סף -ספל -ספה- ספסל, מה הקשר ? מה מציל ומגן :האות חית, או שלושה יודין ?
וגם מי משקיף שם ?
ולקחתם אֲגֻדַת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ,ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב).
נרחיב על :
1, אגודת. 2, אזוב. 3, בסף. 4, משקוף. 5, מזוזות.
א, אגודת
- ברש"י ג קלחין קרואים אגודה, (ובגמ' סוכה יג וכן בפרה יא ), שאחד לא שמיה אגד, בשניים מחלוקת ושלוש שמיה אגד, ופירש הרע"ב שלמדין זאת מהפסוק" ואגודתו על ארץ יסדה" ,שה ג' יסודות – אש מים ורוח על ארץ= עפר יסדה,
1, דהיינו אגד = לחבר = לקשור יחד, אבל מאיזה שורש זה לא .גאנח (שהאב"ע קורא לו מרינוס) זה מלשון: גדד ( גדוד) =קבוצה, והאות א' אינה מהשורש,
2, אבל לרד"ק הוא מלשון אגד – והאות א' כן מהשורש, ואינה שייכת לבעלי הכפל, (האותיות).
ב, בסף -
כן קשור לספל , ולא כ"כ לספה ,,ובכלל לא קשור לספסל, שלושה שהם 4 פירושים !
1, בסף = לרש"י כלי, כוס או ספל כמו שכתוב בשופטים אצל יעל: מים שאל חלב נתנה בספל אדירים ,, ואלו דברי ר עקיבא . וכך גם אונקלוס כאן : ותטבלו ,,במנא = כלי. ולת"י מדובר בכלי חרס= דבמן פחרא,
2, אולם - על הפסוק (בישעיה ו, ד, ) " וינועו אמות הסיפים" כל המפרשים מסבירים שם שהם שתי המזוזות,
ומה הקשר לשומרי הסף ? 3, נכון יש פירוש שלישי ,המפורסם שהסף היא המפתן בלשוננו, או האסקופה - אבל לפי זה מה פירוש "בדם אשר בסף" ?
אז הנה יש גם פירוש רביעי: 4, המשלב יחד את הסף =מפתן , ואת הסף= בית קיבול, איך ? במכילתא: אומר ר ישמעל "מגיד הכתוב שעוקה חוקק בצד האסקופה ושוחט בתוכה ,, וכן באב"ע : "כי הפסח היו שוחטים אותו וטבלו האזוב בו" דהיינו חקק שקע בסף – וכך נוצר כלי קיבול,,(מה שמעניין שלפי פירוש זה הייתה הגנה על הפתח – מכל ארבעת הצדדים ,לעצור את המגיפה ! מעניין אם מישהו יודע מקור למשמעות זו ).
ואיך זה אולי - קשור לספה, בגלל הפסוק בספר שמואל ב, יז, "משכב וסיפות וכלי יוצר" ,
ה ס מ י כ ות , של המילים- משכב וספה –היא שגרמה למשמעות החדשה, שכן בנך זה כלי קיבול לנוזלים ! (בערבית צפא = מחצלת ).
ומה עם הספסל –אין שום קשר , זוהי כבר מילה המופיעה רק בחז"ל , והיא מיוונית ומשם לארמית וכו,
ג, המשקוף
,טוב זה ברור לכאורה - מלשון משקיף = מביט . רגע אבל איך לאן ומי בדיוק - מביט ? אה - זה כבר לא ככ פשוט , הנה :
1), לרש"י בכלל מלשון חבטה= שקיפה בארמית , אבל הרשב"ם מעיר :
"צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים –בלשון העברי ", בקיצור יש לחפש לו דמיון בתנך, ואכן בא הרשב"ם הרד"ק והחזקוני ואומרים:
2), שזה מהתנ"ך ולא מארמית ! זה מלשון הבטה והסתכלות .על ה "מפתן העליון הנראה לעיני כול בכניסת הבית" ,
3), אבל האבע כאן מחדש ,נכון שזה מלשון הבטה ,אבל משקוף זה החלון הקטן מעל לדלת ,"כבפסוק חלוני שקופים" , והוא מוסיף - ככה מנהג כל ארץ ישמעאל,
כי מנהג הערלים (הנוצרים לא נהגו כמנהג המצריים" ). ובקיצור לא שהמשקוף נראה ובולט, אלא הוא משמש לאנשים שבבית לראות ולהשקיף על הבאים !
ד, מזוזות – ח' או שלושה יודי"ן , מה הגן והציל ?
כאן אין חילוקי דעות - ומקובל שמדובר בשתי המזוזות שבצדי הפתח,
אבל מה המשמעות של נתינת הדם על שלושת המקומות האלו " שתי המזוזות והמשקוף ? יש המון פירושים ע"כ,: 3 האבות \ משה ואהרון והקבה \ האבות האימהות והקבה \ צינורות לשפע היורד מלמעלה, ועוד, אבל אתייחס לשניים נוספים ידועים פחות :
1, החזקוני מסביר שצירוף הנקודות יוצר את האות חית = חיים , "כדי שיהיה הדם כמין ח' להגן על הפתח לבלתי נתון המשחית לבוא "ואות חיים הוא " ,(האם לפיו צריך לעשות פסים רצופים כמו האות ח' ?? לא שמענו עכ ),
2, אבל הספורנו כאן מפתיע ומחדש מנהג שהיום נשכח, :שהיו כותבים בסידורים את שמו של הקבה ל א בשני יודין - א ל א בשלושה !
וזה לשונו: מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף. שֶׁתִּהְיֶה עַל כָּל הַזָּאָה טְבִילָה, כְּמו שֶׁצִּוָּה הָאֵל בְּאָמְרו "עַל שְׁתֵּי המזוזות" (פסוק ז), וְזֶה קודֵם, וְאַחַר כָּךְ "עַל הַמַּשְׁקוף",
וְזֶה לא יִתָּכֵן זוּלָתִי בְּג' הַזָּאות, לְהורות עַל ג' יוּדִי"ן, כאומרם 'הָעולָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוּ"ד' (מנחות כט, ב ועוד). וְכֵן הָיָה קדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁון, וּבְיום מַתַּן תּורָה עַד הָעֵגֶל, כִּי בָם יִהְיֶה צוּר עולָמִים נִצְחִיִּים, כִּי הַיּוּ"ד תּורֶה עַל פְּשִׁיטוּת נִצְחִי, וְתורֶה הַיּוּ"ד עֶלְיונָה מְצִיאוּת הַיָּחִיד בְּעולָמו עַל שְׁנֵי עולָמִים נִצְחִיִּים
( שהדם \ יודין , שעל שתי המזוזות מרמזים על עולם הזה ועל עולם הבא, וזה שבמשקוף שעומד על גביהם מרמז לקב"ה שהוא היחיד בעולמו ומקור כל הנצחיות)
ומפרשיו מסבירים : שנקודות הדם הנופלות על- נראות כאות יוד שצורתה נקודה בלא התפשטות, ונהגו לכתוב את שם הויה בשלושה יודין, ומביאים מהזוהר ראייה לכך : כתיב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, אגודת אזוב למה, בגין לבערא רוח מסאבא מבינייהו, ולאחזאה בפתחייהו בהני תלת דוכתי מהימנותה שלימתא, חד הכא וחד הכא וחד בגווייהו,
ובגין כך ופסח הקבה על הפתח, ולא ייתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, משום דחמי שמא קדישא רשים על פתחא.,,,
ומפורש יותר בפסיקתא זוטרתא שמות ג, טו,," ולמה אנו כותבים השם הגדול בשלושה יודין וכו וכן בשו"ת הרדב"ז א, רו, דן "על מה שנהגו העם לכתוב ג' יודין במקום השם, אם מותר למוחקו וכו , וכן יש בשו"ת הרמב"ם ובשו"ת התשבץ ועוד.
ה, לגבי האזוב :
זיהויו, מיניו , שימושיו וכו' נדלג הפעם, אבל כן נתייחס למדרשים הנדרשים עליו ועל ההשוואה בין האדם לאזוב: על הכוח הגדול ועל ההשפעה העצומה שנתן השם אף לקטנים ועלובים , " האזוב נראה לאדם שאינו כלום ,( אבל) וכוחו גדול לפני האלוקים "
וכך - בזוהר פרשת יתרו (פ'.ס) נאמר: "אילו היו בני אדם יודעים החכמה של כל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוחו של ריבונם בחכמה רבה., אבל הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני האדם כדי שלא יסורו מדרכיו ולא יבטחו בחכמה ההיא וישכחו את הקב"ה.
וכשבאתי וסיפרתי דברים אלה לפני רבי שמעון, אמר: ודאי חכם היה. ובא וראה, אין לך עשב ועשב הנולד בארץ שאין בו חכמה רבה , וכוחו גדול בשמיים.
בוא וראה מן האזוב, שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר לבני ישראל, באזוב הוא נטהר. מה הסיבה ? מפני שהוא מעורר את הכוח שהופקד עליו מלמעלה, וכשמתעורר אותו כוח שנפקד עליו, הוא מבער את כוח הטומאה, ונטהר האדם. ועליך אני אומר ברוך הרחמן שהצילך ,,,,
ומנין אף האילנות? שנאמר: "אז ירננו עצי היער מלפני ה' "(דברי הימים א טז). הרי אתה מוצא שבאילנות ציווה הקב"ה לעשות מצוות:
בפרה אדומה - ציווה להשליך בשריפתה עץ ארז ואזוב, והזאת - מי נדה ציווה לעשות באזוב, וטהרת - המצורע ציווה לעשות בעץ ארז ואזוב,
וכן - במצרים ציווה להגיע הדם אל המשקוף ואל שתי המזוזות באזוב, שנאמר: "ולקחתם אגודת אזוב" (שמות יב כב).
ורואים אנו : שיש דברים שהן נראים שפלים וציווה הקב"ה לעשות מהן כמה מצות. האזוב נראה לאדם שאינו כלום , וכוחו גדול לפני אלקים שמשל אותו לארז בכמה מקומות: בטהרת מצורע, בשריפת הפרה; ובמצרים ציווה לעשות מצווה באזוב,
שנאמר: "ולקחתם אגודת אזוב". וכן בשלמה אומר: "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר" (מלכים א ה ג) – ללמדך שקטון וגדול שווים לפני הקב"ה. ובדברים קטנים הוא עושה נס,,וכו