כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אוהב עמו
הודעות: 191
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' יולי 12, 2018 12:03 pm

כמה תמיהות (לרובם או חלקם נתעוררתי מאחרים)
1. מנין היה לבני גד ובני ראובן כ"כ צאן יותר משאר השבטים, או שבאמת גם לשאר השבטים היה צאן אך הם לא רצו נחלה בעבר הירדן?
2. מאיפה ידעו בני גד ובני ראובן שעבר הירדן היא טובה יותר למרעה מאשר ארץ ישראל, והרי המרגלים הביאו פירות א"י שנשתנו לשבח, ומסברא גם המרעה אמור להיות משובח?
3. מדוע משה רבנו לא מדבר כלל על עצם הענין שבני גד ובני ראובן מפסידים את מצוות ישוב א"י ומצוות התלויות בארץ אלא רק על זה שמטילים מורך בלב אחיהם בני ישראל כמו המרגלים [ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]
4. מדוע בני גד ובני ראובן היו צריכים להוסיף שישארו גם לשנות חלוקת הארץ ולא סגי במה שיהיו בשנות המלחמה?

אשמח לכל מראה מקום בנושא

דרומי
הודעות: 3742
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 12, 2018 12:05 pm

ראה תפארת יהונתן עה"פ.

איש גלילי
הודעות: 2238
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 12, 2018 12:13 pm

אוהב עמו כתב:[ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]

פשוט שמצוות התלויות בארץ נוהגות בעבר הירדן, והיא ארץ ישראל לכל דבר, עיין ברכי יוסף או"ח סי' תפ"ט ס"א.

אוהב עמו
הודעות: 191
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' יולי 12, 2018 12:13 pm

דרומי כתב:ראה תפארת יהונתן עה"פ.

ייש"כ
לפי דבריו עיקר בקשת בני גד ובני ראובן הייתה לשבח כי רצו את מקום קבורת משה, אך עדיין קשה ראשית אי"ז כדברי חז"ל שגלו ראשונים השבטים שבעבר הירדן, ועוד שמסתמא מעלת אר"י גדולה יותר אפי' ממקום קבורת משה [וזכורני שיש בספרים שמקום קבורתו של צדיק הוא בחינת אר"י]
ואולי חדא מתרצת בחברתה

אוהב עמו
הודעות: 191
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' יולי 12, 2018 12:15 pm

איש גלילי כתב:
אוהב עמו כתב:[ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]

פשוט שמצוות התלויות בארץ נוהגות בעבר הירדן, והיא ארץ ישראל לכל דבר, עיין ברכי יוסף או"ח סי' תפ"ט ס"א.

התכוונתי בעיקר לנידון של קדושת אר"י, ובזהב מרדכי ה"ה הגר"מ אליפנט היה מאריך ביסוד זה טובא, והיה מביא את דברי הגמ' ובאותה שעה עדיין לא עברנו את עבר הירדן ולכן היה יכול להיות מעשה רציחה שם, וכבר נכב"ב בארוכה כמדומה באשכול לזכרו או במקו"א.

דרומי
הודעות: 3742
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 12, 2018 12:16 pm

ראובן היה "בכור ישראל" (וישלח לה, כג), והיינו "בכור לנחלה" (רש"י שם) – שיורש פי שנים בנכסי אביו.

ומעתה, כיון שליעקב היה ריבוי צאן וכו' (ויצא ל, מג) – מובן הדבר שלראובן היה "מקנה רב" הרבה יותר משאר השבטים, שכן כל אחד מהשבטים קיבל חלק אחד בנכסי יעקב ואילו ראובן קיבל פי שנים: שני חלקים.

ואמנם, גם לבני גד היה "מקנה רב", וזאת מכיון שהם היו מחבבים את המן שירד מן השמים (ראה זהר ח"ג קנה, ב) ולכן לא אכלו מאכלים אחרים – כשם שעשו שאר השבטים, שהיו שוחטים מצאנם ובקרם למאכל – כך שהמקנה שלהם נשאר בשלימותו (כמבואר בתפארת יהונתן – לר"י אייבשיץ - כאן);

אך עדיין מסתבר הדבר שלבני ראובן היה עוד יותר, שהרי קיבלו מלכתחילה פי שנים, ואם כן גם אם השתמשו בחלק מהבהמות שהיו להם למאכל (כשם שעשו שאר השבטים) עדיין נשאר להם הרבה מאוד (ולהעיר שלפי פירוש אחד בתפארת יהונתן שם הרי גם בני ראובן חיבבו את המן בדומה לבני גד ולא שחטו בהמות למאכל, וא"כ בוודאי שהיה להם יותר).

איש גלילי
הודעות: 2238
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 12, 2018 12:18 pm

אוהב עמו כתב:
איש גלילי כתב:
אוהב עמו כתב:[ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]

פשוט שמצוות התלויות בארץ נוהגות בעבר הירדן, והיא ארץ ישראל לכל דבר, עיין ברכי יוסף או"ח סי' תפ"ט ס"א.

התכוונתי בעיקר לנידון של קדושת אר"י, ובזהב מרדכי ה"ה הגר"מ אליפנט היה מאריך ביסוד זה טובא, והיה מביא את דברי הגמ' ובאותה שעה עדיין לא עברנו את עבר הירדן ולכן היה יכול להיות מעשה רציחה שם, וכבר נכב"ב בארוכה כמדומה באשכול לזכרו או במקו"א.

אם לזאת כונתך, לכאורה אכן קדושתה פחותה מקדושת עבר הירדן המערבי. עיין יהושע כב יט ובכלי יקר שם, ובצרור המור פרשת ויצא (כמדומני בלידת גד), ובעקידת יצחק בפרשתן (שער פה).

דרומי
הודעות: 3742
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 12, 2018 12:25 pm

ראה תובנה מעניינת בספורנו לב, לג

לייטנר
הודעות: 4413
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי לייטנר » ה' יולי 12, 2018 12:42 pm

דרומי כתב:ראובן היה "בכור ישראל" (וישלח לה, כג), והיינו "בכור לנחלה" (רש"י שם) – שיורש פי שנים בנכסי אביו.

ומעתה, כיון שליעקב היה ריבוי צאן וכו' (ויצא ל, מג) – מובן הדבר שלראובן היה "מקנה רב" הרבה יותר משאר השבטים, שכן כל אחד מהשבטים קיבל חלק אחד בנכסי יעקב ואילו ראובן קיבל פי שנים: שני חלקים.

ואמנם, גם לבני גד היה "מקנה רב", וזאת מכיון שהם היו מחבבים את המן שירד מן השמים (ראה זהר ח"ג קנה, ב) ולכן לא אכלו מאכלים אחרים – כשם שעשו שאר השבטים, שהיו שוחטים מצאנם ובקרם למאכל – כך שהמקנה שלהם נשאר בשלימותו (כמבואר בתפארת יהונתן – לר"י אייבשיץ - כאן);

אך עדיין מסתבר הדבר שלבני ראובן היה עוד יותר, שהרי קיבלו מלכתחילה פי שנים, ואם כן גם אם השתמשו בחלק מהבהמות שהיו להם למאכל (כשם שעשו שאר השבטים) עדיין נשאר להם הרבה מאוד (ולהעיר שלפי פירוש אחד בתפארת יהונתן שם הרי גם בני ראובן חיבבו את המן בדומה לבני גד ולא שחטו בהמות למאכל, וא"כ בוודאי שהיה להם יותר).


היו שפירשו (הנצי"ב וחותנו, למשל) את הפסוק: "ומקנה רב היה לבני ראובן
ולבני גד - עצום מאוד"
שלא כפיסוק והטעמים, אך באמירה שלבני גד היה הרבה יותר מקנה מלבני ראובן.

דרומי
הודעות: 3742
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 12, 2018 12:43 pm

נכון, ושבעים פנים לתורה

(כמדומני שגם האור החיים הלך בדרך שהזכרת)

- הדברים שכתבתי לעיל הועתקו מתוך קובץ 'לקראת שבת' שיצא לאור השבוע (נמצא בשלימות באתר 'לקראת שבת') ובטעות נשמט המקור

הא לחמא עניא
הודעות: 1381
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יולי 12, 2018 5:41 pm

דרומי כתב:ראה תובנה מעניינת בספורנו לב, לג

מה כתוב שם??

הא לחמא עניא
הודעות: 1381
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יולי 12, 2018 5:43 pm

אוהב עמו כתב:כמה תמיהות (לרובם או חלקם נתעוררתי מאחרים)
1. מנין היה לבני גד ובני ראובן כ"כ צאן יותר משאר השבטים, או שבאמת גם לשאר השבטים היה צאן אך הם לא רצו נחלה בעבר הירדן?
2. מאיפה ידעו בני גד ובני ראובן שעבר הירדן היא טובה יותר למרעה מאשר ארץ ישראל, והרי המרגלים הביאו פירות א"י שנשתנו לשבח, ומסברא גם המרעה אמור להיות משובח?
3. מדוע משה רבנו לא מדבר כלל על עצם הענין שבני גד ובני ראובן מפסידים את מצוות ישוב א"י ומצוות התלויות בארץ אלא רק על זה שמטילים מורך בלב אחיהם בני ישראל כמו המרגלים [ויש לדון בנידון האם יש מצוות התלויות בארץ בעבר הירדן]
4. מדוע בני גד ובני ראובן היו צריכים להוסיף שישארו גם לשנות חלוקת הארץ ולא סגי במה שיהיו בשנות המלחמה?
אשמח לכל מראה מקום בנושא

5. כמדומני שיש השואלים למה פעמים כתיב בני גד ובני ראובן ופעמים באותו הפרשה כתוב ההיפך קודם בני ראובן ואח"כ בני גד.
6. איך פתאום נוספו חצי שבט המנשה?

לייטנר
הודעות: 4413
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי לייטנר » ה' יולי 12, 2018 7:10 pm

6. יש כמה תשובות בפרשנים:

א. חצי השבט לא נספר במהלך הדרישה, כי היה רק חצי שבט.
ב. מנשה הצטרף מאוחר יותר (אם ע"י משה, אם מעצמו ואם מכוח כיבושיו העצמאיים).

אוהב עמו
הודעות: 191
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' יולי 12, 2018 7:53 pm

הא לחמא עניא כתב:5. כמדומני שיש השואלים למה פעמים כתיב בני גד ובני ראובן ופעמים באותו הפרשה כתוב ההיפך קודם בני ראובן ואח"כ בני גד.
6. איך פתאום נוספו חצי שבט המנשה?


5. עי' באור החיים ועוד שבתחילה הוקדם ראובן כי הוא הבכור, ואח"כ הוקדמו גד כי להם היה יותר מרעה

6. בנצי"ב ביאר שמרע"ה הוסיף אותם גם מפני שהיו אוהבים את הארץ, וגם מפני שחצי שבט לא ייפרד מחציו האחר וככה לא יפרשו שבטי עבר הירדן משאר עם ישראל

קו ירוק
הודעות: 2945
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' יולי 12, 2018 9:46 pm

1. מה שהיה להם מקנה רב ועצום הרי זו ברכה מאת ה'.
2. ומה שידעו שזו ארץ מרעה, שהרי המרגלים רגלו בכל א"י כדמשמע בקרא, וכמו"כ ראו כל פרטיה ותכונתה כמו שאמר להם משה, וא"כ ידעו שאין היא ארץ מרעה, וכפי המציאות גם היום. לעומת ארץ המישור וארץ הבשן, שהם מקום גדול מאוד הראוי בטבעו למרעה, כפי טבע הארץ עד היום.
3. ואת מצוות עה"י לא מפסידים, כי עה"י חייבת בכל המצוות מדאו' (מבלי להיכנס למח' האחרונים בדעת הרמב"ם לגבי שביעית, ואת ראייתו הניצחת של החזו"א מיובל שבטל משגלו ב"ג וב"ר). ואף מצוות ישוב הארץ יש בה, והיא אף קדושה! כי ממנה מותר להביא העומר ושתי הלחם, משא"כ מחו"ל (כלים פ"א מ"ו. וראה אליהו רבא עה"ג שם, וראה חידושי הגרי"ז, מנחות מה: בשם הגר"ח). אמנם ארץ כענן חשובה ממנה הרבה, שעה"י חשובה חו"ל לגבי ארץ כנען לכמה מעלות, אבל גם בעה"י יש קדושה (ועי' תשב"ץ ח"ג ס"ר, והג' רש"ש על במד"ר נשא ז ח באורך ויש הרבה לדון בדבריו).
4. הנצי"ב (במד' לב יז) מפרש שהסיפו על התנאי כדי שלא יהא פתחון פה לשאר שבטים שבזמן שנות החילוק לא יהא סיפק בידם לעשות מאומה לנחלתם, בעוד שב"ג וב"ר כבר עושים בנחלתם.

* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.
* ויש לציין שאף שאת שהתנאי עשו ב"ג וב"ר, אבל בני מנשה נתחייבו באותם התנאים לצאת בראש, עד אחר כיבוש וחילוק, כמו שהביא המש"ח, וביהושע (א יב) כתי' שגם חצי המנשה היו בכלל התנאי.

לייטנר
הודעות: 4413
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי לייטנר » ה' יולי 12, 2018 10:31 pm

קו ירוק כתב:* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.

רמזתי לדברי הנצי"ב לעיל.
כמובן שלא אמו של יאיר היתה מזרע יהודה, אלא אביו (!).
ראה העמ"ד דברים ג טז והרח"ד בראשית נ כג.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15652
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' יולי 13, 2018 9:42 am

על שאלה 1 ראה דברי הגרי"ח סופר שליט"א בספרו יגדיל תורה סימן כ"ג
ואלו דבריו:
111.PNG
111.PNG (104.8 KiB) נצפה 1543 פעמים
222.PNG
222.PNG (86.55 KiB) נצפה 1543 פעמים

מאמין באמת
הודעות: 20
הצטרף: ג' יוני 27, 2017 11:37 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי מאמין באמת » ו' יולי 13, 2018 7:05 pm

האור החיים הקדוש בפרשת השבוע מסביר שהיה להם הרבה מקנה כיון שהיו גיבורים ובביזה של מדיין הם הצליחו לקחת יותר מכולם.
ולגבי השאלה איך ידעו מה יש בא"י הוא כותב משהו צריך לדעת איך לקשר את זה הוא מסביר בפסוק והייתם נקיים מהשם ומישראל שיהיו נקיים שאינם קשורים לחטא המרגלים

קו ירוק
הודעות: 2945
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי קו ירוק » ש' יולי 14, 2018 11:35 pm

לייטנר כתב:
קו ירוק כתב:* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.

רמזתי לדברי הנצי"ב לעיל.
כמובן שלא אמו של יאיר היתה מזרע יהודה, אלא אביו (!).
ראה העמ"ד דברים ג טז והרח"ד בראשית נ כג.

בכוונה כתבתי אמו. כי דברי הנצי"ב לא מתאימים לדברי רבותינו שהובאו ברד"ק בדבהי"א ב כא, ולביאור מהגר"א שם. והם גם מוקשים בעצם, כי הנחלות נתנו למשפחות בית אבותם, ואיך יאיר בן שגוב קיבל נחלה אצל משפחת אמו בעבר הירדן, והרי שבט מנשה למשפחות אבותם ירשו בעה"י? (וזר לומר שמשה בחר בהם משום שהיו בני יהודה, כי משה לא בחר ת"ח מכל השבטים, אלא שבט מסוים קבל חלק בעה"י).
ולדברי חז"ל חוות יאיר בן שגוב בן חצרון (הנזכרים בדבה"י) נפלו לו מאמו, וא"ז חוות יאיר (דפר' מטות) של יאיר בן מנשה שנפל במלחמת העי. וגם מוכח הכי מהפסוקים, כי יאיר בן מנשה לקח את חבל ארגוב שהוא הבשן צפון נחלת חצי המנשה, ואילו ליאיר בן שגוב היו כ"ג ערים בארץ הגלעד שהיא הרבה לדרום.

אבל עיקר תירוץ הנצי"ב יכול להתאים עם זה שמנשה התחתנו ביהודה עוד בזמן מלוכת יוסף או מעט אחרי מותו (מדכתי' 'גם בני מכיר בן משנה יולדו על ברכי יוסף'), והיו קשורים בשבט המחוקק ולמדו מהם הרבצת תורה, בפרט לפירש"י בדבה"י שם, שכבוד היה להם חיתונם עם חצרון שהיה משבט יהודה ומגדולי הדור ומבאי מצרים.
[ומה שהביא ראיה הנצי"ב ממלחמת סיסרא 'מני מכיר ירדו מחוקקים' א"ז ראיה, כי אכן יאיר בן שגוב (בן חצרון) שנשא בת מכיר אבי גלעד, ירש כ"ג עיר בעבה"י מאמו, וזרעו הם שהלכו להלחם עם ברק ודבורה].

ואדהכי אני כבר מסופק היכן קבלו בנות צלפחד נחלה, בפשוטו שאהבו את הארץ, קבלו בארץ כנען, אבל מאידך בפרשת השבוע מוזכר 'ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני מכיר בן גלעד בן מנשה ממשפחת בני יוסף', והם הרי קבלו נחלה בארץ הגלעד ובבשן, ולא בארץ כנען, ואם בנות צלפחד ירשו בארץ כנען מה אכפת להם על כך.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב א' יולי 15, 2018 2:43 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אוהב עמו
הודעות: 191
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי אוהב עמו » א' יולי 15, 2018 7:03 am

קו ירוק כתב:
ואדהכי אני כבר מסופק היכן קבלו בנות צלפחד נחלה, בפשוטו שאהבו את הארץ, קבלו בארץ כנען, אבל מאידך בפרשת השבוע מוזכר 'ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני מכיר בן גלעד בן מנשה ממשפחת בני יוסף', והם הרי קבלו נחלה בהר הגלעד ובבשן, ולא בארץ כנען, ואם בנות צלפחד ירשו בארץ כנען מה אכפת להם על כך.


לפי המהלך של הנצי"ב שמרע"ה הושיב את חצי שבט מנשה בעה"י יחד עם ב"ג וב"ר משום שהיו מחבבים את אר"י א"כ י"ל שדעתם וליבם ודאגתם היו נתונים על אר"י ועל נחלת בנות צלפחד אשר שם.

לייטנר
הודעות: 4413
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי לייטנר » א' יולי 15, 2018 10:22 am

קו ירוק כתב:
לייטנר כתב:
קו ירוק כתב:* הנצי"ב (במד' לב לג, דבר' ג טז) מבאר שרצה משה שיהיו בעלי תורה בעה"י, ויאיר בן משנה היתה אמו מזרע יהודה שהיו מחוקקים, ולכן הושיבם בעה"י.

רמזתי לדברי הנצי"ב לעיל.
כמובן שלא אמו של יאיר היתה מזרע יהודה, אלא אביו (!).
ראה העמ"ד דברים ג טז והרח"ד בראשית נ כג.

בכוונה כתבתי אמו. כי דברי הנצי"ב לא מתאימים לדברי רבותינו שהובאו ברד"ק בדבהי"א ב כא, ולביאור מהגר"א שם. והם גם מוקשים בעצם, כי הנחלות נתנו למשפחות בית אבותם, ואיך יאיר בן שגוב קיבל נחלה אצל משפחת אמו בעבר הירדן, והרי שבט מנשה למשפחות אבותם ירשו בעה"י? (וזר לומר שמשה בחר בהם משום שהיו בני יהודה, כי משה לא בחר ת"ח מכל השבטים, אלא שבט מסוים קבל חלק בעה"י).
ולדברי חז"ל חוות יאיר בן שגוב (הנזכרים בדבה"י) נפלו לו מאמו, וא"ז חוות יאיר (דפר' מטות) של יאיר בן מנשה שנפל במלחמת העי. וגם מוכח הכי מהפסוקים, כי יאיר בן משנה לקח את חבך ארגוב שהוא הבשן צפון נחלת חצי המנשה, ואילו ליאיר בן שגוב היו כ"ג ערים בארץ הגלעד שהיא הרבה לדרום.

אבל עיקר תירוץ הנצי"ב יכול להתאים עם זה שמנשה התחתנו ביהודה עוד בזמן מלוכת יוסף או מעט אחרי מותו (מדכתי' 'גם בני מכיר בן משנה יולדו על ברכי יוסף'), והיו קשורים בשבט המחוקק, בפרט לפירש"י בדבה"י שם, שכבוד היה להם חיתונם עם חצרון שהיה משבט יהודה ומגדולי הדור ומבאי מצרים.
[ומה שהביא ראיה הנצי"ב ממלחמת סיסרא 'מני מכיר ירדו מחוקקים' א"ז ראיה, כי אכן יאיר בן שגוב (בן חצרון) שנשא בת מכיר אבי גלעד, ירש כ"ג עיר בעבה"י מאמו, וזרעו הם שהלכו להלחם עם ברק ודבורה].

ואדהכי אני כבר מסופק היכן קבלו בנות צלפחד נחלה, בפשוטו שאהבו את הארץ, קבלו בארץ כנען, אבל מאידך בפרשת השבוע מוזכר 'ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני מכיר בן גלעד בן מנשה ממשפחת בני יוסף', והם הרי קבלו נחלה בהר הגלעד ובבשן, ולא בארץ כנען, ואם בנות צלפחד ירשו בארץ כנען מה אכפת להם על כך.


חזינן כאן פלגינן דיבורא.
אקוה שהנצי"ב לא ידע שדבריו "לא מתאימים לדברי רבותינו ולביאור הגר"א שם.

קו ירוק
הודעות: 2945
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי קו ירוק » א' יולי 15, 2018 10:32 am

לייטנר כתב:חזינן כאן פלגינן דיבורא.
אקוה שהנצי"ב לא ידע שדבריו "לא מתאימים לדברי רבותינו ולביאור הגר"א שם.

לא הבנתי מה יש כאן להתווכח, הדברים כתובים במפורש.
גם הרד"ק בתחילה מפרש לפי פשוטו של מקרא (כי ללא הכרח לא אומרים שהיו שני 'יאיר'), אבל רבותינו פירשו אחרת. ובפי' הגר"א לא פירש אלא רק כדברי רבותינו.
ואילו דברי הנצי"ב מוקשים אף ללא דברי רבותינו, שהרי ערי הגלעד אין להם קשר עם הבשן של יאיר בן מנשה, בפרט שקנת ובנותיה שבחורן, שאותם נטל נובח, חוצצים בין ארץ הגלעד לארץ הבשן (ואין כאן רצף נחלות שאולי בכך היינו תולים את השינוי בתיאור מיקומי הנחלות).
ומסתמא הכרח רבותינו (וקבלתם) היא מאותם הטעמים הנראים בפסוקים: 1. מיקומי הנחלות השונים. 2. יאיר בן שגוב ממטה יהודה לא נחל בין בני מנשה, שאין משפחת אמו קרויה משפחה לנחלה.

ולא פלגינן עשיתי בדברי הגאון הנצי"ב, אלא השתמשתי ביסודו (שיש לו יסוד בפירוש ע"ש רש"י בדה"י), אבל לא בפרטיו.

לייטנר
הודעות: 4413
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי לייטנר » א' יולי 15, 2018 11:32 am

הערתי על כך שכתבת בדברי הנצי"ב עצמו שאמו של יאיר בן מנשה היתה מיהודה.
קביל לחלוטין שלא לקבל את דעת הנצי"ב, אבל ראוי לציין את השינוי (בסגנון 'עכ"ל' או בסגנון יותר מחודש).

קו ירוק
הודעות: 2945
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: כמה שאלות בפרשת בני גד ובני ראובן

הודעהעל ידי קו ירוק » א' יולי 15, 2018 2:50 pm

כתבתי אז במהירות מקופיא וקשה לנסח מחדש, בפרט שזה כבר מצוטט.
אשאר בכך שדברי הנצי"ב בפרטם טעונים הבנה,
אבל עיקר יסודו שגלעד בן מכיר בן מנשה היו בני תורה, ומשו"ה הושיבם משה בעה"י שירבצו שם תורה, והנצי"ב ראה רמז לזה בתנא דבי אליהו.
ויתכן שכח תורתם בא להם ביחוד, מפני שהיו מחותנים עם חצרון בן פרץ בן יהודה - שהתורה קראתם מחוקקים.
(ואף יאיר בן שגוב בן חצרון בן יהודה קיבל ירושה מאבי אמו בעה"י, וזה הוסיף להרבצת התורה בעה"י, ואולי אף משו"ה יהושע בחר בגלעד בן מנשה לנחלת עה"י).

הלום ראיתי ונזכרתי שהרמב"ן עצמו מפרש את פירוש הנצי"ב בסוף פרשת מטות. ומ"מ רבותינו בגמ' מפרשים לא כך. והרמב"ן לפעמים מפרש לפי פשוטו של מקרא.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], אריק ו־ 7 אורחים