עשרת הדברות

[פלתי]

לרגל חג השבועות הקרב ובא, הייתי רוצה לשמוע דעת החברים בענין שאני מתלבט בו. האמת שלא יצא לי לבדוק את הנושא במפרשים. אבל אין לי מושג איפה ואיך בדיוק לחפש.
מה בעצם הענין של עשרת הדברות? נכון שיש שם מצוות חשובות מאד ועיקרי תורה. אבל יש שם גם מצוות אחרות, ולמה דוקא הם אלו שנכללים בעשרת הדברות. ומהי המשמעות של קבלת עשרת הדברות? האם יש במצוות האלו מעלה מיוחדת? האם יש בזה נפקא מינה למעשה?

[וירטואלי]

לרגל חג השבועות הקרב ובא, הייתי רוצה לשמוע דעת החברים בענין שאני מתלבט בו. האמת שלא יצא לי לבדוק את הנושא במפרשים. אבל אין לי מושג איפה ואיך בדיוק לחפש.
מה בעצם הענין של עשרת הדברות? נכון שיש שם מצוות חשובות מאד ועיקרי תורה. אבל יש שם גם מצוות אחרות, ולמה דוקא הם אלו שנכללים בעשרת הדברות. ומהי המשמעות של קבלת עשרת הדברות? האם יש במצוות האלו מעלה מיוחדת? האם יש בזה נפקא מינה למעשה?

בפשטות אין כאן יחס בין עיקר וטפל או בין חמור לקל אלא בין כלל לפרט כעין הא דאמרינן [שבת לא א] מה דעלך סני לחברך לא תעביד זוהי כל התורה ואידך פירושא הוא זיל גמור.

[פלתי]

לרגל חג השבועות הקרב ובא, הייתי רוצה לשמוע דעת החברים בענין שאני מתלבט בו. האמת שלא יצא לי לבדוק את הנושא במפרשים. אבל אין לי מושג איפה ואיך בדיוק לחפש.
מה בעצם הענין של עשרת הדברות? נכון שיש שם מצוות חשובות מאד ועיקרי תורה. אבל יש שם גם מצוות אחרות, ולמה דוקא הם אלו שנכללים בעשרת הדברות. ומהי המשמעות של קבלת עשרת הדברות? האם יש במצוות האלו מעלה מיוחדת? האם יש בזה נפקא מינה למעשה?

בפשטות אין כאן יחס בין עיקר וטפל או בין חמור לקל אלא בין כלל לפרט כעין הא דאמרינן [שבת לא א] מה דעלך סני לחברך לא תעביד זוהי כל התורה ואידך פירושא הוא זיל גמור.

נא פרט ונמק. פשוט לא הצלחתי להבין למה אתה חותר. מה מייחד את המצוות הללו משאר מצות החמורות שבתורה?

[חברא]

היו כמה אשכולות בזה בעבר

viewtopic.php?f=28&t=5101&p=42267&hilit#p42267

viewtopic.php?f=7&t=10711&p=117344&hilitp117344

viewtopic.php?f=28&t=18360&p=177586&hilitp177586

viewtopic.php?f=17&t=5221&p=89289&hilitp89289

viewtopic.php?f=17&t=8160&p=72907&hilitp72907

[פלתי]

עיינתי באשכולות שצויינו, רק אחד מהם נוגע לענייננו, והוא דברי הנצי"ב שעשרת הדברות הם כללים ושאר המצוות פרטים. וזה על דרך מה שכתבו הרבה שעשרת הדברות כוללות למעשה את כל מצות התורה.
זה קשה להבין, אבל גם אני לא מבין מה הפשט. למה למשל אין דברה של ואהבת לרעך כמוך שכולל את כל התורה כולה כידוע. ולמה דוקא המצוות הללו. והאם יש נפ"מ למעשה בעשרת אלו המצות.

[ברזילי]

היות עשרת המצוות כללים הכוללים כל המצוות אינו חידוש של הנצי"ב כמובן, ויסודו (אאל"ט) מרבנו סעדיה, והובא משמו ברש"י שמות כד. כמובן, יש מקום עיון לפ"ז מדוע דווקא כעשר מצוות אלה (יש יותר מעשר מצוות בעשרת הדברות, לפי מניננו) נבחרו להיות כללים. דרך קצת אחרת בקדמונים היא שהדברות הן התשתית ההכרחית לקשר של האדם עם בוראו ולקיום החברה, ובמובן הזה הן קודמות (פילוסופית) לשאר המצוות, עי' למשל בעיקרים ג,כו.

[וירטואלי]

כבר ידידיה - פילון האלכסנדרוני כתב: הללו שיצאו מפיו והוכרזו בידו בלבד, הם גם חוקים וגם ראשי-הפרקים של החוקים לפרטיהם, והללו שהוכרזו ביד הנביא תלויים כולם בראשונים.

אפשר לשמוע זאת ב2 נוסחאות
או דברים כפשטן כמו שבאמת ניסו פילון ורס"ג למצוא בעשרת הדברות את כל תרי"ג המצוות ראה כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=209 , או שהיחס של הכלל שבדברות הוא בכך שהם כביכול עיקר החידוש של התורה בן אדם לחברו שלילת ע"ז וכדו' [וכבר האריך הרש"ר הירש בגדר תורה שבכתב שמה שנכתב מפורש הוא עיקר החידוש שבמצוה ואכמ"ל] וזה כבר קרוב לנוסח השני שהם עיקר הברית עם הקב"ה.

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי מרב אחד, אמריקאי, ששמו נשכח ממני לצערי:

הקב"ה העניק לעם ישראל את עשרת הדיברות וזו היא קבלת התורה. לכאורה אין שם כי אם עשר ציוויים? למה זה נקרא מתן תורה? אמנם רש"י מביא שכל התרי"ג מצוות רמוזות בי' הדברות, אבל זה לא מובן. היכן רמוז שילוח הקן בעשרת הדברות? היכן רמוז איסור שעטנז בעשרת הדברות?

בתורה ישנם עומקים מיוחדים. מלה"ד? לאדם שיש לו שטח קטן ורוצה לבנות עליו וילה מרווחת ביותר. האפשרות היחידה היא לבנות בקומות. כך גם התורה, מילותיה מצומצמות אך יש בהן קומות על גבי קומות, כך שעל שטח קטן נכנס הרבה עומק.

כנראה שעשרת הדיברות הם הבסיס לכל התורה, כעין תוכן העניינים לתורה כולה.

השאלה היא א"כ על הדיברות עצמם, מדוע נכפלה משמעותם של שתי הדיברות הראשונות? ועוד, לכאורה תוכן העניינים אמור להיות כללי וכולל סוגים רבים בכל מצווה. א"כ קשה, מה העניין המיוחד בלא תשא, לכאורה זה ציווי פרטי, וכן לא תענה ברעך עד שקר, או לא תחמוד? גם את לא תגנוב העמידו דווקא בגונב נפשות, שזה מאוד ספציפי?

מדוע לא נכתבו כל הדיברות על לוח אחד?

מקובל שהדיברות מחולקות חמש בין אדם למקום וחמש בין אדם לחבירו, אך אין זה נכון, שהרי הדיברה החמישית היא כיבוד אב ואם וזה לא בין אדם למקום? אלא נראה שחמש הראשונות הן בין אדם ליוצרו, הן ברוח והן בגשם, וחמש השניות בין אדם לזולתו השווה לו. א"כ בראשונות כיוון היחס הוא מאונך - מלמטה למעלה, ובחמש השניות הוא מאוזן - מאדם לזה שמולו.

סדר הדיברות אינו מקרי, ואם כן יש בהכרח הקבלה בין חמש הראשונות לחמש השניות, באופן שאנכי מקביל ללא תרצח, לא יהיה ללא תנאף וכו'.

נפרט:

1. אדם רוצה להרוג אחר כי הוא מפריע לו לחיות את חייו כרצונו. מאותה סיבה אדם היה רוצה, כביכול, להרוג וכו', אך כמובן שלא שייך להרוג וכו', ולכן הוא הורג אותו באופן סובייקטיבי על ידי שמתעלם ממנו ואינו מכיר בו. הצד השווה שבהם שאדם רוצח את זולתו, אם בפועל ואם בהכרה בלבד. ע"ז נאמר אנכי, ולא תרצח!

2. כאשר יש לאדם מחויבות כלפי מישהו מסוים מאוד והוא מכניס מישהו אחר במקומו זו בגידה. זה הצד השווה שבין ניאוף לבין עבודה זרה, ולכן המשילו הנביאים את ע"ז לזנות.

3. לקיחת הדבר שבו מישהו פועל ומתבטא והשתלטות עליו לצורך אגואיסטי זה חטא חמור. הוא מתבטא בשימוש בשם ה', שבו הוא מתבטא, כביכול, לשווא, וכן בגניבת נפשות, כלומר השתלטות על גופו של אחר, שזה האופן שבו נשמתו מתבטאת בעולם, ושימוש בו לצרכי הגונב.

4. עדות. נאמנות. מחויבות להצגת הדברים כפי שהם. זהו "זכור את יום השבת לקדשו", עדות על מעשה בראשית, וכן "לא תענה ברעך עד שקר" - חילול העדות והנאמנות לעובדות.

5. אדם צריך להכיר את מקומו ולהודות עליו לקב"ה ולדעת שמה שלא ניתן לו לא מגיע לו. אדם שחומד מה שלזולתו אינו מכיר בכך שהוא הוצב במקום הטוב עבורו. לכן הוא גם אינו מכיר טובה להוריו שהם אלו שהעמידוהו באותו מקום בו הוא נמצא. לכן משורש כזה נובע גם מצוות כיבוד הורים וגם מצוות לא תחמוד.

בעצם מידות אלו הם שורש כל התורה, וזה מה שאמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, או מה שאמר הלל שכל התורה כלולה במאי דעלך סני לחברך לא תעביד.

[לומד_בישיבה]

הרב אפרקתא.
עיין שיר השירים פרק ד' פסוק ה' - דבר אחר שני שדיך על שם הלוחות תאומי צביה שהם מכוונות במדה אחת וחמשה דברות על זו וחמשה על זו מכוונין דבור כנגד דבור, אנכי כנגד לא תרצח שהרוצח ממעט את הדמות של הקב''ה, לא יהיה לך כנגד לא תנאף שהזונה אחר עבודה זרה דרך אשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים, לא תשא כנגד לא תגנוב שהגונב סופו לישבע לשקר, זכור כנגד לא תענה שהמחלל את השבת מעיד שקר בבוראו לומר שלא שבת בשבת בראשית, כבד כנגד לא תחמוד שהחומד סופו להוליד בן שמקלה אותו ומכבד למי שאינו אביו

[עושה חדשות]

לרגל חג השבועות הקרב ובא, הייתי רוצה לשמוע דעת החברים בענין שאני מתלבט בו. האמת שלא יצא לי לבדוק את הנושא במפרשים. אבל אין לי מושג איפה ואיך בדיוק לחפש.
מה בעצם הענין של עשרת הדברות? נכון שיש שם מצוות חשובות מאד ועיקרי תורה. אבל יש שם גם מצוות אחרות, ולמה דוקא הם אלו שנכללים בעשרת הדברות. ומהי המשמעות של קבלת עשרת הדברות? האם יש במצוות האלו מעלה מיוחדת? האם יש בזה נפקא מינה למעשה?

חלפו שנתיים, ועדיין השאלה עומדת, לא זכתה למענה ברור, לענ"ד.
בקצרה: מהו ה'כלליות' וה'עיקריות' של "לא תחמוד" יותר מאשר "לפני עיור", וכן הלאה.

אשמח לכל מידע והפנייה לספרי רבותינו שעסקו בזה.

ולגבי השאלה האם יש בזה נפק"מ, (אולי לענין 'הקל הקל תחילה'?),
יש לציין לגמ' בשבועות לט. "אילימא משום דאתיהב בסיני עשר דברות נמי אתיהב", ודו"ק.

[דרומי]

כדי להקל אולי תפרט ותכתוב בדיוק איזה מעשרת הדברות אינך מבין את הכלל שבו.

כי חלק גדול מעשרת הדברות מובן מדוע הם כלליים ויסודיים יותר משאר המצוות, לפחות בהשקפה שלי.

על לא תחמוד אני יכול להבין את השאלה - מה עוד מפריע?

[פרי יהושע]

אני דווקא מבין שלא תחמוד ולא תתאווה בהמשך של לא תגנוב וכו' כמבואר בגמ' שאם חומד בא לידי גנבה, וממילא הן השורש של מצות בין אדם לחברו, ומתחלים בכבד עד שמגיעים לקל יותר. וכנ"ל לעניין מצות בן אדם למקום, מתחיל באנכי ולא יהיה לך שבוודאי הן שורש לכל מצות בן אדם למקום ועשה ול"ת, וממשיך לשבת ועדות ואפי' כיבוד אב ואם שהן אבות היצירה וע"כ יש במצווה זו חלק של בן אדם למקום ומחובר גם עם בין אדם לחברו וכמש"כ שם רמב"ן.

[עובדיה חן]

כידוע שישנם אלפי מצוות הרבה יותר מתרי"ג אבל יש שורש ויש פרטים, כמו"כ מה ששמעו ע"פ הדיבור זה שני הדיברות הראשונות אנוכי ה ולא יהיה לך דהיינו מצוות עשה ולא תעשה ואידך זיל גמור.

[הגרח]

עיין יוצרות לשבועות וכן בכתבי רמבן זה עלול לקדם אותם במחקר

[ביקורת תהיה]

ניתן לשאול את השאלה הזאת מהצד של הדברים החסרים בעשרת הדברות
אין בעשרת הדברות את מצוות המשכן והמקדש והקרבנות, או כל דבר דומה של העבודה לפני ה'. רק מצוות השבת שהיא הזדהות עם קדושת ה' אבל לא עבודה לפניו.
כמו כן אין כל זכר למצוות של קדושה כגון מאכלות אסורות וטומאה וטהרה, וגם עריות, כי לא תנאף זה דווקא באשת איש, שהעוול הוא בין אדם לחבירו ולא הקדושה.
אם היו אלו הכללים של התרי"ג היה צריך שתהיה איזה מצוה אחת מכל אחד מהסוגים הללו

[איש גלילי]

אנכי ולא יהיה לך כוללים את כל עניני עבודת ה'.
לא תנאף כולל את כל עניני קדושה.
כן נראה פשוט.

[קו ירוק]

ואשר על כן חברו הראשונים ובראשם רס"ג, איך שי' הדברות כוללים בשרשם את כל המצוות

[יושב ירושלים]

מאמר בעניין [כמדומני מהר"י ענבל]:

[עושה חדשות]

לרגל חג השבועות הקרב ובא, הייתי רוצה לשמוע דעת החברים בענין שאני מתלבט בו. האמת שלא יצא לי לבדוק את הנושא במפרשים. אבל אין לי מושג איפה ואיך בדיוק לחפש.
מה בעצם הענין של עשרת הדברות? נכון שיש שם מצוות חשובות מאד ועיקרי תורה. אבל יש שם גם מצוות אחרות, ולמה דוקא הם אלו שנכללים בעשרת הדברות. ומהי המשמעות של קבלת עשרת הדברות? האם יש במצוות האלו מעלה מיוחדת? האם יש בזה נפקא מינה למעשה?

חלפו שנתיים, ועדיין השאלה עומדת, לא זכתה למענה ברור, לענ"ד.
בקצרה: מהו ה'כלליות' וה'עיקריות' של "לא תחמוד" יותר מאשר "לפני עיור", וכן הלאה.

אשמח לכל מידע והפנייה לספרי רבותינו שעסקו בזה.

ולגבי השאלה האם יש בזה נפק"מ, (אולי לענין 'הקל הקל תחילה'?),
יש לציין לגמ' בשבועות לט. "אילימא משום דאתיהב בסיני עשר דברות נמי אתיהב", ודו"ק.

רש"ר הירש פרשת יתרו - ויש להוסיף: אין להם ל"עשרת הדיברות" קדושה יתירה או חשיבות יתירה על כל מצוה אחרת ממצוות התורה. הם אינם כוללים את כל מצוות התורה, ואף אינם מקודשים יותר מכל שאר המצוות. בפירוש הכריז הקדוש ברוך הוא על עשרת הדיברות כעל מבוא גרידא, מעין הכנה לקראת עיקר כל התחיקה שתבוא אחריהם: "הנה אנכי בא אליך וגו' בעבור ישמע העם בדברי עמך: "וגם - בך יאמינו לעולם" (לעיל יט, ט). הנה נאמר במפורש, כי תכלית מעמד הר סיני לא היתה אלא להכין את לב העם עבור קבלת כל שאר המצוות העתידות להימסר להם על - ידי משה ולאמת בליבם מעל לכל ספק את העובדה, כי "דבר ה' אל - כל - קהלכם" (דברים ה, יט), כפי שראו במו עיניהם. בעבור זה יקבלו גם את המצוות האחרות - כדבר ה' ביד משה, ויקיימו אותן באמונה שלמה, שתעמוד לעד ולנצח נצחים. אמנם כן: עשרת הדיברות הם קווי יסוד וראשי פרקים לכל שאר החוקים והמצוות...

רמב"ן פרשת תרומה -
כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה...

וע"ע בפי' רבי אברהם בן הרמב"ם בפרשת יתרו.

[עושה חדשות]

רש"י שמות פרק כ פסוק א
לפי שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם מקבל שכר, ואם לאו אינו מקבל עליהם פורענות, יכול אף עשרת הדברות כן, תלמוד לומר וידבר אלהים, דיין ליפרע.

מזרחי (רא"ם) שמות פרק כ
ואם לאו אינו מקבל עליהם פורענות. במכילתא. פירוש: שלא בעדן ריתחא, אבל בעידן ריתחא, אין שום מצוה שאין מענישין עליה.

וצ"ב.

[עושה חדשות]

היו כמה אשכולות בזה בעבר

forums/viewtopic.php?f=28&t=5101&p=42267&hilit#p42267

forums/viewtopic.php?f=7&t=10711&p=117344&hilitp117344

forums/viewtopic.php?f=28&t=18360&p=177586&hilitp177586

forums/viewtopic.php?f=17&t=5221&p=89289&hilitp89289

forums/viewtopic.php?f=17&t=8160&p=72907&hilitp72907

(לא בדקתי, אולי כבר צויין באחת מהנה)

רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הלכה י
מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי, דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר, לא ירוק אדם כנגד ספר תורה ולא יגלה ערותו כנגדו ולא יפשיט רגליו כנגדו ולא יניחנו על ראשו כמשאוי ולא יחזיר אחוריו לספר תורה אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים.

[עושה חדשות]

שָׁאַל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְכִי מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת הַמִּילָה, לָמָּה לֹא נְתָנָהּ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? אָמַר לוֹ: קֹדֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הִזְהִיר עָלֶיהָ, וְעַתָּה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ' (שמות יט, ה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה (ירמיה לג, כה) זוֹ בְרִית מִילָה.

מדרש תנחומא.

[לעמל יולד]

הרעיון שהדברות כוללים כל התרי"ג כבר נמצא במדרש במ"ר י" ט"ז.

עוד יש להוסיף שמלבד דברי הרמב"ן עה"ת שכבר הובא כלשונו באשכול זה, חיבר הרמב"ן ספר מיוחד על שורשי התרי"ג היוצאים מי' דברות הידוע בשמו "תרי"ג מצות".
מתבאר שכוונתו "שהם כאבות" אינו רק כ"דוגמאות" אלא כשרשים לכל שאר המצוות ממש.