''אלמנה וגרושה לא יקח'' (פ' אמור)

[אויצר_ניק]

כתוב בפרשת השבוע ''אלמנה וגרושה לא יקח''
תו''כ דריש מה ת''ל גרושה הייתי אומר כהן הדיוט שמותר באלמנה אסור בגרושה כה''ג שאסור באלמנה אינו דין שאסור בגרושה וכו'
וצע''ג למאי בעינן ק''ו לאסור כה''ג בגרושה מאיסור כהן הדיוט בגרושה תיפו''ל שבכהן גדול כלול גם כהן הדיוט ,וממילא אסור בגרושה מדין הכהן הדיוט שבו.

[אלי כהן]

כתוב בפרשת השבוע ''אלמנה וגרושה לא יקח''
תו''כ דריש מה ת''ל גרושה הייתי אומר כהן הדיוט שמותר באלמנה אסור בגרושה כה''ג שאסור באלמנה אינו דין שאסור בגרושה וכו'
וצע''ג למאי בעינן ק''ו לאסור כה''ג בגרושה מאיסור כהן הדיוט בגרושה תיפו''ל שבכהן גדול כלול גם כהן הדיוט ,וממילא אסור בגרושה מדין הכהן הדיוט שבו.

כהן גדול אינו כהן הדיוט (וכהן הדיוט אינו כהן גדול), דהוו תרתי דסתרי, ולכן נופלת טענתך "שבכהן גדול כלול גם כהן הדיוט".
כמו שכהן אינו זר (וזר אינו כהן), דהוו תרתי דסתרי.

ואולי כוונתך היא לטעון, שהרי כל הדינים החלים על כהן הדיוט חלים גם על כהן גדול; אבל זה לא נכון, שהרי יש איסורים החלים רק על כהן הדיוט (כגון האיסור ללבוש בבית המקדש יותר מארבעה בגדים, והאיסור להיכנס לקודש הקדשים, והאיסור להקריב מנחת כהן גדול, ועוד).

ואולי כוונתך היא לטעון: "תיפוק ליה שבכהן גדול כלול גם עצם היותו כהן, וממילא אסור בגרושה מדין היותו כהן"; אבל טענה זו נופלת, שהרי לפני שאיסור גרושה נאמר על כהן גדול - הוא לא נאמר בתורה על כהן (באופן כללי) - אלא רק על כהן הדיוט (והא ראייה, שהרי באותם פסוקים - גם הותר לכהן הדיוט להיטמא לשבעה קרובים - בעוד שזה לא שייך בכהן גדול; ועוד ראייה, מכך שאותה הפרשה מתחילה ב"אמור אל הכהנים בני אהרן", והרי אז אהרן שימש במשכן ככהן גדול בעוד שבניו שימשו במשכן ככוהנים הדיוטים, וממילא - אילו התכוונה התורה שהדינים הבאים מייד אחר כך יתייחסו גם לכהן גדול - אז אחרי המילים "אמור אל הכהנים בני אהרן" הייתה התורה צריכה להוסיף "ואל אהרן").

[מעיין]

עיין משך חכמה באריכות

[מיללער]

עיין משך חכמה באריכות

אין שם אריכות - אבל יש שם דברים נפלאים לפרש שנחלקו בזה הברייתא שהובאה בגמ' קידושין עז: והברייתא בתו"כ שהיא סתם ספרא ר' יהודה, אי יש בכלל כהן גדול גם דיני כהן הדיוט או לא (ולפי"ד הציון שציינו במסורת הש"ס בקידושין שם לדברי התו"כ פ' אמור, צריך להוסיף בה שאין זה ממש הברייתא ודו"ק).

[מיללער]

עיין משך חכמה באריכות

אין שם אריכות - אבל יש שם דברים נפלאים לפרש שנחלקו בזה הברייתא שהובאה בגמ' קידושין עז: והברייתא בתו"כ שהיא סתם ספרא ר' יהודה, אי יש בכלל כהן גדול גם דיני כהן הדיוט או לא (ולפי"ד הציון שציינו במסורת הש"ס בקידושין שם לדברי התו"כ פ' אמור, צריך להוסיף בה שאין זה ממש הברייתא ודו"ק).

תוכן דברי המשך חכמה שם הוא שבעוד שבגמרא דילן בקידושין דרשו ק"ו מכהן הדיוט שאסור בגרושה לכהן גדול - פשוט משום שקדושת כה"ג חמור מכהן הדיוט, הרי בתורת כהנים הוסיף הברייתא לדון מצד שאסור באלמנה, וע"ז ביאר המשך חכמה שזה תלוי אי יש בכלל כהן גדול גם כהן הדיוט (וכדבריו כתב בכלי חמדה ריש פרשת כי תבוא).

ומצאתי בדברי התוס' מס' נזיר מז: ד"ה אי ברחוקין מעין זה, דהגמרא שם דרשו ק"ו שכה"ג אינו מטמא לרחוקין מכהן הדיוט ע"י מה שמצינו שאף לקרובים אינו מטמא, והקשו ע"ז בתוס' וביארו שנקודת הק"ו הוא בזה גופא ש'הרי הוא מוזהר ועומד משהיה כהן הדיוט, דאטו משנעשה כהן גדול פקעה קדושת כהן הדיוט וקדושתו להיכן אזלא'.

ולכאורה עדיין מצינו לומר דמיירי במי שנתכהן תיכף לכהונה גדולה בלי שהיה מקודם כהן הדיוט, ובע"כ כוונת התוס' הוא שאף כהן גדול שלא היה כהן הדיוט, יש בקדושתו גם קדושת כהן הדיוט וכדבריו של המשך חכמה.