מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
ברקים רב
הודעות: 676
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי ברקים רב » א' אוקטובר 19, 2014 12:03 pm

הה"ד כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו וגו'

סמל אישי של המשתמש
ירח מלא
הודעות: 164
הצטרף: א' אפריל 27, 2014 12:00 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי ירח מלא » א' אוקטובר 19, 2014 12:33 pm

עברתי על הסדרא השבת בחוברת של עוז והדר, ברצוני לציין כי כנראה הם לא עברו על רש"י להגיהו משיבושי המגיהים. כידוע (וראה ברש"י של הרב שאוועל) המילים אז הוחל - לשון חולין הם כלל לא מרש"י וגם לא ברור מה הציון לבראשית רבה שם. ועוז והדר לא העירו כלום.

סגי נהור
הודעות: 4097
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי סגי נהור » א' אוקטובר 19, 2014 1:15 pm

ההשוואה בין פירוש על המקרא ובין שוטנשטיין על הש"ס אינה במקומה כלל. מובן ופשוט שאיננו לומדים מקרא כפי שאנו לומדים גמרא. הגמרא הריהי מסורה לגמרי לעיונו ולהבנתו של הלומד. דרך הלימוד בה היא שכל ישר והגיון בריא, ואנו מחפשים בה את הפירוש המסתבר לנו ביותר. לא כן במקרא שנשאר לעולם נשגב מאתנו, ואם נבוא לפרשו לפי המסתבר לנו ננטה לגמרי מן האמת. הדברים האלה ברורים לכל בן דעת.

אינני מחווה דעה על הפירוש עצמו שלא ראיתיו, אלא רק על ההשוואה שהופיעה כאן.

לענין השאלה מהו פשוטו של מקרא בפירוש רש"י - יצוין לדברים מעניינים בזה בגליון "מעיינותיך" החב"די, עמ' 33 ואילך: http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/Gilion37digital.pdf

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' אוקטובר 19, 2014 5:07 pm

לומד_בישיבה כתב:
פרשת נח - מתוך הצוהר לתיבה - אין להעתיק או לעשות בזה שימוש כל שהוא.pdf

יפה כיוון ברקים רב
ברקים רב כתב:הה"ד כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו וגו'

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי איש רגיל » א' אוקטובר 19, 2014 5:20 pm

ראיתי את החוברת של בראשית, באופן כללי עבודה יפה. אך ראיתי שהביאו שם את מחלוקת הראשונים בפירוש התיבות 'בראשית ברא', וכיון שהעורך כנראה לא הבין את דברי הרמב"ן, על ען נגזר על כל הקוראיםצאת דבריו שגם הם לא יבינו.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » א' אוקטובר 19, 2014 5:24 pm

איש רגיל כתב:ראיתי את החוברת של בראשית, באופן כללי עבודה יפה. אך ראיתי שהביאו שם את מחלוקת הראשונים בפירוש התיבות 'בראשית ברא', וכיון שהעורך כנראה לא הבין את דברי הרמב"ן, על ען נגזר על כל הקוראיםצאת דבריו שגם הם לא יבינו.


זה העונש של כל מי שלומד מליקוטים. מי שרוצה להבין בעצמו שילמד בעצמו.

ארי
הודעות: 126
הצטרף: ה' מרץ 27, 2014 5:57 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי ארי » א' אוקטובר 19, 2014 6:33 pm

לומד_בישיבה כתב:ב. בנוגע למה שכתבת שאין להם תקציבים להחזיק אברכים כנראה שאינך מכיר את הרב ראזנבערג בעל השימה בפיהם. ודו"ק וק"ל.

בעל השימה בפיהם הוא הרב סג"ל מביתר ולא הרב ראזנבערג. [ואולי לזה הכוונה ודו"ק וק"ל].

מחולת המחנים
הודעות: 2878
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' אוקטובר 19, 2014 6:45 pm

לא ידעתי שעסק פירוש החומש נהיה היום לנושא כל כך חם ומלא אמוציות, בביתי שוכנים עדיין סט מקראות גדולות פשוט שבהוצאת 'פרדס', שקיבלתי ביום הבר-מצוה מבנו של אחד השותפים בפרדס.

בעיני לא מצא חן השם "ביאור" שנתנו עוז והדר לסדרת מקרא מפורש - שם שמדיף קצת ניחוח מהביאור של מנדלסון.

וילנאי
הודעות: 25
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 1:49 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי וילנאי » א' אוקטובר 19, 2014 10:00 pm

איש רגיל כתב:ראיתי את החוברת של בראשית, באופן כללי עבודה יפה. אך ראיתי שהביאו שם את מחלוקת הראשונים בפירוש התיבות 'בראשית ברא', וכיון שהעורך כנראה לא הבין את דברי הרמב"ן, על ען נגזר על כל הקוראיםצאת דבריו שגם הם לא יבינו.

גם אני התפלאתי על חוסר ההבנה הבסיסית בדברי הרמב"ן לפי דברי העורך הרמב"ן בא ליישב איזה קושיה של רש"י ותו לא,
אך האמת שיש כאן פשט מחודש ונפלא שהשם ברא את חומר השמים ואת חומר הארץ לראשונה ואת כל זה העורך כלל לא מבאר, וגם את ההסבר של חומר ההיולי שהוא חומר בלא צורה, הוא מטייח באופן קיצוני.
בסדר הכל תלוי איך עורך וכמעשהו במתיבתא כך מעשהו במ"מ.

משה גרוס
הודעות: 313
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 2:13 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי משה גרוס » א' אוקטובר 19, 2014 10:24 pm

עוד טרם אפנה לדון בעצם הדברים מקריאה בקופיא ראיתי טעויות מזוויעות בניקוד. מכון בעל שם וממון יכול להשקיע בהגהה על הניקוד ולהוציא סולת נקייה.
ניקוד הוא כמו חומוס, עושים באהבה או לא עושים בכלל!
גם ראוי שיעשו עריכה לתחביר שיהיה לפי התקן, וממילא יותר מובן [לא קשו רלאקדמי או אקדמיה, קשור לעזרה לקורא].

אלכסנדרוס
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:11 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר אין גבול לחוצפה

הודעהעל ידי אלכסנדרוס » ב' אוקטובר 20, 2014 2:18 pm

הוגה ומעיין כתב:מ"מ, אמשיך בניסיוני לדבוק במידתו של הלל בערב שבת. אין דרכי בויכוחים, ומטרתי בפורום זה היא להיעזר ולעזור, לכן אראה את שאלתך כבקשת עזרה ולא כטיעון.
מ"מ דומה לדע"מ בכך ששניהם מנסים לסייע ללומד לתת מענה למירב השאלות בפשט, מתוך התייחסות גם לריאליה ולשאלות דקדוק, מבנה הפסוק ומבנה הפרשה, זאת לצד השאלות ה"רגילות" בפשט.
עיקרי ההבדלים על קצה המזלג:
א. היקף: בדע"מ מובאת בד"כ שיטה אחת, ולפעמים בהערות שיטה נוספת. במ"מ נעשה מאמץ לשמור מצד אחד על בהירות ותמציתיות, אך מצד שני להקיף את כל דברי הראשונים, ולפחות לציין לדבריהם בסגנון ספר המפתח של רמב"ם פרנקל, כשהאריכות אינה מאפשרת להביא יותר מכך.
ב. מבנה: מכך נגזר ההבדל הבולט (לעיני כל רואה...) במבנה. בדע"מ הפירוש הוא ב"פנים", ויש מעט הערות שוליים. במ"מ ה"פנים" אינו אלא בסגנון המכונה "שיטת שוטנשטיין", ועיקרו של הפירוש ב"הערות", עם כותרות צד המקלות על התמצאות בהן.
ג. מקורות. בדע"מ מעטים המקורות מהראשונים, ומאידך רבים הדברים המובאים, בשמם ושלא בשמם, מרמ"ד, רנה"ו וחוקרי מקרא. במ"מ המקורות הם הגאונים (רס"ג ובני דורו) והראשונים (שחלקם לא ראו אור בעת עריכת דע"מ), ואין מובאים דברים מאלו שעזבו את ביהמ"ד (אך נעשה מאמץ למצוא ולהביא התייחסות מתוך ביהמ"ד לשאלות בפשט שהם מעוררים, שכמובן קלה היום לאין ערוך בזכות המאגרים הממוחשבים, ובזמנו היתה בלתי אפשרית כמעט).
ד. שפה וסגנון. דע"מ ערוך בשפה העברית, וגם יחסו לראשונים כמלאכים וכו' אינו תמיד בנוסח המתבקש. מ"מ ערוך על טהרת לה"ק, ויבינוהו גם יושבי-גולה, וסגנונו כמתאים ללומדי ביהמ"ד.
ה. רש"י. בדע"מ אין כל העדפה לפירושו. במ"מ ההוראה היא "להעדיף את פירושו של רש"י על פני שאר הראשונים, כיון שפירושו נתקבל בכל תפוצות ישראל כפירוש העיקרי לתורה".
ו. פיקנטריה. במ"מ יש חריגות, פה ושם, בהבאת דברים "שאינם פשט ממש, בפרט אם הם מוכרים וידועים לציבור, והם מוסיפים טעם ושמאלץ", דוגמת וורטים ידועים מבית בריסק וכדו'. בדע"מ אין חריגות כאלו.


תודה על התשובה המפורטת ומאירת העיניים. אם יורשה לי אעמיד על הבדל מהותי נוסף - ובעיניי הוא ההבדל המשמעותי ביותר - בין ד"מ למ"מ:
הפירוש דעת מקרא נכתב ע"י מומחים ידועים לתחום, ולפעמים מומחים שאין דומה להם בעולם כולו (כמו עמוס חכם ז"ל), ולא ע"י אברכים שלמדנותם אומנותם ועבודתם תחביבם.

רוצה לידע
הודעות: 185
הצטרף: ו' אפריל 25, 2014 10:09 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי רוצה לידע » ב' אוקטובר 20, 2014 5:20 pm

לאחר קריאת כל הצדדים לכאן ולכאן רציתי לשאול חכמנו דפה מהו באמת הפירוש הכי מועיל לתורה ומה לרש''י לא מצאתי הרבה ברש''י כפשוטו שבסה''כ תורגם דבריו ללה''ק קלה אני מבקש פירוש מעמיק שידון בהקשיים שבדבריו
גם אם יכול אחד להמליץ על פירוש טוב לפירוש הרמב''ן עה''ת

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוקטובר 20, 2014 8:51 pm

רוצה לידע כתב:לאחר קריאת כל הצדדים לכאן ולכאן רציתי לשאול חכמנו דפה מהו באמת הפירוש הכי מועיל לתורה ומה לרש''י לא מצאתי הרבה ברש''י כפשוטו שבסה''כ תורגם דבריו ללה''ק קלה אני מבקש פירוש מעמיק שידון בהקשיים שבדבריו
גם אם יכול אחד להמליץ על פירוש טוב לפירוש הרמב''ן עה''ת


על פירוש רש"י הק' לתורה נכתבו עשרות ספרים מגדולי הדורות (החל מרבותינו הראשונים) העוסקים בדבריו בעיון
גם על פירוש הרמב"ן הק' (אם כי פחות)

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2606
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' יולי 15, 2015 1:30 am

רוצה לידע כתב:לאחר קריאת כל הצדדים לכאן ולכאן רציתי לשאול חכמנו דפה מהו באמת הפירוש הכי מועיל לתורה ומה לרש''י לא מצאתי הרבה ברש''י כפשוטו שבסה''כ תורגם דבריו ללה''ק קלה אני מבקש פירוש מעמיק שידון בהקשיים שבדבריו
גם אם יכול אחד להמליץ על פירוש טוב לפירוש הרמב''ן עה''ת

יש מקראות גדולות עם 11 מפרשים על רש"י ע"י מכון תורה מבוארת
לגבי הרמב"ן ראיתי פעם שיש פירוש של מכון המאור

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 795
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' יולי 15, 2015 1:39 am

עוז והדר הוציאו פירוש על רש"י, מלוקט מכל המפרשים, נחמד לעיניים. הוכנס בתוך ה'מקרא מפורש' במדור 'ביאור רש"י'.
גם על הרמב"ן הם הוציאו 'רמבן המבואר', סט יפה שמבאר כל שורה בדה"ק עם הרחבות ועיונים.
אני ממליץ בחום.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' יולי 15, 2015 4:15 pm

אמש עיינתי בחומשים של עוז והדר ומוזר לי מאוד שהתעלמו מסוגיות ארוכות.

ואפרט אחת מהם ממה שחיפשתי שם.

כתיב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ופרש"י לפניהם ולא לפני גוים. וברא"ם שם, ואפילו ידעת בדין אחד שהגויים דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם כו'.

והנה בגיטין פרק המגרש (פח,ב) פרש"י ד"לפניהם" קאי אשבעים זקנים שעלו עמו להר קודם מתן תורה, כדכתיב (כד,א) "ואל משה אמר עלה" וגו', פירוש, שהם כלם סמוכים, ומיקרו אלהים, ואימעוט מ"לפניהם" אפילו ישראלים הדיוטות.

וז"ל רש"י שם, ד"לפניהם" קאי אשבעים זקנים שעלו עמו להר קודם מתן תורה, כדכתיב "ואל משה אמר עלה" (כד,א) וגו', פירוש: שהם כלם סמוכים, ומיקרו אלהים, ואימעוט מ"לפניהם" אפילו ישראלים הדיוטות.

ולכאו' זהו פשטות כוונת הכתוב לפניהם לשבעים הזקנים ומדוע בחר רש"י לפרש ולא לפני גוים שאין זה פשוטו של מקרא. עוד קשיא לי בזה, מה הפשט בגמ' שם שכל אשבעים זקנים היו סמוכים, מהיכי תיתי לומר כן. וגם אם נפרש ש'סמוכים' הכוונה בזה, רשות לדון מהכ"ת שמרע"ה הסמיך את כל הע' זקנים, וההיפך ממשמע בפרשת יתרו כל דבר הגדול יביאו אליך, והכוונה בזה, כשיצטרכו בי"ד של ע"א.

אתמהה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 15, 2015 4:24 pm

לא הבנתי.
המקרא מפורש של עוז והדר צריך לענות תשובה או להתייחס לכל הקושיות שאפשר להקשות על העניין?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' יולי 15, 2015 4:26 pm

זה במינימום.
כנלע"ד.
בפרט כאשר מתיימרים לעשות פירוש על רש"י היה להם לעיין לפחות ברא"ם.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' יולי 15, 2015 5:18 pm

ולכאו' זהו פשטות כוונת הכתוב לפניהם לשבעים הזקנים ומדוע בחר רש"י לפרש ולא לפני גוים שאין זה פשוטו של מקרא. עוד קשיא לי בזה, מה הפשט בגמ' שם שכל אשבעים זקנים היו סמוכים, מהיכי תיתי לומר כן. וגם אם נפרש ש'סמוכים' הכוונה בזה, רשות לדון מהכ"ת שמרע"ה הסמיך את כל הע' זקנים, וההיפך ממשמע בפרשת יתרו כל דבר הגדול יביאו אליך, והכוונה בזה, כשיצטרכו בי"ד של ע"א.

לגופו של דבר, סוגיא מאוד סבוכה, מה גם שמפורש במק"א שהראשונים שקיבלו 'סמיכה' ממרע"ה היו השבעים זקנים אצל ואספה לי וכמבואר בפרשת בהעלותך.
--
ומצאתי רשום אצלי דמשום כך לא ניחא ליה לרש"י לפרש כסוגיית הגמ' בגיטין.
אם ישנו עוד תירוצים אשמח לשמוע

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 795
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' יולי 15, 2015 9:22 pm

מאיפה לקחת שאינם אותם שבעים זקנים? שוב מצאתיו במדרש במדבר רבה פרשת בהעלותך פרשה טו סימן כא.

מה הקשר בין ה'סוגיא המאוד מאוד סבוכה' הזאת ל'מקרא מפורש'? תזכור שזהו אינו פירוש למעיינים ולמדנים הלומדים בישיבה.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' יולי 15, 2015 10:49 pm

שטייגעניסט כתב:מאיפה לקחת שאינם אותם שבעים זקנים? שוב מצאתיו במדרש במדבר רבה פרשת בהעלותך פרשה טו סימן כא.

מה הקשר בין ה'סוגיא המאוד מאוד סבוכה' הזאת ל'מקרא מפורש'? תזכור שזהו אינו פירוש למעיינים ולמדנים הלומדים בישיבה.

כמה זמן חיו אותם הזקנים?
מה גם שיש לי עוד כעשרה ראיות מוצקות שאין זה אותם הזקנים.
ומה שאמרת שאין זה ללמדים החכמה היא לפשט את הדברים הקשים שאם לא כן היינו הך עם החומש בהוצאת לשם לא כן?!

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' יולי 15, 2015 10:57 pm

לומד_בישיבה כתב:וההיפך ממשמע בפרשת יתרו כל דבר הגדול יביאו אליך, והכוונה בזה, כשיצטרכו בי"ד של ע"א.


יש גם לשים לב, למה שכתבתי לעיל, שה' אמר למרע"ה את הדבר הגדול יביאו אליך, והיינו במקום שיצטרכו ע"א והוא מפורש ברמב"ם עיין שם, ואילו זקנים אלו קיבלו סמיכה הרי יש לנו ע"א ומדוע דבר הגדול אליך.
--
רמב"ם סנהדרין פרק ה' הלכה ב - וכן אין נעשה זקן ממרא, ולא עונשין עיר הנידחת, ולא משקין את הסוטה, אלא בבית דין הגדול. ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות, ולא מוציאין למלחמת הרשות ולמדידת החלל, אלא על פי בית דין הגדול: שנאמר "כל הדבר הגדול יביאו אליך" (שמות יח,כב).
נערך לאחרונה על ידי לומד_בישיבה ב ה' יולי 16, 2015 2:55 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 795
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' יולי 15, 2015 11:12 pm

מה לך ראיה 'מוצקת' יותר ממדרש מפורש שהללו מתו ואלו אחרים הם?
בבקשה אל תסיט את עניין האשכול.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ד' יולי 15, 2015 11:43 pm

הרב שטייגניסט כפי שכתבתי לכבודו באישי איני מעוניין להמשיך כאן את הנושא, יודע אני שת"ח עובדים על החומשים וחלק מהם אני מכיר וזה פשוט לא נעים.

יודקרת
הודעות: 109
הצטרף: א' דצמבר 08, 2013 11:10 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר אין גבול לחוצפה

הודעהעל ידי יודקרת » א' ינואר 24, 2016 6:43 pm

יודקרת כתב:
אליעזר א כתב:אין דבר כזה מקום שרש"י לא פירש, אם אתה אומר כן, לא הבנת את רש"י או שלא אחזת ראש ויש לי אלף ואחד דוגמאות כאלו


אין מקום שרש"י לא פירש?

באר לי לדוגמא פסוק זה מפרשת תזריע:
{יג-לז} וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן:

או פסוק זה מפרשת שופטים:
{יח} וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם:


בפרשת שמות (ד ל):
'וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם'.

מי עשה את האותות, אהרן או משה?

אבי ישועה
הודעות: 414
הצטרף: ה' פברואר 09, 2012 4:37 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי אבי ישועה » א' אוגוסט 28, 2016 10:54 am

מה שברור כי לסדרת 'מקרא מפורש' יש מעלות עצומות, ומנסיוני הנני להמליץ לכל אחד ללמוד בספרים אלו ולהיווכח בתועלתם המרובה.
כמובן שבמבט ביקורתי אין ספר שחף מביקורת, אך אין בכל הטענות [שחלקם נובעות אולי מחוסר פרגון וכיו"ב] כדי לעמעם את העבודה המשובחת.

גימפעל
הודעות: 2769
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי גימפעל » א' אוגוסט 28, 2016 4:45 pm

אבי ישועה כתב:מה שברור כי לסדרת 'מקרא מפורש' יש מעלות עצומות, ומנסיוני הנני להמליץ לכל אחד ללמוד בספרים אלו ולהיווכח בתועלתם המרובה.
כמובן שבמבט ביקורתי אין ספר שחף מביקורת, אך אין בכל הטענות [שחלקם נובעות אולי מחוסר פרגון וכיו"ב] כדי לעמעם את העבודה המשובחת.

הטענות שנטענו על הספר הנ"ל הם על עצם הגישה לפרש את פסוקי התורה שלא לגמרי ע"פ רש"י, ולכן לא מובנת מסקנתך שאתה מנסה להציג שזה צספר מעולה אלא שיש כאן אי אלו ביקורות שיש בכל ספר.

אבי ישועה
הודעות: 414
הצטרף: ה' פברואר 09, 2012 4:37 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי אבי ישועה » א' אוקטובר 30, 2016 10:26 am

גימפעל כתב:
אבי ישועה כתב:מה שברור כי לסדרת 'מקרא מפורש' יש מעלות עצומות, ומנסיוני הנני להמליץ לכל אחד ללמוד בספרים אלו ולהיווכח בתועלתם המרובה.
כמובן שבמבט ביקורתי אין ספר שחף מביקורת, אך אין בכל הטענות [שחלקם נובעות אולי מחוסר פרגון וכיו"ב] כדי לעמעם את העבודה המשובחת.

הטענות שנטענו על הספר הנ"ל הם על עצם הגישה לפרש את פסוקי התורה שלא לגמרי ע"פ רש"י, ולכן לא מובנת מסקנתך שאתה מנסה להציג שזה צספר מעולה אלא שיש כאן אי אלו ביקורות שיש בכל ספר.

אין שום חיוב ואין זו מטרת הספר לפרש על פי רש"י, כי אם לתת פירוש מספיק על כל מילה וענין, אם בד"כ כי נתנו שם לרש"י משקל מכובד על פני שאר המפרשים.

יגאל10
הודעות: 259
הצטרף: ה' ינואר 03, 2013 11:02 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי יגאל10 » ב' נובמבר 07, 2016 11:37 am

בהקשר לנושא האשכול ככלל, אעתיק מכתבים מעניינים של הרבי מליובאוויטש לרש"י זויין בנוגע להצעה על פירוש חדש לנ"ך. ואם כי אופי הפירוש המוצע שונה מנדו"ד. מ"מ דון מינה ואוקי באתרא...:

ב"ה, ב' כסלו, ה'תשכ"א
ברוקלין, נ.י.

הרב הגאון הוו"ח אי"א צנמ"ס עוסק בצ"צ

וכו'

מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

בהמשך למכתבי כת"ר אודות ההצעה לערוך ולסגנן מחדש פירוש על התנ"ך, פירוש מסורתי וביחד עם זה שדור החדש יבינהו, וההצעה שאשתתף במפעל האמור, ועוד יותר, שאשתתף באחריות למפעל, וכו', ובהמשך להשיחות שהיו לי כאן בענין זה עם מר... שי', באתי לבאר עמדתי בהאמור, ותוכן המענה שלי בעל פה בשיחות האמורות.

ואתחיל בנוגע להשתתפותי במפעל האמור, ובהקדים, אשר מפעל אחראי ביותר שכזה - באם נפסל מקצתו נפסל כולו. ואפילו אם רק באיזהו מקומן ייכנס בו פירוש שאינו מתאים ויודפס כך, הרי זה מטיל פגם בכל המפעל. שמזה מובן שאחראי יכול להיות רק זה שיש בידו הזמן והפנאי להקדישו ככל הדרוש לעבור על כל הפירוש מן הקצה אל הקצה, ולעבור בעיון המתאים, בכדי לשלול כל סטי' מדרך המסורה, היא היא דרך הישרה.

כן מובן שבמפעל כהאמור - אינו שייך ענין של מינוי שליח או בא כח, כי אין דבר אחראי כזה נעשה על ידי אמונה באחרים וסמיכה עליהם. ובפרט על פי פתגם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, אשר מלה הבאה בדיבור היא לרבים, שבכתב - לכל הדור, ושבדפוס - לדורי דורות.

ולכן מוכרחני לסרב מלקבל ההצעה האמורה, ולא רק לשללה בנוגע להאחריות, אלא גם כן שלא לתת שמי להמפעל, כיון שקריאת השם היינו הך דהשתתפות בהאחריות, כמובן.

ב) בנוגע לעצם המפעל, דעתי שדבר נכון הוא, אבל אך ורק - באם ייעשה על ידי אנשים נאמנים ולאחרי זה - ביקור של כמה וכמה בני סמכא שיש להם נאמנות בהחלט בענינים כגון אלו. ואפרש דברי:

אף שבעצם הדבר - נתפרשו דברי התנ"ך על ידי המפרשים הראשונים ושלאחריהם, מתחיל מפרשנדתא הוא פירוש רש"י ועד למצודת דוד ומצודת ציון, אשר סמכות מיוחדה להם, כי עסקו בפירוש התנ"ך מתאים לענינו, זאת אומרת, מלאכת הקדש, שפירשו תורת ה', ספר הספרים, מבלי כל פניות ונגיעות, אפילו פניות רוחניות, ועל אחת כמה וכמה מבלי התשוקה להעמיד על דעת עצמו ולהראות שאין כל דבר נעלם ונסתר, וכלשון רש"י בכמה מקומות "לא ידעתי" וכיו"ב, ועוד בזאת מודגשה הסמכות שלהם - בהיות להם מסורה מדור לדור בפירוש הכתובים לאמתתם, וקרוב לודאי - כמה פירושים שנמסרו מדור לדור מאז כתיבת ספרי התנ"ך. וידועים דברי הרמב"ם בנוגע ללשון הקדש, איך שמפני ריחוק הדורות נשתכחו כמה ענינים ופרטים שזהו מקשה בהבנת הלשון, הרי שהיתה מסורה בזה.

אף על פי כן, כיון שיש שנויים בסגנון, כמה ענינים שלפנים הי' פי' פשוט ועכשו - לא פשוט וכיו"ב, לכן טוב שיערך פירוש האמור. והרי יש לנו להשען על מה שגדולי ישראל בדורות שקדמונו - הרשו להעתיק מפירושים האמורים ללשון אידיש, עברי טייטש, והשתדלו להפיצה בין אלו שלא יכלו מפני איזו סיבות שתהיינה, ללמוד מפירוש רש"י ושלאחריו. אלא שפשוט שתנאי העקרי לכל המפעל - שיהי', כלשון חז"ל, יין ישן ורק הקנקן, זאת אומרת, רק הסגנון והלשון, יהי' חדש. ויין הישן - הרי זה אותם הפירושים שסמכו עליהם ידיהם גדולי ישראל בדורות שקדמונו, וכנזכר לעיל - מפירוש רש"י ועד למצודת דוד ומצודת ציון.

ג) על דרך שמצינו בפירושים הקדמונים - שהוסיפו דיוק בפירושם על ידי הבאת ביטוי מלשונות אחרים, וכל' רש"י - בלע"ז, הרי גם בפירוש האמור יש להכניס על דרך זה.

ד) כן מובן שיש להוסיף השוואות ללשונות אחרים, ועל דרך מאמר חז"ל אנכי לשון מצרי (תנחומא על הכתוב). כן יש לצטט במקומות המתאימים התגליות הארכיאולוגיות, וגם להוסיף ציורים. והרי גם בזה מצינו במפרשים המקובלים תקדים בכגון דא, כמו ברמב"ם פיה"מ והערוך וכו' (אף שבדפוסים המאוחרים השמיטו כמה מהציורים - כנראה מסיבות טכניות).

ה) כיון שהמפעל ייעשה על ידי בני אדם, שכל אדם יש לו תכונות מיוחדות, וכיון שכאמור - יסוד עקרי ותנאי מוחלטי בעריכת הפירוש שיהי' דוקא יין ישן כנ"ל, מוכרח שהפירוש ייערך על ידי אנשים כאלו שאינם בעלי חידוש, וחוש וכשרון להם בליקוט וסידור דברים. ובפרט שרואים במוחש שברוב האישים, הרי תכונות האמורות סותרות אחת לרעותה, ומי שיש לו כשרון בחידוש - על פי רוב חסר לו בליקוט ומסירת דברי אחרים כהויתם, כי אי אפשר שלא יערב חידוש משלו, וסוף סוף החידוש משתלט על הישן.

ו) מובן ג"כ - שכל המפעל ענינו הוא למסור פירוש המקובל של התנ"ך בסגנון ובאופן הכי בהיר ופשוט, שמזה התוצאה הראשונה - שאין כל מקום בפירוש האמור לצטט דיעות הנוגדות אפילו על מנת לשלול אותן בהחלטיות, כי אם להביא הפירוש כמו שהוא. ומי שירצה דוקא לקיים המשנה דע מה שתשיב, הרי יחפש לו במה במקום אחר.

ז) עוד - שאלה עקרית, היש מקום בפירוש האמור לדרשות רז"ל, עכ"פ באיזהו מקומן, וכרגיל בפירוש רש"י, שהרי תכלית לימוד התנ"ך הוא לא רק להבין הכתוב כצורתו, כי אם "גם כן" לדעת את נותן התורה. וצריך עיון בזה. ואולי הפתרון המתאים ביותר הוא - שדרשות האמורות יבואו בצד הפירוש על הגליון או למטה הימנו, לא בתוכו.

ח) עוד יש להאריך בהאמור, ולא באתי בזה אלא לציין ראשי פרקים ובנקודות אשר לדעתי מוכרחות הן, ואשר באם אי אפשר לקיימן (התנאים הנ"ל כולם ובמילואם ) - עלול כל המפעל להביא היזק גדול - תמורת התועלת המקווה, וד"ל.

מכתב שני, ו' שבט תשכ"א

...ג) בהנוגע לפירוש על התנ"ך - הנה ע"ד פירוש מדעי של פרופ'...וכאילו הבעתי דעתי בזה, פליאה גדולה שמועה זו, וכמדומה שזוהי הפעם הראשונה ששומע הנני ע"ד מציאות פירוש זה, אף דמילתא דלא רמיא עלי' דאינש כו'. אבל בכל אופן גם ע"פ הנקודות במכתבו - אין הנ"ל מתאים כלל לערוך פירוש מסורתי על התנ"ך. מה שאמרתי אודות נוסחאות וגירסות, הרי על אתר פירשתי למה כוונתי, והוא - בדוגמת ההוצאה ע"י פרופ' קיטל - שבשולי הגליון אסף הגירסאות שבס"ת דפוסים וכת"י שונים. ומובן שלא הי' כל דבור בזה בהנוגע לביקורת המקרא וכיו"ב ח"ו.

ד) ולהערתו אודות מה שמוזכר במכתבי או בדברי פי' מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה, ובחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה.

ה) לכתבו למה לא לחדש פירושים, ובפרט שמצינו בכגון דא בשמו דרש"י כמו שהובא מנכדו הרשב"ם - החילוק פשוט ע"פ דברי רבנו הזקן (הובא ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בהמשך תערב, בחלק שלא הועתק) שכל המחברים עד הט"ז והש"ך והם בכלל עשו החיבורים שלהם ברוח הקדש (הועתק גם בהיום יום ו' שבט). דא"ג לאחרי זמן מצאתי זה גם בספר שארית ישראל דרוש לסוכות למהרי"ד מווילעדניק בשם "הריב"ש" - שכנראה הכוונה להבעש"ט.

ו) ועוד להעיר - שהפליאה אדרבה על אלה שאין רוצים להסתפק בהפירושים שקדמונו - עכ"פ בהנוגע לפירושים ע"ד הפשט, שלמדו בהם את התנ"ך וביארוהו כל צרכם. ואפילו בהביא בחשבון התגליות וכו' הרי לזה מספיק הערה בשולי הגליון, ואין כל צורך בעריכת פירוש מחדש. ובהתבונן להמצב בדורנו וכו' וכו'- הנה פלא הדבר שדוקא בני דור הצעיר רוצים לחזור אל המקורות, אלא שאותם שנלחמו במשכילים בצעירותם- נדמה להם שגם דור החדש רוצה להלחם, ובמילא אוחזים בתכסיסים וכלי זיין שאין בהם כל צורך כלל. ואם בכלי זיין גשמיים מתוך שאינו צריך אינו נאה (שבת ס"ג א') - הרי בהנוגע לרוחניים הוא גם מזיק. וכנראה במוחש מכל הספרות, שבסגנון החדש קורין לזה אפולגטית, האט מען דערפון צרות עד היום [לרבות הדרוש אור החיים של בעל תפארת ישראל, ספרי הרב הירש ועוד, ועד בדור דורות לפנים - פרושי פילון (ידידי') האלכסנדרי שרצו להתאים אף כי בכוונה טובה, ליפיפותו וכו' - אך שאינה שייכת ואינה אמיתית בכגון דא] וד"ל.

לבי במערב
הודעות: 2722
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' מאי 08, 2020 1:11 am

בפשטות, במכתבים הנ"ל הכוונה היא (לכאו') לפי' דע"מ, והטעם מובן.

ולאידך, לפירוש כשר על התנ"ך כפי הקבלה המסורה לנו מדור דור (בסגנון ובלשון המובנים לַכֹּל), לא התנגד כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, ואדרבא:
דרומי כתב:אגב קהתי, שמעתי בשם הרבנית שלו, שהאדמור מחבד הפציר בו (כשהיה אצלו, לאחר הוצאת הפירוש על המשניות) שיעזוב את עבודתו בבנק ויקדיש את ימיו לעשיית פירוש דומה על התנ"ך. היה קשה לו לקבל את ההחלטה, ולמעשה הוא נלב"ע לאחר זמן לא רב. תנצב"ה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים