מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' נובמבר 05, 2011 11:56 pm

הפניות יתקבלו בברכה.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי יאיר » א' נובמבר 06, 2011 12:39 am

אם פשט אתה מחפש, נראה בפשטות שרצתה להחזיר המצב לקדמותו ולהחזיר הגר למתכונתה כיון ש"ותקל גבירתה בעיניה"...
לצערי אין ביכולתי להפנות כרגע כי המקוון שוב מקולקל...

ובבר"ר "מנעתה מתשמיש המטה" כד"א "אם תענה את בנותיי".
ועיין ברד"ק וברמב"ן.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/bet ... aane-2.htm
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet/b3-2.htm
http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/ ... f/3270.pdf

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' נובמבר 06, 2011 8:28 am

התכוונתי לשאול יותר מבחינה מוסרית

יוסי 10
הודעות: 75
הצטרף: ה' נובמבר 03, 2011 9:44 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי יוסי 10 » א' נובמבר 06, 2011 9:23 am

התשובה שענו כאן היא עונה גם מבחינה מוסרית, זכותה המוסרית של בעלת הבית לשמור על מעמדה, ולא להיות במצב של "ותקל גבירתה בעיניה".

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' נובמבר 06, 2011 11:01 pm

עיין בפירושו של הנצי"ב עה"ת "העמק דבר" על אתר (בראשית טז,ו ב'הרחב דבר') שהאריך להסיר את תלונות הרמב"ן מעל שרה אימנו.
ועיין עוד במאמרו המצוין של הרב אלחנן סמט המצו"ב שהאריך בביאור הענין בטוב טעם ודעת כדרכו.
קבצים מצורפים
03lekh2.pdf
(130.51 KiB) הורד 405 פעמים

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי לייטנר » א' נובמבר 06, 2011 11:56 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' נובמבר 07, 2011 12:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 07, 2011 12:24 am

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ג' אוגוסט 08, 2023 10:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' נובמבר 07, 2011 7:28 am

כיוון שלא הבאת את דברי הרב ד"ר גרוסמן איני יודע במה הכהו שוק על ירך, אבל הקורא את הדברים רואה כי לא השתמש בחוקי חמורבי אלא כפתיחה לרעיון, והרעיון פשוט ומסתבר, כי עיקר מה שעשתה שרה היה שהחזירתה למעמדה השפל, וזה היה עינוי גדול להגר, שבמקום שחשבה שעתה היא תהיה האשה האהובה, השפילתה בהחזרתה למקומה המקורי, השפחה.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' נובמבר 07, 2011 8:40 am

לייטנר כתב:
ארי שבחבורה כתב:עיין בפירושו של הנצי"ב עה"ת "העמק דבר" על אתר (בראשית טז,ו ב'הרחב דבר') שהאריך להסיר את תלונות הרמב"ן מעל שרה אימנו.
ועיין עוד במאמרו המצוין של הרב אלחנן סמט המצו"ב שהאריך בביאור הענין בטוב טעם ודעת כדרכו.


במחילה, כותרת האשכול היא 'מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?', ואתה מציין לפירושו של הנצי"ב (שאף הוא הבין שאינו פשט, בשימו אותו בהרחב דבר)?!
לגבי הרב סמט, ככל הזכור לי, היכה אותו הרב ד"ר גרוסמן שוק על ירך, בטענה כי הסבר על פי חוקי חמורבי הינו, במקרה זה, הוצאת העוקץ מסיפור שרי והגר.

א. כל מי שלמד בישיבה יודע שכאשר מישהו שואל "מה הפשט?" (כגון "מה הפשט בסוגיא/ברש"י וכדו') הרי שכוונתו לשאול - מה הפירוש/הביאור/הכוונה, ואין כוונתו לפשט ('פשוטו של מקרא') בדווקא, וכך הבנתי את כוונת בעל האשכול.
ב. אפילו לשיטתך לא הבנתי על מה יצא הקצף. האם עיינת בדברי הנצי"ב לפני שכתבת את דבריך? חוששני שלא. הנצי"ב איננו מפרש את "ותענה שרי" בדרך מחודשת שלא בדרך הפשט - אדרבה, בענין זה הוא הולך בעקבות הרמב"ן. הנצי"ב רק מאיר באור חדש את מניעיה של שרה לנהוג כן - נושא שלא הוזכר בכתוב כלל ועל כן מביא לכך הנצי"ב מקור מדברי המדרש - ועל פי זה מלמד עליה זכות גדולה, ותו לא מידי. ובכלל, מנין לך הנחה זו שהנצי"ב מעביר קטע מסוים ל'הרחב דבר' זה אומר שהוא 'אינו פשט'? אם תעיין היטב בנצי"ב תמצא מקומות רבים שהנצי"ב העביר קטעים ל'הרחב דבר' אך ורק בגלל שהם הרחבת דברים ותו לא.
ג. ולגבי חלקם השני של דבריך - גם כאן צר לי מאוד שלא עיינת בגוף המאמר לפני שנחפזת להכותו 'שוק על ירך', ויפה הכך הרב 'אוצר החכמה' על קודקודך...
נערך לאחרונה על ידי ארי שבחבורה ב ב' נובמבר 07, 2011 2:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זה הבל
הודעות: 344
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי גם זה הבל » ב' נובמבר 07, 2011 9:50 am

באור החיים ט"ז ה-ו בסופו מבאר שחלק המאוס שהיה דבוק באברהם היה צריך להתברר בישמעאל וכותב שאם הגר היתה משוחררת היא היתה לוקחת גם קצת מהטוב.
ועפ"ז ביארתי לעצמי שהמטרה בעינוי היה בשביל שתהיה שפחה ולא תיקח את חלק הטוב מאברהם.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' נובמבר 07, 2011 10:26 am

בסוף פרשת חיי שרה נאמר: "אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצריהם ובטירותם". ביאר הג"ר יצחק הוטנר זצ"ל, מהו ההבדל בין ישמעאל לעשיו, דבישמעאל מצינו לשון "נשיאים לאומותם", ואילו בעשיו נאמר לשון "אלופים" – "אלופי עשיו". ההבדל ביניהם משתרע על פני כל תקופת ימי העולם, ומשמש מקור ושורש להבדל יחסו של ישמעאל מזרע האבות, ליחסו של עשיו.

הביאור הוא ע"פ מה שהגדירו חז"ל "אלוף" – "מלכותא בלא תגא" (מלכות בלא כתר). עשיו זכה אמנם למלכות – "ולאום מלאום יאמץ", אך מלכותו מוגבלת היא, ומתמשכת רק עד עת "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, והיתה לה' המלוכה". - הכתר בעצמותו שייך ליעקב. לעומת זאת, לישמעאל ישנם רק "נשיאים", לשון של גדולה וכבוד, אך ללא הכח של מלכות.

שורש ההבדל הוא, שעשיו הוא יורש ממש – "לעשיו נתתי את הר שעיר לרשת אותו", "כי ירושה לעשיו נתתי את הר שעיר", ואילו על ישמעאל נאמר ההיפך – "גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת...". עשיו כיורש, מקבל כח מסויים מן האבות. לעומתו ישמעאל אינו מקבל כלום.

המתבונן יראה זאת בתורה עצמה. בפירוט יחוס אלופי עשיו נאמר: "אלה אלופי אדום למושבותם בארץ אחוזתם, ואיו בנשיאי ישמעאל נאמר "אלה שמותם בחצריהם ובטירותם". לעשיו שהוא יורש, יש מקום משלו ומושב משלו, אך לישמעאל שאיננו יורש ואין לו מקום משלו, נאמר "בחצריהם ובטירותם", לשון מקום ארעי ולא מושב ונחלה קבועה. לכן, עשיו שהוא יורש וקיבל את ירושתו בהר שעיר, אינו בא ותובע ירושה בארץ ישראל, אך ישמעאל בא במלוא קנאתו וכעסו וטוען שארץ ישראל שלו היא. בחימה שפוכה, של זה שנודה וגורש והופקע מהירושה, בא ישמעאל לקחת את חלק נחלתו של היורש – ישראל. זהו היסוד והסיבה לכל הרציחה והכעס של בני ישמעאל שרואים אנו בזמנינו, עקב תביעתם לנחלה בארץ ישראל. עכ"ד הגר"י זצ"ל.



ויש לבאר הענין ביסודו, מדוע אכן עשיו שהיה רשע גמור אינו מופקע מן הירושה, ואילו ישמעאל שלא הרשיע כ"כ, כפי שמוכח מהנאמר "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו", ולומדים מזה חז"ל שעשה ישמעאל תשובה בחיי אברהם, והוליך לפניו את יצחק (לכן גם נאמר על אברהם אבינו שמת "בשיבה טובה") - כן הופקע מן הירושה?

עוד צריך עיון, וכי ע"י מעשה אחד, שהוליך את יצחק לפניו, ניתן כבר לקבוע על כל מהותו של ישמעאל ולומר שעשה תשובה?
עוד יש להקשות, בפטירת ישמעאל נאמר: "ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים, ויגוע וימת ויאסף אל עמיו". והנה מלשון זו של "שנה, שנה", הכתובה באברהם ויצחק, למדו חז"ל, שכל חייהם שוים לטובה. והדבר תמוה, דאף אם נאמר שהועילה תשובתו של ישמעאל, וקנה עולמו בשעה אחת, אך חזרתו בתשובה היתה רק בסוף ימיו, ואיך אפשר לכתוב גם בו ל' "שנה, שנה"? וכי כל חייו שוין היו לטובה?

---
כאשר ברחה הגר מאת שרה אמנו, אמר לה המלאך הראשון "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה". המלאך השני אמר "הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרוב", והמלאך השלישי אמר לה "הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל ענייך, והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכון". כל אמירה נאמרה ע"י מלאך אחר. והדברים צ"ב. גם לאברהם באו שלושה מלאכים, אך שם היה זה באמת שלוש שליחויות שונות, אבל כאן הכל היא שליחות אחת, ולמה הוצרכו שלשה מלאכים?

עוד קשה סדר הדברים. לכאורה צריך היה לבשר בתחילה על ההריון, ורק אח"כ על ריבוי זרעה ושלא ייספר מרוב?

עוד צ"ב, הלא הגר היתה אשה גדולה מאוד, שאין לנו שום תפיסה והבנה בגדלותה, והראיה שזכתה להנשא לאברהם אבינו ע"ה, ודברה עם מלאכים תוך ידיעה שהם מלאכים. א"כ, תמוה מאוד מה שאמר לה הלאך "והוא יהיה פרא אדם וגו'", וכי איזו בשורה יש בכך שזהו הבן שעתיד לצאת ממנה? הלא הגר מאסה בחיי העושר של בית פרעה והלכה לחיות חיים רוחניים בבית אברהם. האם אפשר לפתות אותה לחזור לבית שרה, בבשורה על לידת "פרא אדם"? אדרבא, לאחר שיודעת זאת, היה מן הראוי שלא תחזור?!

בתרגום יונתן ב"ע מתרגם "והתעני תחת ידיה" – "ואתכנעי תחות ידהא" – לשון הכנעה. וצ"ע, מדוע שינה ממה שתרגם על "ותענה שרי" – וסגפתא שרי" – לשון צער וסגוף?

---
ביאור הדברים כך הוא. מצינו באליעזר עבד אברהם, שכאשר נשלח לקחת אשה ליצחק, אמר "עבד אברהם אנכי", ובכל אותה פרשה מוזכר רבות "העבד, העבד", ולא הוזכר אפי' פעם אחת בשמו. זאת משום, שאליעזר התבטל לגמרי כלפי אברהם אבינו, עד כדי מסירות נפש ממש, שהלא רצו להורגו בבית בתואל וליטול כל הממון. כל זאת עשה אחרי שהציע את בתו עבור יצחק, וענה לו אברהם ש"אין ארור מתדבק בברוך". למרות זאת, לא נמנע מלעשות כל מאמץ כדי להוציא לפועל את נישואי יצחק ורבקה.

מבואר בחז"ל, שע"י כל זה, זכה לצאת מכלל ארור לכלל ברוך. ביאור הדבר הוא, שבזאת הגיע אליעזר לתיקונו. נח קילל את חם להיות עבד וארור. זאת משום, שחם סרסו כדי שלא יהיה לו בן נוסף, כלומר שרצה יותר עוה"ז לעצמו. מידה כנגד מידה נענש בעבדות, ומה שקנה עבד קנה רבו, ואפילו מה שבידו אינו שלו. כאשר ביטל אליעזר את מציאותו ביטול מוחלט, בא לכלל תיקונו, ושוב אין עליו להיות ארור.

לפ"ז מובן, שזהו מה שאמר המלאך הראשון להגר - "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה". כלומר, שהדרך שלה להתעלות ברוחניות היא ע"י שתשוב ותכנע לשרה, ותהיה כפופה לה. זוהי התכלית שלה, ולכן נשלח אליה מלאך נפרד לצורך זה.

והנה, המלאך השלישי אמר לה "הוא יהיה פרא אדם". מבאר הספורנו: פרא – הוא חמור הבר. אמר, שהוא יהיה חמור במזגו, מצד האם המצרית, כאמור על המצרים "אשר בשר חמורים בשרם", ושהוא יהיה חמור הבר בהיות שוכן במדבר, כאמרו "וישב במדבר", ושיהיה אדם מצד אביו, כאמרם ז"ל, שעשה ישמעאל תשובה.
היינו, שודאי ידעה הגר שישמעאל הוא מאם מצרית, אך חידש לה המלאך, שבנישואיה לאברהם יתערב בו צד אדם מצד אאע"ה. א"כ, כדאי לה לשוב ולהתענות, אפי' שיהיה פרא, אך יהיה גם אדם.
יתכן להוסיף, שרק מכיון שאמר לה המלאך הראשון, שתפקידה ומציאותה להיות כפופה ונכנעת לשרה, שייך שיהיה צד אדם מכוחו של אברהם. אך מהריונה הראשון שעוד לא היתה נכנעת, לא היתה יכולה לצאת מהותו של ישמעאל.

כאשר היה ישמעאל מושלך תחת אחד השיחים, ועמד במצב סכנה, טענו המלאכים שאין כדאי להצילו, כיון שעתידים בניו להמית את בני ישראל. אמר להם הקב"ה, עכשיו מה הוא – צדיק או רשע? אמרו לו – צדיק. אמר להם "באשר הוא שם", עתה ראוי הוא להנצל. לכאורה הדבר תמוה מאוד, הלא עבר ישמעאל על עבירות חמורות, שנא' "מצחק", והיה בן עשרים ושבע שנה, שהוא בר עונשין, ואף אברהם היה שונאו שיצא לתרבות רעה, ולכן שלחו מביתו אפילו שהיה חולה, ולא צייד אותו אלא בחמת אחת של מים, ואיך ייתכן לומר שהוא צדיק ולעשות לו נס?

אמנם לפי המבואר בספורנו שישמעאל מורכב משני כוחות הסותרים זה לזה, ייתכן לומר שהיתה אצלו מלחמה תמידית בין צד האדם שבו לצד הבהמה שבו. וע"פ זה נדון כצדיק, כלומר שעצם העבירות היו יותר בבחינת שגגה אצלו, או שתמיד היה במצב של חרטה ותשובה, ואח"כ משך אותו צד הבהמיות שבו לעשות עבירות, ושוב התחרט וחזר בתשובה וחוזר חלילה.
ולפ"ז מובן מה שנאמר בו "שנה, שנה", שכל ימי חייו היה נתון במלחמה בין שני הכוחות הללו, וכאשר בסוף חייו חזר בתשובה שלימה, נחשבים כל ימי חייו לחיים, שהם הועילו לו לעשיית התשובה שעשה לבסוף.

מעתה מובן מה הראיה מזה שהוליך את יצחק לפניו, על כך שחזר בתשובה, כמבואר לעיל בענין אליעזר והגר, שהתיקון שלהם והדרך לקבל על עצמם עול מלכות שמים היא ע"י הכניעה לאברהם, א"כ ה"ה בישמעאל. כאשר השפיל עצמו ישמעאל לעיני כל האלפים והרבבות שבאו להלויית אברהם – גדול הדור ונשיא האלוקים, והכפיף עצמו ליצחק בהוליכו אותו לפניו, זו הוכחה שהכיר את האמת ועשה תשובה, וידע שהכבוד האחרון שיכול הוא לחלוק לאביו, הוא להוליך לפניו את יצחק המושלם הרבה יותר ממנו, ואשר כל חייו הם מסכת של כבוד שמים, כהמשך לחיי אברהם אבינו ע"ה.

"על פני כל אחיו נפל". שואל רש"י, הרי להלן כתוב "על פני כל אחיו ישכון"? ומתרץ עד שלא מת אאע"ה – ישכון. משמת – נפל. מקשה הכלי יקר, הלא מן הראוי שיהיה ההיפך, שעד שלא שב בתשובה נפל, ומששב ישכון? ומבאר, שלפני ששב ישמעאל בתשובה היה בבחינת "ישכון" רואה עצמו כבעל חשיבות עצמית ואינו מתבטל כלפי יצחק, אך לאחר ששב בתושבה היה "נופל", כלומר נכנע תחת אחיו, שזו התשובה שלו, כמשנ"ת.
עד היום רואים, שהאומה הקרובה ביותר לדת ולאמונה בקב"ה, היא ישמעאל, ולעומת זאת מצויה אצלם מאוד הרציחה, כיון שאלו הם שני הכוחות שירשו מישמעאל אביהם. רואים גם שאינם מחוברים כ"כ לגשמיות כבני עשיו, ואפילו המדינות העשירות שלהם, נבנו בעיקר ע"י אנשי המערב.

---
לפ"ז נבין מדוע מופקע ישמעאל מן הירושה. ארץ ישראל שונה מכל הארצות, והיא מהווה כלי שרת ומותאמת לי"ב השבטים. כל שבט קיבל חלק ע"פ תכונותיו, באופן שיוכל לעבוד את ה' בשלימות. והנה, אף כי מצד האדם שבו היה ישמעאל ראוי לקבל חלק בארץ, אך מכיון שנטה אחרי צד הבהמה שבו, גורש, והופקעה מאתו זכות הירושה בארץ ישראל הרוחנית. עשיו לעומתו, נטול כל זיק של רוחניות, ואף כי אינו יורש בארץ ישראל, שייכת אצלו ירושת קרקע גשמית וארצית בהר שעיר, דבר שלא שייך אצל ישמעאל מצד האדם שלו. כך יוצא הוא בעצם, קרח מכאן ומכאן.
והאמת היא, כי לעשיו וישמעאל ישנם תפקידים שונים בעולם. עשיו נברא כדי לשמור על יעקב שיישאר תמיד יעקב, זאת ע"י שהוא רודף את ישראל, ואינו מניח להם לבטל את מהותם - "ועל חרבך תחיה... והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צווארך". (זהו מה שחשש יעקב שמא יהרג ושמא יהרוג, כי אם הוא יהרג, יתבטל גם תפקידו של עשיו וימות). לעומת זאת, תפקיד ישמעאל הוא לעורר את ישראל להיות ראוי לנחלת ארץ ישראל – כלי השרת לעבודת ה', וזאת ע"י שתובע מצד חלק האדם שבו, זכות בארץ ישראל, וכאשר אין ישראל ראויים לארץ, הוא תובע שהוא הראוי לנחול אותה.

מעתה מובן מדוע הקדימה בשורת "הרבה ארבה את זרעך" את בשורת "הנך הרה ויולדת בן… ישמעאל", דאותה ברכה של ריבוי הזרע אינה מתיחסת לישמעאל, אלא לכל בניה של קטורה, שהם אינם מתייחסים כלל לאברהם אבינו, ואין בהם צד אדם כלל, ונשתלחו בעוד אברהם חי אל ארץ קדם. משא"כ ישמעאל נחשב לבנו של אברהם – "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו". רצון ה' היה, שזרעה שלה יתרבה, אך לא זרעו של ישמעאל, כיון שתפקידו הוא לעורר מדנים על ארץ ישראל, ואילו היו מתרבים מאוד, לא היה שייך צד הצלה מהם, שהיו באים מליארדים מהם וכובשים הארץ. לכן נאמרה בשורת ריבוי הזרע, לפני בשורת הולדת ישמעאל כיון שהוא אינו כלול בה.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 07, 2011 3:52 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ג' אוגוסט 08, 2023 10:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' נובמבר 07, 2011 4:00 pm

סביר שהוא וגם אתה לא קראתם את המאמר שאליו שלחתי


אכן לא קראתי כמו שכתבתי בפירוש
כיוון שלא הבאת את דברי הרב ד"ר גרוסמן איני יודע במה הכהו שוק על ירך,


ולא היכיתי על קדקדו של שום אדם, רק אולי תסביר מדוע בעיניך (או בעיני הרב ד"ר גרוסמן) פירושו, שהעינוי הוא ההחזרה למצב שפחה, אינו נראה אפשרי או סביר.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 07, 2011 4:14 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ג' אוגוסט 08, 2023 10:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הפלא ופלא
הודעות: 362
הצטרף: ב' מאי 10, 2010 3:24 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי הפלא ופלא » ב' נובמבר 07, 2011 4:18 pm

כאן בעמ' 4 יש בענין זה
קבצים מצורפים
אגישמאקע ווארט לך לך.pdf
(153.82 KiB) הורד 421 פעמים

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ב' נובמבר 07, 2011 7:43 pm

לייטנר כתב:
ארי שבחבורה כתב:
לייטנר כתב:נראה שיותר מדי הנחות שגויות היו לך בתגובתך זו:
א. אם זו הכוונה, הרי אין כאן שאלה כלל. כלום רצה לשאול 'כיצד עינתה שרי את הגר?' או 'מדוע...'?
ב. אכן עיינתי בדברי הנצי"ב בטרם כתבתי דברי, והוא אכן תומך בדברי הרמב"ן. אך כיון שביאר כרמב"ן, הוצרך לשאלה כיצד 'חטאה אמנו חטא בעינוי', והזדקק למדרש תמוה.
הרחבת הדברים אצל הנצי"ב הינם במה שאינו שייך במישרין לפירוש התורה עצמה, כפי שכתב הנצי"ב עצמו בסוף ההקדמה לפירושו. ואכמ"ל.
ג. כיון שאת דברי הרב סמט, מלבד קריאתם גם שמעתי מפיו, לאט לך בדבריך. לא ראיתי כיצד היכני אוצה"ח על קדקדי, וסביר שהוא וגם אתה לא קראתם את המאמר שאליו שלחתי (לצערי, לא מצאתי אותו בקובץ, אך המתעניין ימצא גם את המאמר).

א. אכן, לפי מיטב הבנתי כוונת בעל האשכול בדבריו "מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?" היתה כיצד ניתן להבין זאת מבחינה מוסרית - וכפי שכתב בעל האשכול בעצמו בתגובתו לאחר מכן - ואינני מבין מדוע כבודו כותב על כך ש'אין כאן שאלה כלל'. זו בהחלט שאלה שהטרידה ומטרידה רבים וטובים.
ב. אם זו השאלה הרי שתשובתו של הנצי"ב בהחלט תשובה - ואפילו אם הוא מבסס את דבריו על 'מדרש תמוה' (שאותו הוא דווקא מבאר בצורה נפלאה), ועדיין אינני מבין על מה יצא קצפך בענין זה.
ג. מה שכתבת לגבי הקריטריונים של הנצי"ב להעביר קטעים מסוימים ל'הרחב דבר' מתאימים לחלוטין עם עמדתי בענין זה כפי שהבעתי אותה לעיל, ואינני מבין מדוע אתה כותב את דבריך בצורה שממנה משתמע שאתה חולק עלי גם בנקודה זאת.
ד. אכן, גם אני לא קראתי את מאמרו של הרב ד"ר גרוסמן, אך זה אינו רלוונטי לטענה שלי. מה שהפריע לי בדבריך אודות מאמרו של הרב סמט הוא שנראה מדבריך כאילו כל המאמר מבוסס על אותה מובאה מ'חוקי חמורבי' וממילא עד כמה שהרב ד"ר גרוסמן 'הכהו שוק על ירך' בענין זה הרי שנפל כל הבנין - זאת בזמן שכל המעיין במאמר (ובפרט מי ששמע אותו מפיו...) נוכח לדעת שעיקר הרעיון עומד היטב גם לולא מובאה זו (וכפי שמציין הרב סמט עצמו בשלהי דבריו לדברי הר"ח בסוגיא שמהם משתמע גם כן כדבריו), וכל מובאה זו רק באה להרחיב ולפתח את הרעיון ותו לא. וכך הבנתי את דבריו של הרב אוצה"ח. ואם שגיתי בהבנת דבריך - מחל לי.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 11, 2016 11:40 am

אעתיק מהרשום אצלי, אולי יש בו תוספת על הידוע.

בראשית טז-ו ותענה שרי. והנה הר"מ בהל' עבדים פ"ט ה"ח כ' "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואף על פי שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה וכו' ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו וכו' ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי ע"ז אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל, וכן במדותיו של הקב"ה שצונו להדמות בהם הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", וצ"ע הנהגת שרה אמנו.
וכ' בפי' הריב"א "ותענה שרי ותברח מפניה. פרש"י היתה משעבד' בה בקושי והר' אליקים נתן טעם בדבר היאך צדקת כשרה עושה כך לפי שהגר הונתה שרה תחל' כדפרש"י גבי ותקל גברתה בעיניה ולכך היתה שרה מענה אותה בהיתר כי בספר סמ"ג כתוב במצות לא תונו דאיתא במדרש שאם הונה אותך אדם אתה רשאי להונותו שאינו קרוי עמיתך אחרי שהונה אותך". ואפשר להוסיף בזה ד' ר"י בשע"ת ש"ג שכ' "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך, לא ישתעבד אדם בחבריו, ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה, אלא לרצונם ותועלתם, ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחותו אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם, אבל אדם שאינו נוהג כשורה מתר לצוותו לכל אשר יחפץ". ועי' בד' הנצי"ב בהעמק דבר בביאור מה שנהגה הגר שלא כראוי. (והפסוק במשלי פ"ל אומר "תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת: תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם: תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה").
אמנם הרמב"ן כ' "חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי". ועי' בהעמק דבר שם. ואף הרד"ק כ' "ולא נהגה שרה בזה למדת מוסר ולא למדת חסידות, לא מוסר כי אף על פי שאברהם מוחל לה על כבודו, ואמר לה 'עשי לה הטוב בעיניך' היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו ולא לענותה; ולא מדת חסידות ונפש טובה כי אין ראויה לאדם לעשות כל יכלתו במה שתחת ידו, ואמר החכם מה נאוה המחילה בעת היכולת, ומה שעשתה שרי לא היה טוב בעיני הקל, כמו שאמר המלאך אל הגר 'כי שמע ה' אל עניך' והשיב לה ברכה תחת עניה. ואברם לא מנע שרי מלענותה, אף על פי שהיה רע בעיניו, משום שלום בית. וכן זה הספור נכתוב בתורה לקנות אדם ממנו המדות טובות ולהרחיק הרעות". ובאברבנאל כ' ע"ד הרמב"ן "ואין הדבר כן כי כבר כתב המדיני שתקון המוטבע במדה פחותה הוא בהטותו והכריחו לצד המנגד כמו שיקרה למאשרי המקלות המעוותות שיטו אותם לצד המנגד באופן שכאשר ישארו בטבעם יעמדו במצוע. וכן שרה כאשר ראתה את הגר בגאו' וגאון ודרך רע ענתה אותה ונשתעבדה בה בקושי יותר ממה שהיתה רגילה וכל זה לתכלית טוב כדי להשיבה אל המצוע והיא כפורע' מוסר ברחה מפניה דרך המדבר".
וצ"ע בד' הרמב"ן והרד"ק מד' המלאך שאמר להגר "שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה". ואולי לכן הבטיח לה על ישמעאל שיהיה ידו בכל, וכדכ' הרמב"ן, 'לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי', וא"כ אמר לה שובי והתעני, ובנך יענה את זרעם. ודבר חידוש יש בבעה"ט בפ' וירא כלפי מה שגירשה שרה את הגר ובנה ישמעאל, שכ' "ובשביל שגרשה שרה להגר מביתה נענשה ונשתעבדו בניה והוצרכו להתגרש משם", וצ"ע דהרי הסכים הקב"ה לגירוש זה ואמר לאברהם "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה". (ובעטרות אדר כ' שלא ידע מקור לזה).


===

אגב, 'קוק' של ה'אבי עזרי' זצ"ל על הרמב"ן הנ"ל:

כוחו של הרמב''ן.png
כוחו של הרמב''ן.png (415.54 KiB) נצפה 8391 פעמים

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי לייטנר » ש' נובמבר 12, 2016 8:41 pm

מתוך ספרו של הרב ד"ר גרוסמן 'אברהם' עמ' 120:
הסיפור שלפנינו אינו מתאים לגמרי ללשון החוק. ראשית, החוק עוסק בכוהנת מקדשית ולא באשה רגילה. אך חשוב מכך, לפי החוק הבבלי יש לשפחה מעמד מיוחד רק אם ילדה בנים, לולא כן - כפי שמופיע בהמשך, בסעיף 147 - הגבירה יכולה למכור אותה ואינה צריכה להשאירה בביתה כלל. בסיפור שלפנינו, הגר אמנם בהריון אך טרם ילדה בנים, כך שעל פי חוקי חמורבי זכות שרי לגרשה...

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 13, 2016 9:37 pm

כנגד המצוטט לעיל מדברי מרן הרב שך, אביא בזאת את דעתו של רבינו הח"ח על הרמב"ן הנ"ל:


1.png
1.png (225.75 KiB) נצפה 8316 פעמים

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' נובמבר 13, 2016 10:35 pm

השנה כשקראתי את הרמב"ן היה נראה לי מבט שונה. שהוא פשוט בא לפרש את מה שהפסוק אומר ששמע ה' אל עניך. והוא למד שכתוב פה, שהיה לה זכות מסוימת בעניין.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי קו ירוק » א' נובמבר 13, 2016 10:44 pm

ובכל אופן גם אחרי דברי מרן בעל האבי עזרי זצוק"ל (שהביא לעיל הרב ארי שבחבורה),
יש בכוחו של הנצי"ב לומר את דעתו על דברי רמב"ן אלו. ודברי רמב"ן במקומם עומדים, ודברי הנצי"ב במקומם עומדים.
(כידוע שהרב מבריסק התבטא על ענין אחר, שבכוחו של הסבא, מרן הנצי"ב, לפרש בדרכו).

הרב שומע ומשמיע
לענ"ד דבריך אמת, ש'כי שמע השם אל ענייך', משמע שענייה וצערה היה סיבת זכות לה,
אך יחד עם זאת מכאן אין שום הכרח לדברי הרמב"ן לומר ששרה לא צדקה ולכן ניתן לה הכח שזרעה יענה זרע שרה, אלא שענייה הוא סיבה שתזכה ש'לגוי גדול אשימנו' (והואילה גם זכות ההבטחה לאברהם ונתתיו לגוי גדול, אף ששרה הכניסה בו עין רעה, בגלל רשעותו של 'מצחק' בג' עבירות). וכך מצינו בענין זה 'וישמע אלוקים אל קול הנער באשר הוא שם' והביא רש"י מכאן שיפה צעקת החולה על עצמו, כלומר שזכות היתה לישמעאל שהתפלל אל השם כדי שישמע תפילתו אע"פ שגלוי שירשיע ולא מגיע לו כעת להינצל מצד זכותו - אבל תפילתו סייעה. וה"נ בהגר ענייה סיבה לזכות בשבילה, אף ששרה צדקה במה שעשתה.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 20, 2016 8:35 pm

תוספתא סוטה פ"ה כתב:האומרת לבעלה השמים ביני וביניך יעשו דרך בקשה ביניהן שכן מצינו באמינו שרה שאמרה לו לאבינו אברהם ישפט ה' ביני וביניך אלא כך אמרה לו גרש האמה הזאת ואת בנה מלמד שהיתה אמינו שרה רואה את ישמעאל בנה במסין וצד חגבין ומעלה ומקטיר לע"ז אמרה שמא ילמוד יצחק בני כך וילך ויעבד כך ונמצא שם שמים מתחלל בדבר אמ' לה לאחר שזכין לו לאדם חבין לו אחר שעשינוה מלכה ועשינוה גברה והכנסנוה לגדולה זו נטרדנה מתוך בתינו מה הבריות אומרות עלינו לא נמצא שם שמים מתחלל בדבר אמרה לו הואיל ואתה אומ' חילול שמים בדבר זה ואני אומרת חילול שמים בדבר זה יכריע המקום בין דברי לדבריך הכריע המקום בין דבריה לדבריו שנ' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה שאין ת"ל כל מה ת"ל כל מלמד שהכריע לשנייה שהכריע לראשונה מה שניה לעדות הגר אף הראשונה לעדות הגר
מה זה הראשונה ומה זה השנייה?

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי בן מלך » ב' נובמבר 21, 2016 1:10 am

עושה חדשות כתב:
תוספתא סוטה פ"ה כתב:האומרת לבעלה השמים ביני וביניך יעשו דרך בקשה ביניהן שכן מצינו באמינו שרה שאמרה לו לאבינו אברהם ישפט ה' ביני וביניך אלא כך אמרה לו גרש האמה הזאת ואת בנה מלמד שהיתה אמינו שרה רואה את ישמעאל בנה במסין וצד חגבין ומעלה ומקטיר לע"ז אמרה שמא ילמוד יצחק בני כך וילך ויעבד כך ונמצא שם שמים מתחלל בדבר אמ' לה לאחר שזכין לו לאדם חבין לו אחר שעשינוה מלכה ועשינוה גברה והכנסנוה לגדולה זו נטרדנה מתוך בתינו מה הבריות אומרות עלינו לא נמצא שם שמים מתחלל בדבר אמרה לו הואיל ואתה אומ' חילול שמים בדבר זה ואני אומרת חילול שמים בדבר זה יכריע המקום בין דברי לדבריך הכריע המקום בין דבריה לדבריו שנ' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה שאין ת"ל כל מה ת"ל כל מלמד שהכריע לשנייה שהכריע לראשונה מה שניה לעדות הגר אף הראשונה לעדות הגר
מה זה הראשונה ומה זה השנייה?

אולי הכוונה בתוספתא שהאישור שניתן מהקב"ה על הפעם השניה ששרה התלוננה על הגר היא אישור גם לפעם הראשונה ששרה התלוננה עליה "חמסי עליך" עד שעינתה אותה והגר ברחה.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' יוני 07, 2018 12:19 am

לא מצאתי מקום מתאים יותר לציין את התיקון הבא.

בפירוש הרמב"ן בפרשה זו (טז, ב):
נתכוון שיבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן כדברי רבותינו (ב"ר מב ב, עא ז).

כן הוא במהדורות הנפוצות. ופשוט שיש כאן טעות במ"מ הראשון, וצ"ל: ב"ר מה ב.
אין לי כעת גישה לאוצר, ואשמח אם מישהו יוכל לאשר שבמהדורות החדשות תוקן הדבר.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי דרומי » ה' יוני 07, 2018 10:57 am

במהדורת שעוועל ('תורת חיים', מוה"ק) נמצא רק המראה מקום השני בלבד (עא, ז), ולא זה שציינת.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' יוני 07, 2018 12:38 pm

בדקתי כעת בכל המהדורות שבאוצר, והנה, או שהשאירו הציון המוטעה או שהשמיטוהו לגמרי והשאירו הציון השני בלבד.
ולפי זה נחוץ להשאיר כאן הערה זו, שכוונת המציין היא לפמ"ה, ב, יעו"ש ובעץ יוסף.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מה הפשט בכך ששרה עינתה את הגר שפחתה?

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' אוקטובר 18, 2018 6:30 pm

היא שיחתי כתב:התכוונתי לשאול יותר מבחינה מוסרית

אם על בנה ישמעאל התורה מעידה עליו "מצחק" דהיינו שרצה להרוג את יצחק, אז ודאי ששרה אמנו ראתה כבר על הגר ["האמא" של ישמעאל] שהיא מסוכנת...


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים