קו ירוק כתב:ככל דברי חז"ל, אין שום מסורת ניקוד לתרגום. המתרגם, קדום ככל שיהיה, הינו לכל היותר מדפיס שרצה להשביח את מקחו, או ניקד לתועלת הציבור (לדעתו),
מתעניין כתב:קו ירוק כתב:ככל דברי חז"ל, אין שום מסורת ניקוד לתרגום. המתרגם, קדום ככל שיהיה, הינו לכל היותר מדפיס שרצה להשביח את מקחו, או ניקד לתועלת הציבור (לדעתו),
אמנם בהקדמה לנ"ך הכתר הנ"ל מוזכר שתרגום יונתן (עכ"פ לנביאים) היה מנוקד כבר בכתבי היד, אמנם בניקוד בבלי ולא טבריני, וההמרה לניקוד הטבריני, הנהוג כיום, גרמה לשיבושים.
קו ירוק כתב:ככל דברי חז"ל, אין שום מסורת ניקוד לתרגום. המתרגם, קדום ככל שיהיה, הינו לכל היותר מדפיס שרצה להשביח את מקחו, או ניקד לתועלת הציבור (לדעתו),
וכידוע לא מעט טעויות נובעות מניקוד משובש.
כידוע הדעות חלוקות לגבי יחוסו של "תרגום יונתן" על התורה. והרחיד"א בשם הגדולים כבר הביא את המהרש"א ריש מגילה, שזה אינו מיונתן בו עוזיאל תלמידו של הלל הזקן שתרגם רק את הנ"ך.
המעיין יווכח, שתרגום זה הוא בעצם הוספות ששובצו לתוך התרגום הירושלמי (הארצישראלי) לתורה, ע"י חכם בתחילת תקופת הראשונים (אך לדעתי, הוא איננו 'ראשון' במובן המרומם שלו).
מביך לראות לפעמים שת"ח ידועים מתייחסים לספר זה כאל חז"ל כפשוטו.
בברכה המשולשת כתב:לגבי גבולות א"י בתרגום הנ"ל, יעויין במש"כ הרה"ג ישראל אריאל שליט"א בספרו אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על-פי המקורות יסודות וחקר (ירושלים תשמח. המהדורה החדשה אינה תח"י כעת) עמ' 166 - 170
קו ירוק כתב:בברכה המשולשת כתב:לגבי גבולות א"י בתרגום הנ"ל, יעויין במש"כ הרה"ג ישראל אריאל שליט"א בספרו אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על-פי המקורות יסודות וחקר (ירושלים תשמח. המהדורה החדשה אינה תח"י כעת) עמ' 166 - 170
אף אני כתבתי על כך רבות (לא נדפס עדיין נכון להיום). ומכאן אני איתן בדעתי לגבי חוות הדעת שנתתי לגבי התגבשותה הסופית של האסופה הנקראת' 'תרגום יונתן'. כל השאר רק חיזק אצלי את הדברים.
דתני בשעריך רבי אומר בשעריך בשער שנמצאו בו אתה אומר כך או אינו אלא בשער שנידונו בו נאמר כאן בשעריך ונאמר להלן כי ימצא בקרבך באחד שעריך מה שעריך האמור להלן שער שנמצא בו אף שעריך האמור כאן שער שנמצאו בו. ורבנן אמרי בשעריך בשער שנידון בו אתה אומר כך או אינו אלא בשער שנמצא בו נאמר כאן בשעריך ונאמר להלן והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעריך מה שעריך האמור להלן שער שנידון בו אף שעריך האמור כאן שער שנידון בו.
מה שנכון נכון כתב:לענין "אל שעריך" כבר העירו שזו מחלוקת בירושלמי סנהדרין פ"ו ה"א.דתני בשעריך רבי אומר בשעריך בשער שנמצאו בו אתה אומר כך או אינו אלא בשער שנידונו בו נאמר כאן בשעריך ונאמר להלן כי ימצא בקרבך באחד שעריך מה שעריך האמור להלן שער שנמצא בו אף שעריך האמור כאן שער שנמצאו בו. ורבנן אמרי בשעריך בשער שנידון בו אתה אומר כך או אינו אלא בשער שנמצא בו נאמר כאן בשעריך ונאמר להלן והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעריך מה שעריך האמור להלן שער שנידון בו אף שעריך האמור כאן שער שנידון בו.
עתניאל בן קנז כתב:אגב, גם לגבי הוודאות ש'קו ירוק' נוקט על הטעיות של התרגום יונתן אודות בביאור גבולות הארץ, יש מקום לדון ולפרש...
ראה למשל באשכול זה
viewtopic.php?f=17&t=26664
לייבעדיג יענקל כתב:כבר כתבתי למעלה בקיצור שלצערי אין באפשרותי להאריך כראוי ע"מ להראות את יקרת פירושי התורה הנפלאים המצויים בתרגום המיוחס ליונתן.
אעיר רק, שהיות שהחלטת שאין לחיבור זה חשיבות אמיתית על כן הינך מתייחס לענינים שאינך מבין בתור טעויות. אך אדרבה, יש ליגש לזה כמו אל שאר חיבורי חז"ל והראשונים שמצויים בם הרבה דברים הנראים תמוהים בהשקפה ראשונה ושניה, ורק אחר העיון העמוק יתכן לפעמים לזכות להתבהרות הענינים (ולפעמים אין מה לעשות ונשארים בצ"ע, אך פשוט שאי"ז מוריד מגדולת החיבורים).
אוכל כעת להתייחס רק לנקודה קטנה שסברת שזו טעות, התרגום 'ויחדי עם אתתיה': אמת ששיטת רש"י היא שהפירוש הנכון הוא 'ית אתתיה', אך פשוט שקדמונים אחרים רשאים לפרש אחרת ולסבור שנכון לתרגם 'עם אתתיה', וראה מ"ש רבינו הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע רי"ד: "שצונו להתייחד החתן עם אשתו שנה תמימה ... אבל ישמח עמה עד מלאת שנה מיום בואו אליה", וכ"כ החינוך במ"ע תקפ"ב, והרי שלך לפניך. ותבוא דוגמא זו ותלמד על היחס הראוי לשאר הקשיים שיש בתרגום זה. (וראה גם ברש"י לדברים יז, ה: "והוצאת את האיש ההוא וגו' אל שעריך וגו' - המתרגם אל שעריך לתרע בית דינך טועה", והנה אנו רואים בנוסחאות המדויקות של תרגום אונקלוס שהוא כן מתרגם 'לתרע בית דינך' [ודלא כאיזה מדפיסים שסברו ל'תקן' את נוסח התרגום ע"פ שיטת רש"י], האם יעלה על הדעת לומר שאונקלוס לא היה חכם דיו ואינו אלא טועה? פשיטא ואצ"ל שמחלו' קדמונים לפנינו, ואלו ואלו דא"ח [ואכמ"ל בנידון פירוש פסוק זה], ודון מינה ואוקי באתרי אחריני.)
נ"ב, ג"א מסכים שהשערות רממ"כ להקדים ביותר את זמנו של תרגום זה הן רחוקות ממש, אך עיקרי טענותיו נגד המהלך (המרשים מאוד) של ר"ד רעוול פשוטות וישרות וצודקות מאוד, וכמ"ש גם במאמר שצירפתי לעיל.
משולש כתב:בפסוק "ואבן משכית" ניקדו את המילה סטיו בצורת SATIO שזו טעות גמורה.
הניקוד הנכון הוא STAV (כמו שהוגים את המילה "סתיו") והיוד הנוספת אינה נהגית בדיוק כמו במילה סתיו הנ"ל.
(המקור מהמילה היוונית STOA).
קו ירוק כתב:משולש כתב:בפסוק "ואבן משכית" ניקדו את המילה סטיו בצורת SATIO שזו טעות גמורה.
הניקוד הנכון הוא STAV (כמו שהוגים את המילה "סתיו") והיוד הנוספת אינה נהגית בדיוק כמו במילה סתיו הנ"ל.
(המקור מהמילה היוונית STOA).
לא ברור בכלל. שורש המילה ביוונית הוא 'סטואה' מי החליט לומר סְטָיו https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7 ... 7%90%D7%94
חד ברנש כתב:השואל שאל, על תלמוד ירושלמי, והמשיב השיב על תרגום ירושלמי.
תרגום ירושלמי והתרגום המיוחס ליב"ע לתורה, הם, עקרונית, שתי עריכות של אותו תרגום, וכמובן מדובר בתרגום ארצישראלי, וממילא הוא נמשך אחרי המדרשים הארצישראליים. כתבו על כך רבים, למשל, הגאון רד"ל, בפתיחתו לפרקי דר"א, כתב על הזיקה ההדוקה בין המיוחס ליב"ע לפרקי דר"א (שהוא, כמובן, מדרש ארצישראלי, הגם שהוא נערך בתקופה מאוחרת למדי). ויש לעיין גם בספריו של אביגדור שנאן על התרגומים, ובספרו המונומנטלי של יהודה קומלוש, 'המקרא באור התרגום', ויש גם ספר של רבין על תרגומי התורה, אך הוא אינו מקיף כ"כ.
קו ירוק כתב:כהשערה ניתן לומר, שהיות וברור שתרגום יונתן התחבר בא"י...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים