות השוא, והוא נח.]

חזור אל “דקדוק ומסורה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים