הוציאו כל איש - לסכנה גדולה נכנס יוסף

[אוהב אוצר]

לכאורה, איך יעלה בדעתם להרוג את יוסף, וכי הם במדבר שיכלו לעשות מה שהם רוצים?
הם לא היו מסתכנים/מסתבכים בהריגתו?

[דרומי]

העירו כבר באשכול דומה ששאלות מסוג זה אין להם מקום כ"כ במרחק של אלפי שנים וכו' וכו'.

[מקדש מלך]

גם לי זה היה קשה. ושמחתי לראות עוד מישהו שנתקשה בזה.
אמנם כעת עולה בדעתי רעיון פשוט. בכל משטר ישנם יסודות אופוזיציונים שרק מחכים להריגת השליט (בעבר זו היתה הצורה המקובלת של החלפת השלטון).
מהרגע שיוסף מת, כל קלפי המשחק נטרפים מחדש, ובכלל לא בטוח שהצבא או אי מי ינסה לנקום. אולי להיפך, היריב ישתלט ועוד יכיר להם טובה על כך.
ברור שזה סיכון עצום, אבל הרי הם היו במצב נואש. לחזור הביתה בלי בנימין לא בא בחשבון, אז אין להם מה להפסיד, ואם יהרגו אותו יתכן שהדברים יתגלגלו באופן חיובי.

[אוהב אוצר]

העירו כבר באשכול דומה ששאלות מסוג זה אין להם מקום כ"כ במרחק של אלפי שנים וכו' וכו'.

אני חושב שכת"ר צודק. טענה זו נכונה להרבה שאלות על כל מיני עניינים אחרים, כאן אני שואל מבחינה טכנית.

אגב או לא, גם אם יש תמיהות ושאלות שאנו כבני תורה מקבלים ולא מהרהרים, אני הקטן מוסר שיעור לאנשים מתקרבים והשאלות מהסגנון הזה רבות, וצריך מינימום של מענה.

[עובדיה חן]

בכלל שמעתי לשאול מה הבעיה שהכניס עצמו לסכנה הרי כבר חזל אמרו לעולם יפיל עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו וזה מה שהוא עשה אז מה הפלא בדבר?

[עובר ושב]

ביכולתם היה להרוג את כל היושבים בארץ מצרים, אם היה צורך בדבר, וכבר חילקו ביניהם את ה"עבודה".

וראה במדרש רבה פרשת ויגש פרשה צג:

"אמר יהודה לנפתלי לך וראה כמה שווקים במצרים קפץ וחזר אמר לו שנים עשר, אמר יהודה לאחיו אני אחריב מהם שלשה וטלו כל אחד ואחד אחד אחד ולא נשאר בהם איש, אמרו לו אחיו יהודה מצרים אינה כשכם אם אתה מחריב את מצרים תחריב את כל העולם, באותה שעה ולא יכול יוסף להתאפק, כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר יוסף בלבו מוטב שאתודע להם ואל יחריבו את מצרים".

[עובר ושב]

בכלל שמעתי לשאול מה הבעיה שהכניס עצמו לסכנה הרי כבר חזל אמרו לעולם יפיל עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו וזה מה שהוא עשה אז מה הפלא בדבר?

ועל מה משבחים את יהודה שהודה על האמת, הרי כבר אמרו חז"ל?....

[מקדש מלך]

ביכולתם היה להרוג את כל היושבים בארץ מצרים, אם היה צורך בדבר, וכבר חילקו ביניהם את ה"עבודה".

וראה במדרש רבה פרשת ויגש פרשה צג:

"אמר יהודה לנפתלי לך וראה כמה שווקים במצרים קפץ וחזר אמר לו שנים עשר, אמר יהודה לאחיו אני אחריב מהם שלשה וטלו כל אחד ואחד אחד אחד ולא נשאר בהם איש, אמרו לו אחיו יהודה מצרים אינה כשכם אם אתה מחריב את מצרים תחריב את כל העולם, באותה שעה ולא יכול יוסף להתאפק, כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר יוסף בלבו מוטב שאתודע להם ואל יחריבו את מצרים".

לפי המימרא הזו הוא לא נכנס לסכנה. כי יכלו להרוג אותו גם כשהמצרים שם, והיה בסכנה בכל מקרה. ועל כרחך ששתי מהלכים הם.