מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
זאב ערבות
הודעות: 2641
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 30, 2019 10:43 pm

אוצר החכמה כתב:
רק הערה שר' עזרא אלטשולר בעל תקנת עזרא טוען שרש"י לתענית אינו מרש"י.

הדברים ידועים והרבה נכתב על כך, אך במקרה הזה זה אינו קריטי כיוון שיש ראיות לכאן ולכאן ממסכתות אחרות שהן בוודאי מרש"י. זה מה שכתבתי בהקדמה לספרי אוצר רש"י ברשימת הפירושים המסופקים אם הם מרש"י:
תענית - החיד"א בשם הגדולים מפלפל בדבר האם הוא מרש"י, ובסופו של דבר אכן מחליט שיצא ממנו, אך היעב"ץ בספרו לחם שמים כותב שאינו מרש"י אלא מתלמידיו. עיין במהר"ץ חיות בהתחלת הגהותיו על המסכת.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ה' מאי 30, 2019 11:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

במסתרים
הודעות: 351
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ערקתא

הודעהעל ידי במסתרים » ה' מאי 30, 2019 11:06 pm

זאב ערבות כתב:ערקתא... ארקתא

ראה ערוך השלם בשניהם.

זאב ערבות
הודעות: 2641
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: ערקתא

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מאי 30, 2019 11:20 pm

במסתרים כתב:
זאב ערבות כתב:ערקתא... ארקתא

ראה ערוך השלם בשניהם.

ייש"כ, יש צדדים לכאן ולכאן וצריך להכריע כיוון שאיני יכול להביא שני ערכים, כך שהכרענו לטובת ארקתא עם הפניה בערקתא. ככלל בכל מלה ראוי לבדוק מה דעת הערוך ואני אכן עושה זאת בהרבה מקרים, וזאת למרות שיעצו לי לא לערב את הערוך עם רש"י שכן יש להם שני מהלכים שונים בהרבה מקרים, אך בכל זאת צירפתי לידיעה בעלמא.

זאב ערבות
הודעות: 2641
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: הערות והארות בפירושי רש"י בתנ"ך ובתלמוד

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' יוני 13, 2019 2:29 am

מה שכתב חד ברנש כאן viewtopic.php?f=11&t=46137 שחסר לו ממאה אלף הספרים באוצר בדיוק ספר זה וזה הזכיר את הקטע הבא שהבאתי בהערה לערך בטן מספרו של רב שמעון פדרבוש בנתיבות התלמוד עמ' 702:
בטנים - לא ידעתי מה הם, ובפירושי א"ב של רבי מכיר ראיתי פישטציא"ס (פישטצי"ש. בוטנים, משמשים תבלין בצבע ירוק - אוצר הלעזים), ודומה לי שהם אפרסקין (נ"א: אפסתקין, בירושלמי מעשרות פ"א: אלצרין ואפיסתקין, ובתוספתא: אלצרין ואפרסקין...) [רש"י ברא' מג יא].
רב פדרבוש מסביר את משמעות בטן עפ"י סיפור המובא במדרש רבה (בראשית כ"א): נכרי אחד זימן את בני עירו לסעודה, ר' דוסתאי שנכח במקום אמר לאותו נכרי (להקניטו) שלא חסר בשולחנו דבר פרט לאגוזי פרך. כעס עליו אותו נכרי, לקח טבלה יקרה ושברה... קרא עליו ר"ד את הפסוק (משלי יג כה) "ובטן רשעים תחסר". אך צ"ע מדוע צריך היה ר"ד לפרט את סוג המאכל בשם המלא "אגוזי פרך" והלא מספיק היה לומר אגוזים?
בברא' (מג יא) מובא שיעקב שלח ליוסף מנחה וכלל בה בטנים ושקדים. רש"י מפרש בטנים - פשטציא"ס, אך האבן עזרא כותב שאין לו ריע במקרא "ויש אומרים אגוזים". הערוך מבאר שבטנים זה מין אגוז, ולכאורה נראה שזו גם דעת רש"י. בערוך השלם (קוהוט, ערך פרך וערך באדן) מבאר המהדיר שכוונת רש"י באומרו "שהם אפרסקין" לפרי שנקרא ביונית "פריסקאי", שהם אגוזים קטנים. לסיכום, נראה מכל הנ"ל שבטנים הם מין אגוזים. במקרא לא נמצא בטנים בלשון יחיד, אך במשנה (שביעית פ"ז מ"ה) מובא: "האלה והבטנה", ושם נראה שהכוונה לא לפרי העץ אלא לאילן עצמו הנקרה בטנה, וידוע שלעתים מכנים לאילן ע"ש הפרי הגדל עליו בתוספת ה"א בסופו, כגון אגוז - אגוזה, ואם כך, ניתן ללמוד מכאן שלשון יחיד של בטנים הוא בטן, ואם כך, אז ניתן להבין את משמעות החידוד בדברי ר"ד "בטן רשעים תחסר", שבמשפט קצר זה בא ללמד שני דברים: שמשמעות בטן היא כרס, וכן שאגוז פרך נקרא בלשון יחיד בֹטן ולא בטנה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים