שאלה ברש"י בישעיה

[א. חיים]

בישעיה יד כח:

"בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה". וברש"י: "בשנת מות המלך אחז, ומלך חזקיה בנו, היה המשא הזה על פלשתים".

מה רש"י מוסיף על דברי הפסוק ?

[קו ירוק]

ראה גם מלבי"ם.
בא לומר כי בגלל שאחז הרשיע פשעו בהם הגוים, ובימי חזקיה בנו שהיה צדיק, חזרו והכניעו הגוים

[א. חיים]

איפה כתוב ברש"י את מה שאתה מפרש בו ?

[קו ירוק]

איפה כתוב ברש"י את מה שאתה מפרש בו ?

ואיפה כתוב בנביא שזה בזמן חזקיה...
הרי שאלת שאלה פשוטה - קבלת תשובה פשוטה אף היא. חכם מבין דבר מתוך דבר.

[א. חיים]

הגבתי מקודם ללא ריכוז. בכל אופן הלומד את הפסוקים הבאים עם רש"י מבין כל זה בפרטיות, ומדוע רש"י צריך לומר זאת כאן. אלא לענ"ד כוונת רש"י מורכבת יותר.
הביאור כך: בישעיה פי"ג ואילך ישנם כמה נבואות שמתחילות בתיבת "משא" - "משא בבל" "משא דמשק" וכו'. מה פירוש "משא" ?. ברש"י יג, א לפי הנוסח הרגיל נאמר: "משא בבל - משא פורענות שעל בבל". וראיתי שמבינים בשיטתו, ש"משא" הוא לשון דיבור, ומפרש "משא בבל" - דברים שנאמרו מפי הנביא (ואולי מפי ה') על העתיד לבוא על בבל. אבל ברש"י בנוסח מק"ג הכתר נאמר: "משא בבל - משאוי פורענות שעל בבל". כלומר, מפרש "משא" מלשון כובד, ו"משא בבל" הוא - כובד פורענות שעתיד לבוא על בבל.
לפי זה מובן, שבפסוק יד, ח: "בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה, אל תשמחי פלשת" וגו', ולפי ההבנה ש"משא" הוא כובד, א"כ פשט הפסוק הוא, שהפורענות הגיעה על הפלשתים בחיי אחז (ובשנת מותו). והוא קשה, כיון שמשמע בהמשך הכתובים (ראה רש"י), שחזקיה הביא עליהם את הפורענות. משא"כ למפרשים ש"משא" הוא דבר הנבואה, אפשר לפרש שהנבואה אכן נאמרה בחיי אחז.
ולכן רש"י הוצרך לפרש, שה"משא" היה כשכבר מלך חזקיהו, ודלא כהבנה הפשוטה של הפסוק. ואלו דבריו: "בשנת מות המלך אחז, ומלך חזקיה בנו, היה המשא הזה על פלשתים", ("היה" ו"על" במובן של הגיע).
לענ"ד, מלבד ההבנה של דברי רש"י, יש ללמוד ממ"ש כאן ב' נק' נוספות: א. גודל הדיוק של רש"י, שחסרון ב' אותיות הוא משנה להבנת דבריו בשני מקומות. ב. החשיבות בעיון ברש"י של מק"ג הכתר.
והבוחר יבחר.

[קו ירוק]

ר' א. חיים
פירוש נאה, אבל ככלות הכל לא בהכרח שזה כיוון רש"י (אך גם לא סותר),
היות ו'משא' נשאר דיבור, רק הוא נישא בפי האדם כמו משא שעל ידיו (מצודות. ואני חושב שזה אמיתי!).
והכוונה משא דבר הנבואה, ולא משא כובד הפורענות.

[קושר כתרים]

בישעיה יד כח:

"בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה". וברש"י: "בשנת מות המלך אחז, ומלך חזקיה בנו, היה המשא הזה על פלשתים".

מה רש"י מוסיף על דברי הפסוק ?

לפי פשוטו, שהמשא הזה על פלשתים, נוגע על התקופה של "מלך חזקיה בנו", שהיא - במקרה - בשנת מות אביו המלך אחז.

ולפי שציין הכתוב זמן הנבואה על "בשנת מות המלך אחז", לכן מצא רש"י לנכון להעיר שאז מלך חזקיה בנו, כלומר שהמשא הבא נוגע למלוכת חזקיה בנו של אחז, ולא לשנת מות אחז האב, וה"פ.

[א. חיים]

ולפי שציין הכתוב זמן הנבואה על "בשנת מות המלך אחז", לכן מצא רש"י לנכון להעיר שאז מלך חזקיה בנו, כלומר שהמשא הבא נוגע למלוכת חזקיה בנו של אחז, ולא לשנת מות אחז האב, וה"פ.

הפסוק אומר "בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה", וכאן אנו עומדים עדיין בימי אחז, ובהמשך כתוב "כי משרש נחש יצא צפע" והוא חזקיה, ושם כבר מדובר על ימי חזקיה. וא"כ הכל פשוט, בסוף ימי אחז התנבא ישעיה על ימי חזקיה. וקשה מדוע רש"י צריך להזכיר את חזקיה כבר בפסוק הראשון. ועוד, שרש"י כותב "ומלך" ו"היה" לשון הווה או עבר. היינו שכבר הפסוק הראשון מדבר בימים שמלך חזקיה וכבר אז היה המשא הזה, וכ"ז קשה כיון שבפשוטו הנבואה נאמרה בימי אחז על העתיז לבוא בימי חזקיהו.