מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יחודיותו של ספר דברים

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי גוראריה » ה' אוגוסט 04, 2011 2:03 pm

נוטר הכרמים כתב:בענין זה יש לציין לדברי תוס' ריש גיטין (ב,א ד"ה המביא גט): והפסק בין וידבר למשנה תורה לא חשיב שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה. הרי מבואר בתוס' סברא הפוכה מהתרוה"ד, שבגלל שמשנה תורה זו חזרה, לכך אין כאן שום סיום בסוף חומש במדבר.

ואני שמעתי הביאור בתוס' להיפך, דלכאורה מה ענין ההפרש שבין הספרים לגט כריתות? אלא שבא לבטא את חומרת העניין של כריתה בין איש לאשתו שמפריד דבר מאוחד, כמו ומעין הרווחים שבין הספרים של התורה שהיא אחת.
אבל ההפרש שבין במדבר לדברים לא חשיב כי התם אה"נ, הו"ל באמת ב' דברים נפרדים ואין הריוח שביניהם מסמל הפרדה וכריתה!
וא"כ הו"ל ממש כהתרה"ד.

הקיק
הודעות: 389
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: ספר דברים, מי אמרו?

הודעהעל ידי הקיק » ו' אוגוסט 05, 2011 1:27 am

נוטר הכרמים כתב:בענין זה יש לציין לדברי תוס' ריש גיטין (ב,א ד"ה המביא גט): והפסק בין וידבר למשנה תורה לא חשיב שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה. הרי מבואר בתוס' סברא הפוכה מהתרוה"ד, שבגלל שמשנה תורה זו חזרה, לכך אין כאן שום סיום בסוף חומש במדבר.

לאחר בקשת מחילת כבוד הרב נוטר שליט"א, נדמה לי שזה בדיוק הפוך: מהתוס' הנ"ל יש ראיה גדולה לדברי מהרא"י בעל תרוה"ד (כפי שנמסרו ע"י תלמידו בלקט יושר) כפי שכתב הרב עמיחי שליט"א, כי התוס' מפרש את דעת הגאונים שיש בגט י"ב שיטות 'כמנין השיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה', ומסביר שלא מונים את השיטות שבין החומש הרביעי לחמישי - כי ספר דברים לא נחשב חלק 'רגיל' מן התורה מפני 'שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה'; ונסתייעו מאוד דברי בעל תרוה"ד שסוף התורה ה'רגילה' הוא בסוף ספר במדבר, וספר דברים הוא 'משהו אחר' (אם כי גם הוא כמובן חלק מתורת משה). כנלענ"ד. הק' יואל

הקיק
הודעות: 389
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי הקיק » ו' אוגוסט 05, 2011 1:30 am

כמובן שלא שמתי לב שכבר קדמני הרב גור אריה שליט"א, וטל"ח. הק' יואל

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי אליהוא » ו' אוגוסט 05, 2011 5:29 am

כמדומה שלא הזכירו כאן דברי הראב"ן דמשום הא לא דרשינן סמוכין במשנה תורה.

קב עזר
הודעות: 20
הצטרף: א' מאי 22, 2011 9:53 am

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי קב עזר » ו' אוגוסט 05, 2011 9:18 am

אליהוא דבריך צריכין תיקון.
דמשום הא דרשינן סמוכין במשנה תורה (עי' יבמות ד.).וטעמא משום דכל התורה מפי הגבורה נאמרה ואין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל משה שסידר משנה תורה פרשה אחר פרשה לא סידר אלא להדרש עכ"ל הראב"ן

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 17, 2012 10:38 pm

יאיר כתב:
חכם באשי כתב:
יאיר כתב:אך מה שבאמת קשה לי בדברי השפת אמת הוא דבריו אלו: "וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה עוף ידוע שגדל כאילן."


כוונתו למין עופות הגדלים באילנות. ראה:
"יש מיני עופות הגדלים באילן ותלויים באילן בחרטומיהן; וכתב רבינו יצחק, שהן אסורין משום שרץ השורץ על הארץ". (טור יור"ד, סי' פד, סעיף טו)
"ועופות הגדלין באילנות ודבוקין בה בחרטום, ר"י ומהר"מ וריב"ם ור"י מפריש אוסרים אותן משום שרץ העוף, והכי נהגינן". (איסור והיתר הארוך, שער נו, דין יט, ווארשא תרעד)


חכם באשי ידעתי גם ידעתי על עופות אלו..אך עיין היטב שוב בשאלתי.."וכי אדני השדה הוא עוף"?!..


כעת ראיתי בעלון 'עלים לתרופה' האחרון שמביא בזה דברי ספר עץ חיים לאריז"ל שער מב פ"ה שהממוצע בין הצומח והחי הוא אדני השדה המוזכר במס' כלאים, שהוא כמין כלב גדל בקרקע וטבורו נשרש בקרקע ויונק משם, וכשחותכין הטבור שלו מת, והממוצע בין החי והמדבר הוא הקוף. וציין שם עוד לספר באר מים חיים ריש פר' ואתחנן וספר אור המאיר פר' בעהלותך.

אך מאידך הביא מספר בני יששכר מאמרי ניסן מאמר יא שאדני השדה הוא הממוצע בין חי למדבר.

ויעו"ש עוד דברים נפלאים בכל הענין במדור עלי הגיון במכתב הרב אשר ישעיה נוסבוים.

[ולכאורה הביאור בדברי הבני יששכר הנ"ל הוא לפי המובא שם מדברי הר"ש בכלאים פ"ח מ"ה ש'ידוע' זה צורתו כצורת אדם בכל דבר, בצורת פנים וגוף וידים ורגלים, וראה שם שמביא מדברים בשם הגר"א לבאר הפס' בפרשתינו 'ומלאו בתי מצרים וגם האדמה אשר הם עליה', דקאי על אדני השדה הנ"ל].

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' ינואר 17, 2012 11:20 pm

אביא המקום שציין לו הרב נוטר

http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4f0ebfa3e3c88.pdf

פלאי הדודאים ואדני השדה
בגליון תשפ"ט, הובא במדור 'פלאות עדותיך' שהדודאים יש
להם צורת אדם וכו'. הנה מצאתי בענין הדודאים דבר חידוש
במדרש אגדה, בפרשת ויחי (מט, יד), וז"ל: "'יששכר חמור גרם',
אל תיקרי גרֶ ם אלא גרַ ם, שהלך ראובן בשדה ומצא דודאים,
ולא היה יודע מה הם, והלך ואסר חמור בדודאים, והלך לו. מה
עשה החמור, רצה לברוח, ונעקרו הדודאים, וצעקו צעקה
גדולה, ומת החמור, כי כן דרך הדודאים. וכשבא ראובן אצל
חמורו וראהו מת, הבין שהיו דודאים, ולקחם ונתנם לאמו
לאה, ונולד יששכר. ואותו החמור שהוציא הדודאים גרם
ליששכר שנולד, ועל כן אמר: יששכר לא גרם לו שיבא כי אם
החמור", עכ"ל (הובא ב'תולדות יצחק' שם, וב'צרור המור' פר' ויצא ל, יד).
בשינוי קצת כתוב ב'מושב זקנים' לבעלי התוס' (שם בפר'
ויחי), וז"ל: "בשעה שחותכים הדודאים מן הארץ, כל השומע
קולם מיד מת, ולוקחים חמור זקן ומרעיבים אותו וחופרים
סביבות הדודאים, ובורחים האנשים מרחוק, כדי שלא ישמעו
הקול, והחמור בשעת רעבון מוציא הדודאים, וכששומע החמור
הקול, מיד מת. ולאחר זמן באים ומוצאים החמור מת
והדודאים מושלכים בארץ" וכו'.
ובספר 'חמדת ימים' להג"ר שלום שבזי זצ"ל מתימן (פר'
ויצא עמ' קט) כתב: "דודאים, יאסמין בלשון ערב, והיא שושנה
לבנה קטנה וריחה טוב, והיא 'חבצלת השרון' דפירשה נמברוזו,
שושנה מדברית, ופירש רבינו חיי ז"ל: אילן במדבר דמות אדם,
מנדראגיל"ש בלע"ז, ויש לו חבל מטבורו לארץ, והתולשו הוא
מת. בא ראובן וקשר חמור עליו, חזר מצא החמור מת והאילן
תלוש, אמר יש ממש בזה, לקח מפריו והביא לאמו" וכו'.
וראה עוד בירושלמי (שבת פ"ו ה"ב): "אין קורין פסוק על גבי
מכה בשבת, והדין דקרי על יברוחא אסור". ופירש ב'קרבן
העדה' (שם): "יברוחה, מין חולי. ל"א לפי שיש סכנה למי
שעוקר היברוחים, והם הדודאים המוזכרים בראובן, ולכן אמר
שאסור לקרות פסוקים עליו כדי לעקרן" עכ"ל.
ויש להביא בזה מה שמצינו כן בבעלי החיים, והוא במשנה,
במסכת כלאים (פ"ח מ"ה): "ואדני השדה, חיה", ופירש שם
הר"ש משאנץ בזה"ל: "בירושלמי כלאים פ"ח ה"ד: אמר ר'
יוסי בר נש דטור הוא, והוא חיי מטיבורא, פסק טיבורא לא
חיי. ושמעתי בשם הר' מאיר ברבי קלונימוס משפירא שהיא
חיה ששמה 'ידוע', והיא 'ידעוני' דקרא (ויקרא כ, כז), ומעצם
שלה עושין כמין כשפים. וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ
שבו גדל אותה החיה ששמה ידוע, כעין אותם קישואין
ודלועים, אלא ה'ידוע' צורתו כצורת אדם בכל דבר, בצורת
פנים וגוף וידים ורגלים, ומטיבורו מחובר לחבל היוצא מן
השורש, ואין כל בריה רשאי ליקרב כמלא החבל שטורפת
והורגת כמלא החבל, ורועה כל סביבותיה, וכשבאין לצודה אין
אדם רשאי לקרב אצלה, אלא גוררין אותה אל החבל עד שהוא
נפסק, והיא מיד מתה". עכ"ל (וכ"ה בפי' רא"ש שם, וכ"ה בספר
החינוך מצוה תקיד).
גם בפי' ר"ע מברטנורא הביא כן, והוסיף בזו הלשון: "...
ואין כל בריה רשאה לקרב אליו, כי הוא הורג וטורף כל הקרב
אליו, וכשרוצים לצוד אותו מורים בחצים בחבל עד שנפסק,
וצועק בקול מר, ומת מיד, ואליו רמז באיוב (ה, כג): כִּ י עִ ם אַ בְ נ ֵ י
הַ שָּׂ דֶ ה בְ רִ י תֶ �". עכ"ל (וראה שם באריכות ב'תפארת ישראל' אודות
מקומה של חיה זו ומקור חיותה ועוד. וע"ע בס' 'מעשה טוביה' פרק עולם קטן
פרק י' מש"כ בזה).
ובספר 'עץ חיים' להאריז"ל (שער מב פ"ה) כתוב, שהממוצע
בין הצומח והחי הוא 'אדני השדה' הנזכר במסכת כלאים,
שהוא כמין כלב גדל בקרקע, וטבורו נשרש בקרקע ויונק משם,
וכשחותכין הטבור שלו מת. והממוצע בין החי והמדבר הוא
הקוף, עכ"ל (וכן הוא ב'באר מים חיים' ריש פר' ואתחנן, וב'אור המאיר' פר'
בהעלותך, ועוד). אמנם ב'בני יששכר' (מאמרי ניסן, מאמר יא) כתב
שהאדני השדה הוא הממוצע בין חי למדבר (וע"ע בספר 'אמרי
פנחס' פר' חקת אות שמ, ובשער עולם ומלואו אות יז, וכן בספר 'שם משמואל'
פר' וירא דף קנה א).
ויש להביא עוד מה שכתוב בס' 'אור הצבי' להג"ר צבי הירש
מבריסק ז"ל (דף צד:), וז"ל: "שמעתי בשם הגאון ר' אליהו
מווילנא זצוק"ל לפרש מה שאמר 'ויהי עשו איש יודע ציד איש
שדה' (בראשית כה, כז), היינו, שהיה יודע איך לצוד את איש
השדה הזה, והוא 'אדני השדה' הנזכר בכלאים, והוא 'ידעוני'
הכתוב בתורה, וצורתו צורת אדם בפרצוף וידים ורגלים, והוא
מחובר בטבורו בחבל גדול היוצא מן הארץ אשר בלתי אפשר
להתקרב אליו בתוך מידת החבל, כי טורף ומזיק כל הבא לשם,
וכשרוצים לצודו מורים בחיצים בחבל שלו מרחוק, עד שנפסק
החבל וצועק בקול מר, ואז הוא מת. ועשו היה יודע איך לצודו
חיים. ושיעור הכתוב הוא כאילו נכתב: ויהי עשו איש יודע ציד
לאיש השדה. עכ"ל (וכ"ה ענין זה ב'חתם סופר' פר' תולדות עמ' קז,
עי"ש. וע"ע ב'אור הצבי' הנ"ל שם מה שהביא מהגר"א עה"פ [שמות ח, יז]
"ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה", עי"ש).
אשר ישעי' נוסבוים, בני ברק

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי יאיר » ד' ינואר 18, 2012 12:30 am

מענין מאוד (למרות שכבר הכרתי).
מי מתנדב להביא לנו זה?
(וראה שם [כלאים פ"ח מ"ה] באריכות ב'תפארת ישראל' אודות
מקומה של חיה זו ומקור חיותה ועוד. וע"ע בס' 'מעשה טוביה' פרק עולם קטן
פרק י' מש"כ בזה).

בגולה
הודעות: 1330
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי בגולה » ד' ינואר 18, 2012 3:47 am

במפתחות שבאוצר החכמה יש אוסף מראי מקומות אודות אדני השדה. ועיי"ש במפתחות מה שמציין בערך דודאים.

תפאי כלאים.jpg
תפאי כלאים.jpg (165.01 KiB) נצפה 9892 פעמים
קבצים מצורפים
מעשה טוביה - אדני השדה.PDF
(276.71 KiB) הורד 365 פעמים

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי יאיר » ד' ינואר 18, 2012 8:26 am

ישר כח עצום ר' בגולה!

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ב' יוני 04, 2012 2:07 pm

לנושא הממוצע בין האדם לבע"ח - עי' גם באשכול האדם והקוף

ברסלב
הודעות: 564
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי ברסלב » א' יולי 22, 2012 3:07 am

אשכול מעניין. הקפצה תשע"ב לפ"ק.

ארי שבחבורה
הודעות: 1328
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' יולי 22, 2012 11:01 pm

ישראל הר כסף כתב: אני אוזר אומץ וחוזר לנושא שבו נפתח האשכול, והנה בשב"ק האחרונה מצאתי מאמר ערוך בטו"ט בספר 'ממעמקים' בתחילת ספר דברים.

ויעוין עוד בספרו של הרב יהודה קופרמן שליט"א 'פשוטו של מקרא' (נמצא ב'אוצר') כרך ראשון מדור א' פרק 5 (ג') שהאריך אף הוא בענין בטוב טעם ודעת כדרכו.

משה מ
הודעות: 70
הצטרף: ג' יולי 10, 2012 2:14 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי משה מ » ב' יולי 23, 2012 1:48 am

בענין אם נתרפא משה במתן תורה ממומו יש בזה מדרשים חלוקים: בדב"ר (א א) כתוב שנתרפא, וברבינו בחיי (שמות ד יד) הביא מדרש שלא נתרפא, וכן משמע ברמב"ן (שמות ד י). וראה אריכות דברים ברמב"ן המבואר של הוצאת עוז והדר שמות א.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי רחמים » א' יולי 28, 2013 9:28 am

ישראל הר כסף כתב:אני אוזר אומץ וחוזר לנושא שבו נפתח האשכול, והנה בשב"ק האחרונה מצאתי מאמר ערוך בטו"ט בספר 'ממעמקים' בתחילת ספר דברים "
ממעמקים.PDF

ותוך כדי דיבור אני נזכר שביאר בזה הגר"מ שפירא שליט"א במה שכתוב "הואיל משה באר את דברי התורה הזאת" שזה פלא הרי משה רבינו היה כבד פה וכבד לשון וכאן ביום אחד אמר את כמעט את כל חומש דברים, איך זה מובן, וביאר שהמובן בזה שמשה היה כבד פה וכבד לשון היינו שהיה שייך יותר לבחינת תורה שבכתב לרום מעלתו, ואהרן ומרים הם אלו שהיו בבחינת התורה שבע"פ, אמנם כאן אחרי פטירתם זכה הוא להיות גם בבחינת תורה שבעל פה, ופתאום משה רבינו ע"ה יכל לדבר מה שאנחנו לא יכולים לומר ביום א'- את כל משנה תורה בשבעים לשון, וזה ענין הבאר שהוא מסמל את כח הנביעה של חידושי תורה ששיך כמובן רק לתורה שבע"פ.


מה הפלא ? הרי במתן תורה כל הבעלי מומין כבר נרפאו וגם משה כבר לא היה כבד פה וכבד לשון וק''ל.

תוכן
הודעות: 6225
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 28, 2013 10:50 am

רחמים כתב:מה הפלא ? הרי במתן תורה כל הבעלי מומין כבר נרפאו וגם משה כבר לא היה כבד פה וכבד לשון וק''ל.


דומה כי לאחר חטא העגל חזרו למומם. מה עוד שבחז"ל מבואר שהסיבה שמשה היה כבד פה הוא משום שלא יוכלו כלל ישראל שקבלו דבריו משום יופי מליצותיו ונועם שיחותיו, וא"כ לכאורה טעם זה תקף גם לאחר מתן תורה.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי רחמים » א' יולי 28, 2013 12:54 pm

תוכן כתב:דומה כי לאחר חטא העגל חזרו למומם.

וכי משה חטא בחטא העגל שיחזור לו מומו??!!

תוכן כתב:מה עוד שבחז"ל מבואר שהסיבה שמשה היה כבד פה הוא משום שלא יוכלו כלל ישראל שקבלו דבריו משום יופי מליצותיו ונועם שיחותיו, וא"כ לכאורה טעם זה תקף גם לאחר מתן תורה.

איפא יש חז''ל כזה, ועוד שכתוב 'בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם' ומשם ואילך אין צורך בגימגום גם לפי שיטתך.

דניאל
הודעות: 933
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי דניאל » א' יולי 28, 2013 3:35 pm

ישראל הר כסף כתב:ואהרן ומרים הם אלו שהיו בבחינת התורה שבע"פ

אהרן אני מבין, אבל מרים??

סכינא חריפא
הודעות: 771
הצטרף: א' אפריל 13, 2014 9:24 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי סכינא חריפא » א' יולי 27, 2014 2:49 pm

מום שאינו פוסל בכהנים גם נתרפאו ממנו במתן תורה?

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יולי 27, 2014 3:12 pm

רחמים כתב:
תוכן כתב:מה עוד שבחז"ל מבואר שהסיבה שמשה היה כבד פה הוא משום שלא יוכלו כלל ישראל שקבלו דבריו משום יופי מליצותיו ונועם שיחותיו, וא"כ לכאורה טעם זה תקף גם לאחר מתן תורה.

איפא יש חז''ל כזה


דרשות הר"ן - הדרוש השלישי
הנה אם כן הענין כלו נוסד בענין אי אפשר שיפול בו הספק שיהיה מתחדש כי אם בכח אלהי גמור. ולזאת הסבה נשלם משה בכל שלמות נביא להאמין שענינו בכח אלהי והוסר ממנו בהשגחה גמורה הדבור הצח, למען לא יחשב שהיות כלל בני ישראל וגדוליהם נמשכים אחריו, יהיה להמשכם אחר צחות דבריו. כמו שידוע שיאמר על מי שהוא צח הדבור שימשיך לב ההמון אחריו, ושהשקר ממנו יחשב אמת. וזה הדבר כלו בהפך במי שהוא כבד פה, כי גם האמת ממנו לא יקובל כי אם בחוזק הגלותו. ולזאת הסבה היה כבד פה וכבד לשון בהשגחה גמורה, לא שיהיה דבר נופל במקרה. והוא מה שהשיבו השם ית' למשה על מה שהתמיה ואמר לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי. ואמ' מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח הלא אנכי ה':

שש משזר
הודעות: 310
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי שש משזר » ה' אוגוסט 14, 2014 2:06 am

גלילי כתב:
יאיר כתב:אגב..יש המביאים בין "דומם" ל"צומח"-אלמוג ובין "צומח" ל"חי"-"אדני השדה"..ושאלה לי.. מה בין "מדבר" ל"יהודי"?

זה מה שמצאתי לפי זכרוני כרגע:

שפת אמת בראשית פרשת וירא
ולכן הוליד ישמעאל קודם המילה ויתכן כי מצד ישמעאל יש התקרבות מכל האומות כשמתגיירין יכולין להיות עם אחד. וגם קודם הגירות ע"כ נמשך ע"י בנ"י קיום לכל האומות וצריך להיות ממוצע ביניהם. כענין דאיתא בספרים בד' בחי' דצח"ם. כי יש בין הדומם והצומח ענין ממוצע שכלול משניהם כמו כמהין ופטריות. וכמו כן בין הצומח לחי אבני השדה עוף ידוע שגדל כאילן. ובין חי למדבר קוף. ואנו נאמר כי אחר מדבר אדם שע"ז נאמר אדם אתם קרוין אדם ולא האומות. וישמעאל הוא הממוצע לכן נקרא פרא אדם. ולכן יד כל בו וידו בכל. כי על ידו יש התקשרות בין מדריגות מדבר למדריגת אדם כנ"ל:


שפת אמת שמות פרשת יתרו
והקב"ה ברא העולם להיות מדריגות זו אחר זו. וכמו שיש התחברות מדומם לצומח ויש ממוצע ביניהם. וכמו כן מצומח לבע"ח. ומבע"ח למדבר הוא הקוף כמ"ש בספרים. וכן ממדבר לבנ"י שנק' אדם כדאיתא אתם קרוים אדם. והגרים המה הממוצעים בין האומות לבנ"י.


בר ששת כתב:רבינו הגלילי,
עד שאתה מרבה עלינו מהטוב שבאוצרותיך, פשוט לנו את הסתירה בדברי רבינו השפ"א.
מי ממוצע, גרים או ישמעאלים?!

ותו, האם לא זוכים הגרים למעלת ישראל?!

לענ"ד התשובה לזה, שאף בהממוצע יש מקום לחלק בין הדומה יותר לדרגה הפחותה לבין הדומה יותר לדרגה הנעלה יותר.
היינו שאף בגר וישמעאל יש הדומה יותר לישראל רגיל - הגר, ויש הדומה יותר למדבר רגיל - ישמעאל. וכעי"ז מצאנו לגבי הקוף עצמו שיש הדומה יותר לאדם ויש הדומה יותר לחי, ובזה היה נלענ"ד לבאר המדרש שבדור הפלגה שליש נענשו ונעשו לקופים ולפילים, היינו שאף הפיל הוא ממוצע בין שאר החי למדבר, רק מגושם טפי ונראה יותר כשאר החי [ואעפ"כ אל תזלזל בו, שכבר העידו הראשונים כמלאכים שפיל חכם מכל החיות ואפשר ללמדו ע' לשון וכו'].

לגבי שאלתך השניה, 'האם לא זוכים הגרים למעלת ישראל', התשובה פשוטה: הגר אינו מזרע אברהם יצחק ויעקב, ואינו זוכה להרבה דברים ששאר היהודים זוכים לזה - אף אם הוא זוכה לנשמת ישראל. [דוגמה: נשיאות מלוכה ועוד].

אלכסנדר וימפן
הודעות: 169
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 12:01 am

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי אלכסנדר וימפן » ה' אוגוסט 14, 2014 9:32 am

שש משזר כתב:ובזה היה נלענ"ד לבאר המדרש שבדור הפלגה שליש נענשו ונעשו לקופים ולפילים, היינו שאף הפיל הוא ממוצע בין שאר החי למדבר, רק מגושם טפי ונראה יותר כשאר החי [ואעפ"כ אל תזלזל בו, שכבר העידו הראשונים כמלאכים שפיל חכם מכל החיות ואפשר ללמדו ע' לשון וכו'].
אני לא מזלזל בפילים אבל אתה בטוח שיש כזה מדרש שהם נהיו פילים?
אבל אתה לא הראשון שמתבלבל בדבר הזה כי גם המלאכת שלמה בסוף כלאים כותב את זה וכנראה שאולי הוא החליף בין לילין לפילין.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' יולי 23, 2017 11:08 am

איש_ספר כתב:דברים מופלאים מתורת האבני נזר בספרו נאות הדשא.

שם משמואל (תרע"ה)
כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה אמר שמשנה תורה היא ממוצעת בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ ע''כ. והיינו באשר משה מפי עצמו אמרה, ואיננה מובדלת ומרוממת מישראל כמו ארבעה הספרים הקודמים, וע"כ במשנה תורה נראות ביותר הדרשות, ואפילו חכמי ישראל שלא הגיעו למדרגת ר' עקיבא לדרוש בכל התורה על כל קוץ וקוץ תלי תלין של הלכות, במשנה תורה הי' נקל להם ביותר למצוא את הנרמז ולהבין מתוך הכתב את פרטי המצוות שנתפרשו בע"פ, וכן נקל הי' ביותר לחכמי ישראל למצוא דברי אגדה וסודות התורה במשנה תורה. וכן דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לתוך עומק לב ישראל ומעוררים ביותר. וכמו שהגיד היהודי הקדוש זצ"ל מפרשיסחא שהמובחר שבספרי מוסר הוא ספר משנה תורה. והי' מזהיר לתלמידיו ללמוד תמיד משנה תורה לעורר לבבם. והטעם שבאשר יש באדם יותר קירוב ושייכות אלי' נכנסין ביותר הדברים ללב ומגלין אוזן למוסר. ע"כ נחשבת משנה תורה לאמצעי בין תורה שבכתב הסתומה ובין תורה שבע"פ הנגלית.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 10, 2017 9:16 pm

ע"ע משמר הרש"ם עמוד יג/17.

דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי דעת_האברך » ג' ספטמבר 12, 2017 10:04 am

לא ראיתי שציינו לדברי רש"י בסנהדרין נו, ב הנוגעים במישרין לנדון:
כאשר צוך ה' אלהיך - כתיב בדברות האחרונות, גבי שבת וכבוד אב ואם, והיכן צוך - הא ליכא למימר דמשה הוה אמר להו בערבות מואב, כאשר צוך בסיני, דמשה לאו מאליו היה שונה להם משנה תורה ומזהירם על מצותיה אלא כמו שקבלה הוא, והיה חוזר ומגיד להם, וכל מה שכתוב בדברות האחרונות היה כתוב בלוחות וכן שמע בסיני.

עריכה: שוב ראיתי שכבר קדם מגיב ומניב להביא דברי רש"י אלו לעיל.

אשר תאפו
הודעות: 34
הצטרף: ה' נובמבר 03, 2016 12:19 am

Re: ספר דברים - ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ

הודעהעל ידי אשר תאפו » ג' אוגוסט 06, 2019 12:35 am

בר ששת כתב:ותו, האם לא זוכים הגרים למעלת ישראל?!

אולי כוונת השפ"א לגרים קודם שנתגיירו. וכן משמע באמרי פנחס פרשת חקת אות ש"מ.

אתי שפיר
הודעות: 65
הצטרף: ב' יולי 22, 2019 7:59 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי אתי שפיר » ג' אוגוסט 06, 2019 8:44 am

אשר תאפו כתב:
בר ששת כתב:ותו, האם לא זוכים הגרים למעלת ישראל?!

אולי כוונת השפ"א לגרים קודם שנתגיירו. וכן משמע באמרי פנחס פרשת חקת אות ש"מ.

גם יש לומר, על פי דברי החיד"א שביאר מאמרם ז"ל שנקטו בלשונם תמיד 'גר' שנתגייר, הול"ל 'גוי' שנתגייר, וביאר שבאמת בשעה שהחזיר הקב"ה את התורה לכל אומה ולשון שיקבלוהו, ולא רצו, היו בהם בין הגויים גם אלו יחידים שבאמת רצו לקבל התורה, אך מחמת החלטת כללות האומה ההוא, לא קבלוהו, אך מהם יצאו הגרים שנתגיירו במשך הדורות מאלו היחידים שבאמת רצו לקבל התורה בשעת מתן תורה, ולכן נקראו בלשון חז"ל, 'גר' שנתגייר, כיון שמאז מתן תורה כבר בדעתו להתגייר ולקבל התורה, ולא הוי סתם 'גוי' שנתגייר, עכת"ד.
ואולי לזה נתכוון השפת אמת באומרו שהגרים הם ממוצעים בין מדבר לבר ישראל, דהיינו הגרים טרם שנתגיירו, שכדברי החיד"א גם אז נושאים כבר תואר 'גר', אבל בודאי מאז שנתגיירו אינם פחותים משאר בני ישראל.

אתי שפיר
הודעות: 65
הצטרף: ב' יולי 22, 2019 7:59 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי אתי שפיר » ג' אוגוסט 06, 2019 8:47 am

פליטת הקולמוס היה כאן, התכוונתי לבאר דברי הרב אשר תאפו, ולא 'גם יש לומר'.

אתי שפיר
הודעות: 65
הצטרף: ב' יולי 22, 2019 7:59 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי אתי שפיר » ג' אוגוסט 06, 2019 8:50 am

גם יש להבין דברי השפת אמת בפשטות, מתוך מאמרם ז"ל גיורא עד עשרה דרי לא תתבזי ארמאה באפיה.

בריושמא
הודעות: 1322
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אוגוסט 06, 2019 10:20 am

אדני השדה. זו צורת הרבים. וזו צורת היחיד: אדן השדה.
במלה זו נמצא חילוף של אותיות למנ"ר.
כלומר, אדן השדה = אדם השדה.
כמו ומעריצין ומקדישין וממליכין = ומעריצים ומקדישים וממליכים.
ריקן = ריקם.
ועל כן אדני השדה = אדמי השדה.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2091
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ש' אוגוסט 08, 2020 10:26 pm

אברהם כתב:כדאתאן להכי, גם אני רציתי להוסיף והוא מדברי הרמב"ן עצמו בפרשת ואתחנן, עה"פ שמור את יום השבת: "והנראה בעיני על דרך האמת, גם בכל משנה תורה כי משה ידבר כמפי הגבורה, כמו שאמר 'ונתתי מטר ארצכם' ואין משה הנותן מטר על פני הארץ ולא הנותן עשב בשדה.. אבל הדבור בתורה בזכור ובמשנה תורה בשמור וכו', עיי"ש מש"כ על דרך האמת.
וא"כ חזינן שדיבר מה שצוהו ה', דאל"ה איך דיבר כמפי הגבורה.
וע"כ שדרך הפשט לחוד ודרך האמת לחוד, וכן דרך הדרש לחוד [כדברי רש"י על הגמרא שהבאת].


היא שיחתי כתב:אמנם בספר 'נפש החיים' ביאר באופן אחר, שגם חומש דברים נאמר על ידי 'שכינה מדברת מתוך גרונו', ואדרבה דרגת נבואת משה באמירתו את חומש דברים, הוא נעלה ממדריגתו שבאמירת שאר החומשים, שכתב - ולזאת היה משרע"ה מוכן כל רגע לנבואה כמ"ש עמדו ואשמעה וכו' והיה הולך וגדול בזאת המדרגה כל עת עד שעלה בידו וזכה אליה קודם סלוקו מן העולם, בשלימות היותר אפשרי בכח האדם לזכות בעודו בזה העולם. כמו שמצינו במשנה תורה בפרשת והיה אם שמוע שתחלה אמר 'לאהבה את ה' אלוקיכם', ותיכף לו בפסוק שאחריו אמר בלשון מדבר בעדו 'ונתתי מטר ארצכם', שהוא הנותן והפועל. כי התבטל בעיני עצמו ממציאות כלל, ורק השכינה לבד המדברת לכן אמר 'ונתתי'. וזהו שאמרו ז"ל 'שכינה מדברת מתוך גרונו של משה', וכמו שאמר הכתוב 'פה אל פה אדבר בו' ולא כתיב 'אליו' אלא 'בו', בתוכו ממש.

ראה בספר אם לבינה להיעב"ץ (סו"פ עקב) שהוא תמה בענין זה למה משה מדבר כאילו הוא המביא הגשמים. וראה עוד בנועם אלימלך שמשמע שאכן הצדיק הוא הגורם לגשמים שיבאו.

תבונה1
הודעות: 120
הצטרף: ד' דצמבר 07, 2016 3:29 pm

Re: יחודיותו של ספר דברים

הודעהעל ידי תבונה1 » א' אוגוסט 09, 2020 12:53 am

דבר מעניין במשנה ברורה סימן תכ"ח ס"ק י"ח [לגבי הפסק באמצע הקללות], על מה שאמרו שמשה מפי עצמו אמרן, בתוך הדברים כתב: "שאף שהכל היה ע"י ציווי השי"ת כמו שנאמר בסוף הפרשה אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרות את בני ישראל וגו' עכ"ז בשעה שאמרן היה מפי עצמו".


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים