מדוע רש"י השמיט הטעם להקדמת אם לאב ביראה?

[טברייני]

בפרשתן (קדושים) נאמר "איש אמו ואביו תיראו",
והביא רש"י דברי חז"ל וז"ל, 'כאן הקדים אם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד, הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים'.
והנה מקור דברי רש"י אלו הם מגמרא קידושין (ל: לא.) ושם אמרי' 'תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים, לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו, מפני שמלמדו תורה, לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב'.
ויש להבין מדוע נקט רש"י רק טעם דכיבוד ולא טעם דיראה, ובשלמא אי לא נקט טעם כלל ניחא, והשתא שנקט טעם לכיבוד מדוע השמיט את הטעם של יראה, ובעיקר דהכא מיירי קרא על יראה.

[דרומי]

נראה פשוט שלא הוצרך רש"י לדברי הגמ' - "מפני שמלמדו תורה" - כי העובדה שהבן ירא יותר מאביו היא דבר הפשוט וקיים גם באוה"ע להבדיל.

וראה גם לשון הלבוש יו"ד סי' רמ ס"א.

[טברייני]

א. ואם כן מדוע הגמ' נצרכה לטעם זה?
ב. ומדוע רש"י הטעים את הכבוד, והרי גם זה מצוי ודאי אצל אוה"ע.
ג. בלבוש כתב בפירוש את ב' הטעמים, ומדוע אתה מזכירו?

[יאיר]

ניתן לומר שהגמ' הזכירה עוד טעם ורש"י לא רצה להאריך בדברים ולכן שם לא נקט שום טעם.

[דרומי]

לגבי שאלה ב' - תשאל כל ילד ברחוב, שלא למד את דברי הגמרא, ותראה מה ישיב לך על השאלה 'ממי הוא יותר מפחד'? ולעומת זאת כשתשאל 'את מי הוא יותר מכבד'? זה יהיה פחות ברור ושקוף ולכן רש"י הוצרך להסביר

למה הגמ' כן הוצרכה לזה? שאלה טובה, אבל רש"י בכלל מקצר ויותר פשטני

[טברייני]

ניתן לומר שהגמ' הזכירה עוד טעם ורש"י לא רצה להאריך בדברים ולכן שם לא נקט שום טעם.

לא זכיתי להבין דבריכם, הגמ' נתנה טעם אחד ליראה וטעם אחד לכבוד ורש"י בפסוק שמדבר על יראה הביא את הטעם של כבוד ולא של יראה.

[החושב]

למה הגמ' כן הוצרכה לזה? שאלה טובה

באמת מעניין...
למה באמת ילדים יותר מפחדים מאבא מאשר מאמא (בהנחה שזה אכן כך)?
אבא יותר חזק ומכות שלו יותר כואבות משל אמא? מן הסתם לא זה העניין. אולי בגלל שאמא פחות יודעת להציב גבולות? אולי בגלל שאבא קצת יותר עצבני ואגרסיבי?
בקיצור, האם ככה צריך להיות להיות (שמפחים מאבא יותר), או כך המציאות אבל אין הדבר רצוי? אם יש אבא צדיק גמור ובעל מידות טובות, גם ממנו ילדים יפחדו יותר מאמא?
אולי לא. אם כך, הגמרא מובנת. היא לא רוצה להסביר את הפסוקים על סמך המצב הלא רצוי (למרות שזה מצב רגיל). הטעם היחיד שבגלל זה באמת ילד צריך יותר לפחד מאבא, זה בגלל שהוא מלמדו תורה.

[יאיר]

ניתן לומר שהגמ' הזכירה עוד טעם ורש"י לא רצה להאריך בדברים ולכן שם לא נקט שום טעם.

לא זכיתי להבין דבריכם, הגמ' נתנה טעם אחד ליראה וטעם אחד לכבוד ורש"י בפסוק שמדבר על יראה הביא את הטעם של כבוד ולא של יראה.

כי רש"י לא הוצרך לתת את הטעם של יראה (כי זה מובן מאליו ולא הוצרך להביא את טעם הגמ') כדברי דרומי לעיל.

[יאיר]

למה הגמ' כן הוצרכה לזה? שאלה טובה

באמת מעניין...
למה באמת ילדים יותר מפחדים מאבא מאשר מאמא (בהנחה שזה אכן כך)?
אבא יותר חזק ומכות שלו יותר כואבות משל אמא? מן הסתם לא זה העניין. אולי בגלל שאמא פחות יודעת להציב גבולות? אולי בגלל שאבא קצת יותר עצבני ואגרסיבי?
בקיצור, האם ככה צריך להיות להיות, או כך המציאות אבל אין הדבר רצוי? אם יש אבא צדיק גמור ובעל מידות טובות, גם ממנו ילדים יפחדו יותר מאמא?
אולי לא. אם כך, הגמרא מובנת. היא לא רוצה להסביר את הפסוקים על סמך המצב הלא רצוי (למרות שזה מצב רגיל). הטעם היחיד שבגלל זה באמת ילד צריך יותר לפחד מאבא, זה בגלל שהוא מלמדו תורה.

הגר"א מבאר שהתורה שבכתב משולה לאב (שכותבת יותר בחדות "מות יומת" וכדומה)

ואילו התורה שבע"פ משולה לאם שדיבורה יותר ברכות.

[החושב]

הגר"א מבאר שהתורה שבכתב משולה לאב (שכותבת יותר בחדות "מות יומת" וכדומה)

ואילו התורה שבע"פ משולה לאם שדיבורה יותר ברכות.

תוכל לציין מקור?
עצם זה שהגר"א אומר שתורה שבכתב זה אב, ושבעל פה זה אם - מובא בהרבה ספרים. אבל איפה כתוב שהטעם כמו שכתבת?

[סגי נהור]

למה הגמ' כן הוצרכה לזה? שאלה טובה

באמת מעניין...
למה באמת ילדים יותר מפחדים מאבא מאשר מאמא (בהנחה שזה אכן כך)?
אבא יותר חזק ומכות שלו יותר כואבות משל אמא? מן הסתם לא זה העניין. אולי בגלל שאמא פחות יודעת להציב גבולות? אולי בגלל שאבא קצת יותר עצבני ואגרסיבי?

אינני מבין כלל את השאלה. טבע העולם הוא שאופיו ותהלוכותיו של האיש שונים משל האשה, ובאופן טבעי מעוררים יותר מורא, ואין דבר זה צריך הסבר.
ובאופן כללי אכן נראים דברי דרומי.

[יאיר]

הגר"א מבאר שהתורה שבכתב משולה לאב (שכותבת יותר בחדות "מות יומת" וכדומה)

ואילו התורה שבע"פ משולה לאם שדיבורה יותר ברכות.

תוכל לציין מקור?
עצם זה שהגר"א אומר שתורה שבכתב זה אב, ושבעל פה זה אם - מובא בהרבה ספרים. אבל איפה כתוב שהטעם כמו שכתבת?

עיין כאן www.otzar.org/wotzar/book.aspx?174430&pageid=P0030
ובעמוד הבא ב'חמדה גנוזה' ו'ליקוטי הגר"א' (וזכורני שבמהדורה אחרת יש ביתר ביאור והרחבה כמ"ש)

[החושב]

הגר"א מבאר שהתורה שבכתב משולה לאב (שכותבת יותר בחדות "מות יומת" וכדומה)

ואילו התורה שבע"פ משולה לאם שדיבורה יותר ברכות.

תוכל לציין מקור?
עצם זה שהגר"א אומר שתורה שבכתב זה אב, ושבעל פה זה אם - מובא בהרבה ספרים. אבל איפה כתוב שהטעם כמו שכתבת?

עיין כאן http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0030
ובעמוד הבא ב'חמדה גנוזה' ו'ליקוטי הגר"א' (וזכורני שבמהדורה אחרת יש ביתר ביאור והרחבה כמ"ש)

תודה. הסתכלתי אבל אני רואה שם משהו אחר. ההבדל בין אב לאם אינו באשר זה יותר קשה וזו יותר רכה, אלא שאב מורה בכללות, ואם מורה בפרט ובאופן מעשי יותר.

[דרומי]

ציינתי לעיל ללשון הלבוש שמעתיק את דברי הגמרא "מפני שמלמדו תורה" ומוסיף עוד מלה אחת - "ומייסרו". וכנראה לא הונח לו בדברי הגמרא כמו שהם, או שבעצם הוסיף ביאור. בכל מקרה זה לא כזה פשוט

[שמואל דוד]

בפרשתן (קדושים) נאמר "איש אמו ואביו תיראו",
והביא רש"י דברי חז"ל וז"ל, 'כאן הקדים אם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד, הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים'.
והנה מקור דברי רש"י אלו הם מגמרא קידושין (ל: לא.) ושם אמרי' 'תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים, לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו, מפני שמלמדו תורה, לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב'.
ויש להבין מדוע נקט רש"י רק טעם דכיבוד ולא טעם דיראה, ובשלמא אי לא נקט טעם כלל ניחא, והשתא שנקט טעם לכיבוד מדוע השמיט את הטעם של יראה, ובעיקר דהכא מיירי קרא על יראה.

עיין נימוקי רש״י (הירשזון) שבכת״י איתא טעם דיראה. וע״ע בספר עיונים ברש״י (גולד).

[טברייני]

בפרשתן (קדושים) נאמר "איש אמו ואביו תיראו",
והביא רש"י דברי חז"ל וז"ל, 'כאן הקדים אם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד, הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים'.
והנה מקור דברי רש"י אלו הם מגמרא קידושין (ל: לא.) ושם אמרי' 'תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים, לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו, מפני שמלמדו תורה, לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב'.
ויש להבין מדוע נקט רש"י רק טעם דכיבוד ולא טעם דיראה, ובשלמא אי לא נקט טעם כלל ניחא, והשתא שנקט טעם לכיבוד מדוע השמיט את הטעם של יראה, ובעיקר דהכא מיירי קרא על יראה.

עיין נימוקי רש״י (הירשזון) שבכת״י איתא טעם דיראה. וע״ע בספר עיונים ברש״י (גולד).

ועינינו תחזינה?!

[שמואל דוד]

בפרשתן (קדושים) נאמר "איש אמו ואביו תיראו",
והביא רש"י דברי חז"ל וז"ל, 'כאן הקדים אם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד, הקדים אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים'.
והנה מקור דברי רש"י אלו הם מגמרא קידושין (ל: לא.) ושם אמרי' 'תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו בדברים, לפיכך הקדים הקב"ה כיבוד אב לכיבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו, מפני שמלמדו תורה, לפיכך הקדים הקב"ה מורא האם למורא האב'.
ויש להבין מדוע נקט רש"י רק טעם דכיבוד ולא טעם דיראה, ובשלמא אי לא נקט טעם כלל ניחא, והשתא שנקט טעם לכיבוד מדוע השמיט את הטעם של יראה, ובעיקר דהכא מיירי קרא על יראה.

עיין נימוקי רש״י (הירשזון) שבכת״י איתא טעם דיראה. וע״ע בספר עיונים ברש״י (גולד).

ועינינו תחזינה?!

AC7E1FE8-62F0-4707-91B6-E93BE7C55FD0.jpeg (319.07 KiB) נצפה 3862 פעמים

[טברייני]

ר' שמואל דוד הושעתני! יישר כחכם!

[יאיר]

תוכל לציין מקור?
עצם זה שהגר"א אומר שתורה שבכתב זה אב, ושבעל פה זה אם - מובא בהרבה ספרים. אבל איפה כתוב שהטעם כמו שכתבת?

עיין כאן http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0030
ובעמוד הבא ב'חמדה גנוזה' ו'ליקוטי הגר"א' (וזכורני שבמהדורה אחרת יש ביתר ביאור והרחבה כמ"ש)

תודה. הסתכלתי אבל אני רואה שם משהו אחר. ההבדל בין אב לאם אינו באשר זה יותר קשה וזו יותר רכה, אלא שאב מורה בכללות, ואם מורה בפרט ובאופן מעשי יותר.