'בא אחיך במרמה' - אמאי לא הוי רכילות

[אלכס]

שאלוני היום, מדוע כשיצחק אע"ה אמר 'בא אחיך במרמה ויקח ברכתך' - ל"ה רכילות. בחיפוש קצר באוצר מצאתי בזה ב'דרך שיחה' מהגרח"ק שליט"א, יעו"ש.
האם למישהו ידוע מקור קדום יותר שכבר עמד בזה?

[חכם באשי]

עמד על כך תרגום אונקלוס, ההופכו לשבח: "על אחוך בחכמתא".
ואם תעיין בספרות הפולמוסית אנטי-נוצרית, על הפסוק (כמו, ספר יוסף המקנא, ספר הנצחון, נצחון ישן ועוד ספרים כיוצא), תמצא עוד הסברים. הנוצרים, לשיטתם-שטותם, דרשו לגנאי את האבות, עפרא לפומייהו, ואחד מדברי הגנאי היתה גניבת ו'רמאות' יעקב. אך וחכמי הדורות השיבו להם בספריהם. יעויין בהם.

[שפה ברורה]

אני הבנתי הקושיא, כי לא היה לו כלל לספר שאחיו היה בכאן מקודם ולקח את הברכות, יהיה על ידי מרמה, או על ידי חכמה

[אוצר החכמה]

השאלה היא על עצם העובדה שאמר לו שלקח או על הבמרמה?

[חכם באשי]

אני הבנתי הקושיא, כי לא היה לו כלל לספר שאחיו היה בכאן מקודם ולקח את הברכות, יהיה על ידי מרמה, או על ידי חכמה

את זה הוא היה חייב לומר לו, להסביר לו מדוע הוא לא הולך לקבל את הברכות.

[אוצר החכמה]

גם אני התכוונתי לשאול בגלל רש"י אבל עד שכתבתי כבר דיברו כאן בזה.
אבל איני מבין אם על עצם הדבר הלא צריך לדעת שגביר שמו לו ולא להיפך. כי הרי זה מה שמחווייב לעשות לקבל את הדין ולא למרוד.

[שפה ברורה]

בפסוק נאמר שאמר לו יצחק 'מי אפוא וגו' ואברכהו', כשמוע עשיו את דברי אביו ויצעק וגו', ויאמר בא אחיך במרמה וגו', ויאמר הכי קרא שמו יעקב
משמע מכל זה שרק עתה נודע לו שיעקב הוא הוא האיש שרימה את אביו, ועד אז היה יכול לחשוב שיד אחר היה באמצע

אבל איני מבין אם על עצם הדבר הלא צריך לדעת שגביר שמו לו ולא להיפך. כי הרי זה מה שמחווייב לעשות לקבל את הדין ולא למרוד.

עשיו אינו צריך לידע מי יהיה גביר עליו, כי גם עתה לא נעשה עבד בפועל לאחיו, וביום מן הימים כשיתגלגל הדבר ויעשה עבד ליעקב, אז יתברר לו מי הוא שרימה אותו

[אוצר החכמה]

אני לא חושב כך. כפי שהגאון אומר על יוסף שצריך לקיים את דברי החלומות, היה ראוי שעשיו יקבל עליו את הדין, ומסתמא היה אז נתקן בכך.

[אלכס]

גם לפי"ד כת"ר, עדיין יל"ע, מדוע היה צריך לומר לו שיעקב בא ולקח הברכות (הרי גם אם נניח שאכן היה לו לדעת שגביר שמו עליו, כדי שיקבל הדין וכו', לא היה חייב לדעת כיצד התגלגל הדבר שיעקב קיבל ברכה זו בניגוד ל'מתוכנן').

[בן החבורה]

שמעתי השבת בשם החידושי הרי"ם שיצחק חשב שיעקב הוא בטלן - איש תם - ולכן רצה לברך את עשיו שהוא חכם - כי ציד בפיו, אבל כש'בא אחיך במירמה' הבין שגם הוא חכם ואמר 'גם ברוך יהיה'.

[אלכס]

עדיין, זה כלפי עצמו, אבל מדוע אמר זאת לעשו?

[בן החבורה]

פשוט, בזה שאמר לעשיו בא אחיך במרמה הוא בעצם אמר לו שמגיע ליעקב הברכות ושלו הוא נטל

[אלכס]

ייש"כ!

[נרו יאיר]

כפי שנאמר לעיל יש להמשיך: חיפשת על כך באוצר המרמה? (ודוק היטב בכוונתי)

[יאיר]

בחיפוש קצר באוצר מצאתי בזה ב'דרך שיחה' מהגרח"ק שליט"א, יעו"ש.

http://www.otzar.org/aspcrops/28056_142 ... 112013.asp

[איש רגיל]

אולי אפשר לתרץ שאמר לו כן לתועלת, שלא יחשוב שיצחק מסר לו בכוונה את הברכות, וע"י כך עלול עשיו לבוא לידי שנאה כלפי יצחק.

[אלכס]

מטרה שלא הושגה...

[איש רגיל]

מטרה שלא הושגה...

למה לא הושגה? וכי הוא שנא את יצחק?

[אלכס]

אכן טעיתי - עקב החיפזון (חשבתי שכונתך כלפי יעקב).

[איש רגיל]

אולי אפשר לתרץ שאמר לו כן לתועלת, שלא יחשוב שיצחק מסר לו בכוונה את הברכות, וע"י כך עלול עשיו לבוא לידי שנאה כלפי יצחק.

אלא שאכן יש לדון בכה"ג, באופן שהמספר כוונתו לתועלת שהשומע לא ישנא אותו, אך גורם שישנא את נשוא הסיפור, האם חשיב לתועלת.

[מ.ל.]

שמעתי השבת בשם החידושי הרי"ם שיצחק חשב שיעקב הוא בטלן - איש תם - ולכן רצה לברך את עשיו שהוא חכם - כי ציד בפיו, אבל כש'בא אחיך במירמה' הבין שגם הוא חכם ואמר 'גם ברוך יהיה'.

ג"א היה לי ענג שבת מהווארט הזה, ראיתי אותו בספר ליקוטי הרי"מ, שאמר כן בתשובה לאחד ששאלו אולי נכון לעסוק מעט גם במסחר, ואז יהיה תורה עם דרך ארץ, והשיב בשאלה, איך צד עשיו את אביו בשאלות היאך מעשרין את המלח, הרי עכ"פ מה זה לעומת יעקב שהיה יושב אוהלים בתורה ועבודה?
אלא שיצחק אבינו היה סבור שיעקב בטלן ואינו בקי ברמאות, וא"כ מה הרבותא שיושב ולומד, אבל עשיו שלא היה בטלן ושאל איך מעשרין המלח, משמע שהוא גם עוסק במסחר וגם לומד, אבל אח"כ משנתברר ליצחק אבינו שגם יעקב יודע לבוא במרמה ואעפ"כ יושב ולומד, א"כ הוא נחשב יותר מעשיו, וגם ברוך יהיה...

[משה פרץ]

מטרה שלא הושגה...

למה לא הושגה? וכי הוא שנא את יצחק?

אולי היה לו טענות כלפי יצחק, ראה ב- https://shelamabealma.blogspot.com/2022 ... -post.html

[אשרי יושבי ביתך]

בס"ד מסרתי בזה שיעור מיוחד, עם י"ג תירוצים, ט' מתוכן ממרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה, שמעו ותחי נפשכם!