עלה זית של היונה

[אוהב אוצר]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול?
ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

[עזריאל ברגר]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול?
ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

א. כמדומני שבא"י לא ירד המבול, אבל מי המבול הגיעו גם לא"י, דאל"ה - למה הי' צורך בתיבה?
ב. עלה שצף על המים כעשרה חודשים - לא אמור לשרוד, ובוודאי לא יהיה מראהו כמו עלה טרי.

[מה שנכון נכון]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול?
ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

א. כמדומני שבא"י לא ירד המבול, אבל מי המבול הגיעו גם לא"י, דאל"ה - למה הי' צורך בתיבה?

יעויין ברמב"ן ח,יא. אמנם בזבחים קיג: לכאו' ל"מ הכי, אלא שלמ"ד לא ירד מבול בא"י לא היו מים כלל שם וצ"ע.

[אוהב אוצר]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול?
ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

א. כמדומני שבא"י לא ירד המבול, אבל מי המבול הגיעו גם לא"י, דאל"ה - למה הי' צורך בתיבה?
ב. עלה שצף על המים כעשרה חודשים - לא אמור לשרוד, ובוודאי לא יהיה מראהו כמו עלה טרי.

כב' מחדד את השאלה: אז תוך הזמן הזה כבר צמחו עצי זית חדשים?

[צונאמי]

אולי זה סימן כמו ניחוש המותר,
שאם תבוא עם דבר כגון זה,
ש"מ שהחרון אף כלה.

[עזריאל ברגר]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול?
ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

א. כמדומני שבא"י לא ירד המבול, אבל מי המבול הגיעו גם לא"י, דאל"ה - למה הי' צורך בתיבה?
ב. עלה שצף על המים כעשרה חודשים - לא אמור לשרוד, ובוודאי לא יהיה מראהו כמו עלה טרי.

כב' מחדד את השאלה: אז תוך הזמן הזה כבר צמחו עצי זית חדשים?

שמעתי ביאור בשם הרבי מליובאוויטש, שעצי זית הם חזקים ולכן היה עץ (לפחות אחד, או יותר) שהגזע שלו שרד את המבול, וממנו צמח עלה שאותו הביאה היונה.

[זקן ששכח]

אולי זה סימן כמו ניחוש המותר,
שאם תבוא עם דבר כגון זה,
ש"מ שהחרון אף כלה.

א. כשמישהו עושה ניחוש, הוא אומר מראש אם יהיה כך וכך אזי כך וכך. וכאן לא מצאנו זאת.
ב. הלא התורה מעידה שמטרת שליחת היונה היתה 'לראות הקלו המים'.

[צונאמי]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול??

{ד} וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט: {ה} וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים: {ו} וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה: {ז} וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: {ח} וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: {ט} וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה: {י} וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה: {יא} וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ:

כלומר: התיבה נחה על הרי אררט, ורק אח"כ נח שלח את העורב והיונה,
לפי"ז לכאורהקשה לומר שהביאה אתת עלה מארץ ישראל המרוחקת, בגלל מגבלות זמן/כח.

מיהו יתכן שאכן הביאה מא"י שלא היה שם מבול,
ויכלה לעשות זאת רק כאשר קלו המים מההרים הבינוניים (לעומת אררט הגבוה),
ואז יכלה לתת מנוח לכף רגלה עד שתגיע מהרי אררט לארץ ישראל, ולהביא משם את עלה הזית!

וכן מוסבר מדוע נח שלח יונה ולא בדק בעצמו דרך חלון/מכסה התיבה אם קלו המים,
היות והתיבה היתה על ההר, והוא רצה לבדוק מה המצב במקומות הנמוכים.

[ציפורן]

עלה הזית לא צף על המים- כמובא בבעל הטורים: טרף ב' במסורה הכא, ואידך-כי הוא טרף וירפאנו. מה התם לשון שבירה אף הכא נמי שהיא שברתו מן האילן
ולא מצאה אותו צף על המים ובזה הכיר כי הקלו המים.
וכן בתרגום יונתן-והא טרפא דזיתא לקיט תביר ומחית בפומה.
(היונה הביאה לנח את עלה הזית מגן עדן "רב ביבי אמר נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו" (ב"ר פרשה לג).)

[צונאמי]

עלה הזית לא צף על המים- כמובא בבעל הטורים: טרף ב' במסורה הכא, ואידך-כי הוא טרף וירפאנו. מה התם לשון שבירה אף הכא נמי שהיא שברתו מן האילן
ולא מצאה אותו צף על המים ובזה הכיר כי הקלו המים.
וכן בתרגום יונתן-והא טרפא דזיתא לקיט תביר ומחית בפומה.
(היונה הביאה לנח את עלה הזית מגן עדן "רב ביבי אמר נפתחו לה שערי גן עדן והביאה אותו" (ב"ר פרשה לג).)

1. (לולי וכו') זה לא מוכרח שהיא "טרפה" כעת ולא לקחה עלה שנטרף 10 חודשים קודם.
2.שאלת פותח האשכול היתה למ"ד שהביאה מא"י, מה ההוכחה בכך שקלו המים.

[עושה חדשות]

לפי הדעה שזה מא"י הרי שם לא היה מבול?
ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

א. כמדומני שבא"י לא ירד המבול, אבל מי המבול הגיעו גם לא"י, דאל"ה - למה הי' צורך בתיבה?

יעויין ברמב"ן ח,יא. אמנם בזבחים קיג: לכאו' ל"מ הכי, אלא שלמ"ד לא ירד מבול בא"י לא היו מים כלל שם וצ"ע.

ז"ל תורת המנחה בדרשה ד:
"ואם תאמר עדיין, כיון שארץ ישראל לא נשטפה, למה הטריח לצדיק לעשות תיבה ולהכנס בה הוא וכל הבהמה וכל החיה וכל העוף וכל הרמש, ולהצטער בתיבה שנים עשר חדש בלחם צר ומים לחץ, יאמר לו שילך לארץ ישראל הוא ושאר בעלי חיים, ולשם יהיה ערי מקלט להם. כבר אמרנו סוד זה הטעם, כי זעם השם היה בכל הארץ, ונח היה צדיק ולא היה אפשר שימלט לו מן הזעם ומן הפורענות כי אם בתיבה ועל פני המים. והעד הנאמן, משה רבינו ע"ה דכתיב ותקח לו תבת גמא וגו' ותשם בסוף על שפת היאור. והבן זה כי יכולה היתה להשליכו ברחוב בלי תיבה כמו שמשליכין האסופים, או תשים אותו בתיבה על פני השדה, אלא שנתנתו בתיבה ונתנה התיבה על פני המים כי דרך אניה בלב ים, ובאמת כל הנחלים הולכים אל הים. שמענה ואתה דע לך".

וקודם לכן שם נקט להדיא דלא כהרמב"ן, ז"ל:
"ואל תתמה היאך אפשר שיהיה זה שנשאר בעולם מקום שלא הגיעו אליו שטף המים הרבים של מבול, אל תתמה על זה שהרי חכמי המחקר כן כתבו בספרי מחקריהם, שמי המבול לא כיסו את כל הכדור ונשאר מן הכדור טבור הארץ והיא ארץ ישראל. וכן כתב בעל ה'מלמד' ממחקרי החוקרים בחכמות, שאי אפשר שיתכסה כל הכדור במים בשום צד שבעולם והביא על זה מופתים נחתכים".

[מה שנכון נכון]

הרמב"ן הביא מהפדר"א שהמים התגלגלו לא"י. מה שתמוה קצת זה שלא העיר מהתלמוד בזבחים דפליג.

[ציפורן]

אכן השאלה גם ניצבת בעלה זית מגן עדן
האם יש בכך הוכחה שהקלו המים?

[מה שנכון נכון]

אכן השאלה גם ניצבת בעלה זית מגן עדן
האם יש בכך הוכחה שהקלו המים?

כדאי לעיין ברמב"ן שצויין.

[בן הרב]

ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

בראשית ז' כ"ג: וימח את כל היקום

[עושה חדשות]

הרמב"ן הביא מהפדר"א שהמים התגלגלו לא"י. מה שתמוה קצת זה שלא העיר מהתלמוד בזבחים דפליג.

אף החיזקוני הריב"א ורבינו בחיי נקטו כהרמב"ן,
והמבו' בזבחים דאם לא ירד בא"י ניחא 'מכל אשר בחרבה' טפי, צ"ל דאם לא ירד בא"י הגם שהיה שם מים מ"מ היה שייך לינצל ע"י תחבולות.

[עזריאל ברגר]

ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

בראשית ז' כ"ג: וימח את כל היקום

תמשיך את הפסוק - מפורשים בו רק בהמות וחיות ועופות ואדם, אבל לא צמחים!

[מה שנכון נכון]

הרמב"ן הביא מהפדר"א שהמים התגלגלו לא"י. מה שתמוה קצת זה שלא העיר מהתלמוד בזבחים דפליג.

והמבו' בזבחים דאם לא ירד בא"י ניחא 'מכל אשר בחרבה' טפי, צ"ל דאם לא ירד בא"י הגם שהיה שם מים מ"מ היה שייך לינצל ע"י תחבולות.

הראיה מזבחים היא גם מהשאלה למ"ד לא ירד מבול בא"י א"כ אמאי מתו? והוצרכו לתרץ שמתו מהבלא.
גם מש"א שבשלמא למ"ד לא ירד מבול מש"ה הוי חרבה, ולמ"ד ירד מבול הכונה חרבה מעיקרא, פירושו חרבה כפשוטו, ולא תחבולות להנצל מארץ מוצפת מים.

[סגי נהור]

שמעתי ביאור בשם הרבי מליובאוויטש, שעצי זית הם חזקים ולכן היה עץ (לפחות אחד, או יותר) שהגזע שלו שרד את המבול, וממנו צמח עלה שאותו הביאה היונה.

לקוטי שיחות ח"י, נח ב.

ושם מביא דברי המדרש שהיה מג"ע או מארץ ישראל, ומקשה שאינם הולמים את פשוטו של מקרא (ע"ש).
ומתרץ בפשטות שמצינו שעץ הזית הוא עץ חזק (תוספתא ב"מ פ"ב, ח), ולכן יתכן שאי-אלו עצים שרדו את המבול. אלא שהעלה היה כמובן עלה חדש, ומזה ידע נח שקלו המים.

וזהו שמדייק הכתוב שהיה זה עלה זית, כי בזה מובן מאין לקחה היונה את העלה.

[סגי נהור]

ועוד, אולי עלה זה צף ע"פ המים?

ב. עלה שצף על המים כעשרה חודשים - לא אמור לשרוד, ובוודאי לא יהיה מראהו כמו עלה טרי.

עיין בלקוטי שיחות שם, שזהו שאמר הכתוב "עלה זית טרף", ופרש"י "טרף - חטף".

היינו, שניכר שנלקח ממקום גידולו ולא צף על פני המים. וכן, שלקיחתו היא בחטיפה - כי עץ חזק הוא.

[ציפורן]

וכבר הובא לעיל בשם בעה"ט ולו משפט הבכורה

[לומד_בישיבה]

וקודם לכן שם נקט להדיא דלא כהרמב"ן, ז"ל:
"ואל תתמה היאך אפשר שיהיה זה שנשאר בעולם מקום שלא הגיעו אליו שטף המים הרבים של מבול, אל תתמה על זה שהרי חכמי המחקר כן כתבו בספרי מחקריהם, שמי המבול לא כיסו את כל הכדור ונשאר מן הכדור טבור הארץ והיא ארץ ישראל. וכן כתב בעל ה'מלמד' ממחקרי החוקרים בחכמות, שאי אפשר שיתכסה כל הכדור במים בשום צד שבעולם והביא על זה מופתים נחתכים".

ראה כאן באשכול - האם ידע הגר"א שהעולם כדורי
כמו כן יש לעיין ברש"י בראשית (ט,כ) ויטע כרם. כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים, משמע שנימוחו גם העצים.
ויש בזה אריכות דברים.

[דרומי]

בהרחבה כאן