אני מחפש הבנה בדיבור אחד ברש"י מלכים ב' ו-ה:
וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל:
ואת הברזל - הנסורת.
למה כוונתו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים