האם בס"ת של חלק מהראשונים היה כתוב יאכלנה במקום יאכלנו?

[סליחות]

הרמב"ם בפירוש המשניות סוטה פ"ג מ"ה הרמב"ם מצטט פסוק "כל זכר בכהנים יאכלנה" (לפנינו "יאכלנו"). ובכ"מ כבר העירו שכנראה מדובר בט"ס ("לא מצאנו במקרא פסוק שהביאו רבינו אולם שני פסוקים דומים לציטוט שהביא... וטעויות בציטוט פסוקים ישנן בדברי רבינו שציטט את הפסוקים מזכרונו" - פיה"מ אמרי נעם, סוטה). למרות ברירת המחדל הזאת, האם יש אפשרות לומר שכך היה בנוסח התורה שלו?

בחיפוש מצאתי שכך גם רבינו הלל מצטט בפירושו על תורת כהנים (ח"א עמ' 108): "וכת' כל זכר בכהנים יאכלנה". בפירוש רבינו יהונתן על הרי"ף על הלכות טומאה (א.) גם כן מצטט הפסוק כלשון זו: "...דכתיב כל זכר בכהנים יאכלנה". וכך גם בסמ"ג (עשין קפא) ובמאירי ​ובארבנאל ובשטמ"ק. ולמעשה כבר מוקדם יותר בבה"ג כתוב יאכלנה.

ייתכן שמדובר בצירוף מקרים גרידא שבו כל הראשונים הנ"ל ציטטו מן הזכרון כתוב שלא ככתבו? (או לחלופין סופרים שהעתיקו שלא בדיוק, מה שאפשר לשלול במקרה של פיה"מ לרמב"ם).

[אהרן תאומים]

וכן ברש"י מכ"י הגר"ב רנשבורג מנחות צד:
ויתכן שהיות וכתוב באותו פרק שלוש פעמים יאכלנה, פעם על מנחה, ובחטאת יאכלנה ויאכל אתה, במנחה - כל זכר בבני אהרן יאכלנה, בחטאת - הכהן המחטא אתה יאכלנה, כל זכר בכהנים יאכל אתה, ומזה הורכב הפסוק כביכול כל זכר בכהנים יאכלנה שהכוונה לאו דווקא לציטוט מסויים אלא לשני/שלושת הפסוקים יחד, ומצינו כעין זה גם בגמרא כמה פעמים

[תבא]

ומצינו כעין זה גם בגמרא כמה פעמים

תוס' בשבת (קכח. ד"ה ונתן): אין הפסוק כן אלא ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו, ודרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר.

[סליחות]

תוס' בשבת (קכח. ד"ה ונתן): אין הפסוק כן אלא ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו, ודרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר.

ומהיכי תיתי שיאכלנה זה קצר יותר מיאכלנו? אדרבה, הה"א מאריכה את המילה יותר...

[אהרן תאומים]

ומהיכי תיתי שיאכלנה זה קצר יותר מיאכלנו? אדרבה, הה"א מאריכה את המילה יותר...

זה יותר קצר מיאכל אתה

[סליחות]

בתורה כתוב 'יאכלנו' (ברבים מהראשונים: 'יאכלנה').
'יאכל אתה' מ"ד שמיה.
(בציטוטים הנ"ל מובאות מילים מהפסוק ברצף).

[אהרן תאומים]

תקרא בבקשה את הודעתי הראשונה שוב!
בהחלט כתוב בתורה באותו הפרק גבי מנחה/חטאת כל זכר בכהנים יאכל אתה, וגם כל זכר בבני אהרן יאכלנה, משני פסוקים אלו נוצר הצירוף, כי הרמב"ם מדבר על קדשי קדשים בכללות "שרובן ממין נקיבה" ורק אשם הוא זכר.

וזה לשון הרמב"ם בפירוש המשניות (סוטה ג' ז')וכתוב בתורה אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן אבל קדשי הקדשים והם החטאת והאשם כמו שקרא אותם התורה קדשי קדשים מבואר בתורה כל זכר בכהנים יאכלנה:

הפסוקים בתורה : ויקרא פרק ו' -ז

{ז} וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהֹוָה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ: {ח} וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַיהוָֹה: {ט} וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ: {י} לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם: {יא} כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יְהוָֹה כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ: (פ) {יב} שני וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {יג} זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהֹוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב: {יד} עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָֹה: {טו} וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לַיהוָֹה כָּלִיל תָּקְטָר: {טז} וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל: (פ) {יז} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {יח} דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהֹוָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: {יט} הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד: {כ} כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ: {כא} וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם: {כב} כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: {כג} וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף: (פ)
ויקרא פרק-ז
{א} וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא: {ב} בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם וְאֶת דָּמוֹ יִזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: {ג} וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְרִיב מִמֶּנּוּ אֵת הָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב: {ד} וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה: {ה} וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהוָֹה אָשָׁם הוּא: {ו} כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכֲלֶנּוּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא: {ז} כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת לָהֶם הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ יִהְיֶה: