אליעזר א כתב:רש"י מפרש את המקראות על פי חז"ל ולא על פי הקונקורדנציה – קח לך פנאי מהלימוד בדעת מקרא והשווה בין מה שכתוב במצודות דוד למש"כ במצודות ציון. במצו"ד כותב פירוש המלות לפי הקונקורדנציה משא"כ במצו"צ - וכמעט שאין קשר ביניהם.
אילו רש"י היה נצמד לכלל של דיברה תורה בלשון בני אדם - לא היה מפרש בראשית בשביל ראשית ולא היה מפרש והוא עייף שהיה עייף ברציחה וכך הלאה עד ויפול על צוואריו שפירש על הבתי מקדשות על פי מה שאמרו חז"ל שהבית המקדש נקרא צוואר ועוד כהנה רבות.
וכפי שכתבתי לעיל מזה, רש"י הקפיד על כללי הדקדוק ועל רצף הכתובים והתחביר. אך לא הקפיד על הכלל של דיברה תורה בלשון בני אדם.
מה שכתבת למעלה שרש"י כתב לפרש על פי חז"ל כי לא היה בכוחו לכתוב פירוש משל עצמו – בטוחני שלא התכוונת לכתוב דברים אלו ולא ראיתי כל צורך להתייחס אליהם. גם חילוני לא כותב כדברים האלו.
אין שום פירוש "על פי קונקורדנציה", כל מפרש מתבסס על היגיון, כשיש מקום להתאים לשון מקרא ללשונו במקום אחר יעשה זאת המפרש בכיף.
גם רש"י סותר את פירוש המדקדקים על "עזי וזמרת" מזה שהאות יו"ד נוספה בכל המקומות שהמילה הזאת כתובה. ועוד דוגמאות לרוב.
יכול להיות שנפל ט"ס בדבריך על המצודות? לא כ"כ הבנתי מה כתבת. אולם זאת צריך אתה לדעת: מצודות דוד ומצודת ציון אינם שני מחברים אף כי לא שתי שיטות, מצ"ד בא לפרש את העניין ומצ"צ את המילה הספציפית. וכפי שכתב בהקדמתו.
המילה עייף פירושו מעניין יגע, לא ברור ממה התעייף עשו, רש"י מבאר שהיה זה מפני שעסק ברצח. יש כאן סטיה מפשוטו של מקרא ? המפרשים הפשטניים לא כתבו כן משום שבכתוב לא פורש שעסק ברצח, אולם לרש"י זה לא כ"כ משנה, משום שחז"ל אמרו שכך היה.
יוסף בכה על צווראיו, לא ברור כל כך למה, כמו כן למה שינה כאן לכתוב בלשון רבים? ואף שיש לכך הסבר דיקדוקי [שמעת ? "דיקדוקי"! לא "דיברה תורה כלשון ב"א"!] כמו פניו ווישתחו, רש"י מביא את הדרש להאיר עיניים. לא פוסל את דברי המדקדקים.
אני לא כתבתי שלא היה בכוחו, כתבתי שלא ראה לנכון להמציא במקום שיש מן המוכן את פירושם של חז"ל, וזאת להבדיל מהא"ע וסיעתו שאהבו למצוא את הפשט שהכי היה נראה להם אף אם הוא חדשני ביחס לחז"ל.
ולסיום, כשאני כותב אני לא מתעקש שיהיה "דלא כחילוני", משום שאם זאת האמת אז קבלה ממי שאומרה, ואם לא, אז אל תקבלה אף לא מאבי החרדים!!!
