צופה_ומביט כתב:הרא"ש:
תבורך מן השמים!
צופה_ומביט כתב:הרא"ש:
והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן ויתכן שיהיו צריכין כוונה ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה (פסוק ג) שיבינו מה שיעשו וכבר אמרו (יומא סט) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי
ועכ"פ פסק כרבנן שלא בעי לשמן בבגדים. וראיתי שכבר נתעורר הגאון בעל התכלת מרדכי בזה.מ״מ, למדנו פלוגתא דרשב״ג ורבנן בכל דבר שבקדושה, כגון פלוגתא של כתיבת תפילין ומזוזות ובגדי כהונה ואבני מזבח וכיוצא בהן, דבכולן לרשב״ג צריכין לשמן ולרבנן הזמנה לאו מלתא היא ולא מיתפסי בקדושה וא״צ לשמן, עד שיפרוט לך הכתוב, כגון עשיית ציצית וכן ס״ת וע"ש שהאריך בזה
כדתני רב יהודה ואיתימא רב שמואל בר יהודה כהן שעשתה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד, מבואר שכהן עובד עבודת יחיד בבגד שלא נעשתה לשמה.
"והם יקחו את הזהב" - הנה כל הצואות עד כאן היו במשה עצמו ועשית תעשה (לעיל כו א) ועתה צוה שידבר אל כל חכמי לב שיעשו הבגדים ולכן אמר והם יקחו את התכלת ואת הזהב שיקבלו הנדבה מן הצבור ויעשו בה את הבגדים והטעם לאמר שלא ישקול להם הנדבה ולא ימנה כי נאמנים הם כענין שנאמר (מלכים ב יב טז) ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים
(ועי' יו"ד רנ"ז ס"ב).אמר מר אין עושין שררות על הצבור פחות משנים מנא הני מילי אמר רב נחמן אמר קרא (שמות כח, ה) והם יקחו את הזהב וגו' שררות הוא דלא עבדי הא הימוני מהימן
אבל המעיל כסות מקיף את הגוף כלו מצוארו ולמטה עד רגלי האדם ואין לו בית יד כלל ובשאר המעילים יש לו בית צואר כנגד כל הצואר תפור בו ואותו בית צואר נקרא פי מעיל וצוה הכתוב שיהא ארוג עמו והמעיל כלו מחולק מלפניו עד למטה מכניס ראשו בנקב פיו ונמצא צוארו חגור בפי המעיל ומלפניו שתי כנפים מכסה בו ומגלה כרצונו כמין גלימא שאין לה בית ראש שחלקו התפירה שלפניה מקמי שפה ולמטה ולכן יבא בו לשון עטיה לעולם.
המעיל כולו תכלת וחוטיו כפולין שנים עשר ופיו ארוג בתחילת אריגתו. ואין לו בית יד. אלא נחלק לשתי כנפים מסוף הגרון עד למטה כדרך כל המעילים ואינו מחובר אלא כנגד כל הגרון בלבד.
והיינו שלדעת הרמב"ם ורבינו היה רק שתי כנפיים ולא ארבע.דהרמב"ן ביאר שאין המעיל כעין חלוק כדפי' רש"י דהא כתיב עוטה מעיל והחלוק שיש לו בית יד נקרא לבישה ולא עטייה אלא ודאי שהמעיל צורתו כעין מנטי"ל שלובשין האשכנזים בבית הכנסת שאין לו בית יד אלא שהיה שינוי בצורת המעיל מה שהיה שפה לפיו באריגה סביב בית הצואר ודרך שם הכניס ראשו והיה לו שני כנפים ר"ל שנחלק ואינו כבגד מחובר סביב לגוף וכמ"ש הרמב"ן שהתפירה שלצד פנים חלוק כדכתיב ויחזק בכנף מעילו ויקרע מכלל שפתוח לב' כנפים כעין מנטי"ל שמכסה ומגלה כרצונו ודלא כהבנת פאר הלכה שהיה נחלק לצדדין כעין ד' כנפות אלא דפי' נחלק שאינו מחובר סביב הגוף ודברי רבנו אות באות כדעת הרמב"ן.
והנה לדעת המרכבת המשנה, איך יהיה שלושים וששה מצד אחד ושלושים וששה מצד אחר, הלא הכל אחד מלמטה חוץ ממה שפתוח מלפניו לשתי כנפיים? וא"כ לכאורה מבואר כאן כמנחת חינוך, שהיה שתי צדדים כעין הטלית קטן שלנו, ושפיר אמרו שלושים וששה מצד אחד ושלושים וששה מצד אחר.אבל רבותינו אמרו שהיו שבעים ושנים זגין ובהם שבעים ושנים ענבלין ותולה שלשים וששה מצד אחד ושלושים וששה מצד אחר כדאיתא בזבחים בפרק המזבח (פח) ומכאן תלמוד שאינו כמין חלוק וכתנת אלא יש לו כנפים.
לעמל יולד כתב:תצוה
עוד יש להקשות מהגמ' ביומא כה.כדתני רב יהודה ואיתימא רב שמואל בר יהודה כהן שעשתה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד, מבואר שכהן עובד עבודת יחיד בבגד שלא נעשתה לשמה.
רציני כתב:לעמל יולד כתב:תצוה
עוד יש להקשות מהגמ' ביומא כה.כדתני רב יהודה ואיתימא רב שמואל בר יהודה כהן שעשתה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד, מבואר שכהן עובד עבודת יחיד בבגד שלא נעשתה לשמה.
לכאורה אפשר לבאר את הגמרא שעשתה לשמה
לעמל יולד כתב:רציני כתב:לעמל יולד כתב:תצוה
עוד יש להקשות מהגמ' ביומא כה.כדתני רב יהודה ואיתימא רב שמואל בר יהודה כהן שעשתה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד, מבואר שכהן עובד עבודת יחיד בבגד שלא נעשתה לשמה.
לכאורה אפשר לבאר את הגמרא שעשתה לשמה
ז"ל רש"י שם "כדקתני רב שמואל בר יהודה - לקמן בפרק ג' (דף לה:) שהיו אמותיהן של כהנים עושות לבניהם משלהם כמין בגדי כהונה להראות תפארת עושרן ונוי מלאכתן וכמה הן מהדרות מצות דקתני כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד:"
והיינו שעשו את הבגדים לבניהם לצורך הדיוט, וכהן שרוצה יוכל לעבוד בה עבודת יחיד, וע"ש עבודתו מקדש את הבגדים.
רציני כתב:לעמל יולד כתב:רציני כתב:לעמל יולד כתב:תצוה
עוד יש להקשות מהגמ' ביומא כה.כדתני רב יהודה ואיתימא רב שמואל בר יהודה כהן שעשתה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד, מבואר שכהן עובד עבודת יחיד בבגד שלא נעשתה לשמה.
לכאורה אפשר לבאר את הגמרא שעשתה לשמה
ז"ל רש"י שם "כדקתני רב שמואל בר יהודה - לקמן בפרק ג' (דף לה:) שהיו אמותיהן של כהנים עושות לבניהם משלהם כמין בגדי כהונה להראות תפארת עושרן ונוי מלאכתן וכמה הן מהדרות מצות דקתני כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד:"
והיינו שעשו את הבגדים לבניהם לצורך הדיוט, וכהן שרוצה יוכל לעבוד בה עבודת יחיד, וע"ש עבודתו מקדש את הבגדים.
סליחה על אי הבנתי.
מאיפה כת"ר מביא ראיה? ממה שכתוב שלהראות עושרן ונוי מלאכתן?
רציני כתב:בגדי חול זה משום שלא תרמו אותם לבית המקדש או בגלל הלא לשמה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים