מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יולי 15, 2014 5:55 pm

בקרו טלה כתב:מי יכול להעלות לכאן מה שכתב בעץ הדעת טוב הנדפס עם שפת אמת על תהלים פרק קכ"ד בענין גלות ישמעאל

עץ הדעת טוב.PDF
(570.84 KiB) הורד 350 פעמים

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי ברזילי » ג' יולי 15, 2014 5:58 pm

אליעזר א כתב:לא הבנתי הרב ברזילי.
דוד המלך ע"ה מקונן על הצרות שיהיה בזמן הרד"ק.
שאלתי - על איזה גלות ישמעאל מקונן דוד המלך ע"ה. - או שהכוונה כמו שכותב הרמב"ם שראה ברוח הקודש את מוחמד ואת החמאס.[/size]
החלפת צד? קודם הפרזת לומר שאין שום צד לפרש שלא כרש"י, אבל כאן רש"י כאן מפרש את הפסוק כנבואה על גלויות עתידיות, ואם כן לא רק גלות ישמעאל צריכה להיות קשה לך, אלא כל הגלויות שהיו אחרי זמנו של דוד. מ,מ אם עברת למנה הפשטנים, ראה מלבי"ם שמפרש על זמנו של דוד (ומשך היינו ישמעאלים, פראי האדם).

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' יולי 15, 2014 6:05 pm

ייש"כ גדול למה שנכון נכון על הזריזות והנדיבות בכל שעה ושעה

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' יולי 15, 2014 6:11 pm

אליעזר א
שאלת לאיזה גלות ישמעאל כיוון דוד.
הראיתי לך שרש"י מפרש את "משך" על גלות פרס ויוון. זה היה כמה שנות דור אחרי דוד המלך. הרי, שדוד קונן על דרך הנבואה, על שם העתיד. כמו שפשוט במזמור עט. [גם שם לא טרח רש"י לציין דבר פשוט שזה נכתב ע"ש העתיד]. ולכן אין קושיא מ'קדר', כי הכוונה לישמעאל, וכמו שהסביר הרמב"ם.
יש לדעתך איזו סיבה למה לרש"י, ניתן לפרש שדוד המלך ע"ה התנבא רק על גלות בבל ואדום שאירעו בתוך האלף שנה לימי דוד, ולא למאורעות שאירעו בעוד 500 שנה לאחמ"כ?
אגב, יש אאל"ט כמה ראיות שכבר בימי השופטים היו כבר יהודים שהתגוררו בין העמים. ואולי על זה מקונן דוד. זה לא צריך להיות 'גלות רשמית'.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 15, 2014 6:18 pm

ישבב הסופר כתב:אגב, יש אאל"ט כמה ראיות שכבר בימי השופטים היו כבר יהודים שהתגוררו בין העמים. ואולי על זה מקונן דוד. זה לא צריך להיות 'גלות רשמית'. אבל זה כבר בדרך דעמ"ק ועל דרך הקנקורדנציה רח"ל.


ראה מש"כ רד"ק שופטים כ טו, ומקורו במדרש
(והוזכר ע"י הנצי"ב בהעמ"ד במדבר כד ז).

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ג' יולי 15, 2014 6:21 pm

ישבב - לא שאלתי האם יש בתהלים דברים שעתידים לקרות.
והרי בזה האריך האבן עזרא בהקדמתו - ובתהלים מופיע גם בניין הבית המקדש וגם חורבן הבית ראשון וגם חורבן הבית שני.
שאלתי.
במקורות מצינו. ארבע גלויות. - בהיסטוריה היהודית, נוהגים למנות ארבע גלויות: גלויות מצרים, גלות אשור, גלות בבל וגלות רומי (אדום). ויקיפדיה

האם יתכן שצץ כאן לפתע בתהלים גלות ישמעאל. מה שלא מוזכר בשום מקום.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' יולי 15, 2014 6:33 pm

מי החליט שדוד בא כאן לדבר על הארבע גליות ה'קלאסיות'?
ארבע הגליות המנויים במקורות, הם סידור רעיוני על ד' שלבים בהסיטוריית העם, ולא נועדים למצות את הדיון על כל מלכות ומלכות שעתידה לשלוט על כמה מבני ישראל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יולי 15, 2014 6:36 pm

רש"י זכריה ה,יא
ראיתי במדרש תלים שד' מלכיות הללו ששעבדו בישראל כפולות היו בבל וכשדים מדי ופרס אנטיוכס ומוקדון אדום וישמעאל ועל ככה יסד הקלירי רביעית היא שמינית.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ג' יולי 15, 2014 6:53 pm

ייש"כ הרב משנ"נ.

ראה במדרש תהלים. (בובר) מזמור ו

[ב] דבר אחר על השמינית. על ארבע גליות שהן שמונה מלכיות, ואדום היא השמינית, הדא הוא דכתיב (רישיה דדהב) [ראשה די דהב] טב, חדוהי ודרעוהי (דניאל ב לב), תרין, מעוהי וירכתה (שם דניאל ב'), תרין, שקוהי (שם דניאל ב') תרין, רגלוהי (שם דניאל ב') תרין, הרי שמונה בבל כשדים, מדי פרס, יון ומקדון, ישמעאל ואדום, אמר ר' אייבו אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אנו מקלסין לפניך בשעה שאתה מקבץ אותנו משמונה גליות, שנאמר והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו [וגו' אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים] (ישעיה יא יא), שמונה אומות כתובין בפסוק זה, לכך נאמר על השמינית. דבר אחר על השמינית, תרין אמוראין, חד אמר על שש מצות שנצטוה אדם הראשון, שנאמר ויצו ה' אלהים (בראשית ב יו), ונח נצטוה על אבר מן החי, ואברהם על המילה, ואחרינא אמר על המילה שנתנה לשמונה.

ושוב ייש"כ.

יורה_דעות
הודעות: 433
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 5:41 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי יורה_דעות » ד' יולי 16, 2014 3:09 pm

ישבב הסופר כתב:הענין "מצודות = קנקורדנציה" וכל היחס השלילי המוזר לקנקורדנציות ולדקדוק,
הזכירני נשכחות
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 808#p32808
והלאה בעמוד ב'


ולי הזכיר נשכחות שבאיזהו מקומן במנחות הרש"ש מעיר על התוי"ט שהדוגמא שהביא מוטעית כי כנראה לקחה מקונקורדנציה ולא עיין בפסוק.
ולגבי רש"י והפשט, הרי רש"י כותב במפורש שמביא הפשט וגם הדרש המתאים לפשוטו של מקרא.
כמדומני שהכוונה שפשט הוא מה שמבין הקורא מן הפסוק מבלי הנחות מוקדמות, ודרש המתיישב הוא דברים שאינם נמצאים בכתוב אבל אחרי שקבלנום מבעלי הקבלה זה מבאר את דקדוק הפסוק. אבל בלי קבלה לא היינו ממציאים מעצמנו כלל, ולכן אינו פשט.

יורה_דעות
הודעות: 433
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 5:41 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי יורה_דעות » ד' יולי 16, 2014 3:15 pm

לייטנר כתב:
אמנם מעיון באגרות חכמי איטליה - מלפני כמאתים וחמישים שנה - ביחס לראב"ע, נראה כי למרות נסיונם להוכיח שראב"ע היה תלמיד חכם ופוסק, לא עלה הדבר בידם, והם נאלצו להסתפק בטענה כי הראב"ע ידע תלמוד

מתוך מאמרו של שמריה גרשוני, 'סוד השנים עשר לראב"ע', אסיף א', עמ' 87 ליד הערה 14 (ההדגשה במקור)


שם הגדולים מערכת גדולים פט הביא מס' מגלת אסתר לר"ז אבן סרוק: הראב"ע ז"ל אחר חתימת התלמוד היה רשום ככל הגאונים אע"פ שלא היה הוא גאון.. ואנכי ראיתי חדושי הראב"ע ממס' קדושין והם בתכלית הדקות והאמות כו'.
ויש לסייע עדות זו שהיה חיבור כזה, כי התו' בקדושין לח' מביאים ממנו קושיה. (אמנם יש לדחות).
והפוסקים התחשבו בו להלכה בכמה מקומות.

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' יולי 16, 2014 3:56 pm

החברים מתפלפלים מהו פשט מול דרש
כדי לכן קודם לעיין ב
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1796
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=376
מאמרו של עדין שטינזלץ ב http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deo ... nzalts.htm
אני עדיין לא עיינתי שם כל הצורך
לגבי רשב"ם המליצו לעיין בספרו המונומנטלי של פרופ' אלעזר טויטו מהמחלקה לתנ"ך באונ' בר אילן - "הפשטות המתחדשים בכל יום". אין באוצר ובהיברו - חבל!!!

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' יולי 16, 2014 4:32 pm

משך חכמה כתב:האם מישהו מכיר לעומק את סדרת הספרים הזו, או יודע על התייחסות של מישהו מגדולי ישראל על הסדרה הזו, האם היא כשרה או חלילה יש בה משום אל תשכן וגו'.

תורה, נביאים וכתובים עם פירוש "דעת מקרא"


בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים

הפירוש הזה, לפי הכרזת המערכת הכללית המופיעה בראש המעטפה של כל כרך,
"נועד למורה, לתלמיד המבוגר (בבתי-ספר על-יסודיים ובב"מ למורים ולגננות), לסטודנטים באוניברסיטאות ולכל משכיל עברי".
הפירוש מתבסס מצד אחד על הפרשנות המסורתית הקלאסית, החל מפירוש חז"ל וכלה באחרוני הפרשנים בעלי מגמה מסורתית-מדעית, ומצד שני הוא נעזר בתוצאות המחקר המדעי המודרני בתחום הפרשנות, הפילולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הארכיאולוגיה וכו', "במידה שתוצאות מחקרים אלה אינן נוגדות את מסורת ישראל". הסדרה הזאת נכתבה על ידי שורה שלמה של פרשנים: רבנים, מורים ומרצים באוניברסיטאות, תלמידי חכמים וחוקרים ידועי שם.

את הספר הראשון שיצא לאור בסדרה זו, ספר יהושע, פירש יהודה קיל, שהוא גם חבר המערכת והרוח החיה של המפעל הזה. הוא פירש גם את הספרים בראשית, שמואל א' ו-ב', מלכים א' ו-ב', הושע, עובדיה ודברי הימים א' ו-ב'. יהודה קיל זכה בפרס ישראל בגין פירושיו ועל חלקו בעריכת הסדרה כולה.

עמוס חכם, חתן הפרס של חידון התנ"ך העולמי הראשון, פירש את הספרים שמות, ישעיהו, יואל, עמוס, תהלים, איוב ושיר השירים.

מרדכי זר-כבוד פירש את הספרים חגי, זכריה, מלאכי ומשלי (עד פ' טז, וי' קיל השלימו), קהלת, עזרא ונחמיה.

מנחם בולה פירש את הספרים ויקרא, ירמיהו, נחום, חבקוק וצפניה.

י"צ מושקוביץ פירש את הספרים במדבר, יחזקאל ואיכה.

הפרשנים הבאים פירשו כל אחד רק ספר אחד:
יהודה אליצור - את שופטים.
פיבל מלצר - את רות.
גבריאל חיים כוהן - את אסתר.
משה זיידל - את מיכה.
שמואל הכהן (יחד עם י' קיל) - את דניאל.
ואליקים בן-מנחם - את יונה.
הפירוש על ספר דברים יודפס בקרוב.

דרכי הפירוש


א. מבחינה רעיונית-אמונתית
הפירוש מדגיש את אחדותו של התנ"ך כולו, על ידי הבלטת הקשרים הפנימיים והחיצוניים (ברעיונות ובצורות סגנוניות) בין התורה לבין שאר ספרי הנ"ך. הפירוש מבליט את אחדותה של התורה, זו שבכתב וזו שבעל-פה, שהיא הפירוש האלוהי והמוסמך של התורה שבכתב.
הפירוש מקפיד על שמירת הנוסח של המסורה, ואין בו מקום ל"מלחמה" בביקורת המקרא - גם זו ה"עליונה". המפרש מבליט בכל מקום שבו פגעה הביקורת במסורת את ההבנה הנכונה ברעיון, בלשון, בסגנון ובצורת השירה, באופן שהפירוש יסלק ממילא את הצורך ב"תיקונים" הפוגעים במסורה.

הפירוש מכוון לפשוטם של המקראות, ברם בעת ובעונה אחת הוא נותן את הדעת להבנת העניין הנדון, ללקח הלימודי לדורות, ללקח החינוכי שבפרשה כולה ולרעיונות העשויים להעשיר את עולמו של המעיין ולהנחותו בדרך התואמת את מסורת ישראל3.

ב. מבחינת שיטת הפרשנות
1. בראש כל ספר יש מבוא כללי שבו הפרשן דן (בהתאם לטיבו של הספר) בשם הספר או
בייחודו, במבנהו ובחלקיו השונים, במחברו (בספרי הנ"ך בלבד), בתולדות הנביא, ברקעו ההיסטורי והגיאוגרפי, בלשונו ובסגנונו, בבעיות מיוחדות שבו, במקבילות מתוך שאר ספרי המקרא, בטעמי המקרא (בספרי אמ"ת), במצוות שבו (בעיקר בספרי התורה) וכו'.

2. אחרי המבוא בא הפרק "הנוסח ומקורותיו", פרי עבודתו של הרב מ' ברויאר. אחרי ציון רשימת כתבי היד והדפוסים הראשונים שבהם משתמש הרב ברויאר בהגהת הנוסח הוא מביא את רשימת חילופי הנוסחאות שבין המקורות השונים.

3. בפירוש עצמו בא הרבה פעמים מבוא קצר יותר בראש היחידה, ובסופה מופיע סיכומה התמציתי4.

4. הפירוש מנוקד, והוא מלווה בהערות המפנות את הלומד למקורות אחרים או שהן מפליגות בדיון מעבר להבנתו המדויקת של הטקסט.

5. הפירוש עשיר בתמונות, בציורים, באיורים, בתצלומים, בתעודות ארכיאולוגיות ובמפות.

6. בספרי התורה ובשיר השירים מובא פירוש רש"י, מנוקד אף הוא. בתורה (בלבד) מצורפת רשימת הלעזים ברש"י.

להלן כמה דוגמאות להמחשת הדברים:
א. סיכום המפקד המתואר בבמדבר (ב: לב) זהה בדיוק לסיכום המובא בשמות לח: כח, אף ששני המפקדים בוצעו, לכאורה, בזמנים שונים. במקום להזדקק להצעות שהביקורת מציעה הפרשן סובר שיש לראות בשני הסיכומים תוצאה של מפקד אחד, שבוצע בפרק זמן ממושך, שהרי צריך היה לסכם את התוצאות החלקיות, וזה מצריך זמן רב, ובפרט בתנאים של אז. מכאן הזהות בין שני המספרים.

ב. בעניין אחדותו של ספר ישעיהו, במקום ההנחה המקובלת על מבקרי המקרא (המדברים על ישעיהו השני, השלישי וכו', או על "המנחם הגדול" האלמוני מבבל הפרשן הולך בדרכו של שד"ל,5 שלפיו הפרקים מ-מ עד סו מכילים את נבואותיו של ישעיהו בן אמוץ שלא פורסמו בציבור בעת נתינתם בנבואה והיו ידועות לתלמידיו בלבד6. תלמידי בית מדרשו פרסמו נבואות אלה ברבים בימי גלות בבל, ואחר כך הן עובדו, יחד עם הפרקים הראשיים, לספר אחד.

ג. יש לציין במיוחד כמה נושאים שטופלו בהרחבה בסדרה זו, בהשוואה לפירושים אחרים: גבולות הארץ (בכמה ספרים הנושא חוזר בהקשרים שונים); בניין הבית השלישי (בספר יחזקאל; הבעיות הגיניאלוגיות השונות (בספר דברי הימים). להבנת הנושאים הללו נדרשו סרטוט מפות מיוחדות ועריכת לוחות חזותיים וכן איורים אחרים.

התפשטותה של הסדרה
סגולותיה של סדרת פירושים זו עמדו לה, והיא נתקבלה והתפשטה בשכבות רבות ומגוונות. הוכחה לכך היא שהעיתון "ידיעות אחרונות" רכש את הזיכיון להוציא את כל הסדרה. ההוצאה לאור "סטימצקי", בשיתוף עם פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן, הדפיסה
תקליטור המוצג בשם "דעת מקרא, אנציקלופדיה ממוחשבת של התנ"ך", והוא כולל לא רק את פירושי "דעת מקרא", אלא מאפשר להשתמש בו בתור קונקורדנציה ממוחשבת ומשוכללת או לקסיקון המכיל מאות נושאים ומידע אנציקלופדי על יותר מ- 3000 אישים בתנ"ך. דברים כאלה אינם קורים בכל יום בשטח ההוצאה לאור.
הופיע גם "אטלס דעת מקרא", בעריכת י' אליצור וי' קיל, שנועד לשמש חלק משלים וכלי עזר לסדרה כולה. המפות חדשות, והן מכוונות לפירוש "דעת מקרא" ולנוסח המקרא שם.

"דעת מקרא" כספר עזר בהוראה
במקום אחר7 ניסינו להעלות כמה נקודות לתשומת לבם של המורים, בעיקר של המורים המתחילים, כיצד להיעזר בספר בהוראתם. כאן נזכיר את ראשי הפרקים בלבד:
1. המבוא של הספר אינו מובן די צורכו אם הוא נלמד כשהוא תלוש מן הספר. יש לעבור עליו לפני העיסוק בספר עצמו, אבל יש לחזור אליו שוב לאחר לימוד הנושאים הנדונים בספר ובפירוש. "מבוא" אין פירושו, בהקשר זה, כניסה, שער שדרכו אתה נכנס לספר, אלא מורה דרך שאתה פונה אליו כאשר אתה נתקל בבעיה ביחידה מסוימת ואין לך הפרספקטיבה המקיפה על כל היבטיה.

2. אין המורה יכול לוותר על לימוד הפרשנות המסורתית, אבל יהיה עליו להשתמש ב"דעת מקרא" כדי להבין את המסכת השלמה כהלכה.

3. התלמיד לא יוכל להסתפק בכך שילמד את המקרא בעצמו על פי פירוש זה. הפירוש - ובעיקר המבוא - עשיר מאוד לעתים, בגלל סיבות שונות, כגון הצורך לנטרל, במקומות קריטיים, את הקשיים ואת הבעיות שהביקורת מערימה לפני הפרשן. התלמיד הלא מאומן אולי לא ירגיש שהפרשן עשה כאן מלאכה של יישוב הדורים, וזה ייזקף לזכותו של הפירוש, אבל המטרה עצמה לא תושג אם הוא לא יודרך על ידי המורה לראות מה היו הקשיים.
לפעמים האריכות והעושר בפירוש נובעים מכך שאי אפשר להכריע באופן חד משמעי בעניין מסוים, מבחינת הלשון, הסגנון ואפילו מבחינת העובדות ההיסטוריות, התקופה הנדונה או המקום הגיאוגרפי. אריכות כזו לא תמיד תהיה מובנת לתלמיד ללא הדרכה. יש שהעושר ביחידה אינו תוצאה של אפולוגטיקה סמויה או של קשיי הערכה בין אפשרויות שונות, אלא היחידה פשוט עשירה בנושאים: יש בה נושא מרכזי והרבה נושאי משנה, והפרשן מקדיש לכל נושא כל מה שדרוש להבנתו. אך לא כן בהוראה בכיתה: אם לא נדע להבחין בין עיקר לטפל, לא יראה התלמיד מרוב עצים את היער. זמנו של השיעור מוגבל, והבחנה כזאת צריכה להיעשות לפי שיקול דעתו של המורה.

4. לשם חזרה והעמקה רצוי לעבור מדי פעם ללימוד מונוגרפי של דמויות בולטות בספר - לאחר שהפרקים נלמדו כסדרם - כדי לקבל תמונה שלמה של אותן דמויות. לשם כך עלינו להצביע במיוחד על הפירוש לספר שמואל, שבו ימצא המורה בצורה מעובדת את דמויותיהם של שמואל, שאול ודוד. למעשה יוכל המורה למצוא דוגמאות למונוגרפיות ברוב ספרי "דעת מקרא".

5. רשימת המקבילות שבכל ספר היא חומר גלם שאפשר לעשות בו שימוש שונה, כגון המחשת אחידותו של התנ"ך. בורא העולם מתגלה בכל אחד משלושת חלקי התנ"ך באופן שונה. התורה נכתבה על ידי משה רבנו מפי הגבורה, הנביאים כתבו את דבריהם מתוך נבואה, והכתובים נכתבו בהשראת רוח הקודש. אבל האופנים השונים האלה של התגלות ה' אינם יכולים להשפיע על תוכן רצונו המתגלה בצורה זו או אחרת.

את הקשר המהותי הזה ניתן להמחיש -
א) על ידי ציטוטים בספרות הנבואה הלקוחים מן התורה;
ב) על ידי מצוות התורה הנזכרות בנביאים;
ג) על ידי סגנון התורה שבפי הנביאים ועוד ועוד.
מקור:
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parsh ... anut-2.htm

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 16, 2014 5:17 pm

א. סיכום המפקד המתואר בבמדבר (ב: לב) זהה בדיוק לסיכום המובא בשמות לח: כח, אף ששני המפקדים בוצעו, לכאורה, בזמנים שונים. במקום להזדקק להצעות שהביקורת מציעה הפרשן סובר שיש לראות בשני הסיכומים תוצאה של מפקד אחד, שבוצע בפרק זמן ממושך, שהרי צריך היה לסכם את התוצאות החלקיות, וזה מצריך זמן רב, ובפרט בתנאים של אז. מכאן הזהות בין שני המספרים.


?????

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' יולי 16, 2014 8:26 pm

עיין דבר דומה ותמוה מאוד בחידושי מהרי"ל דיסקין, ריש פרשת פקודי מש"כ שם על איתמר.
לפי זכרוני, זה אמור להיות קשור.
גם לא הצלחתי להבין דבריו או מה הוא מתרץ. זה אינו תח"י, וברוך המביא.
[שאלץי פעם את בן עירי רא"ד רלב"ג אם זה מהקטעים שאינם למהרי"ל, כמו שכתב בישורון, אבל הוא לא ידע אז על איזה קטע מדובר ולא פגשתיו מאז.]

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 16, 2014 8:36 pm

מחבר הסקירה הנ"ל הוא ניהו מפרש ספר במדבר בסדרת דעת מקרא.
מצ"ב מש"כ בענין הנ"ל בפתיחה לפירוש.
דעת מקרא במדבר.PDF
(429.23 KiB) הורד 308 פעמים

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' יולי 16, 2014 8:43 pm

תודתי נתונה בזה להח' משנ"נ ששלח לי את הקטע ממהריל"ד.
[חשבתי שזה שייך להנ"ל, ובמחשבה שניה זה שונה כי הוא אומר שזה רק נכתב אז.]
עכ"פ לא הצלחתי להבין מה הוא אומר, ומה הוא בא לתרץ, ואיך.
קבצים מצורפים
מהרילד.GIF
מהרילד.GIF (29.26 KiB) נצפה 10304 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 16, 2014 9:07 pm

ראיתי את מה שהביא מה שנכון בפעם השנייה ושם הוא באמת מפחית את התמיהה עליו אבל עדיין לא הבנתי מה רצה בזה ואפרש.

כמו שזה היה נראה מהקטע הראשון המניין לא נסתיים כלומר הסיכום של החלקים יחדיו לא נסתיים עד אייר וזה כמובן סתור ממציאות המפורשת בפסוקים שהרי היה מניין ככרות הכסף לאדנים והוא ווי העמודים כוללים את המספר כולו והמשכן הוקם כבר בניסן.
בקטע השני נראה שהוא מציג את זה כך שידעו כבר את המניין הכולל אבל את הפירוט לשבטים לא ידעו עד המניין השני. אבל איני מבין איך יסביר את הפסוקים בתחילת במדבר מה צווה הקב"ה למשה במניין השני? שיעשה מה שכבר עשה?

לעצם העניין הרבה יותר פשוט הוא תירוצו של רש"י שמונים לעניין זה משנות עולם. הרמב"ן הקשה על זה שתי קושיות אחת שראוי למנות כל אחד לפי שנתו, זו שאלה ולא קושיה כי רש"י כנראה סבר שכאן היה הדין אחרת, את הקושיה השנייה של הרמב"ן בעניותי איני מבין כלל, הרמב"ן שואל וכי לא מתו אנשים מן הקהל הרב הזה. ואני תמה הרי כדי שישתנה המניין לרש"י צריך שימותו אנשים בין גיל עשרים לששים דווקא היינו מיתה בלא עיתם, האם זה פלא שבכמה חדשים אלו שעסקו ישראל בבניין המשכן לא מתו מהם רבים (אחד אולי אינו משנה את המניין) בלא עיתם.
מה שיש להקשות על רש"י זה קושיה אחרת, הרי ידעו שלא מת אחד בלא עיתו ומה היה צורך למנותם שנית, ועל זה התשובה כמו שכתב הרמב"ן ומעין דברי הדעת מקרא שעיקר המניין השני (שהיה מניין חדש) הוא לדעת את הפירוט לשבטים ודגלים מה שלא ידעו במניין הראשון שהיה בשקלים ומנו כולם.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 16, 2014 9:15 pm

אוצר החכמה כתב:מה שיש להקשות על רש"י זה קושיה אחרת, הרי ידעו שלא מת אחד בלא עיתו ומה היה צורך למנותם שנית

לכאורה רש"י מישב זאת בתחלת במדבר. [המנין אינו אמצעי לידע כמה הם אלא תכלית לעצמו].

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 16, 2014 9:23 pm

זה לא נובע ישירות מדברי רש"י שגם כשיודעים את התוצאה מונים. אבל זה תירוץ נכון ודבר אמיתי שהעושה מתוך חיבה מונה גם מניין שידועה לו תוצאתו ומתוך חיבה מונה שוב ושוב.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 7:37 am

רש"י לא כתב שהמנין הוי מטרה כשלעצמה ראה היטב ברש"י שמנאן כשנפלו בעגל לידע מנין הנותרים גם מה שכתבו כאן כאילו היה ידוע מראש התוצאה איני יודע מדוע? והרי יתכן בהחלט שימותו מעת המנין הראשון שהיה בחודש תשרי עד ניסן לשנה הבאה. גם יש לדעת לפי רש"י איך יתכן שהיו שווין במספר שהרי כאן לא מנה את הלויים משאין כן במנין הראשון לכאו' מנה גם את הלויים ואפשר שהדעת מקרא התייחס לכל זה אך לא עיינתי שם.
--
עתה שמתי לב שהרב אוצה"ח התייחס לקושיית הרמב"ן שהרי אפשר שמתו מאז המנין הראשון עד המנין השני. אך לא מצאתי מי שכותב לתרץ כן קושיית הרמב"ן. יתירה מכך שהרי הרמב"ן כותב להוכיח ממה שכתוב ויהיו אנשים טמאים לנפש האדם.
עוד אבקש להוסיף: מה ששמתי לב זה עתה שיש מי שכתב ואולי כך הוא בדעת מקרא שהמנין כאן היה לצורך השבטים וזה מוזר מאוד מדוע היו צריכים לדעת מנין השבטים. כמה יש בכל שבט ושבט. גם הרי רש"י כותב למנות כל שבט כדי לדעת את המנין הכולל. תלוי איך גורסים ברש"י שם לידע וכו'. ואם משום מה שכתבו כמה מן המפרשים וביניהם הרמב"ן כמדומני שהמנין כאן היה כדי לדעת כמה יוצאי צבא ישנו שהרי לא תסמוך התורה על הנס. גם זה טעון ביאור אם נמנו גם חלושי הכוח אם לאו וגם בזה נחלקו המפרשים הרא"ם וכו'. וכל אחד ממפרש"י כתב להאריך בענין זה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 17, 2014 7:48 am

א. רש"י כתב שמונין מתוך חיבה ועל זה כתבתי שהפירוש של מה שנכון שמניין מתוך חיבה הוא כולל גם מקרה שבו התוצאה ידועה כאדם שהרוויח סכום כסף ומונהו מתוך שמחתו אפילו כשיודע את הסכום הוא פירוש יפה בדברי רש"י.
ב. הכוונה שלי בשאלה של התוצאה ידועה היא אם נאמר שבאותה תקופה לא מתו אנשים בלא עיתם כמו שכתבתי ביישוב דברי רש"י בקושיית הרמב"ן הלא סביר שדבר זה היה ידוע ומפורסם ואפשר להקשות שא"כ המניין ידוע שכן לא נתמעטו ולא נתווספו שהרי זו אותה שנה לרש"י.
ג. כנראה רש"י סובר שגם במניין הראשון לא מנו את הלויים והדעת נותנת כך. כשם שגם במניין הראשון נמנו רק יוצאי צבא מבני עשרים עד ששים גם הלויים לא נמנו.

עוד אבקש להוסיף: מה ששמתי לב זה עתה שיש מי שכתב ואולי כך הוא בדעת מקרא שהמנין כאן היה לצורך השבטים וזה מוזר מאוד מדוע היו צריכים לדעת מנין השבטים. כמה יש בכל שבט ושבט.

אני כתבתי כן בשם הרמב"ן והוא בבמדבר א מה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 17, 2014 7:55 am

עתה שמתי לב שהרב אוצה"ח התייחס לקושיית הרמב"ן שהרי אפשר שמתו מאז המנין הראשון עד המנין השני. אך לא מצאתי מי שכותב לתרץ כן קושיית הרמב"ן. יתירה מכך שהרי הרמב"ן כותב להוכיח ממה שכתוב ויהיו אנשים טמאים לנפש האדם.


זה עוד יותר פלא בעיני אם אף אחד לא כתב את זה כי זה לא תירוץ על קושיית הרמב"ן אלא קושיה על קושייתו, והראייה מויהי אנשים היא פלא עצום ביותר שוודאי יתכן לומר שהיה שם אחד שמת והוא מעל גיל ששים או גם מתחת לגיל עשרים.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 8:02 am

א. עובדה היא שמעולם לא מנה את ישראל סתם כך. וכל פעם שהיה מונה אותם היה זה רק כשהיה צריך לכך, וגם כאשר ממילא כבר תרמו את המחצית השקל. כמו במנין הראשון שתרמו מחצית השקל בשביל האדנים ובמנין השני בשביל קרבנות ציבור. ומה שכתב רש"י מתוך חיבתן הוא כדי ליישב לשם מה אמר למנות את השקלים אך מעולם לא מנה אותן סתם כך מתוך חיבה. כדרך הרועה. ולא לזה התכוין רש"י.

ב. בעניין זה אם מתו ללא עיתם זכור לי שכתוב במדרש שהיה זה נס שלא מתו בין המנין הראשון לשני - אולי כבר עדיף לתרץ שכמו שנמנו לחודש תשרי אלו שנולדו הוא הדין נמנו גם אלו שמתו ואפשר שגם תעודת פטירה הוציאו אז לפי חודש תשרי וכבר ראיתי מי שכותב לתרץ כן.

ג. מדוע שלא ימנה את הלוים במנין הראשון וכי לא הוצרכו לתרום עבור האדנים, מילא במנין השני ניתן לומר שלא הוצרכו להביא לתרומת הלשכה, והוא נידון ארוך כמדומני גם בגמ' אך אצל האדנים מדוע שלא ימנה את הלוים. גם מה שכתב כבודו שגם במנין הראשון לא מנה יוצאי צבא האריך בזה הרא"ם ושאר מפרשי רש"י מנין ידע כן רש"י אלא אם נפרש בכוונת רש"י שכתב מבן עשרים שנה כל יוצאי צבא. שיוצאי צבא הוא הסבר למה שכתוב לעיל מזה מבן עשרים שנה אך לא כל המפרשים הסכימו לפרש כן ברש"י. - בכל אופן עניין היוצאי צבא אינו בהכרח קשור למנין הלויים. וגם אם במנין הראשון מנה רק מבני עשרים עד ששים וכך יש לפרש לדעת כמה מן מפרשי רש"י עדיין יתכן בהחלט שנמנו הלווים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 17, 2014 8:12 am

א. איני יודע מנין לך למה התכוון רש"י לי זה נראה פירוש יפה.
ב. ברור שהרבה יותר הגיוני לומר שבשבעת החדשים האלו לא מת אף אחד בלא עיתו מאשר לומר שבמניין השני מנו אנשים שמתו כבר רק עדיין חיכו לתעודת הפטירה שתצא בתשרי הבא (זה לא היה כשימוש בתכנת אגרון).
ג. לא אמרתי שלא יתכן שמנו את הלויים אבל כיוון שגם אפשרי שלא מנו אותם כשם שלא מנו מעל גיל ששים (ואולי הסיק משה רבינו מזה שנצטווה מבן עשרים שנה ומעלה שהוא גם עד בן ששים ולא כולל הלויים כי ידע בחכמתו כבר את עניין יוצאי הצבא) אי אפשר לשאול הרי מנו אותם ולהקשות מזה על רש"י כי רש"י יתרץ שלא מנו אותם.
ד. מה המקור שהמניין באייר היה לצורך קרבנות ציבור?

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 8:21 am

א. שהרי לא מצינו שאמר למנותן סתם כך. זוהי עובדה. אלא כל מניין שהיה היה לצורך משהו. כמו במנין הראשון והשני ואילו היה משחק בספירתם כדרך אלו שסוברים שוב ושוב את הדולרים מדוע לא מצינו שאמר למנותם סתם כך.
ד. ראה ריש פרשת תרומה והביאו רש"י מן הירושלמי כמה מניינים היו ולשם מה. והשני היה לצורך תרומת הלשכה. גם הרמב"ן כאן מקשה על רש"י וכי יתכן שלא נמנו הלווים והרי הלכה היא שגם הם צריכים להביא מחצית השקל לתרומת הלשכה.
--
ובעניין מה שכותב הרמב"ן שהיה צריך לדעת מנין כל שבט ושבט אין לדברים כל הסבר בעולם. וגם אם נאמר מה שפירש הרמב"ן שהרי לא תסמוך התורה על הנס - עדיין אין זה מיישב לשם מה היה צריך לדעת מנין כל שבט ושבט. - גם כל אלו שבאו אחר הרמב"ן כתבו לפרש שביקש לדעת ייחוסם כדי להשרות שכינתו על בעלי יוחסין אך אין לזה כל קשר לעניין המנין. וניתן לברר ייחוסם גם מבלי לספור אותם. ודברי הרמב"ן בזה צריך עיון גדול.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 8:27 am

תקחו את תרומתי. אמרו רבותינו, ג' תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי, ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת, לקופות, לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן, נדבת כל אחד ואחד שהתנדבו. י"ג דברים האמורים בענין, כולם הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה כשתדקדק בהם:

מקור הדברים הוא בירושלמי.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ה' יולי 17, 2014 9:02 am

אליעזר א כתב:ב. בעניין זה אם מתו ללא עיתם זכור לי שכתוב במדרש שהיה זה נס שלא מתו בין המנין הראשון לשני.


פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)

ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. ולהלן הוא אומר (שמות לח) בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקדש לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים למדנו שכל זמן שהיו ישראל עסוקין במלאכת המשכן לא חסרו מהם נפש אחת. שבמלאכת המשכן נמצאו שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ובשנה השנית נמצאו החשבונות שוות:

והובא באוה"ח במדבר א, ב

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 9:05 am

יישר כוחך וגם אני ביקשתי להעלותו אחר שעיינתי בכתובים.
--
וגם זה ביקשתי להעלות לכאן - עיינתי קצת בכתובים וראיתי שציינתי לדברי האור החיים במדבר א פסוק ב כל יוצאי צבא אמר הכתוב כן בכל פרטי המספר והכוונה בזה שלא היה אחד מכל הבאים לכלל המספר שלא היה ראוי לצאת לצבא, אלא כולן גבורי כח וזהו הכוונה במה שכתב "כל" כלומר, כל אחד מהם יוצא צבא. וזה נס שאינו באומות שאי אפשר שלא ימצא בכל המספרים שלהם אחד שאינו ראוי לצאת בצבא. יעו"ש – לפי"ז שפיר יש לומר שגם אם לא מתו מהן אף אחד אך עדיין יתכן בהחלט שבמשך מחצית השנה יהיו כאלה שיחלו ולא יהיו מסוגלים לצאת לצבא אך עדיין דבר זה תלוי במחלוקת הרא"ם ושאר מפרשי רש"י אם חלושי הכוח היו נמנים אם לאו. ומדוע שלא ימנה אותם.

– כמו כן מצאתי כתוב שהתורה לא הקפידה על היחידים כמו ארבעים יכנו, אך התורה בהחלט מונה וסופר אותם לפי עשרות כמו חמישים שמוזכר במניינים, כך שלא ניתן לומר שהיה מעגל כאן את המספרים – ובכל אופן כתבתי כאן אלא טיפה מן הים מה שיש אתי בכתובים על כל העניין – ובזמנו ביררתי את הנושא הכל בכל מכל החל מן הגמ' עד אחרון המפרשים שעל רש"י. ואפשר שאסדר את הדברים ואעלה אותם במאמרים שיש לנו באוצר לתועלת החברים כאן.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 17, 2014 9:16 am

ד. ראה ריש פרשת תרומה והביאו רש"י מן הירושלמי כמה מניינים היו ולשם מה. והשני היה לצורך תרומת הלשכה. גם הרמב"ן כאן מקשה על רש"י וכי יתכן שלא נמנו הלווים והרי הלכה היא שגם הם צריכים להביא מחצית השקל לתרומת הלשכה.


לא מצאתי שם ברש"י על המניינים אלא על לשון תרומה.
המשך דבריך נראה לי שהוא טעות בחפזך כי הרמב"ן לא יכול להקשות על רש"י איך יתכן שלא נמנו הלויים הלא זה פסוק מפורש בתורה והלווים לא התפקדו וציווי מפורש למשה אך את מטה לוי.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 9:30 am

הבאתי בהמשך את לשונו של רש"י בתחילת תרומה ושם הוא כותב שהמנין הראשון היה בשביל האדנים והשני בשביל תרומת הלשכה לקרבנות ציבור.
בענין הרמב"ן אכן טעיתי וכתבתי בחפזי. כוונתי למה שכותב שם הרמב"ן בפרשת כי תשא וכי יתכן שהמנין הזה בתחילת במדבר היה לתרומת הלשכה כדברי רש"י והרי גם הלויים חייבים במחצית השקל ובגמ' בשקלים דעת רבנן היא שגם הכהנים חייבים במחצית השקל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יולי 17, 2014 9:39 am

רש"י לא כותב שזה היה סיבת המניין אלא שזה מה שעשו בכסף ולכן נקרא תרומה.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 9:44 am

ברור שלא היה זה סיבת המניין. כי מה בין המניין לזה שצריך להביא מחצית השקל, שהרי ניתן להביא מחצית השקל ולא למנות את החצאיי שקלים. הטעם שאמר למנות את החצאיים הוא מתוך חיבתן וכפי שכותב רש"י בתחילת במדבר. - מכל מקום עדיין יש ראיה למה שכתבתי לעיל שלא מצינו שאמר למנותם סתם כך, כדרך אלו הסופרים את הדולרים שוב ושוב, וכל פעם שציווה למנותם היה זה כאשר ממילא הוצרכו להביא שקלים ולכן אין טעם לפרש ברש"י שמנאן מתוך חיבתן, שהמניין היה מטרה כשלעצמה כדרך הסופרים את הדולרים וכנ"ל שהרי לא מצינו שאמר למנותן סתם כך.

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ה' יולי 17, 2014 9:47 am

וכן נראה לי, כי שלש תרומות שרמז כאן, האחת לקרבנות הצבור, איננה על ידי המנין האמור בחומש הפקודים כדברי הרב, כי שם נאמר אך את מטה לוי לא תפקוד, והשקלים של קרבנות לויים חייבים בהם לדברי הכל, וכדברי חכמים אף הכהנים, וכן הלכה, כמו שמפרש במס' שקלים (פ''א ה''ד). ועוד, כי השקלים לקרבנות אינם מבן עשרים שנה ומעלה, אלא משהביא שתי שערות חייב לשקול, וכן מפורש שם. אבל צוה הכתוב (פסוקים יב~יד) שיביאו למלאכת המשכן תרומת חצי השקל לכל העובר על הפקודים מבן כ' שנה ומעלה, ורמז העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לכפר על נפשותיכם (פסוק ט''ו), שכל הצריך כפרה שהגיע לכל חיוב המצות יביא מחצית השקל אחר לקרבנות:

מתוך דברי הרמב"ן שם.

לשיטתך הרב אוצה"ח התירוץ על רש"י הוא פשוט ביותר. שאכן גם הלווים הביאו מחצית השקל אך לא ספרו את זה. ויש לדון בזה הרבה.

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ה' אוגוסט 28, 2014 11:53 pm

בין השאר הוא משיח לפי תומו שידידו פרופ' יהודה אליצור ז"ל התנגד בזמנו לכל פגיעה בערכים תורניים-מסורתיים בלימוד ובהוראה במחלקה לתנ"ך, ושוויכוחים רבים התנהלו ביניהם בנושא זה.

מקור viewtopic.php?f=7&t=10290&start=200#p169022
למי שלא זוכר, אליצור הוא אחד מעורכי הדעת מקרא
נערך לאחרונה על ידי שטייגעניסט ב ו' אוגוסט 29, 2014 1:50 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ו' אוגוסט 29, 2014 12:49 am

שטייגעניסט כתב:
בין השאר הוא משיח לפי תומו שידידו פרופ' יהודה אליצור ז"ל התנגד בזמנו לכל פגיעה בערכים תורניים-מסורתיים בלימוד ובהוראה במחלקה לתנ"ך, ושוויכוחים רבים התנהלו ביניהם בנושא זה. הפשרה ה'מכוערת' לפי דבריו שקיבלה על עצמה המחלקה, לעסוק בביקורת נוסח המקרא רק בנ"ך אבל לא בתורה, היא לדעתו פשרה שהייתה הכרחית בזמנו למרות שהיא מנוגדת לדעתו, והוא רומז שאם זה היה תלוי בו הוא היה פותח את נושא ביקורת המקרא למחקר והוראה באוניברסיטה בלי שום הסתייגות!

מקור viewtopic.php?f=7&t=10290&start=200#p169022
למי שלא זוכר, אליצור הוא אחד מעורכי הדעת מקרא


לא הבנתי למה כוונתך. לפי מה שציטטת, פרופ' אליצור "התנגד בזמנו לכל פגיעה בערכים תורניים-מסורתיים בלימוד ובהוראה במחלקה לתנ"ך", והתווכח על זה פעמים רבות עם פרופ' אוריאל סימון שרצה "לפתוח את נושא ביקורת המקרא למחקר והוראה באוניברסיטה בלי שום הסתייגות". מה הבעיה כאן?

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ו' אוגוסט 29, 2014 1:01 am

באשכול דנן אני מהמצדדים העיקביים בזכות הדע"מ, ולשבחו קראתי.
נערך לאחרונה על ידי שטייגעניסט ב ו' אוגוסט 29, 2014 2:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' אוגוסט 29, 2014 1:34 am

שטייגעניסט כתב:אולם הסברו של המהרש"ל (בהקדמה ליש"ש) הכי מסתברת, האע"ז פשוט לא ידע את ההלכה, כך ייצא להגן על דברי חז"ל שחלב חולין מותר!!!

הראב"ע לא כתב שחלב חולין מותר. הוא רק כתב את זה כתשובת המינים - שאם אינם מאמינים בתורה שבעל פה, עליהם להתיר חלב חולין שלא כתוב בתורה שהוא אסור.

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' אוגוסט 29, 2014 1:39 am

אליעזר א כתב:וכפי שרש"י מעיד על עצמו ואני לא באתי אלא לפרש פשוטו של מקרא.

רש"י בפרשת בראשית (ג, ח):
ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו

רשב"ם בפרשת וישב (לז, ב):
והודה לי (רש"י) שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשות בכל יום

אליעזר א
הודעות: 78
הצטרף: א' יולי 03, 2011 1:44 am

Re: פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

הודעהעל ידי אליעזר א » ב' ספטמבר 01, 2014 11:43 am

וכבר הבאתי לעיל מה שכתב הרשב"ם עצמו שמות (מה,לה) ואשר שם לבו לדבר יוצרינו אל יזוז מנימוקי זקני רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות, [ומייתורם או משינוי] הלשון יש ללמוד כולם, וטוב אשר תאחוז אשר פירשתי, וגם מזה אל תנח ידיך.

משמע שגם לדעתו אין ללמוד את המקרא על פי הדקדוק וכו' בלבד אלא יש לשלב את פירושו של רש"י.
---
ולעצם פירושו של דעת מקרא.
אבקש להוסיף תובנה חדשה שיצא לי בעת כתיבת אשכול זה.
---
והוא, שרש"י כאשר כתב את פירושו ראה למולו את כל דברי חז"ל בכל מקום שהם החל מהתלמוד בבלי וכלה בספרי וכו' ולדעתו של רש"י לא יתכן שיהיה סתירה כל שהוא בין דברי חז"ל לבין מה שכתוב בתורה, ומשום כך כאשר אין הרא"ם מוצא כדברי רש"י בחז"ל הוא תיכף שואל שדברי רש"י דלא כמאן וכדומה. ואין כאן שתי מערכות כביכול. מערכת של תורה שבכתב ומערכת של תורה של בעל פה. ולכן מטעם זה אימצו כולם את פירושו של רש"י כאשר מאז רש"י לא היה מי שיוכל לעשות כזה פירוש על התורה שלא יהא ולו מקום אחד שהפסוק סותר לדברי חז"ל ולא לחינם כתב ר"ת שכמו שעשה רש"י על התורה לא יוכל לעשות.
פירוש דעת מקרא גם אילו היו רוצים אין זה בכוחם לעשות כמו רש"י והייתי מביא דוגמאות לרוב איך דבריהם סותרים לדברי חז"ל אך למותר הוא.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: יוסף אזולאי ו־ 233 אורחים