טרף בפיה - פרשת נח

[גימפעל]

שאלה זו שאל הרב יחזקאל סופר שליט"א

גור אריה:
אומר אני שזכר היה וכו'. ואם תאמר אם כן לכתוב הכל לשון זכר או הכל לשון נקיבה, מאי שנא דבכל הפרשה (פסוקים ט, יא, יב) כתב לשון נקיבה, ובמלת "טרף" כתיב לשון זכר?
ויראה לי שנח לכך שלח הזכר לפי שהזכר מביא פרנסה לנקיבה, ואמר אם ישלח נקיבה - הנה אם תמצא דבר מה מן המאכל לא תביא אל הזכר לאכול, והזכר מביא לפרנס הנקיבה, לכך כתיב "והנה עלה זית טרף" - ולא אכל, כמו שדרך הזכר לטרוף ולהביא לנקיבה, ולאפוקי הנקיבה דדרכה לאכול. וכן כתיב שהזכר דרך לטרוף בשביל הנקיבה, כדכתיב (נחום ב, יג) "אריה טורף בדי גורותיו ומחנק ללבאותיו"...
שמע מינה שדרך הזכר להביא לנקיבה. לפיכך שלח את הזכר ולא את הנקיבה. וכן בעורב שלח את הזכר ולא הנקיבה משום האי טעמא, והשתא יתורץ קושית הרמב"ן:

אבל ייפלא שהרי מהמשך הכתובים משמע שכאשר 'זכר' זה מצא מנוח לכף רגלו "ולא יספה שוב אליו" הכיצד? היה לה לחזור לתיבה ולהביא 'טרף' לזוגתו!

[זקן ששכח]

ברגע שראה ר' יונה שכבר קלו המים לא היה עליו לשוב, כי הבין שמכיון שיש אפשרות המראה ונחיתה ללא בעיות מיוחדות, תוכל גם הרעבעצן להתכבד ולהכין לעצמה ארוחת ערב.
וכפי שרואים שאכן זו היתה התובנה של נח, שמכיון שר' יונה לא שב, אפשר לשחרר את החברה. אף כי עדיין המתין להוראת הקב"ה.

[גימפעל]

טרף בפיה - רשי.doc

(34 KiB) הורד 403 פעמים

הקובץ השלם שקיבלתי מהמחבר הנ"ל.

[ציפורן]

אכן הזכרים הם המפרנסים אך יש גם סיבות המונעות: העורב- כי חשדו על ב"ז, היונה כי יבשה הארץ וזוג' תמצא טרף לעצמה-
וכן כתב בס' ביכורי אביב שמילים כגון יהיו מזונותי מרורים כזית ...ולא בידי בשר ודם. אינן נאמרות אלא בשעה שהפרנסה מובטחת כשהפת בסל ושאין עוד צורך להיזקק לזולתו עכ"ד..

[דרומי]

ועתה עדכן הרב יחזקאל סופר שליט"א את דבריו בענין זה ומצו"ב