מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מעלה ויתרון - או פגם וחיסרון ? יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙. ערל שפתיים ורוטשילד.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1288
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

מעלה ויתרון - או פגם וחיסרון ? יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙. ערל שפתיים ורוטשילד.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' ינואר 11, 2024 2:36 pm

מעלה ויתרון - או פגם וחיסרון ? יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙.
ועל רוטשילד בפרשה בתגובה 2.

א.
שמות פרק ו'. וארא.
(כ) וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה ..
..האם מותר לישא דודה ? – לכאורה יש כאן איסור דאורייתא.
שנאמר… ויקרא כ יט– וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ:

יותר מכך גם אם עדיין לא חל האיסור - מדוע לידתם של האבות ומושיעם של עם ישראל נוצרה ע"י דבר שנאסר אח"כ בתורה .
(גם אם נניח שרק האבות -ולא עמרם - קיבלו על עצמם את התורה לפני הר סיני . מדוע משה רבינו צריך להיוולד מזה שעמרם נושא את דודה שלו ? לכאורה יש פה בעייה,

ב.
ובעניין זה של נישואי עמרם ליוכבד קיימות שתי גישות :
1. אמנם בגוף הדבר יש חיסרון, אך בשל סיבות אחרות נגלות ונסתרות -
ה' סיבב הדברים לתוצאה זו. דעת זקנים. [ ולא רק כאן - ראה בסוף].
2. מוטב שכך - ויש בכך מעלה. החזקוני.


להלן מה שהבאנו בעבר מהדעת זקנים - ..יוכבד דודתו. והרי דודתו אסורה ?
1. לא נכתב על כך כרת במפורש בתורה. כדברי הפייטן באזהרות ,"חוקה אחות אב על כל נעלם תכסך בושה ונכרת לעולם"
2. ואילו בחזקוני כתב שהדבר מכוון ומעולה -
"ויקח עמרם את יוכבד דדתו – מה שהסכים הקב״ה שיצא אדם גדול כמשה מלקוחים שעתיד להזהיר עליהם. לפי שאין מעמידים פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו בצוארו פן יתגאה על הצבור, כמו שמצינו בדוד.
יוצא שלחזקוני יש בדבר יתרון למתעתד למלוך ולהנהיג.

ג.
וגם במאירי שם בגמרא פירש כך:
..אין ראוי להעמיד פרנס על הציבור אלא מי שנודע במידותיו, עניו ושפל רוח וסבלן, מפני שהוא צריך להתנהג עם הבריות בדרכים משתנים לכמה גוונים, זה בכה וזה בכה, ולהתאהב עם כל אחד מהם כפי מידותיו.

. .ואם הם במקום שאין מוצאים כך, ועל כל פנים צריכים למנות אבירי לב ועזי מצח, יזהרו שלא למנות אנשים תקיפים כל כך בכל עניין שיהו סבורים על אותו מינוי שיהא מוחזק בידם לעולם, ושהם הראויים לכך יותר על שכניהם מחמת תוקפם…

דרך צחות ודרך הפלגה אמרו: אין ממנין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לאחריו, כלומר אף על פי שהוא הגון בעצמו, שאם תזוח דעתו ויתגאה על הצבור שלא לשם שמים, אומרים לו: חזור לדון את עצמך והבט אל אחריך.

ד.
לדעה שיש בכך חיסרון ההסברים שונים ולנציב בעמק דבר שמות זה משהו בכיוון הסוד:
..לו לאשה. ותלד לו. לו מיותר ללמד שאע״ג שהיו נזהרים בכה״ת עד שלא ניתנה. אבל ראה שהיא מיוחדת אך לו לאשה ורק לו ילדה בנים הללו:.. מכאן למדו חז״ל בב״ב דק״ט לעולם ידבק אדם בטובים. ותלו הבדל בין בני משה לבני אהרן משום משפחות הנשים. והיינו דיוק המקרא לו לאשה כראוי לו. ..

היינו- שעמרם ידע שיש פה איזה סוד בזיווג הזה. "מיוחדת לו" ולא פירש מהות הסוד .
וכך גם האלשיך והרקנאטי -"ויקח עמרם את יוכבד דודתו וגו'. הנך רואה כי משה רבינו ע"ה היה שביעי לאבות וכבר רמזתי בסוד חנוך כי השביעי חשוב ואל תתמה מלידת משה שהיתה בענין זה כשתבין מה שכתבתי במלכות בית דוד":

ה.
דבר נוסף עליה עומדת הגמרא והמפרשים היא על היחס השונה לשאול ולדוד !

הגמרא ביומא דף כב עמוד ב אומרת :
אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול - מפני שלא היה בו שום דופי. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו,
שאם תזוח דעתו עליו - אומרין לו: חזור לאחוריך.

המשמעות שעל אף שלדוד המלך לא היה ייחוס משפחתי - שהרי היה נין לרות המואביה שהתגיירה - התארכה מלכותו,
ואילו שאול שלא היה דופי בייחוסו המשפחתי התקצרה מלכותו וזאת משום ש 'אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו' אבל מלכות שאול לא נמשכה - כי לא היה בו דופי!

העולה מכך - הקופה מהווה מחסום ליהירות אפשרית מצד המלך דוד שכבודו הולך וגדל, ומצד שני היא מהווה
יסוד וסיבה למלכותו. ןלא כך אצל שאול-
לשאול המלך לא היה את מחסום 'קופת השרצים' ולכן התקצרה מלכותו כדי שלא יגיע לידי יהירות ויגבה לבבו
על שאר שבטי ישראל.

ו. לא רק דוד !
אבל בגמרא שם -
"אמר רב הונא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה: שאול באחת ועלתה לו,
דוד בשתים ולא עלתה לו..שאול באחת מאי היא? מעשה דאגג.
דוד בשתים מאי נינהו? דאוריה ודהסתה "[שמנה ישראל].

והדבר טעון הסבר -שהרי שאול המלך גם הוא עצמו נכשל בעבירה וע"כ נענש במיתה ובאובדן מלכותו.
ואילו דוד חטא בכמה חטאים ולא נענש כעונשו של שאול?
והגמרא מסבירה: משום ששאול חטא כלפי מלכותו וכלפי ה' כמלך, חטאים שאין עליהם תשובה, ואילו דוד המלך עשה תשובה מחטאים שכל אדם עלול להיכשל בהם ולא מצד היותו מלך.

ובלשון העיקרים שפירש כך (ספר העיקרים ד, כו):
"שאול חטא באומנות המלכיי (=תפקיד המלוכה) , וראוי שיאבד האומנות ההיא. אבל דוד לא חטא באומנות המלכיי, שחטאו היה חטא אחר, ולכן ניתן למחילה".

**
המפרשים כאן דנו בעמרם [משה] ודוד .
אולם כבר האריכו רבותינו ע"פ דרש וסוד להסביר את השתלשלות הדורות [משיח] בדרך זו גם במקרים נוספים:
אברהם ושרה ..אחותי בת אבי..\ לוט ובתו [רות] \ יעקב נשא שתי אחיות \ יהודה ותמר...
והן רזין טמירין עילאין.
-----------------------
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ש' ינואר 13, 2024 8:09 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1288
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מעלה ויתרון - או פגם וחיסרון ? יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙

הודעהעל ידי יהודהא » ה' ינואר 11, 2024 2:56 pm

ובנושא אחר מהפרשה הבאנו בעבר בפרק שונה .

הֵ֤ן בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא⁠־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃
א.
והאיש בנימין .
וזה דבר האירוע בתרמב 1882, - בשעה הקבועה נכנסנו ללשכתו. הברון רוטשילד הושיט לי את ידו ובתנועה קרה ומנומסת הראה לי על הכסא שעמד סמוך לשולחנו.

- מה שאלתך, רבי, שאלני בנימוס, אך בקרירות. ושלח ידו למגירה לשלוף סכום כלשהו לתרומה ,ולעבור למוזמן הבא בתור,
הרגשתי שהוא מתייחס אלי כאל אחד מאותם עשרות אנשים ורבנים מארצות שונות, לבושים בלבוש רבני כמוני, שהיו פונים אליו לתמיכה ולעזרה, מי לצורך עצמו ומי לצורך מוסדות תורה, או אגודת צדקה כשלהי, ושהיו נפטרים ממנו בתודה ובברכה על כל נדבה, שהיה מואיל להעניק להם בידו הפתוחה והרחבה.

ואז אמרתי שלא ממון רוצה אני ! אלא מה, הסתכל עלי ?
ואני, הרי לא נדבה באתי לבקש ממנו, כי אם לקנות את ליבו לרעיון גדול של יישוב ארץ-ישראל, הרהרתי בליבי, כיצד להשפיע עליו שיידע להכיר בהבדל זה ושיתייחס לדברי בכובד ראש הראוי לעניין הנכבד שלשמו באתי אליו. אכן, ברגע הראשון נסתתמו דברי. ובנשאי תפילה בליבי לשם החילותי לשאת דברי:

" אדוני הברון, הנכבד מאוד, שאלה לי אליך :
אולי יוכל לומר לי מדוע השם שלח את משה שהיה כבד פה וכבד לשון ? וכי לא יכל לרפאו -שיהא דיבורו נאה וצח ? הברון מחשב קימעא ואז אמר לי: ומה תשובתך ? והרב מוהליבר, ענה : דווקא , ובכוונה - השם רצה שליח שהינו כבד פה ולשון, ! שאם לא כן היו אומרים שמשה רבינו היה נואם מוכשר כריזמטי ודמגוג גדול , ומשום כך הצליח לשכנע את בנ"י שיילכו אחריו, אבל לא כך רצה הקבה, אלא שליח שאיננו יודע לחשמל ולשלהב, ואז כאשר בני ילכו אחריו כולם ידעו שאחר התוכן האמיתי , על זאת אמרו נעשה ונשמע , - ולא בשל הברק החיצוני ,הלכו אחרי משה, (רעיון זה על הכבד פה ,מובא בדרשות הרן ,דרוש ג,)

ואחרי דממה קצרה המשכתי : - לפני שולחן זה באים צירי מדינות, שליחי עמים כבירים, באי-כוח מוסדות כספיים, ובפיהם הצעות ותוכניות שונות, על בניין מסילות ברזל, על חפירת תעלות ועל עסקים מעסקים שונים. כולם באים אליך מצויידים בידיעות רחבות ועשירות על העניין שהם דנים בו, ובכוח לשונם הם מבררים ומלבנים בפניך את הצעותיהם ותוכניותיהם ואת הרווח הגדול .שיצמח לך מקבלתן.

גם אנוכי באתי אליך שליח מאת אחי, בני-עמי, בהצעה גדולה וחשובה שנשמת עמנו תלויה בה - יישוב ארץ-ישראל. אולם כבד-פה וכבד-לשון אנוכי לברר לפניך את גודלה וחשיבותה, את המצווה והתועלת הצפון בה לך ולעם ישראל. אם תשמע להצעתן ותיענה לבקשתי להחיות את הארץ השוממה, אין זה אלא משום שמהשמיים זיכוכך להיות השליח לעזור לעמך האומלל, הדווי והסחוף .

הברון שקע בהרהורים ולאחר רגעי-דומייה ארוכים אמר:

רבי: אם באת לבקש ממני עזרה כספית לצורכי העבודה הזאת, בקש-נא את הסכום הדרוש - ואתנה. אבל, אם באת לרכוש את נפשי, חייב אני תחילה להימלך עם ליבי ולעשות ראשית-כל ניסיון כלשהו, למען דעת איך יפול דבר.

לאחר ימים מספר נקראתי לבוא אל הברון ,והוא הודיע לי על נכונותו להירתם למשימה ! ומאז כל חייו כל מרצו וכל ממונו - הוקדשו למטרת יישוב יהודים בארץ ישראל. ועד זקנה ועד שיבה ,וגם כשכבדה ראייתו היתה לו בביתו מפה גדולה של ארץ ישראל ,אותה היו פורשים על רצפה ,והברון היה כורע ומחפש היכן הוא היישוב החדש שהוקם ? היכן היישוב שרכש להם בכספו עוד דונמים של אדמה וכו,

ב. מקור הרעיון במפרשים:
1. דרשות הר״ן ג׳ .
... לזה אמרו כי להיותו כבד פה וכבד לשון לא יהיה קדוש השם הנכבד היותו שליח מהש״י לישראל ואל מלך הגוים, כאמרו כי כבד פה וכבד לשון אנכי. ...ואחרי אשר תמהו על זה איך לא תמהו על המבואר בכתוב היותו כבד פה וכבד לשון: ...וזה הדבר כלו בהפך במי שהוא כבד פה. כי גם האמת ממנו לא יקובל כי אם בחוזק הגלותו. ולזאת הסבה היה כבד פה וכבד לשון בהשגחה גמורה. ...הודיעהו בזה כי היותו כבד פה לא נפל במקרה אבל בכונה גמורה מאתו ית׳ לסבה אשר זכרנו:

2. דרשות הר״ן ה׳.
ולמה לא תמהו על המבואר בפסוק היותו כבד פה. ... הדיבור שימשיך ההמון אחריו, ושהשקר ממנו יחשב אמת, והדבר בהפך למי שהוא כבד פה וכבד לשון, שהאמת לא יקובל ממנו רק לחוזק הגלותו, ולזה הוסר בהשגחה, לא היה דבר נופל במקרה. ...הודיעו שבכונה גמורה היה כבד פה לסיבה שזכרתי.

3. ר׳ י״ש ריגייו תורה מן השמים ג׳.
והנה אין לומר שמרע״ה הטה את לב העם אשר ברגליו ברוב לקחו ובמתק שפתיו להאמין במה שאמר להם, כי הוא כבד פה וכבד לשון וערל שפתים, ועכ״ז האמינו בו כל עדת ישראל כי הכירו באמת שהיה איש אלהים נורא מאוד,


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים