"חומש" דבוק, בקמץ או בפתח?

[מקדש מלך]

נתבקשתי לשאול.
כשכותבים "חומש שמות" האם המ"ם שבמלת חומש נקודה קמץ כרגיל, או שהיא משתנה לפתח עקב סמיכותה למלה שאחריה?

[צופה_ומביט]

במסורת יהדות תימן בכלל מבטאים מילה זו בחולם וסגול ובמלעיל: חוֹמֶש. [כמו קודש].
ובסדר העבודה ליוכ"פ "אתה כוננת" אומרים כך גם האשכנזים:
וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.

[מקדש מלך]

ייש"כ. מעניין. אבל השאלה היא לפי ההגייה והניקוד המקובלים (שאלה מעשית, לא עיונית).

בכל מקרה, עזרת לי. כי הסתכלתי במחזור עוד יוסף חי בעבודת יום כיפור, וראיתי שהם מנקדים בפתח (לפי הגייה דידן).
ואם יש למישהו להוסיף על כך, יבורך.

[מעט דבש]

הענין נידון כאן.

ובכתבי היד:

כת"י פרמה יומא ז, א (בסוטה ז, ז; מנחות ד, ג - אין ניקוד):

חומש - כת''י פרמה יומא ז ז.jpg (17.71 KiB) נצפה 1317 פעמים

כת"י קאופמן יומא ז, א:

כת''י קאופמן יומא ז, א.jpg (31.87 KiB) נצפה 1317 פעמים

סוטה ז, ז:

כת''י קאופמן סוטה ז ז.jpg (34.75 KiB) נצפה 1317 פעמים

מנחות ד, ג:

קאופמן מנחות ד ג.jpg (27.51 KiB) נצפה 1317 פעמים

וראה עוד כאן.

[מעט דבש]

במסורת יהדות תימן בכלל מבטאים מילה זו בחולם וסגול ובמלעיל: חוֹמֶש. [כמו קודש].
ובסדר העבודה ליוכ"פ "אתה כוננת" אומרים כך גם האשכנזים:
וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.

viewtopic.php?t=44116#p519351

[צופה_ומביט]

ייש"כ. מעניין. אבל השאלה היא לפי ההגייה והניקוד המקובלים (שאלה מעשית, לא עיונית).

בכל מקרה, עזרת לי. כי הסתכלתי במחזור עוד יוסף חי בעבודת יום כיפור, וראיתי שהם מנקדים בפתח (לפי הגייה דידן).
ואם יש למישהו להוסיף על כך, יבורך.

בדיוק באתי לומר שזה אמור לעזור בכל מקרה כי זה הרי לשון משנה [יומא ז, א] וצריך לבדוק כיצד מנקדים אותו,
והקדימני הרב מעט דבש.

[פרנצויז]

בדיוק באתי לומר שזה אמור לעזור בכל מקרה כי זה הרי לשון משנה [יומא ז, א] וצריך לבדוק כיצד מנקדים אותו,
והקדימני הרב מעט דבש.

במחזור ליום כפור זכור לאברהם דפוס ליוורנו (המפורסם), בעבודת יום כיפור, ובעשור שבחומש הפקודים, מנקדים את המילה "שבחומש", ו' בחולם, מ' בפתח.
https://tablet.otzar.org/#/book/161877/ ... /0/end/0/c

[כדכד]

במסורת יהדות תימן בכלל מבטאים מילה זו בחולם וסגול ובמלעיל: חוֹמֶש. [כמו קודש].
ובסדר העבודה ליוכ"פ "אתה כוננת" אומרים כך גם האשכנזים:
וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.

כל ימי גדלתי בין האשכנזים ולא ראיתי (מנוקד במחזוריםI) ולא שמעתי אף אשכנזי שאומר כך בסדר העבודה

[במסתרים]

לכאורה י"ל שניהם כאחד טובים ע"פ

אל הארץ כנען – כמו: והנבואה עודד הנביא (דברי הימים ב ט״ו:ח׳). והטעם: אל הארץ, ארץ כנען. לשון ר׳ אברהם. וכן כתב רבינו שלמה (רש״י בראשית ל״א:י״ג), הביאו לדמיון: אלא בית אל (בראשית ל״א:י״ג). וכבר פרשתי סודו (רמב״ן בראשית ל״א:י״ג).
והנכון בעיני באל הארץ כנען – כי שם הארץ הזאת כנען, כמו מצרים, שם הארץ כשם העם. וכן: יושבי כנען (שמות ט״ו:ט״ו), וכן: כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב (צפניה ב׳:ה׳). והנה: אל הארץ כנען כמו שאמר: העיר ירושלם, והמלך דוד (מלכים א א׳:א׳), והאיש גבריאל (דניאל ט׳:כ״א).

כשכותבים "חומש שמות" האם המ"ם שבמלת חומש

דגושה או רפה, ומנא תימרא?

הפקודים

לך נא ראה איך מנוקדת בכמה מכתבי היד לעיל, ואיך נסמוך עליהם?

[צופה_ומביט]

במסורת יהדות תימן בכלל מבטאים מילה זו בחולם וסגול ובמלעיל: חוֹמֶש. [כמו קודש].
ובסדר העבודה ליוכ"פ "אתה כוננת" אומרים כך גם האשכנזים:
וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.

כל ימי גדלתי בין האשכנזים ולא ראיתי (מנוקד במחזוריםI) ולא שמעתי אף אשכנזי שאומר כך בסדר העבודה

מוזר.
ניגשתי כעת לארון הספרים, לקחתי את המחזור הראשון שראיתי, "מחזור עת רצון", מנוקד כמו שאמרתי: שֶׁבְּחֹמֶשׁ.
המשכתי למחזור בית תפילה - שֶׁבְּחֹמֶשׁ. מחזור רבא - שֶׁבְּחֹמֶשׁ.
זה הספיק לי.

אה, וכמובן אני בעצמי אומר ככה מאז ומעולם. פשוט כי ככה ראיתי מעודי במחזורים שהתפללתי מהם ביוכ"פ.
אחרת מהיכן הייתי זוכר את זה מעיקרא.

[כדכד]

לא כתבתי שאין זה נכון אלא שלא ראיתי ולא שמעתי כך
מוזר לי גם כי מחזור רבא גם אני התפללתי בו וזכור לי אחרת אולם אם מר בדק וכתוב כמו שאמר אז יתכן שאני מתוך הרגל אמרתי אחרת ולא שמתי לב שהניקוד במחזור שונה או שסברתי שהניקוד מוטעה ואמרתי כפי שהורגלתי ולא זכרתי שמנוקד אחרת

[צופה_ומביט]

יש באוצר מחזור רבא דפוס ורשא, יבדוק נא מר בחלק יוכ"פ עמוד קמ: שבחוֹמֶש.

גם במחזור חב"ד הוצאת קה"ת: שבחוֹמֶש.

סדר עבודת יום הכיפורים עם פירוש רחב, הרב ירוחם פוברסקי בן הגרב"ד: שבחוֹמֶש.

המחזור המבואר השלם [גדליה סגל]: שבחוֹמֶש.

מחזור וילנא כתר מלכות: שבחוֹמֶש.

מחזור יסוד ושורש העבודה: שבחוֹמֶש.


בקיצור, כך הוא בכל מחזורי האשכנזים שיש באוצר.

[מעט דבש]

הפקודים

לך נא ראה איך מנוקדת בכמה מכתבי היד לעיל, ואיך נסמוך עליהם?

זה אכן נראה שהכותב לא הבין את המשמעות של 'חומש הַפְּקוּדִים'; אבל מכל מקום מבחינה דקדוקית אין כאן טעות בניקוד (יש מילה כזו 'הַפִּקּוּדִים'). ולגבי המילה 'חומש' אין סיבה לחשוב שהמנקד ניקד שלא כניקוד שהיה מקובל בתקופתו.

[כדכד]

גם יש מלה כזו "בחומש" כשהח' בחולם.
למה אין סיבה לחשוב שכמו ניקד הפקודים בפ' חרוקה וזו לא טעות כי יש מלה כזו ניקד גם את הח' בחולם כי יש מלה כזו?

[חיימקה]

ובסדר העבודה ליוכ"פ "אתה כוננת" אומרים כך גם האשכנזים:
וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.

מעודי לא אמרתי!

[צופה_ומביט]

טוב, אז לכל הדווקנים:
"אומרים כך הרבה אשכנזים / חלק מהאשכנזים".

מאיזה מחזור אתה מתפלל?
ועיין בכל המובאות לעיל.

[מעט דבש]

'הפקודים' - לך נא ראה איך מנוקדת בכמה מכתבי היד לעיל, ואיך נסמוך עליהם?

זה אכן נראה שהכותב לא הבין את המשמעות של 'חומש הַפְּקוּדִים'; אבל מכל מקום מבחינה דקדוקית אין כאן טעות בניקוד (יש מילה כזו 'הַפִּקּוּדִים').

והנה דוגמא נוספת כזו, מאותו כתה"י, מתוך המאמר 'משוגות הניקוד בכתב יד קאופמן' (המצ"ב):

פתח את ראשון - כת''י קאופמן.jpg (107.63 KiB) נצפה 1219 פעמים

משוגות הניקוד בכתב יד קאופמן.pdf

(666.9 KiB) הורד 36 פעמים

[כדכד]

לא הבנתי
אם זו ראיה שיש טעויות אז שאלת הרב במסתרים איך אפשר להביא ראיה מכאן רק מתחזקת

[במסתרים]

לרב כדכד
כאשר שמענו וראינו בתורה תיבת חומש בחולם נלע"ד מסתבר שכן קראו גם לחמשת ספרי התורה.
אין טעם לחשוב שחידשו להם שם, ואין סיבה לסמוך על קריאת האשכנזים המשובשת.

הראיתי את טעות הנקדן רק לומר שאינו דווקנא. והאמת שהקולר תלוי בצואר הסופר שכתב יו"ד יתירה.

[כדכד]

לכדכד
כאשר שמענו וראינו בתורה תיבת חומש בחולם נלע"ד מסתבר שכן קראו גם לחמשת ספרי התורה.
אין טעם לחשוב שחידשו להם שם, ואין סיבה לסמוך על קריאת האשכנזים המשובשת.
,,,.

למה אין טעם? להבדיל בין הקודש ובין החול!
קריאת האשכנזים אינה תמיד משובשת

[חיימקה]

טוב, אז לכל הדווקנים:
"אומרים כך הרבה אשכנזים / חלק מהאשכנזים".

מאיזה מחזור אתה מתפלל?
ועיין בכל המובאות לעיל.

וכצ"ל: האשכנזים המתפללים בנוסח ספרד!
מתוך המכלול: ברוב קהילות הספרדים נוהגים כיום לומר את הסדר "אתה כוננת עולם מראש". סדר עבודה זה היה מקובל בקהילות קסטיליה שבספרד כפי עדות ר' דוד אבודרהם. מאוחר יותר, עם גירוש ספרד והתגבשות מחזור התפילה הספרדי אימצו כמעט כל קהילות הספרדים נוסח זה. גם הרבה מקהילות החסידים המתפללות בנוסח ספרד קיבלו עליהם את סדר העבודה הזה מן הספרדים, במקום הסדר "אמיץ כח", שנהוג בקהילות אשכנז. מאוחר יותר סדר זה חדר אף לקצת קהילות המתפללות בנוסח אשכנז במזרח אירופה, אבל ברוב קהילות נוסח אשכנז שמרו על "אמיץ כח".

[צופה_ומביט]

נו, ומה בכך.
העובדה נשארה: הרבה אשכנזים אומרים את הפיוט הזה ביוכ"פ, והם אומרים בו "חוֹמֶש", ונדפס פיוט זה - עם הניקוד הזה - בהרבה מחזורים נוסח אשכנז [שטרחו והדפיסו גם את הפיוט הזה עבור אומריו].