פורום אוצר החכמה

יעקל כתב:בן סורר ומורה נידון ע"ש סופו. וימות זכאי ולא ימות חייב

ומעניין לראות שגבי ישמעאל כתיב "באשר הוא שם" ולא דן אותו הא-ל ית' ע"ש סופו אע"פ שאח"כ התנהג כרשע.

ג"כ מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה. הבן סורר ומורה גנב אולי טרטימר בשר ולוג יין, אבל (עדיין) לא ליסטם את הבריות בפרשת דרכים.

מה שלא עשה לא עשה.


ואנוכי לא ידעתי...

יעקל כתב:עשתרות צאנך - איך המונחים האלה קשורים לאיזור עשתרות קרניים גבי א"א ע"ה ?

דרומי כתב:לגבי שאלה ב', אני מניח שגם הכותב לא התכוון אלא לעורר ענין, כי ברור לכל בר בי רב דחד יומא שעשיית המשכן אינה רק פעולה גשמית אלא יש בה יחודים וצירופים כו', וכמאמר חז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ וכל הספרים מלאים בדבר זה

יעקל כתב:ותלך לדרוש את ה', ת"א ותיזיל למתבע אולפן מן קדם ה'. דהיינו - לימוד, מלשון אלפך בינה. וק"ק לי, סה"כ מה שרבקה רצתה לדעת היה פשר התרוצצות הבנים ? היא לא ביקשה שילמדו או יאלפו אותה שום לקח או חידוש שכלי או הגותי... מי שהולך לרופא אינו הולך אליו למתבע מיניה אולפן ? !

יעקל כתב: . . ולפי התרגום הנ"ל . .

יעקל כתב:יפה ונאה, דהיינו סוף העניין מוכיח על תחילתו .

ולפי התרגום הנ"ל ר' עזריאל, איך צריך להבין דרשו את הוי"ה בהימצאו, או דרשתי את הוי"ה וענני ?

לבקש לדעת מה רוצה הא-ל ית' ללמדך ?

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:יפה ונאה, דהיינו סוף העניין מוכיח על תחילתו .

ולפי התרגום הנ"ל ר' עזריאל, איך צריך להבין דרשו את הוי"ה בהימצאו, או דרשתי את הוי"ה וענני ?

לבקש לדעת מה רוצה הא-ל ית' ללמדך ?

מי אמר שבכל מקום לשון דרישה משמעותה לימוד?

כדכד כתב:בדברי הימים מסופר שאסא בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים
היינו דרש ברופאים במקום לדרוש את ה'
אין כתוב שלא שאל בה' אלא שאל ברופאים
הכוונה כנראה שדרישה היא נסיון לברר משהו והוא היה צריך לדרוש את ה' ולפנות לנביאים שיסבירו לו מה לעשות או למה באה עליו המחלה אך הוא העדיף לדרוש ברופאים
יוצא בזה רבקה הלכה לברר אצל נביאי ה' מה קורה לה ולא רק לשאול.
לכן גם דרשו ה' בהמצאו הכוונה לדרוש ולבקש ולחפש

אור עולם כתב:לאחר ניסיונו של יוסף נאמר: "ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו... ויחר אפו. ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי [אסירי] המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר". אמנם במעשה דמשקה מלך מצרים והאופה נאמר:
"ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר" ותמוה הדבר שלאחר שחרה אפו ביוסף אז יתן לו להיות אחראי על שרים חשובים כאלו?

דרומי כתב:כמדומה שהערת על שתי נקודות, וראוי לחלקם לשנים למען יקבל כ"א את הראוי לו.

נ.ב. כמדומה שלא כדאי להעתיק לכאן שם הוי' כצורתו, שמא יבוא מישהו וידפיס.

יעקל כתב:שבוע טוב

רגילים עמך בית ישראל לברך איש את רעהו בברכת "ברכה והצלחה" , וישלח ברכה וכו' בכל מע"י וכו'

חושבני שהמקור למונחים האלה הינו בפ' וישב שקראנו הבוקר.

נשאלתי מהו ההבדל המהותי בין ברכה והצלחה, מהו ההבדל בין "ויברך הוי"ה את בית המצרי וגו'" ובין לדוג' "ואשר הוא עושה הוי"ה מצליח" ?