"וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך"
והקשו, למה הקדים קרא פרנסה להסרת המחלה. וביותר, שבשמו"ע מבקשים רפאנו, ולאחמ"כ ברך עלינו?
ונראה בס"ד, שכאן הוא ברכה על מזון מתוקן ובריא, שעל ידו ממילא יהיה האדם בריא, ועל כן מוזכר כהבטחה - את המזון קודם, אמנם, בתפילה מבקשים על רפואה, מי שכבר נחלה, וזה חשוב יותר מפרנסה, (בר מן דין שבחז"ל יש ביאור אחר על ההקדמה).
וראיה לדברים, שחז"ל למדו מכאן על פת שחרית שמונעת מחלות, הרי שעוסקים כאן במניעת מחלות ולא ברפואתן.