מלכות \ גלות אדום ועם ישראל - גילגוליו בהיסטוריה.
מקור השפה הלטינית להלן בחלק ג' באברבנאל.
חלק א.
א.
1. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם.” בראשית כה,ל.
2. ארבע החיות בדניאל. תרגום הרלב"ג: ב. ענה דניאל ואמר רואה הייתי בחזיוני.... וארבע חיות גדולות עולות מן הים שונות זו מזו. ד. הראשונה כאריה .. ה. והנה חיה אחרת שניה דומה לדוב ... אחר זה רואה הייתי והנה [חיה] אחרת כנמר,.. רואה הייתי במראות הלילה, והנה חיה רביעית נוראה ולה אימה ותוקף, ושיני ברזל גדולות לה, ...
והשאלה - מי הנמשל של החיה הרביעית ?
3. מה הקשר בין אדום לרומי והנצרות . ובאיזו גלות אנו כיום ?
ב.
גלות אדום- או/גם - גלות ישמעל..
טבלה ב: שיטות בזיהוי ארבע המלכויות- [מויקי ישיבה].
ה. ונחלקו המפרשים מי החיה הרביעית בחלומו של דניאל המסמלת את המלכות הרביעית שישראל נמצאים בגלות בתוכה - ישמעאל או אדום.
_______רס"ג----------- אבן עזרא------------רמב"ן----------------רד"ק---------- אברבנאל
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
המלכות הראשונה |
1. בבל------------------בבל----------------בבל------------------בבל--------------בבל-----= -----
המלכות השניה |
2. פרס-----------------פרס----------------פרס----------------- פרס--------------פרס-----= --------
המלכות השלישית |
3. יוון--------------- יוון--[ורומא]------------ יוון----------------- יוון----------------יוון------=-------=--
המלכות ה 4.|
4. רומי+ישמעאל|---ישמעאל|---רומי=הכנסיה הנוצרית|---רומי=נוצרים|---רומי=נוצרים+ישמעאל|--
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ג.
דרשות הרן ב.
....כבר נראה מזה כי כל הימים אשר הצמיח השם יתברך קרננו נתן אומות אדום תחתינו, וכאשר נפשענו מקרית עוז בפשע שומם, חגר אדום בעוז מתניו, כי כבר הודיעונו רבותינו היותנו בגלות אדום, כי עם היות אשר רומי המחצבת רהבנו היא מכלל ארץ יון,
- עם כל זה מלכיה אשר מלכו בה היו אדומים, - והיו בתוכה מאדום עם רב, כמו שמתורגם (איכה ד, כב) פקד עונך בת אדום וגו' אסער עוויתך רומי רשיעא דמתבנייא באטליא ומליא אוכלוסין מן בני אדום.
דהיינו לפי הר"ן אמנם הרומאים אינם צאצאים של אדום, אבל היות שמלכיה היו צאצאי אדומים = מלכות אדום.
ד.
אבן עזרא בראשית כז,מ פרשת תולדות .
....וישנים שלא הקיצו משנת האיוולת, יחשבו כי אנחנו בגלות אדום.- ולא כן הדבר, - רק אדום היה תחת יד יהודה, וכן כתוב: "ויפשע אדום מתחת יד יהודה" (מלכים ב ח, כב), גם יואב הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא, טז). ובעבור שהיו תחת יד יהודה, שמחו ביום אידינו והיו אומרים לבבליים: "ערו ערו עד היסוד בה" (תהלים קלז, ז); ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם, מרעתם. וכן טעם "שישי ושמחי בת אדום" (איכה ד, כא), גם כן "אל תשמח לבני יהודה" (עובדיה א, יב). גם בימי הורקנוס הזקן, שמם שומרי ירושלים, והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפס, כאשר נלכדה ירושלים, באו גדודי אדום לעזור ליהודה.[היינו יש אדום אחת בדרום ומזרח א"י].
ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים, וכן וכן אמר המתרגם: "וצים מיד כתים" (במדבר כד, כד); והיא מלכות יון בעצמה, כאשר פירשתי בספר דניאל. והיו אנשים מתי מספר שהאמינו באיש ששמוהו אלוה ,וכאשר האמינה רומי בימי קונסטנטין,שחדש על הדת ושם על דגלו צורת האיש ההוא,ולא היו ששמרו התורה החדשה חוץ מאדומיים מעטים, על כן נקראה רומי" מלכות אדום. חדשה גם כן היום יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם "ישמעאלים", ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט:[ השלמות מדפוס ראשון].
דהיינו לפירושו רומי אמנם אינם מצאצאי אדום, אולם מפני שהדת הנוצרית נשמרה בתחילתה על ידי אדומים נתכנתה אומה זו = אדום.
ה.
אברבנל ישעיה לה.
....הנה הצגתי לפניך הדברים האלה כולם, למען תדע כי אבותינו הקדושים אמת יהגה חכם, אין בהם נפתל ועקש, ושעל זה ניבא יצחק לעשו הנה משמני הארץ יהיה מושבך, שהיא איטליא של יון, שבאו בניך להתישב שמה, והמתרג' בשישי ושמחי בת אדום (איכה ד, כא) שתרגמו על קוסטאנטי"נ' (קושטא) דמתבני' בארמיני"א', ועל רומי דאתבניא באיטלי', אמר על שתיהן דאתמליאו אוכלוסין מבני אדום.
...וגלה בזה שעם היות הארץ ההיא מארץ יון, הנה באו עליה מחוץ אוכלוסין ועמים רבים מבני אדום ונתמלאה מהם, ומאיטליא הלכו לקוסטנטינ"ה בימי הקיסר קוסטאנטינ"ו, שהלך לשם מרומי עם כל חילו ובנה את עיר קוסטנטינ"ה, וכמו שהתבאר במאמ' מעיני הישוע',
ולמה יתמהו מביאת אוכלוסי האדומיים מארץ המזרח, כי הנה בני תובל כתב ג"כ יוסיפון שבאו משם ונתישבו בפיש"א, ושמבני תירס
יצאו האנגלאטיר"ה (אנגלייה) שהיא בקצה המערב, ושמבני תרשיש באו להתישב בטושקאנה, ונראה שכן באו האדומיים להתישב בארץ איטליא ומזרעם בנו את רומי, ועדות ביוסף בן גוריון שמו, וכמו שבא סנחריב ובלבל את העולם כך נתבלבלו העמים באורך הזמן בסבות אחרות.
והנה התבאר מזה- שהאיטליא עם היותה בראשונה מבני יון כבר נעשית ארץ אדום מפאת המלכים שמלכו בה ונאחזו בתוכה,- והעם היושב בה אם היה בימים ההם מהכתים, הנה אחר כך האדומיים נתישבו בה והם ג"כ מבני אדום, כמו שארץ יון עצמה בשנים קדמוניות היתה ליונים ועמה כולם היו בני יון, הלא עתה היא ארץ פרס או ארץ תוגרמה, לפי שהפרסיים הנקראים היום טורקו"ש מלכו בה ותמלא הארץ אותם,
ולזה כיוונו חכמים ז"ל, כ... שרומי היא ארץ אדום מפאת ירושת הארץ ההיא לזרע עשו אשר מלכו בה.
דהיינו לטענת האברבנאל היות שאדום קשורה לרומי ולנצרות, הן מבחינה דתית והן מבחינה היסטורית, הנוגעת לייחוסם של בני רומי ושל מלכיהם הראשונים ולכן כינוה = אדום.
ה.לאורך הדורות
המתח בין ישראל לאדום נשזר לאורך כל תולדות ישראל במקרא - ראשיתו נעוצה במאבק בין יעקב לעשיו, המשכו בהתנכרותו של אדום וסירובו לאפשר לישראל לעבור בגבולו ביציאתו ממצרים (במדבר כ', כ).
דוד המלך הצליח אמנם להכניע את אדום: "וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִיבִים וַיִּהְיוּ כָל-אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִיד" (דברי הימים א י"ח, יג וכן שמואל ב ח', יד), ובימי יהושפט, מלך אדום יוצא יחד עם מלכי יהודה וישראל למלחמה נגד מואב (מלכים ב ג'),
אך בימי יהורם בן יהושפט אנו שומעים על מרד של אדום ביהודה: "בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ: וַיַּעֲבֹר יְהוֹרָם עִם-שָׂרָיו וְכָל-הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי קָם לַיְלָה וַיַּךְ אֶת-אֱדוֹם הַסּוֹבֵב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרָכֶב: וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ח-י).
אדום ממליכים עליהם מלך עצמאי, במקום הנציב של יהודה ששלט בהם עד כה. יהורם יוצא למסע ענשין כנגד אדום, אך מצליח באופן חלקי בלבד, ולכן אדום עדיין ממשיכים "לפשוע" ביהודה.
בהמשך אנו מוצאים מלחמה של אמציה באדום (פרק כ"ה), וכן אנו שומעים עדויות על מלחמות אכזריות בין אדום לישראל בנבואתו של עמוס: "עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרףֹ לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א', יא).
שיא המאבק מתרחש בימי החורבן. נבואות זעם ופורענות על מעשי אדום בחורבן מופיעות בנבואות ירמיהו (ירמיהו מ"ט) ויחזקאל (יחזקאל כ"ה; ל"ה), שחיו בתקופת החורבן.
הבוגדנות האדומית והשמחה לאידה של ירושלים נזכרות גם במזמור קל"ז בתהלים: "זְכרֹ ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאמְֹרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּה" (תהילים קל"ז, ז), ובמגילת איכה: "שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי" (איכה ד', כא).
ונבואת עובדיה כולה מוקדשת לפורענות שתבוא לאדום כעונש על החמס שעשה לישראל אחיו בעת צרתו, ומסתיימת בנבואה לעתיד לבוא: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א', כא).
ו.
ראשיתו מחובר לסופו.
העימות והריב שבין ישראל ואדום שהחלה עם התחרות שבין יעקב ועשיו כמו דבקה בזרעם;
ואת תיאור הנקמה הסופית באדום - נותן ישעיהו הנביא (ישעיה ס"ג). הוא מתאר את המלך המשיח בא מאדום, בגדיו הדורים אך מלוכלכים בדם. והוא שואל: "מדוע אדם ללבושך, ובגדיך כדורך בגת"? (שם, ב).
והתשובה מזהה את גאולת ישראל עם חורבן אדום: "פורה דרכתי לבדי, ומעמים אין איש אתי, ואדרכם באפי, וארמסם בחמתי... כי יום נקם בלבי, ושנת גאולי באה" (שם, ג-ד). יום הנקם - הוא שנת הגאולה. גאולתן של ישראל היא חורבנו של אדום.
ודברי ישעיהו מאשרים את הדברים שנאמרו לרבקה, שעה שיעקב ועשיו התרוצצו בקרבה: "שני גיים בבטנך, ושני לאומים ממעיך יפרדו, ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר" (בראשית כ"ה, כג). והעיר על כך רש"י: "לא ישוו בגדולה, כשזה קם - זה נופל". "יום נקם בלבי - שנת גאולי באה" (ישעיה ס"ג, ד).
"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א', כא).
החומר נלקט ונערך ממספר מקורות.
חלק ב בעז"ה בהמשך.