ות"י/וי"ת (שיבושי המדפיסים ברד"ק)
דרך הרד"ק לכתוב פירושו לפסוק, ואח"כ להביא תרגום יונתן. ומצינו שמביאו בכמה צורות, היינו: ויונתן תרגם, ותרגם יונתן, וכן תרגם יונתן, וי"ת, ות"י.
הנה הלומד נ"ך עם פי' רד"ק רואה שכוונתו בהביאו את יונתן, הוא לבאר לנו אם יונתן מפרש כפירושו, או מפרש בדרך אחר. אם מפרש כפירושו, כותב וכן תרגם יונתן. ואם מפרש בדרך אחר, כותב ויונתן תרגם (ר"ל, אבל יונתן אינו מפרש כן). הנ"ל נכתב גם בראשי תיבות, ות"י (וכן תרגם יונתן), או וי"ת (ויונתן תרגם). אך דא עקא שהמדפיסים לא עמדו על זה, ופעמים אין מספר החליפו ות"י בוי"ת, וכן להיפך, באופן שמשבש את מטרת הרד"ק.
כמו כן יצרו לפעמים לשון חדש, כשפתחו ות"י ל'ותרגם' יונתן, והלומד אינו יודע מאי קאמר הרד"ק, האם יונתן כוותיה מפרש אם לאו.
להלן קצת דוגמאות של השיבוש 'ותרגם' יונתן:
הושע ד, ג וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ. וכתב הרד"ק יכלו וימותו כו', ותרגם יונתן ואף נוני ימא יזערון מן קדם חוביהון. בדפוסים קדומים איתא: ות"י, והיינו וכן תרגם יונתן. וכן מוכח ברש"י יאספו יזערון מן קדם חוביהון, לשון כליון כו'.
נחום ב, ט וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת מַיִם, מִימֵי הִיא. כתב הרד"ק ונינוה מימים קדמונים שהיתה היא בנויה, מלאה כל טוב, כמו הבריכה שהיא מלאה מים כו', ותרגם יונתן כבית כנישת מיא מיומי קדם היא. בדפוסים קדומים איתא: ות"י, והיינו וכן תרגם יונתן.
שם ב, יד וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ. כתב הרד"ק רוצה לומר באש גדולה, שנראה עשנה מרחוק. ותרגם יונתן ואדליק באשתא רתיכך. בדפוסים קדומים איתא: ות"י, והיינו וכן תרגם יונתן. דהרי אף יונתן תרגם דבעשן היינו אש.
מי יתן ויחוש"ו המדפיסים ל'כבוד רבי דוד קמח"י ויחזירו עטרה ליושנה