מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' אוקטובר 15, 2015 12:59 am

הן מודעת זאת בכל הארץ, הספר הנפלא 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס,
הכינו וגם חקרו הרב הדומה למלאך ה', מו"ר הגאון והצדיק רבי יעקב לב שליט"א

והנה, ת"ל שזכיתי להציע לפניו הרבה הארות והערות, ובענוותנותו כללם בתוך ספרו, וחתם עליהם את שמי א.מ.ר.

אמנם עדיין הרבה מחשבות והגיגים שעלו ברעיוני לא נכללו בספר הקדוש הזה, מטעמים שונים: מהם שלא הספקתי להציע לפני הגאון שליט"א קודם הדפסת מעט צרי, ומהם שאינם על דרך הפשט אלא על דרך הפלפול או הרמז. מהם שהאריכות היתירה מנעתם מלהיכלל בספר אשר נכתב בדרך קצרה ונעימה למען ירוץ הקורא בו בלא טורח ויגיעה. מהם שבאו לבאר ולפלפל בנוסחאות הדפוסים, ואילו הגאון המחבר שליט"א מידתו אמת ליעק'ב, ואינו חפץ לבאר נוסחאות משובשות אשר אין להם שורש בכתבי היד הדווקנים. (אמנם לי ולשכמותי, שמחה גדולה היא לבאר גם את הנוסחאות שהיו לפני רבותינו מאות בשנים). ומהם, כמובן, אשר לא הסכים עמי הגאון שליט"א, אך דעתי העניה לא השכילה לנטות אחרי דבריו.

אשר על כן, בעזרת ה' יתברך שינסתי מותני להתחיל לכתוב 'קונטרס אחרון' על ספר מעט צרי, ובו תוספות והערות, מילואים והרחבות, עיונים ובירורים, בדברי אונקלוס הגר.
וקראתיו בשם 'זעיר קטף' שהוא 'מעט צרי' בלשון תרגום, יען אינו אלא בחינת תרגום ואחוריים לספר הבהיר והנפלא הזה.

ומפעם לפעם נעזרתי והבאתי מדברי החכם רבי רפאל בנימין פוזן שליט"א בספרו הנפלא 'פרשגן', אשר אמנם סגנונו שונה מעט מדרך מחשבתי, אך הוא מלא דברי טעם ונופת צופים.

ואת אשר הלב חושק הזמן עושק, ולכן לע"ע הספקתי לכתוב רק על הפסוקים הראשונים בפרשת נח.

ואני תפילה לפני ה' יתברך, שיחונני בינה והשכל, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ויניח ממני טרדות הפרנסה והזמן, שאוכל לשקוד על תורתו הקדושה, ובכללה על חיבורי זה ושאר חיבורים מתוך נחת ושמחה ושלווה, לשמוע ללמוד וללמד, להתחיל ולסיים חיבור זה ושאר חיבורים בכל מקצועות התורה, אכי"ר.
קבצים מצורפים
זעיר קטף - נח.docx
(39.21 KiB) הורד 457 פעמים

ציבור
הודעות: 505
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי ציבור » ה' אוקטובר 15, 2015 2:05 pm

אברהם כתב:הן מודעת זאת בכל הארץ, הספר הנפלא 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס,
הכינו וגם חקרו הרב הדומה למלאך ה', מו"ר הגאון והצדיק רבי יעקב לב שליט"א

והנה, ת"ל שזכיתי להציע לפניו הרבה הארות והערות, ובענוותנותו כללם בתוך ספרו, וחתם עליהם את שמי א.מ.ר.
.


ולא בשם מלא?

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' אוקטובר 15, 2015 3:14 pm

יישר כח עצום ורב על הדברים הנאים. לא הבנתי אם זו דוגמית מספר העתיד בעזהי"ת לצאת לאור עולם או שהדברים אמורים להתפרסם מעל במה זו מדי פרשת שבוע בשבועו.

לעיקר הדברים רואה אנכי שכת"ר לוקח לו את דרך הדרוש והפלפול המשמח לב אלוקים ואנשים אך ברשותך אכתוב הנ"ל בביאור השאלות שהועלו ע"ד הפשוט שמא יהא בזה איזה תועלת למאן דהוא:
א) החילוק בין את האלוקים שת"א בדחלתא דיי ובין התהלכתי לפניו שתרגם פלחית קדמוהי
הנה הפירוש הפשוט את האלוקים התהלך נח הוא שהלך עם האלוקים ר"ל שלא סר מאחריו אבל אונקלוס דרכו בכל מקום להרחיק ההגשמה ומתרגם במקומות כאלו דחלתא דיי וכן הוא בהרבה מקומות. אמנם התהלך לפני משמעו דרך שירות כעבד העומד לפני רבו ולזה תרגם פלח קדמי.

ב) במה שת"א ותשחת הארץ אתחבלת ארעא
לענ"ד דברי הראב"ע ורד"ק שפי' דיירי הארץ קשים מסיפא דקרא ותמלא הארץ חמס והתם ודאי משמע הארץ עצמה. וכבר הביא כת"ר שתיבת ארץ חוזר על עצמו כו"כ פעמים בפרשתא דא ובכולם פירושה הארץ עצמה.
[ומ"ש מר שבחז"ל איתא שלא היה מבול הא"י מפני שהיא גבוהה עיין כאן בזה]

ג) במ"ש התרגום כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ארי חבילו כל בשרא אנש אורחיה על ארעא
לכאורה הטעם שאין לכל בשר דרך אחת אלא לכל אחד יש דרכו שלו.

ד) מ"ש כי מלאה הארץ חמס מפניהם ארי אתמליאת ארעא חטופין מן קדם עובדיהון בישיא
הנה לשון הפסוק הוא דרך משל כי חמס איננו אויר או מים שימלא את כל הארץ ואונקלוס כדרכו בכה"ג בא לפרש שנתמלאה הארץ גזלנים ומעשי גזילה ואיני רואה מה הקושי באמרו מחמת שבנ"א גוזלים נתמלאה הארץ גזלנים.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' אוקטובר 15, 2015 3:55 pm

ציבור כתב:
אברהם כתב:הן מודעת זאת בכל הארץ, הספר הנפלא 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס,
הכינו וגם חקרו הרב הדומה למלאך ה', מו"ר הגאון והצדיק רבי יעקב לב שליט"א

והנה, ת"ל שזכיתי להציע לפניו הרבה הארות והערות, ובענוותנותו כללם בתוך ספרו, וחתם עליהם את שמי א.מ.ר.
.


ולא בשם מלא?


לא.

הגאון שליט"א אסף הערות ודקדוקים מעשרות (ואולי יותר) לומדים.
כל מטרתו ללקט את כל ההערות (ע"ד הפשט, שישרו בעיניו) שנכתבו או נאמרו על ת"א, בדרך קצרה ובהירה, למען יוכל הקורא לרוץ בו תוך כדי העברת הסידרא שמו"ת.

אילו היה כותב כל הערה בשמו המלא של אומרה, כי אז היה הפירוש מנומר במאות מאות שמות שונים ומשונים, מוכרים ושאינם, כמעט בכל פסוק ופסוק..

לכן, ואולי מעוד סיבות, בחר המחבר להזכיר שמות אנשים רק בראשי תיבות. (בדרך כלל, גם ספרים נכתבים בר"ת, אבל לזה יש לוח ר"ת בתחילת הספר...)


כח הטענה כתב:לא הבנתי אם זו דוגמית מספר העתיד בעזהי"ת לצאת לאור עולם או שהדברים אמורים להתפרסם מעל במה זו מדי פרשת שבוע בשבועו.


כאפשרות השניה. אם יזכני הא- ל.

כח הטענה כתב:לעיקר הדברים רואה אנכי שכת"ר לוקח לו את דרך הדרוש והפלפול המשמח לב אלוקים ואנשים אך ברשותך אכתוב הנ"ל בביאור השאלות שהועלו ע"ד הפשוט שמא יהא בזה איזה תועלת למאן דהוא:


אני אוהב את דרך הפלפול והדרש, בפרט שכך כתבו רבותינו בכל רבדי התורה, ומשום מה נגרע חלקו של אונקלוס שכמעט אין מבארים אותו אלא עפ"י חילוקים פשטניים (ולפעמים, בצורה מוגזמת לטעמי.. זוהי דרכו של הרב פרשגן שליט"א שלפעמים נראה כאילו הוא איש סודו של אונקלוס, ויודע נטיות ליבו וחששותיו.. כגון בפרשתנו - למה מיאן אונקלוס לפרש 'כל בשר' אפילו בהמה וחיה ואילו התרגום הירושלמי העתיק זאת, משום שאונקלוס דרכו למעט את החטאים שבמקרא ולצמצמם, ואילו התרגומים הירושלמים מפליגים בתיאורי החטאים שבמקרא.. ונחלקו ב'שיקולים חינוכיים' כדבריו.. עכ"ד בתימצות, וכהנה רבות.
ואמנם הרב הנ"ל ניחן בהסברה בהירה ובאהבה עזה לתורה ולת"א בפרט, ובעוד הרבה מעלות (בין השאר נלחם בכלים מדעיים-מודרניים אך בעזות דקדושה במבקרי המקרא, ראו הרבה דוגמאות בספרו העקיבות) וגם האיר פניו אלי ללמדני ולאלפני בינה, (פעם אחת הגעתי לשתות עמו 'לחיים' לכבוד הוצאת הכרך הראשון כמדומני, והכניסני לחדר לימודו, פתח החלון והראה לי את מקום המקדש נשקף במלוא קדושתו.. ואמר לי בעינים דומעות - מה מאושר אני שאני יושב בחדר קטן המשקיף על קדש הקדשים והוגה בו בתורתו של אונקלוס הגר..) אך האמת אהובה מן הכל, ונפשי איננה יכולה להסכים עם סגנונו, אף שהוא אהוב ומקובל אצל רבים וטובים.

מכל מקום, דרך הפשט האמיתית והישרה אהובה מן הכל, ועל כן אין לך מקום לפקפק אם יהיו בדבריך תועלת למאן דהוא. לפחות אני הקטן, ובוודאי עוד רבים, מצפים ושמחים בכל הערה והוספה. (מו"ר הרב מעט צרי שליט"א בכל פעם שאני מגיע אליו עם צרורות דפי הערות והוספות, נוטל אותם בידיו ומנשקם בפיו הקדוש.. בתוככי בית המדרש הגדול דמיר.. ואם הוא שאינו צריך לי ולדכוותי כל שכן אני הקטן הצמא לכל הוספה וכו').

כח הטענה כתב:א) החילוק בין את האלוקים שת"א בדחלתא דיי ובין התהלכתי לפניו שתרגם פלחית קדמוהי
הנה הפירוש הפשוט את האלוקים התהלך נח הוא שהלך עם האלוקים ר"ל שלא סר מאחריו אבל אונקלוס דרכו בכל מקום להרחיק ההגשמה ומתרגם במקומות כאלו דחלתא דיי וכן הוא בהרבה מקומות. אמנם התהלך לפני משמעו דרך שירות כעבד העומד לפני רבו ולזה תרגם פלח קדמי.


אילו היה כדבריך, היה אונקלוס מתרגם לשון שימוש ולא לשון פלח, כמו 'עומד לפני ה' - משמש בצלו. עומד עליהם - משמש עלוויהון. (וראה מעט צרי ריש וירא, שמזה מטבע הברכה 'אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך' לשרת אותך).
מכל מקום לא מצאנו מקום ש'הליכה לפני' משמשת במשמעות של שירות, כמו 'עמידה לפני'. וגם הסברא מחלקת ביניהם, שהעבד אכן עומד לפני רבו, אבל מה זה שייך להליכה לפניו (אולי לפנות לו הדרך?)

כח הטענה כתב:ב) במה שת"א ותשחת הארץ אתחבלת ארעא
לענ"ד דברי הראב"ע ורד"ק שפי' דיירי הארץ קשים מסיפא דקרא ותמלא הארץ חמס והתם ודאי משמע הארץ עצמה. וכבר הביא כת"ר שתיבת ארץ חוזר על עצמו כו"כ פעמים בפרשתא דא ובכולם פירושה הארץ עצמה.


הערה יפה.
אבל יש לציין שמצאנו פעמים רבות שדוקא בגלל שהתורה מבקשת לחזור על לשון אחת פעמים רבות (כנראה כדי להדגיש איזו משמעות) היא משתמשת באותה לשון לכמה משמעויות.
דוגמא לדבר: פרשת התשובה, שם יש כשמונה פעמים הטיית הפועל ש.ב. ובמשמעויות שונות 'והשבות' אל לבבך.. 'ושבת' עד ה' אלקיך.. 'ושב' ה' את 'שבותך'.. 'ושב' וקבצך.. כן 'ישוב' ה' לשוש עליך לטוב וכו' וכו'.
ויש עוד דוגמאות רבות לזה במקרא.
וא"כ אפשר שדוקא משום שהתורה ביקשה לחזור פעמים רבות על תיבת 'הארץ', היא השתמשה בה לצורך משמעויות שונות.


כח הטענה כתב:[ומ"ש מר שבחז"ל איתא שלא היה מבול הא"י מפני שהיא גבוהה עיין כאן בזה]


היכן?

כח הטענה כתב:ג) במ"ש התרגום כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ארי חבילו כל בשרא אנש אורחיה על ארעא
לכאורה פשוט הטעם דא"א לתרגם כל בשר לשון יחיד כמו בלשה"ק הוצרך לומר חבילו אך במילת דרכו רצה לתרגם כצורתה לשון יחיד וכן הוסיף מילת אנש.


לא הבנתי כוונתך. למה אי אפשר לתרגם 'כי השחית כל בשר' לשון יחיד כמו בלשוה"ק???
האם כוונתך שהצירוף 'כל יחיד' משמש באונקלוס כרבים, ולכן 'כל בשר' מתורגם בלשון רבים?
זה אינו נכון, גם אונקלוס כותב לשון יחיד בכהאי גוונא
כמו: 'כל עשב' זורע זרע, שאונקלוס תרגמו בלשון יחיד 'דבר זרעיה מזדרע'. אז למה שונה 'השחית כל בשר'?

כח הטענה כתב:ד) מ"ש כי מלאה הארץ חמס מפניהם ארי אתמליאת ארעא חטופין מן קדם עובדיהון בישיא
הנה לשון הפסוק הוא דרך משל כי חמס איננו אויר או מים שימלא את כל הארץ ואונקלוס כדרכו בכה"ג בא לפרש שנתמלאה הארץ גזלנים ומעשי גזילה ואיני רואה מה הקושי באמרו מחמת שבנ"א גוזלים נתמלאה הארץ גזלנים.


הדגשתי בדברי שאילו נפרש 'חמס' כמושג מופשט, הרי הפסוק מובן היטב, הארץ התמלאה בחמס מפני מעשי החמסנות של אנשיה.
אך אונקלוס תרגם 'חמס' כשם כולל לחמסנים, ואם כן א"א לפרש 'מלאה הארץ חמסנים, מפני המעשים הרעים שלהם'.
ואם אינך רואה מה הקושי באמרו 'מחמת שבנ"א גוזלים נתמלאה הארץ גזלנים', עדיין בודאי תראה קושי במשפט ההפוך 'נתמלאה הארץ חמסנים, מפני שיש בה חמסנים'.
מלבד זאת, אילו זאת היתה כוונת אונקלוס לא היה מתרגם 'מפניהם' - מן קדם עובדיהון בישיא, מעשיהם הרעים, הרי הוא פירט להדיא לעיל איך נקראים מעשי החמס, והיה צריך לומר מן קדם חטופיהון, חמסם, או מעשי חמסם וכדומה, ואילו 'עובדיהון בישיא' מדבר על כלל מעשיהם הרעים ולא על החמס.


תודה גדולה!

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' אוקטובר 15, 2015 9:38 pm

אברהם כתב:כח הטענה כתב:
א) החילוק בין את האלוקים שת"א בדחלתא דיי ובין התהלכתי לפניו שתרגם פלחית קדמוהי
הנה הפירוש הפשוט את האלוקים התהלך נח הוא שהלך עם האלוקים ר"ל שלא סר מאחריו אבל אונקלוס דרכו בכל מקום להרחיק ההגשמה ומתרגם במקומות כאלו דחלתא דיי וכן הוא בהרבה מקומות. אמנם התהלך לפני משמעו דרך שירות כעבד העומד לפני רבו ולזה תרגם פלח קדמי.

אילו היה כדבריך, היה אונקלוס מתרגם לשון שימוש ולא לשון פלח, כמו 'עומד לפני ה' - משמש בצלו. עומד עליהם - משמש עלוויהון. (וראה מעט צרי ריש וירא, שמזה מטבע הברכה 'אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך' לשרת אותך).
מכל מקום לא מצאנו מקום ש'הליכה לפני' משמשת במשמעות של שירות, כמו 'עמידה לפני'. וגם הסברא מחלקת ביניהם, שהעבד אכן עומד לפני רבו, אבל מה זה שייך להליכה לפניו (אולי לפנות לו הדרך?)
חדא מיתרצא בחברתה. לשון עמידה לפני האדון היא לשון שימוש ושירות והיינו שעומד לפניו ומוכן לעשות רצונו וצרכיו (ובאברהם שהמשמעות שונה הדגיש אנקלוס משמש בצלו), אבל לשון הליכה הוא לשון של עשיית מעשים לפניו וע"כ היינו העבודה.

אברהם כתב:כח הטענה כתב:
ד) מ"ש כי מלאה הארץ חמס מפניהם ארי אתמליאת ארעא חטופין מן קדם עובדיהון בישיא
הנה לשון הפסוק הוא דרך משל כי חמס איננו אויר או מים שימלא את כל הארץ ואונקלוס כדרכו בכה"ג בא לפרש שנתמלאה הארץ גזלנים ומעשי גזילה ואיני רואה מה הקושי באמרו מחמת שבנ"א גוזלים נתמלאה הארץ גזלנים.

הדגשתי בדברי שאילו נפרש 'חמס' כמושג מופשט, הרי הפסוק מובן היטב, הארץ התמלאה בחמס מפני מעשי החמסנות של אנשיה.
אך אונקלוס תרגם 'חמס' כשם כולל לחמסנים, ואם כן א"א לפרש 'מלאה הארץ חמסנים, מפני המעשים הרעים שלהם'.
ואם אינך רואה מה הקושי באמרו 'מחמת שבנ"א גוזלים נתמלאה הארץ גזלנים', עדיין בודאי תראה קושי במשפט ההפוך 'נתמלאה הארץ חמסנים, מפני שיש בה חמסנים'.
מלבד זאת, אילו זאת היתה כוונת אונקלוס לא היה מתרגם 'מפניהם' - מן קדם עובדיהון בישיא, מעשיהם הרעים, הרי הוא פירט להדיא לעיל איך נקראים מעשי החמס, והיה צריך לומר מן קדם חטופיהון, חמסם, או מעשי חמסם וכדומה, ואילו 'עובדיהון בישיא' מדבר על כלל מעשיהם הרעים ולא על החמס.
עדיין לא הבנתי מה הקושי. פירוש המילים הוא פשוט: נתמלאה הארץ גזלנים מפני התנהגותם של בני האדם.
למה שאונקלוס יפרט שמדובר התנהגות חמסנית בשעה שהפסוק לא פירט?
[אולי הקושי שלך הוא כי אתה מפרש ש"עובדיהון בישיא" אזיל על ה"חטופין". ולא היא, אלא מפניהם וכן מ"ש התרגום עובדיהון בישיא אזיל ארישא דקרא על "כל בשר".]

לגבי כי השחית כל בשר כבר הספקתי לחזור בי ולתקן לפני שהגבת. כמו"כ תוקן הציון לאשכול שדנו בדברי תלמיד הרשב"א שלא היה מבול בא"י מפני שהיא גבוהה מכל הארצות.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' אוקטובר 15, 2015 11:30 pm

יישר כח


מה שכתבת במהדורה בתרא:

ג) במ"ש התרגום כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ארי חבילו כל בשרא אנש אורחיה על ארעא
לכאורה הטעם שאין לכל בשר דרך אחת אלא לכל אחד יש דרכו שלו.


זהו כמו שכתבתי בעניי בגליון, שאונקלוס בא להדגיש שלא היה כאן השחתת דרך משותפת, שכלל הציבור השחית את דרכו (הציבורית), אלא כל אחד ואחד בפני עצמו השחית את דרכו שלו. ובפרט לפמש"כ המפרשים דקאי על הוצאת שז"ל.

כופל תודתי!

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי כח הטענה » ו' אוקטובר 16, 2015 9:51 am

אברהם כתב:מה שכתבת במהדורה בתרא:
ג) במ"ש התרגום כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ארי חבילו כל בשרא אנש אורחיה על ארעא
לכאורה הטעם שאין לכל בשר דרך אחת אלא לכל אחד יש דרכו שלו.

זהו כמו שכתבתי בעניי בגליון, שאונקלוס בא להדגיש שלא היה כאן השחתת דרך משותפת, שכלל הציבור השחית את דרכו (הציבורית), אלא כל אחד ואחד בפני עצמו השחית את דרכו שלו. ובפרט לפמש"כ המפרשים דקאי על הוצאת שז"ל.
עכשיו ראיתי שכיוונתי לדעתך. אמנם בביאור ההדגשה שכל אחד בפני עצמו השחית את דרכו אולי אפשר לומר שדוקא כאן הוקשה להתרגום כמו שהוקשה לכת"ר בפסוק כי מלאה הארץ חמס וגו'.
רצוני לומר שהרי אף אם מתרגמים ותשחת הארץ - ואתחבלת ארעא והיינו הארץ עצמה מ"מ ודאי המכוון הוא שכל דייריה השחיתו את דרכם וא"כ קשה סיפא דקרא כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ולזה פירש אונקלס כי השחית כאו"א את דרכו עד שכל הארץ נשחתה.
[ולעיל בפסוק כי מלאה הארץ חמס מפניהם איני מסכים לקושיית מר כי כשאמר קרא מפניהם אינו מוזכר מה הוא המעשה שעושים ולכן שפיר י"ל מפני המעשים שעושים נתמלאה הארץ גזל וגם דהתם כתיב מלאה הארץ והיינו שגוזלים כ"כ עד שנתמלאה הארץ גזל ועל כולנה שלא נאמר שם לשון 'כי' אלא לשון 'מפניהם' שהיינו על ידם ומחמתם אבל כאן הוקשה להתרגום כנ"ל ולכן פירש שכאו"א השחית עד שנעשית כל הארץ מושחתת].

בענין הליכה לפני ה' אני מצאתי לשון כזו בתנ"ך רק בריש מלכים בצואת דוד לשלמה ובתפילת שלמה ובת"י שם תרגם כצורתו וגם שם נ"ל שהמשמעות היא עשיית מעשים שימצאו חן לפני ה'.

והנני כופל ומשלש ומרבע את תודתי לך על הדברים הנאים והמחכימים. תחזקנה ידיך להטעימנו כה"ג מידי שבוע ושבוע.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ו' אוקטובר 23, 2015 1:51 pm

הזמן קצר, והמלאכה מרובה לקראת השבת הקדושה, ועל כן כתבתי בחפזי רק ב' פנינים מתחילת הפרשה.

אם אתפנה קודם שבת, אעלה עוד בעז"ה בל"נ.

תודה על עיונכם,

שבת נפלאה ומרוממת!
קבצים מצורפים
זעיר קטף לך לך.docx
(26.59 KiB) הורד 414 פעמים

גבול ים
הודעות: 806
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גבול ים » ו' אוקטובר 23, 2015 2:00 pm

כמדו' דשעבידו אינו לימוד חכמה ודעת גרידא, אלא שיעבוד לקיום דבר ה', והיינו מצוות ב"נ, ומשה"ק ממלמד בן חבירו אולי המכוון במלמד ע"מ לקיים, והן הן הדברים.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ו' אוקטובר 23, 2015 4:36 pm

הלא כתבתי על זה, דדוחק לומר שמה שאמרו 'כל המלמד ב"ח תורה' היינו דוקא באופן שמחמתו התקרב לדרך המצוות. ואי לאו הכי, אין שום מקום לדמיון בין גיור אנשים עובדי ע"ז לבין ללמד יהודי ירא ושלם תורה (אף אם הוא על מנת לקיים, כדבריך).

וגם כתבתי שאילו הייתה כוונת אונקלוס כדעתך היה צריך לומר 'לפולחנא דה', כדרכו בכל מקום, וכמו שדקדק הגר"א גבי 'נקה לא ינקה'.

בכל אופן, אני מסכים שהלשון 'שעבידו' קצת דחוק לפי דברי, אך אני למדתי מזה כמוש"כ הגר"א שם שבשביל לחזור בתשובה צריך לקבל עליו 'עול תורה', וזהו 'שיעבדו לאורייתא', שהיו משועבדים ללימוד התורה כעול על צווארם. ובזכותך התעוררתי לזה, ויש להוסיף זאת בפנים.

תודה גדולה על דבריך הנכוחים!

שבת נפלאה!

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ו' אוקטובר 30, 2015 3:27 pm

ב"ה שנתן חלקי עם המבינים שפלפול אחד שלנו לא מגיע לאיזו הערה קלה של אבותינו, ולכן אני מקדים את הגליון בתורת זקני זצ"ל, ולכך שוב לא הספקתי לכתוב אלא הערה אחת בדברי אונקלוס.

אך כהשלמה, צירפתי דברים ישנים שכתבתי על תחילת הפרשה ובתוכם הרבה ביאורים בדברי התרגומים.


שבת נפלאה!
קבצים מצורפים
זעיר קטף וירא.docx
(31.99 KiB) הורד 425 פעמים

גבול ים
הודעות: 806
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי גבול ים » ש' אוקטובר 31, 2015 7:51 pm

ייש"כ, ומוצאי שבת נפלאה!
אינני יודע אם ניתן לומר כך, אבל הרי מבואר בחז"ל שהיה זה בבחינת ביקור חולים, והיינו שיש בזה בחי' של גלוי שכינה וירידתה למטה ממש, ולכן ת"א בעינך וקדמך, להורות שהיה זה ממש בבחי' של לפני ה'.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' נובמבר 05, 2015 8:58 pm

מצורף בזה הגליון על פרשת חיי שרה...


תודה על עיונכם!
קבצים מצורפים
זעיר קטף חיי שרה.doc
(69.5 KiB) הורד 401 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 20, 2015 9:11 pm

ב'מעט צרי' פ' לך לך פי' בד' התרגום גבי מילת בניו ועבדיו של אברהם אבינו "בעצם היום הזה", ע"פ חידושו של הצפנת פענח דמילה זו צריכה להיות דוקא אחרי הנה"ח ולא רק אחרי עלוה"ש כשאר מילה שדינה ביום,
כמדומני זהו חידוש גדול מידי להעמיסו בפשיטות בד' התרגום.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חברא » ג' דצמבר 22, 2015 2:00 am

עושה חדשות כתב:ב'מעט צרי' פ' לך לך פי' בד' התרגום גבי מילת בניו ועבדיו של אברהם אבינו "בעצם היום הזה", ע"פ חידושו של הצפנת פענח דמילה זו צריכה להיות דוקא אחרי הנה"ח ולא רק אחרי עלוה"ש כשאר מילה שדינה ביום,
כמדומני זהו חידוש גדול מידי להעמיסו בפשיטות בד' התרגום.


ראשית, יש להבהיר שאין זה חידושו של בעל 'מעט צרי' על פי דברי הצפנת פענח, אלא אלו הם דברי הצפנת פענח עצמו.

ולעצם הדברים:
ברש"י (מנחות ה:) פירש:
"האיר מזרח, די"ו בניסן מתיר החדש דכתיב (ויקרא כג, כח) 'עד עצם' ומתרגמינן 'עד בִּכְרַן' ו'בִּכְרַן' היינו מראית היום דכתיב (שמות כח, כ) 'תרשיש שוהם ישפה' מתרגמינן 'כרום ימא' שמראיתו דומה לים"

ומבואר, שהתרגום על 'בעצם היום הזה' - 'בִּכְרַן יומא הדין', פירושו 'האיר המזרח'.

ובגמרא (מנחות סח:) "בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר מאי טעמא... כתיב 'עד עצם היום הזה' ... בזמן שאין בית המקדש קיים"

ופירש רש"י:
"האיר המזרח - הנץ החמה של ט"ז אבל לילו אסור.
עד עצם היום - עד מראה היום וקסבר עד ולא עד בכלל".

הרי שמפורש ברש"י ש'בִּכְרַן יומא הדין' שבתרגום, שהוא תרגומו של 'בעצם היום הזה', פירושו 'הנץ החמה'.

[אלא שהיא מחלוקת ראשונים מהו הזמן של 'האיר המזרח' - ראה אנצי' תלמודית בערכו, והצ"פ לשיטת רש"י אזיל].

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חברא » ב' אפריל 04, 2016 8:34 pm

ובענין 'האיר המזרח' ו'הנץ החמה', עיין רש"ש מגילה כ.
ולולי דמסתפינא הייתי אומר דעד שתנץ החמה דכאן אינו הנה"ח דכולא ש"ס דהוא ד' מילין מעה"ש אלא הוא משהאיר המזרח דאז יצא מספק לילה כבתמיד (ומצינו רבות לשון א' על כוונות מתחלפות) וראיה לדבר מהא דאמרינן בר"ה (ל ושם) אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח וכן ראיתי במהרש"א בסוכה (נא ב) בתד"ה קרא הגבר בתוך דבריו דהאיר המזרח הוא הנה"ח וכ"מ מפרש"י ריש פסחים בד"ה הבוקר אור וד"ה בכי טוב וכן פי' בהדיא במנחות (סח) האיר מזרח הוא הנה"ח שוב ראיתי בירושלמי ריש ברכות ובב"ר פ"נ דמע"ה עד שיאיר המזרח ד' מילין ומשהאיר המזרח עד הנה"ח ד' מילין וע"ש במ"כ ובגמרא שלנו בפסחים (צד) אמרו דמע"ה עד הנה"ח ד' מילין ש"מ דהוא הוא האיר המזרח וש"מ דיש עוד זמן הנקרא נה"ח והוא מאוחר מהראשון ד' מילין

עיי"ש עוד.

[ובספר 'בירור זמנים' שיצא לאור לאחרונה, האריך בזה (סימן י אות ז), לדחוק ש'הנץ החמה' של רש"י כאן אין הכונה ליציאת גלגל החמה מעל האופק (שזמן זה ודאי אי אפשר להגדיר 'האיר המזרח', שהרי בשעה זו לא רק המזרח מואר), אלא לזמן מוקדם יותר, ותחלת זמן זה הוא בסוף 'האיר המזרח', ולכן רש"י מגדיר את שניהם באותו שם].

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ו' ספטמבר 02, 2016 9:36 am

בהתקרב ימי התשובה, שעיקרה ע"י חיזוק בתלמוד תורה כמוש"כ הגר"א מדברי אונקלוס דתייבין לאורייתיה, אני מנסה לחדש כתיבת הגליון זעיר קטף, לכה"פ על תחילת כל פרשה בל"נ.

תודה גדולה למעיינים.
קבצים מצורפים
זעיר קטף ראה.docx
(35.76 KiB) הורד 378 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' ספטמבר 04, 2016 12:24 am

זעיר קטף (פרשת ראה) כתב:'ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם' ת"א 'ותתרעון ית איגוריהון ותתברון ית קמתהון', פירש מעט צרי (לעיל ז,ה) בשם תרגם אברהם [לר"א בן הגר"א] דהטעם שנקרא מזבח הע"ז 'אגוריהון' לשון אסיפה ואגירה, לפי שנאספים שם העובדים בלי סדר כעם ככהן....
ואילולי דברי רבינו אברהם בהגר"א הייתי מפרש לשון 'אגוריהון' שהוא לשון אסיפת אבנים, להבדיל מן המצבה שהיא אבן אחת שהעמידוה (קמתהון) הרי את המזבח בנו ע"י אסיפת אבנים רבות.

בדרך דומה פירש ב'אור התרגום' (שהובא ב'מעט צרי' שמות לד, יג), אלא שהוא פירש על שם הגל שנקרא 'אגור' בתרגום ירושלמי. וע"ז העיר במע"צ שם שבתרגום אונקלוס לא מצינו 'אגור' כתרגום 'גל'.

ואמנם גם על ביאורך (וביאור ר"א בן הגר"א) קשה, שלא מצינו הפועל 'אגר' בארמית שבתרגום כלשון אסיפה, אלא רק כלשון שכר, כמו 'שכר שכיר' (דברים טו, יח) שתרגם 'אגר אגירא'.

ופירוש נוסף פירש ב'אור התרגום', שהוא על שם הגג שנקרא 'איגר' בארמית (דברים כב, ח ועוד). שהיו רגילים לבנות מזבחותיהם על הגגות (וציין לקרא בירמיהו ב, כ 'כי על כל גבעה גבוהה' וגו'. וטפי מפורש במלכים ב' כג, יב - 'ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה').

אור התרגום - אגוריהון.GIF
אור התרגום - אגוריהון.GIF (18.26 KiB) נצפה 13836 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' ספטמבר 04, 2016 3:00 pm

זעיר קטף (פרשת לך לך) כתב:ונראה שאונקלוס לשיטתו שתרגם על הפסוק 'ונקה לא ינקה' – סלח לדתייבין לאורייתיה, וגם שם דקדקו למה לא כתב לדתיבין לדחלתיה או לפולחניה, וכתבו בשם הגר"א שכוונת אונקלוס שעיקר התשובה המעולה היא ע"י קבלת עול תורה (כמו שהביא מעט צרי בשם ספר הצדיק ר' זונדל מסלנט עמ' קיא).
והנה, הגירות שהייתה אצל אברהם היה כעניין התשובה, שמשכו ידם מעבודה זרה ושבו אל ה', (כי הרי לא היה שייך שם גירות במובן של הצטרפות לכלל ישראל, אלא בחזרה בתשובה לקיים מצוות בני נח) ומדוקדק היטב שסבר אונקלוס שעיקר התשובה היתה ע"י השיעבוד ללימוד התורה וחכמתה, וכמו שתרגם 'לדתייבין לאורייתיה', ולכן תרגם 'דשעבידו לאורייתא'.

הלשון 'שעבד לאוריתא' נמצא גם בתרגום יונתן בישעיהו (נג, יא - יב) על מלך המשיח:
[יא] מִשִׁעְבּוּד עַמְמַיָּא יְשֵׁיזֵיב נַפְשְׁהוֹן יִחְזוֹן בְּפוֹרְעָנוּת סָנְאֵיהוֹן יִסְבְּעוּן מִבִּזַּת מַלְכֵיהוֹן בְּחָכְמְתֵיהּ יְזַכֵּי זַכָּאִין בְּדִיל לְשַׁעְבָּדָא סַגִּיאִין לְאוֹרָיְתָא וְעַל חוֹבֵיהוֹן הוּא יִבְעֵי: [יב] בְּכֵין אֲפַלֵּיג לֵיהּ בִּיזַת עַמְמִין סַגִּיאִין וְיָת נִכְסֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין יְפַלֵּיג עֲדָאָה חֲלָף דִּמְסַר לְמוֹתָא נַפְשֵׁיהּ וְיָת מָרוֹדַיָּא שַׁעְבֵּיד לְאוֹרָיְתָא וְהוּא עַל חוֹבִין סַגִּיאִין יִבְעֵי וּלְמָרוֹדַיָּא יִשְׁתְּבֵיק בְּדִילֵיהּ:

והנה 'מָרוֹדַיָּא' הוא תרגום 'פושעים' שבפסוק שם, והוא סיוע למה שכתבת שהלשון 'שַׁעְבֵּיד לְאוֹרָיְתָא' שייך על חזרה בתשובה.

--------------------

אמנם לעצם השמועה מכתבי רבי זונדל מסלנט, שהלשון 'תיבין לאוריתא' שבאונקלוס (שמות לד, ז; במדבר יד, יח) הכונה לקבלת עול תורה, יש להעיר:

ראשית, המעיין שם יראה שלא כתב כן בשם הגר"א, ואף שהכותרת שם "הנהגות פרטיות מהגר"א זצ"ל", איני יודע מי כתב הכותרת, וגם יתכן שהכונה שהדברים הם על פי דרך הגר"א (וניכר שאין זה אלא הנהגות שקיבל על עצמו). ובתוך הדברים כשרצה לכתוב בשם הגר"א הקדים המילים 'והגאון כתב'.

ולעצם הדברים, הנה פירש התרגום 'תיבין לאוריתא' דהיינו ללימוד התורה.

אבל מצינו לשון זו בתרגום יונתן במקומות רבים, בנבואות שמהותן היא להשיב את העם לדרך התורה, להמנע מעבודת אלילים, ומעבירות אחרות, וקשה לפרש שהכונה לשוב ללימוד התורה.

וראה לדוגמא שופטים ה, ד:
אוֹרָיְתָךְ דִּיהַבְתְּ לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל כַּד עָבְרִין עֲלַהּ שָׁלְטִין בְּהוֹן עַמְמַיָּא וְכַד תָּיְבִין לַהּ מִתְגַּבְּרִין אִנּוּן עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן.

ושם פסוק ח:
כַּד אִתְרְעִיאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל לְמִפְלַח לְטָעֲוָתָא חֲדַתָּן דְּמִקָּרִיב אִתעֲבִידָא דְלָא אִתעַסַּקוּ בְהוֹן אֲבָהָתְהוֹן אֲתוֹ עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָּא וּטרַדוּנוּן מִקִּרְוֵיהוֹן וְכַדּוּ דְּתָבוּ לְאוֹרָיְתָא לָא יְכִילוּ לְהוֹן:

ובישעיהו א, טז:
תּוּבוּ לְאוֹרָיְתָא אִדַּכּוֹ מֵחוֹבֵיכוֹן אַעְדּוֹ בִּישׁוּת עוּבָדֵיכוֹן מִקֳּבֵיל מֵימְרִי אִתְמְנַעוּ מִלְּאַבְאָשָׁא:
(ומעניין, שדוקא תרגום זה האחרון הובא ב'עלי שור' כהוכחה שהתשובה היא דרך לימוד התורה).

ואמנם היה אפשר לדחוק, שכל ענין התשובה על כל עבירה ועוון מכונה בתרגום 'תובו לאוריתא' מכיון שדרך התשובה היא על ידי לימוד התורה, אך זהו דוחק, ופשוטן של דברים ש'תובו לאוריתא' הכונה לדרך התורה, לשמור מצוותיה וחוקיה, ולא לעבור עליה.

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ו' ספטמבר 09, 2016 3:54 pm

אוי... לא ראיתי שקיבלתי כאן תגובות מחכימות, ובל"נ אתייחס אליהם.

כעת הנני מצרף בחופזה הגליון לפסוק הראשון בפרשת שופטים.

אולי אי מי יספיק לעיין בזה לקראת שבת קדש.


שבת נפלאה!
קבצים מצורפים
זעיר קטף שופטים.docx
(28.07 KiB) הורד 356 פעמים

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 09, 2016 5:39 pm

ייש"כ קראתי ונהנתי מאד, רק במש"כ שהכונה "לך" ממך, ומזה ר"ל ביאור הגמ' יבמות שמעכשיו אין השוטרים משבט לוי, יש להעיר שאם כן למה מתחילה כן מינו משבט לוי האם היה טעות עד אז בהבנת הכתוב, [אולם כן יש להעיר למש"כ התו"י שם מקרא דלשבטיכם עי' שם]. ובכלל יש להבין מה זה מעכשיו, האם הכוונה לימיו של רב חסדא? האיך פתאום נשתנה הדבר וצ"ע. שוב ראיתי בהג' יעב"ץ שבאר שמתחילה נתנו להם שלא כשורה מינוי זה כי לא היה להם ממה להתפרנס עיי"ש, והלשון מעכשיו לא משמע כ"כ כן וצ"ת.

ובעיקר מש"כ יש להעיר האם כשאומרים ממך שבט לוי אינו בכלל, והאם כן הוא לעניין נביא ומלך שכתוב שם מעין כך, [ומכל מקום יש לקיים דבריכם ולא כתבתי רק להעיר לחיבת הקודש].

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' ספטמבר 10, 2016 11:09 pm

בשבת ראיתי שיש להעיר גם על מה שפרשתם בת"א על שוטרים פורענין מפני שהוא לכוף הוראת בי"ד, ולא להלקות בשבט כבשוטרים לשבטיכם, דמה נעשה לפי זה במבואר בפ' כ' ה' ודברו השוטרים "וימללו סרכיא" והא שם גם הוא לכוף הוראת הדיינים.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' ספטמבר 11, 2016 8:32 am

זעיר קטף (פרשת שופטים) כתב:שופטים ושוטרים ת"א דיינין ופורענין, כתב מעט צרי בשם הרוקח [ולא ראיתיו בפנים] "ולא תרגם 'סרכין' כדלעיל 'ושוטרים לשבטיכם' ששם היו להם מין שררה, ולכן תרגם 'סרכין', משא"כ כאן שרק היו שבט הדיינים לרדות העם."
ולא ידעתי מהי אותה 'מין שררה' שהיתה לשוטרים, ומנא ליה לאונקלוס לומר כן. ומה שהביא מלשון הכתוב בדברי הימים ב' יט,יא 'ושוטרים הלוים לפניכם' להוכיח שלשון שוטרים הוא לשון שופטים, לא הבנתי איך מוכח משם דבר זה, ועיין מצודות שם שפירש 'לפניכם – מזומנים לפניכם לכל אשר תצום להכריח את העם על המשפט'.

כל המודגש, לא כתב ב'מעט צרי' בשם הרוקח, אלא מעצמו.
ומהרוקח רק ציטט מה שכתוב בו.

וז"ל הרוקח (או ליתר דיוק, המיוחס לרוקח עה"ת):
"ושופטים - (כי) [פי'] דוחקים לפרוע חובו. לכך תרגם 'ופורענין', ולא 'סרכיא'.
כי השופט והלוים שטרים בדברי הימים".

וכונתו בסוף דבריו צ"ע.

------------------------

ולעצם הדברים, אציין כמה מראי מקומות שירחיבו את הדיון:

במדרש תנאים (הופמן):
"שפטים ושטרים - 'שופטים' אלו דיינין, 'ושטרים' אלו חזנים. ד"א 'שפטים' אלו דיינין, ושטרים אלו 'פורענין'".

הרי שיש שני סוגי שוטרים (ועיין במתני' מכות כב: שמלקות הוא על ידי 'חזן הכנסת').

ובתרגום המיוחס ליונתן כאן, וכן בתרגום ירושלמי, תרגמו 'סרכין' (ובמיוחס ליונתן 'סרכין אלימין').

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' ספטמבר 15, 2016 10:34 pm

מצ"ב הגליון לתחילת פרשת כי תצא
קבצים מצורפים
זעיר קטף כי תצא.docx
(32.4 KiB) הורד 342 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' ספטמבר 15, 2016 11:44 pm

הרב גאולה בקרוב העירני שאפשר לדון לפי"ז על נוסחת הראשונים בברכת השופר: 'לשמוע בקול שופר'

וכוונתו שלשון זו 'לשמוע בקול' לכאו' תרגומו 'לקבל למימרא', וזה מעורר ב' נקודות, הא' שלפי"ז 'קול' היינו מימרא, וזה נוגע למש"כ בגליון, והב' המחודש יותר ש'לשמוע' היינו לקבל, להבין דברי השופר ו'לשמוע בקולו'. והוא נורא מאד.
(הכל שלא בעיון בינתיים, בל"נ בהמשך אעיין יותר)

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' ספטמבר 15, 2016 11:46 pm

זעיר קטף (כי תצא) כתב:אך באמת כל המקומות שמתרגם אונקלוס 'קבל מני' על 'שמע בקול' הינם בדברי רבקה ליעקב בפרשת תולדות, שאמרה לו ג' פעמים שמע בקולי (פרק כז פסוקים ח,יג,מג) ובכולם מתרגם 'קבל מני'.
אך בשאר כל המקומות מתרגם אונקלוס 'שמע בקול' – קיבל למימר, ואילו 'קבל מן' הוא תרגומו של 'שמע אל'.

הנה רשימת פסוקים מלאה, זה מול זה:

כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (בראשית כא, יב) - קביל מינה.

שמע בקולי (רבקה ליעקב - בראשית כז, ח יג מג) - קביל מיני.

ושמעו לקולך (הקב"ה למרע"ה - שמות ג, יח) - ויקבלון מינך.
והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי (מרע"ה לקב"ה - שמות ד, א) - ולא יקבלון מיני.
ולא ישמעון לקולך (הקב"ה למרע"ה - שמות ד, ט) - ולא יקבלון מינך.

עתה שמע בקולי איעצך (יתרו למשה - שמות יח, יט) - קביל מיני.

ומאידך:

כי שמעת לקול אשתך (בראשית ג, יז) - ארי קבילתא למימר אתתך.

וישמע אברם לקול שרי (בראשית טז, ב) - וקביל אברם למימר שרי.

וישמע משה לקול חותנו (שמות יח, כד) - וקביל משה למימר חמוהי.

איננו שומע בקול אביו ובקול אמו (דברים כא, יח) - ליתוהי מקביל למימר אבוהי ולמימר אימיה.

איננו שומע בקולנו (דברים כא, כ) - ליתוהי מקביל למימרנא.

[וכן כל שמיעה לקול הקב"ה מתרגם בלשון 'לקבלא מימריה' - בראשית כו, ה ועוד רבים].
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ה' ספטמבר 15, 2016 11:51 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' ספטמבר 15, 2016 11:50 pm

אברהם כתב:הרב גאולה בקרוב העירני שאפשר לדון לפי"ז על נוסחת הראשונים בברכת השופר: 'לשמוע בקול שופר'

וכוונתו שלשון זו 'לשמוע בקול' לכאו' תרגומו 'לקבל למימרא', וזה מעורר ב' נקודות, הא' שלפי"ז 'קול' היינו מימרא, וזה נוגע למש"כ בגליון, והב' המחודש יותר ש'לשמוע' היינו לקבל, להבין דברי השופר ו'לשמוע בקולו'. והוא נורא מאד.
(הכל שלא בעיון בינתיים, בל"נ בהמשך אעיין יותר)

ב"ח או"ח תקפה (הובא במעט צרי בראשית כא, יב)
ובשם אגודה ושכל טוב דאין לומר 'בקול' דמשמע לעשות צביונו ולשמוע בקולו, אלא יאמר 'קול שופר':

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' ספטמבר 16, 2016 12:01 am

זעיר קטף (כי תצא) כתב:ויש להוסיף שהתרועה אפשר לשמוע בה דברים רבים ושונים, מחד גיסא היא מזכירה את העוונות ומחזקת את מידת הדין, ומאידך גיסא בזה עצמו שאנו מקבלים את הדין אנו מביעים בזה את חרטתנו ותשובתנו ויראתנו

ז"ל המאירי (חבור התשובה ח"ב מאמר ב', פ"ו עמ' 341):
"כי התרועה הוא ענין משותף, וכלל ענין, יאמר על כל המיה, פעם בכלי, ופעם בלא כלי וכו' ופעמים יבא ענין הקול לשמחה, ופעם לזרוז ענין, ופעם לחרדה ולאנחה לעורר הלבבות לסור מהר מן הדרך אשר הלכו בה מתמול שלשם" וכו' (עיי"ש על תקיעות ר"ה).

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 16, 2016 9:47 am

-מחקר ודרוש- כה לחי!
לחיבת הקודש, צדקו דברי מעט צרי בטעם מסירה שהיא נתינה במובנה הרוחני ולא הגשמי כנתינה, כך מעוברת הבעלות במסירה המוסירה ליד הקונה.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חברא » ו' ספטמבר 30, 2016 5:53 pm

יצאה לאור מהדורה חדשה של החומש 'מעט צרי', חמשה חומשי תורה בכרך אחד.
קבצים מצורפים
חמשה חומשי תורה.GIF
חמשה חומשי תורה.GIF (59 KiB) נצפה 13646 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ב' אוקטובר 31, 2016 11:38 pm

שבע יפול צדיק...
חלילה לי מלהתייאש עכב מחוגי השעון הרצים אצים ואינם מותירים לי פנאי לחשקי וחפצי, אבל בל"נ אמשיך לנסות שוב ושוב... וקובץ על יד ירבה...

מצורף בזה כמה גרגירים על פרשת בראשית

תודה על עיונכם והערותיכם
קבצים מצורפים
זעיר קטף בראשית.doc
(46.5 KiB) הורד 363 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ש' נובמבר 19, 2016 11:19 pm

אני מצרף 'זעיר קטף' על וירא. (פסוקים ראשונים בלבד, כ"כ הרבה יש מה לדקדק ולפלפל בדברי התרגום וכמעט לא הלכו בו נמושות, עד שכל פסוק מביא לדברים ארוכים, ועוד חזון למועד בעז"ה בשנים הבאות בל"נ).

ואגב אורחא גם 'זעיר קטף' על תחילת פרשת נח (מעמוד 6 ואילך - אומר הבא מן החדש בשנה זו), ששכחתי משום מה לעלותו כאן.


תודה על עיונכם.
קבצים מצורפים
זעיר קטף וירא.docx
(23.87 KiB) הורד 282 פעמים
זעיר קטף - נח.doc
(131 KiB) הורד 341 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' נובמבר 20, 2016 7:45 am

יישר כח מרובה, על כל הדברים הנפלאים, המענגים את קוראם.

מש"כ ב'זעיר קטף' על וירא, ששם אדנות המוזכר בפסוק 'אל נא תעבור מעל עבדך' (בראשית יח, ג), ובפסוק 'ויאמר לוט אליהם אל נא אד' (יט, יח) אין הכונה לקב"ה, אלא למלאך (והשליח נקרא על שם שולחו כמש"כ רשב"ם יח, א) -

קשה לומר כן, כי אמנם מצינו מקומות שאונקלוס מפרש כן את לשון הפסוק, אבל אז מבאר היטב כונתו, ולא סותם.

כגון בפסוק 'כי ראיתי אלקים פנים אל פנים' (בראשית לב, ל) שמפרש"מלאכא דד'"

וכן בפסוק 'ויפגשהו ד' ויבקש המיתו' (שמות ד, כד) שתרגם "מלאכא דד'".

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » א' נובמבר 20, 2016 5:10 pm

הערה חזקה!

אבל אפשר לדחות ששם בדווקא הדגיש שמדובר במלאך כדי להרחיק לשון 'כי ראיתי אלקים פנים בפנים' מהקב"ה עצמו, וכן בשמות שלא ישתמע 'ויפגשהו ה', ובפרט למה שצידד שם מעט צרי שאונקלוס מפרש 'ותגע לרגליו' לרגלי המלאך, וא"כ בודאי שהיה צריך לפרש שמדבר על מלאך ולא על הקב"ה חלילה.

והנה, במעט צרי בשמות שם ציין למש"כ אבן עזרא שגם הפסוק 'וה' הולך לפניהם יומם' היינו מלאך ה' שכן כתוב 'ויסע מלאך האלקים', והנה למרות זאת מתרגם אונקלוס 'וה' הולך לפניהם' - וה', ולא מוסיף 'מלאכא דה', הרי לנו שכאשר מכונה המלאך בשם ה' הוא מתרגם זאת כלשון הכתוב אם אין הכרח לשנות.

מכל מקום, אי אפשר להתעלם מכך שב' פעמים בפרשתנו נקט אונקלוס שם שמיים עם לשונות הפונים למלאכים, כמו 'בעינך' 'אל תעיבר' וכן 'ואמר לוט להון', וכל זה מורה כדברי שגם כאשר ה' מתגלה ע"י שליח אפשר לקרוא לו 'ה'.

ואגב אורחא, התבוננתי שבפרשה זו 'וירא', מצאנו כמה וכמה פעמים שהקב"ה מתגלה ע"י מלאכים, המדברים בשמו - בתחילת הפרשה כשיטת הרשב"ם האמורה, בהמשך בהפיכת סדום 'כי משחיתים אנחנו' 'הנה נשאתי פניך' 'אל נא ה', אח"כ במעשה אבימלך 'ויבוא אלקים אל אבימלך' 'ויאמר אליו האלקים' וכל זה ע"י מלאך כמוש"כ ---, אחר כך במעשה הגר וישמעאל שהמלאך אומר לה 'כי לגוי גדול אשימנו', ובסוף הפרשה בהתגלות מלאך ה' בעקידת יצחק 'בי נשבעתי... ולא חשכת את בנך ממני'.
הנה כי כן, חמשה פעמים מתגלים מלאכים ומדברים בשם ה'.
זה בודאי מורה על איזו נקודה שבאה התורה ללמדנו בפרשה זו.
ובפרט מעניין, שהפרשה מתחילה ב'וירא' ומסתיימת ב'ה' יראה', והכל ע"י מלאכים!

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' נובמבר 24, 2016 8:14 pm

אני מצרף קובץ זעיר קטף על תחילת פרשת חיי שרה, עם תוספות רבות מאד שזכיתי לכתוב בשנה זו.

תודה על עיונכם!
קבצים מצורפים
זעיר קטף חיי שרה.doc
(104 KiB) הורד 364 פעמים

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אברהם » ה' נובמבר 24, 2016 11:46 pm

רעיון נוסף בדברי אונקלוס שלא נכנס עדיין לגליון, אך לגודל חיבתו אצלי אעלנו עכ"פ כאן -

הנה בכל מקום שכתוב לשון 'שימה-לפני' מתרגם אונקלוס מלשון 'סדר' היינו 'עריכה', כמו 'וישם לפניהם את כל הדברים האלה' 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל', בכולם מתרגם אונקלוס לשון 'סדר', שערך לפניהם את הדברים/משפטים/תורה.
והנה בפרשתנו 'ויושם לפניו לאכול' ת"א ושויאו קדמוהי, והוא פלא שהיה לו לתרגם 'וסדרו קדמוהי', כדרכו בכל מקום, ופלא שלא העירו מזה.
ונראה לומר עפימ"ש אמרו חז"ל שאמנם הביאו לפניו ('שויאו') אוכל לאכול אבל לא ערכוהו ('סדרו') לפניו אלא לפני בתואל ואילו לפניו שמו סם המוות, וא"כ אין שייך לומר כאן 'וסדרו'. [כלו' ד'שויאו' מתייחס לעצם הנחת האוכל על השולחן לפניו, אבל 'סדרו' מתייחס לעריכה ולסדר של השולחן איזו מנה לפני מי].

ואפשר להוסיף שהתורה כן השתמשה במטבע לשון 'ויושם לפניו' שמשמעותו לשון עריכה, מכיון שבלא"ה לא כתבה מי הוא ה'שם לפניו' ושפיר אפשר לפרשו 'ויושם לפניו' על המלאך שהגיע וערך את האוכל לפני אליעזר. אבל אונקלוס הלא שינה הלשון ל - 'ושויאו קדמוהי' - וישימו לפניו, וא"כ בהכרח משמעותו על בתואל ולבן הנזכרים למעלה, וממילא הוצרך לכתוב 'ושויאו' ולא לכתוב 'וסדרו' כיון שבתואל ולבן לא ערכו האוכל לפניו אלא לפני בתואל.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' נובמבר 24, 2016 11:48 pm

גם "שימו לחם", "וישימו לו לבדו" אצל יוסף מתורגם שוו לחמא.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 25, 2016 12:13 am

אברהם כתב:הנה בכל מקום שכתוב לשון 'שימה-לפני' מתרגם אונקלוס מלשון 'סדר' היינו 'עריכה', כמו 'וישם לפניהם את כל הדברים האלה' 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל', בכולם מתרגם אונקלוס לשון 'סדר', שערך לפניהם את הדברים/משפטים/תורה.
והנה בפרשתנו 'ויושם לפניו לאכול' ת"א ושויאו קדמוהי, והוא פלא שהיה לו לתרגם 'וסדרו קדמוהי', כדרכו בכל מקום, ופלא שלא העירו מזה.

נראה שמתרגם לשון 'שימה לפני' כלשון סידור, רק בדברים מופשטים, כגון 'דברים' או 'משפטים'. שבזה לא שייכת הלשון 'שו קדמוהי'

אבל בדברים ממשיים, אשר ניתנים 'לשים' כפשוטו, מתרגם בלשון 'שו'.

וכנראה גם ביונתן כן, ראה בתרגומו בשמואל (א' כח, כב)
וְאָשִׂמָה לְפָנֶיךָ פַּת לֶחֶם
וַאֲשַׁוֵּי קֳדָמָךְ פִּתָּא דְלַחְמָא.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' נובמבר 25, 2016 12:27 am

גם בדברים מופשטים הוא מתרגם כך, לדוגמא: שימו לבבכם (דברים לב מו), ושמו את שמי (במדבר ו כ; גם בפסוק הקודם וישם לך שלום, אך הוא אינו מאונקלוס). ישימך אלהים כאפרים ומנשה, הן גביר שמתיו.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זעיר קטף - מו"מ בדברי ספר 'מעט צרי' על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' נובמבר 25, 2016 12:29 am

הנידון כאן הוא רק על לשון 'לשים לפני', ולא על לשון 'לשים' סתם.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים