מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת פינחס - מראי מקומות

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' יולי 09, 2015 8:27 pm

פרשת פינחס
מראי מקומות


(כו, מו) ושם בת אשר שרח
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת מטות - מראי מקומות

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 12, 2015 1:57 am

פרשת מטות
מראי מקומות


(לא, כד) וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה
ראה כאן.

(לב, ג) עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן
(לב, לד) וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר
כאן,
וכאן.

(לב, מב) וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ
ראה כאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב א' יולי 12, 2015 2:13 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת מסעי - מראי מקומות

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 12, 2015 2:01 am

פרשת מסעי
מראי מקומות


(פרק לה) לשונות 'מיתה' שבפרק זה
ראה כאן,
וכאן.

(לה, יא) וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ
(לה, טו) לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה
(לה, כה) אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה
(לה, כו) אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה
(לה, לב) לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת דברים

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יולי 20, 2015 11:01 pm

פרשת דברים
מראי מקומות


(א, א) ובין תפל ולבן
ראה כאן.

(א, ה) הואיל משה
ראה כאן.
[בתוך הדברים על בראשית יח, כז 'הנה נא הואלתי'].

(א, מא) ותחגרו איש
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת ואתחנן

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יולי 27, 2015 10:29 am

פרשת ואתחנן
מראי מקומות


(ג, כה) והלבנון
ראה כאן.

(ה, יא) לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא
ראה כאן.

נוסחאות בתרגום פרשת ואתחנן
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת עקב

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוגוסט 05, 2015 12:32 pm

פרשת עקב
מראי מקומות


(ח, ד) וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה
ראה כאן.

(ח, ח) אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ
ראה כאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ש' אוגוסט 15, 2015 10:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת ראה

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' אוגוסט 10, 2015 11:24 am

פרשת ראה
מראי מקומות


(יד, ו) וכל בהמה מפרסת פרסה, ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת שופטים

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' אוגוסט 15, 2015 10:30 pm

פרשת שופטים
מראי מקומות

(דברים יז, ו) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד
ראה כאן.

(יז, יח) וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר
ראה כאן.

(כ, כ) עַד רִדְתָּהּ
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת כי תצא

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:48 am

פרשת כי תצא
מראי מקומות


(כא, כג) כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי
ראה כאן.

(כג, יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ראה כאן.

(כד, טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ
ראה כאן.

(כה, ה) לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר
ראה כאן,
וכאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ו' אוגוסט 28, 2015 1:12 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת כי תבא

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:52 am

פרשת כי תבא
מראי מקומות


(דברים כו, יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ
ראה כאן.

(דברים כח, לח) זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת האזינו

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:55 am

פרשת האזינו
מראי מקומות


(לב, לה) כי קרוב יום אידם
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת וזאת הברכה

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:57 am

פרשת וזאת הברכה
מראי מקומות


(לג, כא) כי שם חלקת מחוקק ספון
ראה כאן.

חיימקה
הודעות: 778
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ג' יוני 28, 2016 1:24 am

וישובו וילינו עליו את כל העדה [שלח יד לו] וכתב רש"י וז"ל "וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה".

ובתרגום כתב וז"ל "ותבו וארעימו עלוהי". ולכאורה כוונתו כחזקוני שכתב וז"ל "הרעימו פעם שניה".
האם אמת נכון הדבר? ומהי הפעם השנייה?

כעת ראיתי ברמב"ן פרק יג פ' לב שכתב שאחרי שכלב אמר "כי יכול נוכל לה" הם הלכו מלפני משה ואהרון והסיתו את העם באהליהם ואמרו להם "הארץ אשר עברנו בה וכו'" וזהו שכתוב "וישובו וילינו עליו את כל העדה".
א"כ לכאורה באנו למחלוקת רש"י כנגד התרגום והרמב"ן והחזקוני.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 03, 2016 12:32 am

חיימקה כתב:וישובו וילינו עליו את כל העדה [שלח יד לו] וכתב רש"י וז"ל "וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה".

ובתרגום כתב וז"ל "ותבו וארעימו עלוהי". ולכאורה כוונתו כחזקוני שכתב וז"ל "הרעימו פעם שניה".
האם אמת נכון הדבר? ומהי הפעם השנייה?

לא הבנתי מה ראית בתרגום.
'ותבו' הוא תרגום של 'וישובו' בכל מקום.
וכמו שתפרש 'וישובו מתור הארץ' (במדבר יג, כה) שתרגומו 'ותבו', כך תפרש גם כאן.

חיימקה
הודעות: 778
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ב' יולי 04, 2016 2:18 am

מעט דבש כתב:
חיימקה כתב:וישובו וילינו עליו את כל העדה [שלח יד לו] וכתב רש"י וז"ל "וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה".

ובתרגום כתב וז"ל "ותבו וארעימו עלוהי". ולכאורה כוונתו כחזקוני שכתב וז"ל "הרעימו פעם שניה".
האם אמת נכון הדבר? ומהי הפעם השנייה?

לא הבנתי מה ראית בתרגום.
'ותבו' הוא תרגום של 'וישובו' בכל מקום.
וכמו שתפרש 'וישובו מתור הארץ' (במדבר יג, כה) שתרגומו 'ותבו', כך תפרש גם כאן.

צודק. עכ"פ יש לנו לכאורה מח' רש"י כנגד הרמב"ן והחזקוני.

כח הטענה
הודעות: 240
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » ש' מאי 20, 2017 9:57 pm

פרשת בחוקותי
ולא אריח בריח ניחחכם (כו לא) ת"א ולא אקבל ברעוא קורבן כנישתכון. למה?

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' מאי 20, 2017 10:23 pm

כתב בחזון איש (מנחות ל, ה):
"ואפשר דבזמן הגלות פקעה מצות תמידין, ולא מחמת אונס, אלא זו בכלל גזירת הגלות, כדכתיב 'ולא אריח בריח ניחוחכם'".
והיינו שהפסוק מיירי בקרבן התמיד, שלא יעלה לרצון.
ואפשר שתרגם כן, כיון שהפסוק בא בלשון יחיד, ומשמע שעל הציבור קאי (עיין בית אהרן לגר"א כהן זצ"ל).

כח הטענה
הודעות: 240
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » ש' מאי 20, 2017 10:52 pm

הפסוק בא בלשון יחיד? למה אתה מתכוין?
אולי צ"ל להיפך, אבל כל הפרשה נאמרה בלשון רבים.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' מאי 20, 2017 11:22 pm

"ריח ניחוחכם"
לשון יחיד.

כח הטענה
הודעות: 240
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » א' מאי 21, 2017 8:18 am

אין בכל התנ"ך ריח לשון רבים. אינני יודע אם שייך ריבוי לריח בלשון מקרא.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' מאי 21, 2017 8:43 am

אבל המילה 'ניחוח' באה בלשון רבים:
רֵיחַ נִיחוֹחֵיהֶם (יחזקאל כ, כח)

דוב וו.
הודעות: 5
הצטרף: ב' מאי 19, 2014 5:31 pm

Re: פרשת שופטים

הודעהעל ידי דוב וו. » ג' יוני 20, 2017 7:20 am

מעט דבש כתב:
לפי המבואר ברד"ק (סה"ש שורש פה) הביטוי 'עַל פִּי' בלה"ק, יש לו שתי משמעויות:
א) כינוי לדיבור או מאמר; כגון 'על פי ד' יחנו ועל פי ד' יסעו' (במדבר ט, כ); 'משכן העדת אשר פקד על פי משה' (שמות לח, כא).
ב) משתמשים במלה 'פִּי' לשיעור הדברים; 'לחם לפי הטף' (בראשית מז, יב); 'איש לפי אכלו' (שמות יב, ד); 'איש כפי עבדתו' (במדבר ז, ה); 'ולפי העלות הענן' (שם ט, יז); 'לפי שכלו יהלל איש' (משלי יב, ח); 'אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי' (מלכים א' יז, א).
ומזה גם 'עַל פִּי' לשיעור הדברים, כגון 'על פי אשר תשיג יד הַנֹּדֵר' (ויקרא כז, ח); 'על פי השנים הנותרׂת' (שם כז, יח); 'על פי הגרל' (במדבר כו, נו).
ונראה שבדומה למשמעות השניה מקובל לומר בלשון זמננו 'מודד' או 'קריטריון'.

ובתרגום מצינו שמחלק בין שתי המשמעויות; את המשמעות הראשונה מתרגם בלשון 'עַל מֵימְרָא' כמו 'על פי משה' שתרגם 'על מימרא דמשה', והמשמעות השניה מתרגם בלשון 'עַל פּוּם', כמו 'על פי אשר תשיג יד הַנֹּדֵר' שתרגם 'על פום דתדביק יד נָדְרָא'.

ויש מקומות שאין המשמעות ברורה, אם היא כמשמעות הראשונה או השניה. וכגון 'וַנַגֶּד לו עַל פִּי הדברים האלה' (בראשית מג, ז) שהרד"ק (שורש פה) פירשו לשון 'שיעור', ואילו אונקלוס תרגמו 'וחוינא ליה עַל מֵימַר פתגמיא האלין'.

ומעתה יש לדון על לשון הפסוק 'עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים' האם פירושו 'דיבור ומאמר', או פירושו 'שיעור'.


והדברים נראים תמוהים מאוד הרי המשמעות הב' של הרד"ק בלשון "על פי" על דרך "שיעור הדברים" בכל מקום ביאורו שדבר א' מתמודד "על פי" וכפי מדת דבר ב' אם גדול אם קטן אם מעט אם רב ואין לה קצבה רק תמיד תתחלף הדבר הא' בכמותו במקביל להדבר הב' וכמאמרם ז"ל "אם כן נתת דבריך לשיעורין" דהיינו אין שום דבר קצוב ותמיד משתנה כפי העניין והרי זה ההיפך ממש של העניין של שיעורי תורה כגון כזית וכדומה שהם שיעורים קצובים ואינם משתנים כלל ולכן לא ייתכן להשתמש בלשון "על פי" המקשר ב' דברים ומשמעו שהדבר הא' משתנה במקביל להדבר הב' לשיעורים קצובים כאלו שאינם משתנים כלל. ואם כן איך שייך לפרש הפסוק "על פי שנים עדים וכו' יומת" על דרך "כשיעור שני עדים וכו' יומת"? האם מדת מיתת הנידון לחצאין ולשיעורין כמדת וכשיעור הריבוי והמיעוט בב' עדים? הלא אין מיתה לחצאין! ועוד איזה עניין של ריבוי ומועט יש במניין הקצוב של ב' עדים? והדברים נראים מוזרים מאוד.

מעט דבש כתב:
ועכשיו נעבור לפסוק האחרון שהבאנו 'לא יומתו אבות על בנים':
לפי מה שנתבאר עולה, שאונקלוס שם מפרש המקרא בלשון 'שיעור' שהרי תרגם "לָא יְמוּתוּן אֲבָהָן עַל פּוּם בְּנִין וּבְנִין לָא יְמוּתוּן עַל פּוּם אֲבָהָן" שהוא לשון שיעור, ולא לשון דיבור ומאמר.


כאן הדברים תמוהים עוד יותר. היעלה על הדעת לפרש הפסוק "לא יומתו אבות על בנים" על דרך "לא יומתו אבות כשיעור בנים"? הלא גם אם נפרש משמעו על דרך "כשיעור חטא הבנים" הלא תמוה כנ"ל וכי יש מיתה לחצאין ולשיעורין? ועוד הרי כאן אין עניין של כמות מניין ושיעור כלל שהרי לפי פשוטו של מקרא העניין שאין האבות מתים "על ידי" חטאם של הבנים וזה משמעות שאינה מתאימה לא למשמעות "על מימרא" ולא למשמעות "כשיעור". ולכן במקום להסיק בפשיטות כאילו נתבאר מדברי אונקלוס שמשמעו "כשיעור" שלא ייתכן כלל הרי היה לו לכבודו להעיר שכאן משמעות "על פום" הוא מן הזרות ואין לו חבר וע"כ או נפרש כמו הרד"ק שמשמעו כאן כמו "על מימרא" וכדרשת חז"ל או נחדש נגד דעת הרד"ק שמשמעות "על פום" בארמית כאן הוא "על ידי".

מעט דבש כתב:
אך לפלא הוא, שבפסוק במלכים כתב הרד"ק וז"ל: "לא יומתו אבות על בנים - כי משמעות הכתוב כן הוא, כמו שאמר 'איש בחטאו יומת', אלא שרבותינו ז"ל קבלו כי בכלל לאו זה עדות הקרובים, כמו שתרגם אונקלוס 'על פום בנין' ו'על פום אבוהון', אבל עיקר ההזהרה הוא שלא יומתו האבות בעון הבנים והבנים בעון אבות, כמו שהביא ראיה הנה מן הפסוק"
וקשה על דבריו מכמה צדדים:
א) איך ראה בתרגום שכוונתו לעדות, ולא לעוון אבות.
ובפרט שבתרגום יונתן במלכים שם תרגם "וְיָת בְּנֵי קַטְלַיָּא לָא קְטַל כְּמָא דִכְתִיב בִּסְפַר אוֹרַיְתָא דְמֹשֶׁה דְפַקֵּיד ד' לְמֵימַר לָא יוּמְתוּ אֲבָהָן עַל פּוּם בְּנִין וּבְנִין לָא יוּמְתוּן עַל פּוּם אֲבָהָן אֱלָהֵין אֱנָשׁ בְּחוֹבֵיהּ יְמוּת"
הרי שאף ששם פירוש המקרא הוא כפשוטו, תרגם בלשון 'עַל פּוּם', ומשמע שאין הכונה לעדות, אלא שלא יומתו אבות בעון הבנים.
ב) אם הכונה באונקלוס למיתה ע"י עדים, למה תרגם בלשון מיתה (שמשמעותה מיתה בידי שמים), ולא בלשון 'קטלא', שמשמעותה מיתה בידי אדם, וכמו שכתב הרמב"ן (שמות כא, כט). ועיין לעיל בפרשת מסעי שהארכתי בזה.


לפי דרכינו כנ"ל שלא ייתכן לפרש "על פום" כדרך "כשיעור" אין שום פלא שהרד"ק ביאר על דרך "על מימרא" שהרי "על פום" בארמית מקביל ל"על פי" בלשה"ק ומצינו בלשה"ק "על פי" על דרך "על מימרא". ומה שהקשה ממה שדרך אונקלוס להשתמש "על מימרא" ולא "על פום" הרי בין כך ובין כך בע"כ התרגום כאן הוא מן הזרות שלא ייתכן לפרשו על דרך "כשיעור" כנ"ל וא"כ לק"מ למה שינה שהרי ממ"נ שינה.

וגם מה שהקשה כב' מתרגום יהונתן לא קשה כלל דהרי פשוט דלדעת הרד"ק ד"על פום" כאן היינו "על מימרא" דהתרגום יהונתן מפרש הפסוק במלכים כמו התוס' שהראייה מסיפי' דקרא ורישי' דקרא לדעתם מתפרש כדרשת חז"ל והוא לא ניחא לי' בכך ולכן פירש באופן אחר וכמו בכל מקום שמפרש אחרת מהת"י ומה שהביא מאונקלוס היינו דהגם שהוא חולק על ת"י כאן הרי מ"מ הוא מסכים לאונקלוס בפר' כי תצא ששם יש לתרגם עפ"י חז"ל וכמובן אין לנו שום ידיעה על איך היה אונקלוס בעצמו מתרגם במלכים.

ומה שהעיר כב' מלשון מיתה בתרגום נרא' לי שיפה העיר אבל מהערה יפה לפלא הדרך ארוכה. והנרא' לי שלולי דברי הרד"ק היה מקום לחדש שמשמעות "על פום" בארמית כאן הוא "על ידי" ובזה יתיישב הת"י עם פשוטו של מקרא וגם יתיישב הערת כב' על לשון מיתה שבתרגום אונקלוס ובת"י.

ובאמת שכבר דנו יש מחכמי לשון בכוונת אונקלוס בפסוק דלא יומתו וכמו שהביא הלחו"ש במלכים ורובם פירשו "על פום" באונקלוס בפסוק הזה על דרך "על מימרא" וכמו שבאמת פי' הרד"ק והדיעה שהביא הלחו"ש שכפי הנר' פירש כדעת כב' על דרך "כשיעור" באמת ק' עליו כנ"ל אם לא שיפרש באמת כדרכינו שכאן משמעו "על ידי" וכוונתו על דרך לשון מושאל מ"כשיעור".

ואגב דאיירינן בי' נימא בי' מילתא. המנח"ש בדבה"י מעיר על שינויי ניקוד בין הפסוקים במלכים ודבה"י ובין הפסוק בפרשת כי תצא. בפ' כי תצא כת' "יוּמְתוּ", "יוּמְתוּ", "יוּמָתוּ" ואילו במלכים "יוּמְתוּ", "יוּמְתוּ", "ימות" כתי' "יוּמָת" קרי, ובדבה"י "יָמוּתוּ", "יָמוּתוּ", "יָמוּתוּ". אך יש להעיר משינוי במילים ולא רק משינוי בניקוד שהרי בפ' כי תצא כת' "לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ" ואילו במלכים נתוספו ב' מילים "לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ" ובדבה"י מילה א' "לֹא יָמוּתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִישׁ בְּחֶטְאוֹ".

ויש להעיר עוד דאין זה כמו שאר שינויים שבתנ"ך בין פסוקים דומים וכמו מִגְדּוֹל\מַגְדִּל בשמואל ותהילים שהרי כאן ב' הפסוקים בנ"ך מצטטים במפורש להפסוק בפר' כי תצא דבמלכים כת' "כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת-מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה'" ובדבה"י כת' "כַכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה'" ועכ"ז בכל א' לא חש הנביא לצטט הפסוק בפר' כי תצא כלשונו וכניקודו ממש אלא ציטט עם שינויים קלים במילים ובניקוד בסגנון שלו. ולא ראיתי מי שהעיר בזה.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת שופטים

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' יוני 20, 2017 9:57 am

יישר כח על עיון ובחינת הדברים.

דוב וו. כתב:המשמעות הב' של הרד"ק בלשון "על פי" על דרך "שיעור הדברים" בכל מקום ביאורו שדבר א' מתמודד "על פי" וכפי מדת דבר ב' אם גדול אם קטן אם מעט אם רב ואין לה קצבה רק תמיד תתחלף הדבר הא' בכמותו במקביל להדבר הב' וכמאמרם ז"ל "אם כן נתת דבריך לשיעורין" דהיינו אין שום דבר קצוב ותמיד משתנה כפי העניין... ולכן לא ייתכן להשתמש בלשון "על פי" המקשר ב' דברים ומשמעו שהדבר הא' משתנה במקביל להדבר הב' לשיעורים קצובים כאלו שאינם משתנים כלל. ואם כן איך שייך לפרש הפסוק "על פי שנים עדים וכו' יומת" על דרך "כשיעור שני עדים וכו' יומת"? האם מדת מיתת הנידון לחצאין ולשיעורין כמדת וכשיעור הריבוי והמיעוט בב' עדים? הלא אין מיתה לחצאין! ועוד איזה עניין של ריבוי ומועט יש במניין הקצוב של ב' עדים? והדברים נראים מוזרים מאוד.

ואיך יתפרש הפסוק (במדבר ט, יז):
וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
איזה 'שיעור משתנה' יש כאן? אם נעלה הענן - נסעו; אם לא נעלה לא נסעו.

גם בפסוק (מלכים א' יז, א):
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי:
בפשטות הכונה שאם יאמר יהיה גשם, ואם לא יאמר לא יהיה. לא שכמות הגשם תהיה תלויה בדיבורו.

(גם בלשוננו אומרים 'על פי דבריו נקבע', אף כשאין נושא של דבר המשתנה לפי מידה או פרמטר אחר).

========

מה שכתב על הרד"ק במלכים, לא הבנתי. שאלתי שאלה פשוטה: מה הוכחת הרד"ק מתרגום אונקלוס לפירושו שהכונה לעדות, בזמן שיונתן תרגם בדיוק כמו אונקלוס, וביונתן אי אפשר לפרש שהכונה לעדות, אלא כפשוטו.

למה אי אפשר לפרש את אונקלוס כמו יונתן? מה ההכרח מאונקלוס לפירוש הרד"ק?

דוב וו.
הודעות: 5
הצטרף: ב' מאי 19, 2014 5:31 pm

Re: פרשת שופטים

הודעהעל ידי דוב וו. » ג' יוני 20, 2017 8:39 pm

מעט דבש כתב:ואיך יתפרש הפסוק (במדבר ט, יז):
וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
איזה 'שיעור משתנה' יש כאן? אם נעלה הענן - נסעו; אם לא נעלה לא נסעו.


כבר פי' הארחה"ק וז"ל שלפי העלותו יסעו בנ"י כדי שידעו זמן הנסיעה וזמן החנייה עכ"ל והוא כפשוטו של מקרא שנשתנו הזמנים עת לנסוע ועת לחנות ובנ"י נסעו וחנו על פי לפי ובהתאמה במקביל להסתלקות או עמידת הענן. היוצא מדברינו שהשיעור הוא זמני הנסיעה והחנייה.

מעט דבש כתב:גם בפסוק (מלכים א' יז, א):
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי:
בפשטות הכונה שאם יאמר יהיה גשם, ואם לא יאמר לא יהיה. לא שכמות הגשם תהיה תלויה בדיבורו.


וע' במצו"ד שם שכ' בפירוש וז"ל כי אם לפי דברי כ"א לשיעור זמן שאדבר בתחלה שיהיה עכ"ל הרי דברים מפורשים דהשיעור שם ג"כ הוא בזמן.

מעט דבש כתב:(גם בלשוננו אומרים 'על פי דבריו נקבע', אף כשאין נושא של דבר המשתנה לפי מידה או פרמטר אחר).


הגם שלשון מקרא לחוד ולשון זמננו לחוד עכ"ז אין זה כה רחוק מיסוד דברינו דהרי גם כאן קיום הדבר או ביטולו תלוי בהחלטת מי שקובע ומכיון שעליו להחליט אם כן אם לא, הרי קיומו או ביטולו של הדבר בהתאם ובמקביל להחלטתו של המחליט שיכול להיות או כן או לא. לא כן כשמדברים על מיתת האבות על הבנים ששם אין הכוונה לשלול מההוה אמינא שבלי הפסוק הייתי אומר שמיתת האבות יהיה תלויה בחטא הבנים שאם יהיה לבנים חטא יומתו האבות ואם לא לא - זה ברור שאינו - אלא ברור ששם הכוונה ל"על ידי" לשלול מההו"א שהאבות יומתו על ידי חטאם של הבנים ואין לזה כל עניין של "על פי"

מעט דבש כתב:מה שכתב על הרד"ק במלכים, לא הבנתי. שאלתי שאלה פשוטה: מה הוכחת הרד"ק מתרגום אונקלוס לפירושו שהכונה לעדות, בזמן שיונתן תרגם בדיוק כמו אונקלוס, וביונתן אי אפשר לפרש שהכונה לעדות, אלא כפשוטו.

למה אי אפשר לפרש את אונקלוס כמו יונתן? מה ההכרח מאונקלוס לפירוש הרד"ק?


כנר' כב' לא הבין כלל מה שכתבתי. בת"י וודאי שאפשר ואפשר לפרש שהכונה לעדות וכשיטת התוס' וע' בהכתוה"ק ולפי הרד"ק בע"כ כן הוא דעת הת"י דהרי לדעת הרד"ק "על פום" במיתת האבות היינו "על מימרא" אך ברור דהרד"ק בעצמו לא רצה לפרש הפסוק במלכים על דרך זה והוא היה מתרגם אחרת משום שלדעתו אין זה מיושב כ"כ עם פשוטו של מקרא במלכים העוסק בעניין מיתת הבנים משום חטא אבותם וכמש"כ "כמו שהביא ראיה מן הפסוק" ולכן העיר דהגם שלדעתו אונקלוס תירגם הפסוק בכי תצא בעניין עדות וכדרשת חז"ל הרי זה רק שם שאין ראייה מהפסוק עצמו שמדברים בעניין מיתת הבנים ע"י האבות אבל כאן יש לפרש הפסוק כפשוטו.

ואשר לההכרח להרד"ק לפרש ד"על פום" באונקלוס במיתת האבות היינו "על מימרא" כבר הארכתי דמכיון שלא יתכן לפרש "על פום" כאן על דרך "כפי שיעור הדברים" ומצינו "על פי" שהוא קרוב מאוד ל"על פום" במשמעות "על מימרא" לכן יש לפרש "על פום" על דרך "על מימרא". ולא רצה לפרש "על פום" על דרך "על ידי" שהרי לא מצינו בשום מקום אחר או "על פי" או "על פום" שמשמעו "על ידי" ולכן יותר טוב לפרשו לדעת הרד"ק על דרך משמעות שמצינו.

שמר
הודעות: 448
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

ת"א הנושא ברכת כהנים

הודעהעל ידי שמר » ד' יוני 21, 2017 12:28 am

בברכת כהנים פ' נשא מפרש התרגום את הברכות יברך ה' וישמרך וכו' בלשון ארמי - כן הוא ברוב החומשים, אך מזה זמן ראיתי בחומשים ישנים שאין תרגום כלל על ברכת כהנים, וצ"ל מכיוון שכתוב כה תברכו וקי"ל שברכת כהנים איננה נאמרת בכל לשון אלא רק בלה"ק א"כ א"א לתרגם את הברכות בלשון ארמי דאי יתרגם ייצא שכה תברכו אפי' שלא בלשון הקודש.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ת"א הנושא ברכת כהנים

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' יוני 21, 2017 12:40 am

שמר כתב:בברכת כהנים פ' נשא מפרש התרגום את הברכות יברך ה' וישמרך וכו' בלשון ארמי - כן הוא ברוב החומשים, אך מזה זמן ראיתי בחומשים ישנים שאין תרגום כלל על ברכת כהנים, וצ"ל מכיוון שכתוב כה תברכו וקי"ל שברכת כהנים איננה נאמרת בכל לשון אלא רק בלה"ק א"כ א"א לתרגם את הברכות בלשון ארמי דאי יתרגם ייצא שכה תברכו אפי' שלא בלשון הקודש.

viewtopic.php?p=333923#p333923
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=372269#p372269
viewtopic.php?p=175553#p175553

מה שנכון נכון
הודעות: 8324
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' יולי 04, 2017 4:36 am

נוטר הכרמים כתב:אמנם לא על התרגום, אבל דברים נחמדים על הפרשה.

===

כב, יח וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ד' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.

ופירש"י, מלא ביתו כסף וזהב - למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים.

והנה כבר הקשו קדמונים (מהר"ש פרימו ועוד) מדברי הברייתא דקנין תורה (מ"ט), אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום אמר לי רבי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה. הרי שגם ר"י בן קיסמא נקט בהפלגה 'אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם', ומאי שנא.

ונראה הביאור הפשוט בזה, דשאני אצל ר"י בן קיסמא שנקט לשון זו אחר שאותו האדם כבר הציע לו אלף אלפים דיני זהב וכו', וע"ז משיב כהלכה שגם אם יתן לו אינו דר אלא במקום תורה, אבל כאן אצל בלעם לא נזכר מידי שהציעו לו ממון, ואם בלעם אומר זאת בהפלגה כזאת אין זה אלא משום שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. ושוב ראיתי שכ"כ בתורה תמימה כאן.

אכן זה את"ש רק לפי פשוטו של מקרא, שלא הציעו לו שלוחי בלק אלא כבוד ולא ממון, אבל יעויין בדברי מהרש"א בחידושי אגדות בבבא בתרא (עח, ב), וז"ל, אבל בלעם היה בעיניו מעט הכבוד הזה של קריאה וסעודה שא"ל כי היה בלעם רע עין בממון אחרים ורצה בשכר ממון וע"כ הוסיף לו בשליחות שנית כי כבד אכבדך וגו' כי כבד דהיינו בסעודה שאמרתי ועוד אכבדך במאד דהיינו ממון מלשון ובכל מאדך כמפורש ואשר שכר עליך את בלעם וגו', וע"כ השיב לו עתה אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב וגו'.

ובאמת שכפירושו עולה בעליל מתוך פירוש רש"י בפס' יז (ומקורו במד"ר ובתנחומא כאן), כי כבד אכבדך מאד - יותר ממה שהיית נוטל לשעבר אני נותן לך.

והחיד"א מביא (בספרו חסדי אבות וראשי אבות על המשנה באבות שם) שנשאל בילדותו שאלה זו מרבו הג"מ יונה נבון בעל נחפה בכסף, והשיב לחלק שר"י בן קיסמא השיב שאדרבה טוב לו התורה ומקום תורה יותר מכל אבנים טובות ומרגליות שבעולם, אבל בלעם הרשע נקט לשון של 'לא אוכל לעבור', ומשמע שרק מחמת שאינו יכול לעבור פי ד' אינו עושה כן, אבל בלאו הכי מחמד הוא את הממון, והיה עושה כל אשר לאל ידו לנוטלו.

ונראה להרחיב יריעת הביאור בזה בהקדם המובא בספר בית יצחק (לר' יצחק ב"ר ניסן מווילנא) בשם רבינו הבית הלוי, בהא דכתיב להלן (כד, י-יג), וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים... וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ד' לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר ד' אֹתוֹ אֲדַבֵּר.

וצ"ב מה חרי האף הגדול הזה של בלק על בלעם, הלא מיד כשבאו אצלו עבדי בלק אמר להם בלעם (כב, יח), 'אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ד' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה', וא"כ מה מצא בו בלק עוון עתה.

אולם כאשר אדם אומר לחבירו לא אוכל לעשות כדבר הזה יש שני אופנים בדבר, דלמשל אם יאמר לחבירו הנני נותן לך מאה רובל כסף ולך הכה לרב העיר על הלחי, וישיב לו לא אוכל לעשות הדבר הזה, ועוד יאמר לאיש אחר, הנני נותן לך מאה רובל כסף ותגביה החומה הזה, וישיב לו ג"כ לא אוכל, הנה תשובת שניהם שווה ששנים אמרו לא אוכל, ובכ"ז אינו דומה לא אוכל של הראשון ללא אוכל של השני, דהראשון יכול לעשות הדבר הזה רק ששכלו ורוח האנושות אשר בקרבו לא יתנהו לעשות הדבר הזה, אולם השני אינו יכול באמת לעשות כן.

והנפק"מ ביניהם הוא דלהראשון אם יאמר אתן לך עשרת אלפים רו"כ ותכה את הרב על הלחי, יכול להיות שיתרצה לזה, אולם השני אף אם יתן לו עשרה מליון לא יעשה זאת, אחרי שאינו יכול לעשות כן באמת.

וזה הענין היה כאן עם בלק ובלעם, דבלעם אמר לבלק שאינו יכול לקלל את ישראל, וסבר בלק שכוונתו היא שלא ירצה לעשות דבר נגד רצון ד' מחמת טוהר לבו, אבל בלק היה יודעו ומכירו שיש לו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה ובכסף או בכבוד רב ועצום יוכל להטות את לבבו, אך כאשר ראה בלק כמה פעמים שהוא עומד בשלו ואינו יכול להשיבו מדעתו, חרה אפו ואמר לו לקב אויבי וגו'. ואזי אמר לו בלעם טעית בחשבונך, אתה סבור שבאמת אוכל לקלל אותם רק שרוחי העדינה לא תתנני להלוך כנגד רצון ד', לא כן הוא, כי לא אוכל לעבור את פי ד' גם ברצוני, יען כי נתן ד' חכה בפי כמבואר בשילהי סנהדרין (קה, ב). עכ"ד.

ונראה להוסיף בזה נופך, דהנה המדקדק בלשון המקראות יראה חילוק גדול בין הפעם הראשונה שבלעם אמר לשליחי בלק 'אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ד' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה', ואילו בפעם השנית כששב בלעם על דברים אלו לבלק 'הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ד' לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר ד' אֹתוֹ אֲדַבֵּר', כאן נשמטה מילת 'אלקי'. וצ"ב.

אמנם לפי המבואר את"ש שבדבריו הראשונים נתן בלעם מקום לטעות כי אי היכולת לעבור את פי ד' היתה מחמת טוהר לבבו שלא לעבור את פי אלקיו, אבל בדבריו השניים שהתנצל בפני בלק על חוסר יכלתו מחמת ההכרח כבר לא הזכיר אלקי, כי באמת אינו יכול מחמת החכה שהושם לפיו ולא מחמת הכרתו האלקית. [יסוד הדברים מהגרא"ב פינקל זצ"ל].

ומעתה לפי"ז מבואר היטב שדברי בלעם הראשונים שאמר שאינו יכול רק מחמת הכרתו האלקית מלמדים על חמדת ממון גדולה, שהרי אם לא היה כן, כבר מהרגע הראשון היה לו להודות בפה מלא כי אין לו יכולת כלל לעבור את פי ד', ודוק.

בקשוני להעלות את מאמרו של הר"י דנדרוביץ.
אפילו אתה נותן לי כסף וזהב.pdf
(418.93 KiB) הורד 121 פעמים

כח הטענה
הודעות: 240
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » א' פברואר 11, 2018 8:42 am

פרשת משפטים

רש"י עה"פ לא תענה על רב לנטת אחרי רבם להטת כתב:ואונקלוס תרגם לא תתמנע מלאלפא מה דבעינך על דינא. ולשון עברי לפי התרגום כך הוא נדרש: לא תענה על ריב לנטות. אם ישאלך דבר למשפט לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק עצמך מן הריב אלא הוי דן אותו לאמיתו.
ואני אומר ליישבו על אפניו כפשוטו וכך פתרונו וכו' ולא תענה על ריב לנטות וגו' ואם ישאלך הנדון על אותו המשפט על תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמתו וכו'
ופיסוק הטעמים כרש"י = "ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים - להטות."
יל"ע אם נמצא בתורה לשון הטית משפט שאינו לשון עיוות, אבל אונקלוס מתרגם לא תטה = לא תצלי, וכאן שינה לפי פירושו.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' פברואר 12, 2018 3:21 am

הפועל 'נטה' מופיע בתורה פעמים רבות, ולאו דוקא בקשר להטיית משפט.
ובכל מקום אונקלוס מתרגם לפי עניינו.

'ויט אהלה' (בראשית יב, ח) - 'ופרסיה'.
'ויט אליה אל הדרך' (בראשית לח, טז) - 'וסטא'.
'ויט אליו חסד' (בראשית לט, יא) - 'ונגד'.
'הטי נא כדך' (בראשית כד, יח) - 'ארכני'.
'נטה ידך על מצרים' (שמות ז, יט) - 'ארים'.
'לא תטה משפט אביונך בריבו' (שמות כג, ו) - 'תצלי'.
'כנחלים נטיו' (במדבר כד, ו) 'דמדברין'

[ובבראשית מט, טו תרגם כוונת הענין, וכן בפסוק המדובר כאן - שמות כג, ב]

כח הטענה
הודעות: 240
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » ב' פברואר 12, 2018 8:36 am

דברים פשוטים הם שהפעל נטה מופיע במשמעויות שונות.
אבל אני הקשתי על האונקלוס שבהקשר של משפט המשמעות בכל התנ"ך היא עיוות הדין.

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' פברואר 12, 2018 9:07 am

כיון שהפועל 'נטה' לכשעצמו יש לו משמעויות שונות, אין כל הכרח שבכל מקום שהנידון הוא דין ומשפט, תהיה אותה משמעות.

בהחלט אפשר לפרש כאן כמו "כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה" (מלכים א' ב, כח).

חיימקה
הודעות: 778
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ש' אוקטובר 06, 2018 10:36 pm

בראשית פרק א פסוק י
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:
תרגום אונקלוס
(י) וקרא יי ליבשתא ארעא ולבית כנישת מיא קרא יממי וחזא יי ארי טב:

בראשית פרק א פסוק כב
וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ:
תרגום אונקלוס
(כב) ובריך יתהון יי למימר פושו וסגו ומלו ית מיא ביממיא ועופא יסגי בארעא:

בראשית פרק מט פסוק יג
זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔ת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן: ס
תרגום אונקלוס
יג) זבולון על ספר יממיא ישרי והוא יכביש מחוזין בספינן וטוב ימא ייכול ותחומיה יהי מטי עד צידון:

מדוע תרגם "יַמִּים" פעם יממי ופעם יממיא?

עולה מן הארץ
הודעות: 153
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:30 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי עולה מן הארץ » א' אוקטובר 07, 2018 12:16 am

מבראשית א כב לא קשה כי הא הידיעה הופכת בארמית לא' בסוף המילה.

מתון
הודעות: 266
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

פרשת בראשית

הודעהעל ידי מתון » א' אוקטובר 07, 2018 4:01 pm

בראשית פרק ד פסוק ז
הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ:

תרגום אונקלוס בראשית פרק ד פסוק ז
(ז) הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר, עתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך:

לפי הנראה התרגום מפרש רק מאמר הראשון של הפסוק, שבתחלה מפרש המילים ואחר כך מבאר הענין שהחטא ישתביק רק ע"י תשובה. אבל מאמר השני: "ואליך תשוקתו וכו'" אינו מפרש כלל. וצ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15583
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 07, 2018 4:19 pm

איך המלים למתבר תוקפהון נכנסות במילה ויתעצב?

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת בראשית

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוקטובר 07, 2018 11:03 pm

מתון כתב:בראשית פרק ד פסוק ז
הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ:

תרגום אונקלוס בראשית פרק ד פסוק ז
(ז) הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר, עתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך:

לפי הנראה התרגום מפרש רק מאמר הראשון של הפסוק, שבתחלה מפרש המילים ואחר כך מבאר הענין שהחטא ישתביק רק ע"י תשובה. אבל מאמר השני: "ואליך תשוקתו וכו'" אינו מפרש כלל. וצ"ע.

לבוש האורה
...והכי פירושה, לפתח קברך [='ליום דינא'] חטאך שמור, כל זמן שאליך תשוקתו, כלומר, כל זמן שאתה תמשך אחריו, שאז ודאי משתוקק אליך יותר, על דרך ארז"ל משביעו מרעיבו. ועל דרך 'הוי מושכי עון בחבלי שוא וגו' כעבות העגלה חטאה', כי כן דרכו של יצר הרע, כשרואה שאדם ימשך אחריו, ישתוקק היצה"ר אליו יותר, ויסיתהו בכל יום בשחת להפילו.
אי נמי, הכי פירושו, כל זמן שתשוקתו שהיא להכשילך היא 'אליך', כלומר, היא שלך, ואתה מקבלה עליך לעשות רצונו, והיינו 'אם לא תתוב'...

מעט דבש
הודעות: 2754
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אוקטובר 07, 2018 11:10 pm

אוצר החכמה כתב:איך המלים למתבר תוקפהון נכנסות במילה ויתעצב?

כתב רש"י (ו, ו):
ויתעצב האדם אל לבו של מקום, עלה במחשבתו של מקום להעציבו, וזהו תרגום אונקלוס.


וכתב ב'מעט צרי':
[התרגום] מפרש "וַיִּתְעַצֵּב" כאילו כ' "וַיֵּעָצֵב" (אף שלשון הכתוב התפעל, הוא כמו נפעל - עיין רש"י לקמן כד, סה ורא"ם שם) (ד.י.) ומוסב על האדם (שהרי אין עצב כלפי מעלה - באר היטב) שנהיה האדם עצוב (שרצון ה' כאילו כבר נעשה), והעצבות נהיתה מזה "שנשבר חזקם". ו"אל לבו" בלשון הכתוב, פירושו, בְּלִבּוֹ [כמו "מים חיים אל כלי" (במדבר יט, יז) שפירושו, בכלי. והכונה, ברצונו של הקב"ה – מפרשים]. ומצינו "לב" משמש לכונת "רצון", כמו, "ונתתי לכם רועים כלבי" (ירמיה ג, טו) ועוד (ע' רמב"ם מו"נ א, לט; רמב"ן לק' כז, מא). וזה מה שתרגם "כרעותיה".


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים