ר' משה קמחי (עזרה ב נז) כתב:לא ידענו אם זה שם אשה
"פעם אחת יצאתי עם הברון פון ורטנאו אל המדבר לארבעה ימים לראות במסע הצבאים. התבוננו במשקפות וראינו מחנות מחנות של צבאים, שלא ייספרו מרוב. לפי האומד שלנו הגיע מספרם ליותר מעשרת אלפים ראש. כולם חזרו מצפון לדרום. ניתן לשער שבית נדודיהם במדבר הוא חוסר מזון ולא שינוי אקלים וכד'. הבדווים יודעים לכוון את הזמן ולצוד אותם בעת נדודיהם. אני ויחזקאל חנקין, ציידי ומלווי הנאמן במסעי במדבר, היינו עדי ראייה למחזה מזעזע, לציד 500-600 צבאים בבת אחת בפוכרת (מצודה לצבאים), לא הרחק מרחמה. אורך הפכורת שראינו קילומטרים רבים, וכמוה רבות במדבר. היא מתאימה בגודלה למפעלים הכבירים שכוננו המצרים הקדמונים במצרים או בבבל. שאלתי בדווים שנפגשו לנו בדרכנו מתי ננבו הפוכרות האלה? כולם ענוני פה אחד: "בימי קדם גם אנו גם אבות-אבות-אבותינו כבר מצאון".
"כדי לצוד מאות צבאים בבת אחת גדרו הבדווים שטח עצום, המתפשט על פני קילומטרים רבים, בצורת משולש כביר. בחומה הגבוהה הרבה מקומת אדם קבעו חלונות, ולפני כל חלון כרו שוחה עמוקה. משראו הבדווים חשיף צבאים נודד לתומו, כיוונו אותו זה ומזה, כלאחר יד, אל הפוכרת, שפתחה היה רחב מאוד. מצודת-נכלים זאת דמתה במראה לנוף המדבר, כי מחמרו נבנתה, ובלב הצבאים לא עוררה כל חשד. אך נכנסו מאות אחדות מהן אל הפוכרות באו הבדווים במרוצה מימין ומשמאל, הקיפו את פתחה, והתחילו לצווח צווחת פראים, כדי להפחיד את הצבאים המסכנים.
הנלכדים ביקשו להם מפלט, וקפצו לעבר החלונות, אך לא יכלו לטפס ולהגיע אליהם. הם צנחו מעל החומה ונפלו לתוך השוחות הפעורות לרגליהם. רבים הוצאו לעינינו מרוסקי אברים, ואנקת מותם שברה את לבנו. אולם, הבדואיםם לא שמו לבם לילל קרבנתיהם, ולפני שנפחו את נפשם שחטום אחד אחד במאכלת שבידם, כי פגר תתעב נפשם, ואכילתו אסורה להם על פי דתם. הם עמסו את הצידה על גמליהם והביאו אל המחנה. כאן פשטו את העורות ומלחו את הבשר למשמרת לימי רעב".
אהרוני כינה את המתקנים "פכורת", ואימץ את רעיונותיו כנראה גם אברהם שקד שהיה לימים מנהל בית ספר "צוקי-דוד" בשנות ה-70, התמחה בחקר תרבות החלום של הילידים האוסטרליים –האבוריג'ינים – ומשמש כנציג החברה להגנת הטבע בהרי ירושלים, ובמאבקים היומיומיים המתנהלים מאז על היקפי הבנייה על חשבון החורש הים-תיכוני והאזורים הפתוחים בואכה ירושלים מכיוונה של שפלת יהודה וכביש שער הגיא. ראו למשל, בספרו "שבים לסיני" שפורסם בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. ו"פכורת", על שום מה? על-פי שמה של משפחת משבי הגולה "פוכרת הצביים" (עזרא ב', נ"ז; נחמיה ז', נ"ט). לדעתו של אהרוני, בא השם מעיסוקה של משפחה זו בציד של צבאים.
לייטנר כתב:הזואולוג ישראל אהרוני:
...
לייטנר כתב:לדעת אהרוני 'פוכרת' הכוונה 'צדה' או 'מצודה'.
בדומה לארמית או לשורש 'פכר' במשנה' שמשמעותו שילוב. לפי האכדית משמעות השורש הוא 'לאסור' או 'לכבול'.
לענין כתב:סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?
איש גלילי כתב:לענין כתב:סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?
"פכר ידיה" (ברכות י. וברש"י שם).
לענין כתב:איש גלילי כתב:לענין כתב:סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?
"פכר ידיה" (ברכות י. וברש"י שם).
תודותי!
התכוונת שבת.
איש גלילי כתב:יצוין רק שאבי הרד"ק הסתפק בזה.ר' משה קמחי (עזרא ב נז) כתב:לא ידענו אם זה שם אשה
לענין כתב:סליחה על הבורות, היכן בארמית פ.כ.ר. הוא לשון שילוב?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים