דרומי כתב:נשאלתי:
ייש"כ שאלה יפה.
יש לציין שדברי רש"י הם ע"פ דברי המכילתא [בשינוי לשון קצת]:
"אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד". צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה!
"וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד" אִם מוֹדֶה לָךְ, "וְיָכָלְתָּ עֲמֹד", וְאִם לָאו, אֵי אַתָּה יָכֹל לַעֲמֹד.
ואולי הכוונה של המכילתא שנראה פשט הפסוק שיתרו מצריך ב' תנאים כדי שמשה יעמוד במשא המוטל עליו. א. שמשה יעשה כדברי יתרו. ב. שה' יצוה את משה.
ובאמת שהוא תמוה הרי ה' צוה את משה!
אלא בהכרח שהכוונה שב' התנאים הם א. שמשה יעשה כן. ב. שמשה ימלך בגבורה ואם ה' יסכים שיעשה באופן שאמר יתרו אז יוכל משה לעמוד בזה.
והקושי בזה שסוף סוף כתוב רק צד הציווי ונראה כפירוש הראשון שהוא ציווי ממש. ולא דבר הסכמי בעל ב' פנים שיש בו הסכמה או אי הסכמה. על זה משיב המדרש בזה שכתב הצד השני [המובן מאליו] שבעצם הפסוק קיצר.
ויש גם לעמוד על שינוי הלשון של רש"י. אם היה לפניו נוסחא אחרת או מדרש אחר דומה או ששינה הלשון לתוספת ביאור שיש לעמוד על טיב הביאור ומה מוסיף.