מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' נובמבר 25, 2016 12:40 am

למה ההבדל בתרגום תלוי במילה לפניהם (שמתורגמת בנפרד). הוא שייך לעיקר הענין המדובר בפסוק מה הדבר המושם וממילא איך צריך לשומו. וכל ההבדלים מובנים בפשטות.
[נכון שאם היה כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים" ותו לא, היה יתכן לפרש תחוקק ותגזור, כמו שם שם לו חוק ומשפט, משא"כ תשים לפניהם שפי' תערוך ותסדר. אבל אליבא דאמת שאין הכוונה כך הראיה היא מכל ענין הפסוק, ולאו דוקא מצמד הלשון "תשים לפניהם"].

כמדומני שרק 'משמעות דורשין' איכא בינינו. כוונתי בעיקר לומר שאין כאן 'כלל' שעליו מוסיפים עוד כלל המגביל 'במה דברים אמורים', אלא הכל לפי התוכן, והוא מורכב ועולה מכל המילים שבפסוק.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 25, 2016 1:35 am

מה שנכון נכון כתב:וכל ההבדלים מובנים בפשטות.

מה ההבדל בין:
ושמת את הדברים בפיו (שמות ד, טו) ותשוי ית פתגמיא בפומיה.
ושים באזני יהושע (שמות יז, יד) - ושו קדם יהושע.
הדבר אשר ישים אלקים בפי (במדבר כב, לח) דישוי ד' בפומי (וכן שם כג, ה יב טז).
שימה בפיהם (דברים לא, יט) שויה בפומהון

לבין:
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא, א) דתסדר קדמיהון.
וישם לפניהם את כל הדברים האלה (שמות יט, ז) וסדר קדמיהון.
וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד, מד) דסדר משה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' נובמבר 25, 2016 1:46 am

במקומות הראשונים מדובר על דברים קצובים, מסוימים ומוגדרים שיש לומר לאחרים, משה יאמר לאהרן מה לומר כעת לפרעה, ויאמר ליהושע שה' ימחה את זכר עמלק, וה' אמר לבלעם מה לומר כשיחזור לבלק, ומשה לימד את השירה לבני ישראל.
במקומות האחרונים מדובר על ענינים רחבים וכלליים שיש בהם הרבה פרטים, ויש צורך ללמדם לימוד שלם על כל פרטיהם ודקדוקיהם, וזו השימה הנדרשת שם (גם בפ' יתרו).

ובשל ההבדל העניני הזה נאמר בראשונים לשים בפה או באוזן, ובאחרונים לשים לפניהם.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 25, 2016 1:58 am

מה שנכון נכון כתב:במקומות הראשונים מדובר על דברים קצובים, מסוימים ומוגדרים שיש לומר לאחרים, משה יאמר לאהרן מה לומר כעת לפרעה, ויאמר ליהושע שה' ימחה את זכר עמלק, וה' אמר לבלעם מה לומר כשיחזור לבלק, ומשה לימד את השירה לבני ישראל.
במקומות האחרונים מדובר על ענינים רחבים וכלליים שיש בהם הרבה פרטים, ויש צורך ללמדם לימוד שלם על כל פרטיהם ודקדוקיהם, וזו השימה הנדרשת שם (גם בפ' יתרו).

ובשל ההבדל העניני הזה נאמר לשון לשים "לפניהם".

אכן משמעות דורשין איכא בינייהו...

כי גם כת"ר יודה כי חילוק זה אינו קיים אלא ב'דברים', אבל באוכל למשל, גם אם הוא מוגדר ומסויים, מתאימה הלשון 'לפני', כמו 'ויושם לפניו לאכול' (בראשית כד, כג).

כל הנידון זה איך לנסח את הכללים. האם להתמקד בלשון 'שימה לפני', או בסיבה שהביאה ללשון זו.

אם לא דייקתי, אשמח לדעת.

נ.ב.
אגב יש לדון אם חילוק כת"ר (שנראה אמיתי) יעמוד בת"י בשמואל (ב' כג, ב):
וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי
וּפִתְגָמֵי קוּדְשֵׁיהּ בְּפוּמֵי אֲנָא סָדַר
[ועיין עוד ת"י ישעיהו ו, ז; ירמיהו א, ט].

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' נובמבר 25, 2016 2:15 am

אכן כדברי מר.
יש להוסיף שלכאו' יש הבדל גם בפירוש מילת 'לפניו', כי בוישם לפניו לאכול פירושה פיזי וגשמי, היינו שנתנו האוכל בצד שהוא לפני האדם ולא מאחריו או מצדדיו, ולא רחוק ממנו (וכנהוג), וכן ויתן לפניהם דאברהם. משא"כ תשים לפניהם ואינך, הכוונה כמו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, ראה נתתי לפניך את החיים וגו', שמובנם אינו לפני גשמיות האדם וגופו, אלא לפני הנפש.
ואולי אינו מוכרח.

מעט דבש כתב:נ.ב.
אגב יש לדון אם חילוק כת"ר (שנראה אמיתי) יעמוד בת"י בשמואל (ב' כג, ב):
וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי
וּפִתְגָמֵי קוּדְשֵׁיהּ בְּפוּמֵי אֲנָא סָדַר
[ועיין עוד ת"י ישעיהו ו, ז; ירמיהו א, ט].

לכאו' זה שייך לנדון אם לשון הנבואה הוא של הנביא עצמו ורק ענינה נאמר לו מה' (חוץ ממשה ששכינה מדברת מתוך גרונו), או שאף המילים עצמם נאמרו לו בנבואה. ויתכן שכל המחלוקת היא רק לענין הכתוב בספרי הנבואה, אך כשהיה הנביא הולך ואומר הנבואה לעם כו"ע מודו שהיה צריך להרחיבה בלשונו ו'לסדרה'. [ובישעיהו וירמיהו אולי מדובר על נבואה מסוימת, משא"כ בש"ב מדובר על הנבאותו באופן כללי].

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ש' נובמבר 26, 2016 8:08 pm

יישר כוח לרבנים מעט דבש ומה שנכון על דבריהם המחכימים.

אך כמדומני שהעלמתם עיניכם מפרט אחד, והוא משמעותו של מילת 'סדר' בארמית.

מה שנכון כתב "נראה שמתרגם לשון 'שימה לפני' כלשון סידור, רק בדברים מופשטים, כגון 'דברים' או 'משפטים'. שבזה לא שייכת הלשון 'שו קדמוהי' אבל בדברים ממשיים, אשר ניתנים 'לשים' כפשוטו, מתרגם בלשון 'שו'".
וטעמו משום שהבין 'סדר' מלשון סידור הדברים, ראשון ראשון ואחרון אחרון, וכן נראה שהבין בהמשך הדברים במה שחילק בין דברים כלליים מלאי פרטים שצריך לסדרם וכו' לבין דבר מסויים וכו'.

אבל באמת לשון 'סדר' באונקלוס הוא לשון 'עריכה והזמנה לשימוש', כמו למשל 'וערכו עצים על האש' - וסדרו, וכן עריכת הנרות מתורגמת סדר, וכן עריכת לחמי השולחן. ורבינו מעט צרי שליט"א נלאה למצוא בכל פעם תירוץ למה שייך בזה סדר, מפני שהבין כמשמעות המילה 'סדר' המדוברת בינינו. אבל באמת אינו לשון מיון ראשון ראשון וכדומה אלא לשון הזמנה לשימוש כאמור.
ובאמת חז"ל אמרו על הפסוק 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' - כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם, וזה כדברי אונקלוס שנצטווה לערוך הדברים לפניהם.
וביתר ביאור, עיין ברמב"ן שמות יט,ג וישם לפניהם את כל הדברים האלה, 'טעמו שאמר להם הנה נתתי לפניכם הדברים בחרו לכם היום אם תעשון כן, ולכן ענו אותו כל אשר דבר ה' נעשה,..., וכן 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם', שיאמרו שאם יבחרו ויקבלו עליהם לעשותם, ועל כן אמר שם 'ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה', וכן וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל שאמר לדור הבא בארץ אם יקבלו עליהם את התורה וכו'. ע"ש ברמב"ן.
הרי הרמב"ן הוא שעשה הבחנה בין 'שימה בפיהם' וכדומה לבין 'שימה לפניהם' שמשמעותה - הנחת הדברים מזומנים לפניך, האם רצונך לקבל אותם. הרי זה כמניח לפני האדם את האוכל על השולחן שאם רוצה יאכלנו. לכן מתורגם בכל אלו הדברים 'סדר'. כי עריכת שולחן תרגומה 'סדר'.
ולפי"ז תמהתי למה הלשון 'ויושם לפניו' לא מתורגם 'סדר'. וראיה לתמיהתי שבאמת בתרגום ירושלמי מתרגם 'סדר'.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' נובמבר 26, 2016 8:28 pm

אברהם כתב:מה שנכון כתב "נראה שמתרגם לשון 'שימה לפני' כלשון סידור, רק בדברים מופשטים, כגון 'דברים' או 'משפטים'. שבזה לא שייכת הלשון 'שו קדמוהי' אבל בדברים ממשיים, אשר ניתנים 'לשים' כפשוטו, מתרגם בלשון 'שו'".
וטעמו משום שהבין 'סדר' מלשון סידור הדברים, ראשון ראשון ואחרון אחרון, וכן נראה שהבין בהמשך הדברים במה שחילק בין דברים כלליים מלאי פרטים שצריך לסדרם וכו' לבין דבר מסויים וכו'.

בקטע הראשון צ"ל "הרב מעט דבש".
המשך וטעמו וכו' מתייחס לדברי, אך באמת לא עלה על לבי שמשמעות 'סדר' הוא ראשון ואחרון, ולא לזה כוונתי.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' נובמבר 26, 2016 9:08 pm

אברהם כתב:אבל באמת לשון 'סדר' באונקלוס הוא לשון 'עריכה והזמנה לשימוש', כמו למשל 'וערכו עצים על האש' - וסדרו, וכן עריכת הנרות מתורגמת סדר, וכן עריכת לחמי השולחן. ורבינו מעט צרי שליט"א נלאה למצוא בכל פעם תירוץ למה שייך בזה סדר, מפני שהבין כמשמעות המילה 'סדר' המדוברת בינינו. אבל באמת אינו לשון מיון ראשון ראשון וכדומה אלא לשון הזמנה לשימוש כאמור.

לא נראית משמעות זו באבני החושן 'סדרא קדמאה' / ' סדרא תניינא' וכו' (שמות כח, יז ואילך).
ועיין רד"ק (יחזקאל מא, ו):
ויונתן תרגם 'תלתין ותלת חדא עשרא בסדרא' ר"ל שהיו הצלעות ל"ג לשלש רוחות הנה י"א לכל רוח מסודרות זו אצל זו:


גם הלשון 'סדרי בראשית' (ש"ב כג, ה; ישעיהו מ, כא) לא מתיישבת כ"כ עם 'הזמנה לשימוש'.

וגם הלשון 'סדר' במלחמה ('וסדרו עמהון קרבא' - בראשית יד, ח; וביונתן מצוי מאד, כגון בש"א יז) לא משמע כ"כ כלשון 'הזמנה לשימוש'.

ומשמע יותר שהכוונה להנחת כל דבר במקומו המתאים לו, כגון
'וְסַדָּרוּ יִשְׂרָאֵל וּפְלִשְׁתָּאֵי סִדְרָא לִקֳדָמוּת סִדְרָא' (שמואל א' יז, כא):

וברמב"ן (ויקרא כג, מד):
...ואונקלוס גם הוא נתכוין לזה, שאמר ומליל משה ית סדר מועדיא דה' ואלפינון. והנראה כי דעתו לרמוז שלמדם סדר המועדות בתקוני העבור הנמסר לו על פה בסיני, ונרמז "באשר תקראו אותם מקראי קודש", והוא למדם על פה כל הסדר המקובל בסוד העבור:


וברד"ק (מ"ב יא, ח):
והבא אל השדרות - כתרגום ודיעול לגו מן סדרא כלומר אדם אחר שיכנס תוך סדר משמרותיכם יומת


וברד"ק (תהלים נ, כג) על 'ושם דרך אראנו בישע אלקים':
ושָׂם לשון סידור, מלשון ארמית שתרגם אשר שָׂם משה (דברים ד, מד) - דסדר משה, כלומר, מְסַדֵּר דרכיו אראנו בישע אלהים. ולזה הדרך נטו רז"ל (מו"ק ה, א) באמרם שהוא לשון שומא.


ועיין עוד ברד"ק המצורף (מספר השרשים):

לשון סדר - רד''ק.GIF
לשון סדר - רד''ק.GIF (12.89 KiB) נצפה 6280 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' דצמבר 01, 2016 5:49 pm

לאור דבריך הנעימים, הרב מעט דבש, אני משנה מעט את סגנון טענתי:

אף שבאמת לשון סדר משמש גם במשמעות של העמדת דברים לפי סדר מסויים, מכל מקום מזה הגיע לתרגם כך כל לשון 'עריכה', כיון שבדרך כלל כאשר עורכים ומזמינים דבר לשימוש או לאכילה וכדומה צריך לסדרו בסדר מסויים.
כי אי אפשר להתעלם מכך שכל לשון עריכה מתורגם לשון סדר, ודוחק מאד למצוא סדר בעריכת עצים על המזבח. ומאותו טעם כל לשון 'שימה לפני' מתורגם לשון 'סדר' שהרי משמעותו הוא 'לערוך לפני' כמו שהבאתי מדברי חז"ל שכשולחן ערוך, וכביאור הרמב"ן שהיינו להניח הדברים לפניהם שיוכלו להחליט עם לקבלם עליהם.

ועכ"פ ודאי שלשון 'יושם לפניו לאכול' היינו 'ערכו לפניו לאכול', ולכך שפיר הערתי למה לא תרגם אונקלוס בזה 'וסדרו' כמו שתרגם בכל 'שימה לפני'.

***

אני מצרף כאן גליון 'זעיר קטף' על תחילת תולדות, ומשולבים בו גם רעיונות שלא על סדר תרגום אונקלוס. [כאשר זה הערה על מעט צרי או אונקלוס מצויין בתחילת הקטע לשון אונקלוס שעליו נסובים דברי].

תודה גדולה על עיונכם.
קבצים מצורפים
זעיר קטף תולדות.docx
(41 KiB) הורד 349 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ד' אוקטובר 18, 2017 9:05 am

כבר אמרו החסידים שתיבת בראשית נוטריקון ב' ראשית, להתחיל שוב ושוב ושוב מהתחלה, קוה אל ה' חזק וקוה, שבע יפול וקם.

והנה אני מתחיל שוב בעז"ה ובל"נ לכתוב הגליונות על תרגומי הפרשה, כמיסת הפנאי.

מצורף בזה הגליון לפרשת בראשית, עד שני, רובו ככולו אומר הבא מן החדש בעז"ה.

אשמח לביקורתכם.
קבצים מצורפים
זעיר קטף בראשית.doc
(117 KiB) הורד 268 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוקטובר 18, 2017 10:13 am

בענין 'ורוח אלקים מרחפת':
ספר מורה הנבוכים חלק א פרק מ
רוח שם משתתף, הוא שם האויר כלומר יסוד אחד מארבעה היסודות, ורוח אלהים מרחפת. והוא גם כן שם הרוח המנשבת, ורוח הקדים נשא את הארבה, רוח ים, וזה הרבה. והוא גם כן שם הרוח החיונית, רוח הולך ולא ישוב, אשר בו רוח חיים. והוא גם כן שם הדבר הנשאר מן האדם אחר המות אשר לא ישיגהו ההפסד, והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, והוא גם כן השפע השכלי האלהי אשר ישפיע על הנביאים ויתנבאו בו, כמו שנבאר לך בדברנו בנבואה, במה שראוי שיוזכר בזה המאמר, ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, ויהי כנוח עליהם הרוח, רוח ה' דבר בי, וזה הרבה. והוא גם כן שם הכונה והרצון, כל רוחו יוציא כסיל, כוונתו ורצונו, וכמוהו ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע, יאמר יתפרדו כוונותיו והנהגתו תתעלם, וכמוהו מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו, יאמר מי הוא אשר ידע סדר רצוני או ישיג הנהגתי למציאה איך היא, ויודיעני אותה, כמו שנבאר בפרקים (עיין בפ"ב, מהחלק ג') יבאו בהנהגה, והנה כל רוח מיוחס לשם היא לפי הענין החמישי, וקצתה לפי הענין האחרון אשר הוא הרצון כמו שבארנו, יפורש בכל מקום כפי מה שיורו עליו הדברים ההם:



ספר מורה הנבוכים חלק ב פרק ל
ואשר חייב שיאמר רוח אלהים, בעבור ששמה מתנועעת ר"ל מרחפת, ותנועת הרוח לעולם מיוחסת לשם, ורוח נסע מאת ה', נשפת ברוחך, ויהפך ה' רוח ים, וזה הרבה.


בענין 'והארץ היתה תוהו ובוהו'
ספר מורה הנבוכים חלק ב פרק ל
וממה שצריך שתדעהו שהארץ שם משתתף, ויאמר בכלל ובפרט, יאמר בכלל על כל מה שתחת גלגל הירח ר"ל היסודות הד', ויאמר בפרט על האחד האחרון מהם והוא הארץ, מורה זה אמרו והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים, כבר קראם כולם ארץ.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ד' אוקטובר 18, 2017 10:19 am

יישר כוח!

מסתמא התכוונת לפרש דמה שכתב הרמב"ם בחלק א' 'כל רוח המיוחס לשם וכו' - היינו היכן שמדבר על רוח ה' ששורה על האדם וכדומה, אבל היכן שמדובר על רוח נושבת היא כעניין השני, וכמו שכתב בחלק ב'.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' אוקטובר 19, 2017 2:17 pm

והנה הגליון לפרשת נח, תחילתו העלתי כבר שנה שעברה ונידון כבר באשכול זה, והשנה ב"ה הוספתי עוד, בערך עד שלישי.

יישר כוח על עיונכם!
קבצים מצורפים
זעיר קטף - נח.doc
(158.5 KiB) הורד 264 פעמים

משוש דורים
הודעות: 930
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי משוש דורים » ה' אוגוסט 09, 2018 7:32 pm

הציבור נקרא לעורר רחמי שמים לרפואת הגה"צ בעל 'מעט צרי' הזקוק לרחמי שמים.
שמו לתפילה, יעקב זאב בן רבקה.

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גרשיים » ד' נובמבר 28, 2018 11:24 pm

יצאה לאור מהדורה חדשה של פירוש 'מעט צרי'.
ראה כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=504909#p504909

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גרשיים » ה' נובמבר 29, 2018 4:38 pm

הנצחה אבא.PNG
הנצחה אבא.PNG (54.68 KiB) נצפה 4369 פעמים

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גרשיים » ב' דצמבר 17, 2018 9:27 pm

תרגום אונקלוס של ברכות יעקב לבניו שבפרשת ויחי, מלא וגדוש בפירושים והוספות על לשון המקרא (ויש שמפרש פסוק אחד בשני אופנים שונים - עיין רש"י מט, יא).
ואמרתי להעלות כאן קובץ דוגמא ל'מעט צרי', שיוכל לשמש ללימוד שנים מקרא ואחד תרגום לשבוע זה.

הערה: העליתי עתה קובץ מתוקן, הכולל גם את המילואים.

מעט צרי ויחי - דוגמא.pdf
(490.39 KiB) הורד 163 פעמים

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גרשיים » ו' יולי 12, 2019 4:24 pm

פרשת בלק - מתוך מהדורת תשע''ט.pdf
(543.27 KiB) הורד 190 פעמים

גרשיים
הודעות: 319
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:51 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גרשיים » ו' יולי 12, 2019 4:26 pm

.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים

cron