שאלות לפרשת שמות

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מבקש תורה
הודעות: 203
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 1:48 am

שאלות לפרשת שמות

הודעהעל ידי מבקש תורה » ה' דצמבר 31, 2015 4:26 pm

רמז דחיוב שמו"ת. ואלה שמות, וכתבו הפוסקים שכאן יש רמז לחיובא דשנים מקרא ואחד תרגום, ראה בפרי מגדים (משבצות זהב ריש סימן רפה), רמז לדבר: "ואלה שמות", ראשי תיבות, וחייב אדם לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, וצ"ע מה שייך רמז זה לכאן לפרשה זו, תחילת שעבוד מצרים.

אימתי התחיל השעבוד. (ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא: הנה המשמעות הפשוטה של המקרא הוא דרק אחר שמתו כל הדור של השבעים נפש הזכרים שירדו למצרים אז התחיל השעבוד, וכן הוא בשמו"ר פר' א סי' ח' כל זמן שהיה א' מהן קיים מאותן שירדו למצרים לא שעבדו המצרים בישראל, וצ"ע ברש"י שמות ו טז כשמת לוי' אחרון השבטים' התחיל השעבוד ולא אחרון דע' נפש, ועוד צ"ע דברש"י ריש ויחי כתב דכשנפטר יעקב התחילו לשעבדם.

משה נולד מהול. במדרשים איתא, ובפסיקתא דרב כהנא (פיסקא כו - אחרי מות) זה משה דכת' ביה ותרא אתו כי טוב הוא (שמות ב: ב), שנולד כשהוא מהול. צ"ע מה המעלה בנולד מהול, הרי אדרבה הפסיד עי"ז מצות מילה.

משה הכניס עצמו לסכנה בעשיית דין. וירא כי אין איש ויך את המצרי ב' י"ב, צ"ע איך הותר למשה להכניס עצמו לספק סכנה ואף שמצווה על פי הדין לדון את המצרי מ"מ הרי הכניס עצמו עי"ז לסכנה וכמו דמבואר אכן נודע הדבר ונדון למיתה ע"י פרעה, ואף דהיה אפש"ל דהכהו מדין רודף אמנם חז"ל סנהדרין נ"ח למדו מכאן דעכו"ם שהכה את ישראל חייב מיתה משמע דהרגו על שהכה את הישראל, ואיך הותר לו להכניס עצמו לספק סכנה, ועי' בר"מ פ"ה יסוה"ת ה"ד שכתב דכשאינו מצווה למסו"נ ונהרג הר"ז מתחייב בנפשו ע"ש.

האם מותר להרוג גוי ללא סיבה. הנה הבית יוסף יור"ד סימן קנ"ח כתב דמשמע מהתוס' ע"ז דף כ"ו ב' ד"ה ולא שמותר להרוג נכרי, לפי"ז תמוה מה ראיית הגמ' בסנהדרין דף נ"ח ב' שנכרי שהכה את ישראל חייב מיתה ממשה שהרג את המצרי הרי כיון שמותר להרוג נכרי א"כ י"ל שמשה הרגו אף שאינו חייב מיתה.

מנוסת משה מהנחש. וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו: פירש"י וז"ל רמז לו שסיפר לה"ר על ישראל באומרו לא יאמינו לי ותפש אומנותו של נחש עכ"ל ולכאו' קשה דהלא משה היה עומד לפני השכינה ותנן בברכות ל לגבי העומד בתפילה דאפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ואיך נס משה מפני הנחש. ובכלל צ"ע הרי כתוב ומוראכם וחתכם אתן על כל חיית השדה, א"כ משה שהיה צדיק מדוע נס מהנחש?

עונש משה על שיהוי המילה. [ד- כד] וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְקֹוָק וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: וברש"י שם, ויבקש המיתו - המלאך למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש מיתה. תניא אמר רבי יוסי חס ושלום לא נתרשל, אלא אמר אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים, אמול ואשהה שלשה ימים, הקדוש ברוך הוא צוני (פסוק י"ט) לך שוב מצרים. ומפני מה נענש, לפי שנתעסק במלון תחלה. לכאורה צ"ע הא מכיון שהיה בשליחות הקב"ה למצרים להוציא את בניו, והיה לו חשבון שמחמת כן לא מל שלא רצה להשתהות, א"כ למה נענש, והרי היה עוסק במצוה ופטור מן המצוה, ואפילו שנשתהה, הרי סו"ס לא רצה לבטל את המצוה, ויותר מכך הרי אילו היה נענש לגמרי לא היה יכול לעשות ציווי הקל בהוצאת בניו.

בקשה על הקץ. הנה בגמ' כתובות קיא- "שש שבועות וכו' ושלא ירחקו את הקץ" ופרש"י "ל"א שלא ידחקו גרסינן לשון דוחק שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי", והדברים צ"ע -דהרי אנו מצווים להתפלל כל העת על הגאולה בשמו"ע ובברכת המזון ועוד. ואדרבה זה מראה שאנו מאמינים בעיקר זה שאחכה לו בכל יום שיבוא, וא"כ מה כוונת הגמ' לרש"י שאין להרבות ע"כ בתחנונים .(אחד מהאחרונים מאריך ג"כ בעניין זה בפרשתינו).

חידה
. איזה דין בהלכות עבד עברי מרומז בפרשתינו ואולי אף כאן זהו מקורו.

חידה. היכן מרומז בפרשה שצדיקים חביב עליהם ממונם, יותר מגופן.

חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חיימקה ו־ 4 אורחים